יום שבת, 31 באוקטובר 2009

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - מונולוג של נערה נמלטת - חלק ב

המאמר פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - מונולוג של נערה נמלטת - חלק ב , חנה איסלר , אוקטובר 2009.
לאחר שאושפזה בכפייה ב"הדרכת הילד", מחלקה פסיכיאטרית סגורה לילדים בביה"ח בנהריה ובפנימייה האנתרופוסופית בהרדוף, והבינה כי לא תוכל לשחרר עצמה מכבליהם אלא על-ידי מנוסה, הצליחה הנערה לצאת אל החופש עתה, כל שנותר, הוא השאלות המתמיהות על רמיסת זכויות האדם והילד בישראל

[המשך למונולוג הנערה הנמלטת מפנימיית הרווחה, פנימיית טוביה בהרדוף, זאת לאחר שאושפזה שלא-מרצונה במחלקה פסיכיאטרית סגורה לילדים בבית החולים הממשלתי בנהריה].

אל הפנימייה נשלחים הילדים להשלמת ה"טיפול"; באם טיפולם לא הושלם, הם מוחזרים חזרה ל"הדרכת הילד" בבית החולים בנהריה. להלן חלקו השני של מונולוג הנערה (ציטוט):

"הבנתי שעלי לברוח ולהסתתר. חברים של המשפחה בחיפה עזרו לי לכמה ימים. וסיפרו לי על פרופ' אסתר הרצוג, התקשרתי אליה והיא מצאה לי כמה משפחות שהיו מוכנות להחביא אותי. אצל אחת הייתי שבוע, עשרה ימים, ושלושה חודשים אצל נחמה - מה יש לומר...

"אסתר דיברה במקומי עם איציק [איציק מעוז, פקיד הסעד, מכרמיאל] שרדף אחריי, פחדן חסר חוליות, והוא הפסיק לחפש עם המשטרה... הוא כל הזמן ניסה לפתות את אימא שלי ואותי לבוא להיפגש איתו. אבל היה ברור לי שזאת מלכודת. לא באתי. לא יצאתי מהבית. אימא שלי הלכה לפגישה, והייתה איתו עוד פקידת סעד חדשה שעמדה להחליף אותו, שמעתי שהיא רעה גם כן.

"את שואלת על התרופות? זרקתי אותן במעטפה שנתנו לי לחופש - שיחפשו אותה בזבל! שווה הרבה כסף...

"כל כרמיאל היו בפרויקט מבצע - להחזיר את החוצפנית לפנימייה.

"כתבתי מכתב לשופטת קרוואני - אעביר לך אותו - שתוך חמש דקות הפסיכיאטר החליט שאני חולת נפש, שלא יודע אפילו עברית. שזאת לא בדיקה - זאת בדיחה! השופטת החליטה שהיא אוסרת לתת לי תרופות בכוח, שיעשו לי אבחון מחדש. מי רוצה את האבחונים שלהם? לא האמנתי בחוות הדעת שלהם. נראה לך שהגעתי לשם?

"קיבלתי אישור לבקר את אבא שלי בטורקיה, שלא ראיתי אותו שלוש וחצי שנים. לחופש הגדול. הייתי צריכה לחדש את הדרכונים שלי - גם הטורקי וגם הישראלי, ואימא שלי חתמה. עד הרגע האחרון איציק הטריד אותי, רצה שאבוא לפגישה ביום הטיסה לחתום איתו הסכם, לא יודעת איזה הסכם... התפללתי לאלוהים שתהיה שביתה ברווחה. והוא שמע לי... הייתה שביתה! את זוכרת, עם המשאיות שרצו לחסום כבישים? זה היה ביום הטיסה. אבל היא הסתיימה ב-4... ברווחה... ואני מה זה פחדתי שהוא יבוא לשדה, כל הזמן בדקנו אם אין לי עיכוב יציאה מהארץ... אין לך מושג איזה מתח!

"נחמה וכולם ליוו אותי לשדה והלכו איתי עד ביקורת הגבולות, עד שסוף סוף עברתי... אל תשאלי, היה עיכוב בטיסה של 45 דקות. פחדתי שזה הוא, איציק בא להוריד אותי מהמטוס. איזה רגע של ההמראה... ושל אבא שלי שחיכה לי, בן דוד שלא הכרתי וגם סבתא שלי מצד אבא.

"רציתי להירשם לתיכון, הייתי צריכה תעודת גמר כיתה ח', והייתי רק שבוע בחטיבה, בנהריה יש בית ספר בדיחה ובפנימייה תקעו אותי בכיתה ז', למרות שסיימתי ז' בהצטיינות. הם שלחו בסוף מהחטיבה אישור שלמדתי בכיתה ח' - לא שסיימתי, בהתחלה בלי חותמת, אחר כך שלחו בדואר רגיל... אבל בסוף עשו לי מבחן קבלה. עברתי בקלות. ואני לומדת בתיכון היהודי באיסטנבול. פה הכל שונה, היחס... אני אטרקציה. אין להם ילדים שבאים מישראל, אלא ההפך... הם שואלים אותי הרבה שאלות. בהתחלה שנאתי את ישראל, אבל אני מספרת להם גם דברים טובים.

"יש לי הרבה מסמכים וצילומים מהשנה הזאת וכואב לי שחברות שלי עדיין שם פוחדות לדבר ונורא סובלות. זה מאוד יפה שאת מתעניינת בזה. תודה. אבא שלי מה זה מאושר שאני איתו. יש לנו חופשים של כל הדתות - זה ממש טוב. חג שמח, ביי...".
"התרופות הפסיקו לה את המחזור והצמיחה. ישנה עם אורות דלוקים יותר משבועיים. עם יד קפוצה בגלל בדיקות הדם הכוחניות. הייתה בטראומה..."

▪ "כאילו יצאה ממחנה ריכוז"

ערכתי ראיון עם נחמה, האישה שנתנה לנערה מסתור במשך כמה חודשים. נחמה גוללה בפניי את הדברים הבאים:

"אינני יכולה להירגע מסיפור הזה. הילדה הזאת נכנסה ללבי, נכנסה למשפחה שלי, כולנו אוהבים אותה. אסתר הרצוג פנתה אלי בחודש יוני השנה, ושאלה אם אני מוכנה להסתיר ילדה שברחה מפנימיית רווחה. הגיעה ילדה בת 14, שדופה, עיניים שקועות, עם עיגולים צהובים, מבט מבוהל - משהו נוראי! כמו אחרי מחנה ריכוז. כולה מסוממת. דיברה בווליום נורא גבוה, מכונת ירייה. וזה אחרי עשרה ימים שלא הוציאה הגה אצל הקודמת שהסתירה אותה. אי-אפשר היה להבין אותה. דיברה בנסערות עם כל אחד שנכנס - אבל מאוד מתודית.

"התרופות הפסיקו לה את המחזור והצמיחה. ישנה עם אורות דלוקים יותר משבועיים. עם יד קפוצה בגלל בדיקות הדם הכוחניות. הייתה בטראומה מאיציק הזה. לא יכלה לאכול, התרופות גורמות לאובדן תיאבון, וגם בכלל שהאכילו אותה בכוח. הצלחנו בהמון סבלנות ואהבה לפתוח אותה. את יודעת שאני בשלנית... חנה, אני לא יכולה למצוא מנוחה, כל עוד מלא ילדים נמצאים בסבל כזה...

"מאוד רציתי שיביאו אותי בפני שופט על ההסתרה הזאת, ממש רציתי, ואני מוכנה להסתיר את כל הילדים שיברחו משם. תכתבי את זה! רוצה להביט לשופט בעיניים ולומר לו את מה שאני חושבת, ושיגיד לי שהוא מוכן שהילד או הילדה שלו יקבלו כזה טיפול. אני אלחם עד הסוף לשינוי הזוועה הזאת".
▪ קולות ילדים קוראים במדבר

עולות הרבה שאלות נוקבות משני הראיונות הללו שקיימתי. אך הגדולה מכולן והמרכזית:

הכיצד עומדת נערה כזאת חכמה, אמיצה ומדהימה, מיניאטורית, ונאבקת מול מערכת כל-כך אימתנית ל-ב-ד-ה - בישראל של 2009? איך ייתכן שכולם נגדה?

  • האימא שלה, חסרת האונים - מול בת מתבגרת מרדנית.
  • הרווחה - פקידי הסעד לחוק הנוער - עם סמכויות עוצמתיות כמעט ללא גבול.
  • בית הספר שהפקיר אותה ולא פתר את בעייתה החברתית - ודחף אותה לאשפוז, יועצת שלא שמעה על סודיות פסיכולוגית. במי על הילדה להאמין?
  • בית החולים - שמפקיע ממנה את זכויות החולה והאדם וממכר אותה לתרופות - באיומים, בקשירות ובאלימות.
  • הפנימייה האנתרופוסופית שפועלת בניגוד לכל עקרונות האנתרופוסופיה מבודדת אותה מהעולם - וממשיכה במלאכת הסימום - ענישה בתרופות ובהכפלת מינונים. ומנצלת אותה לעבודות שירותים.
  • בתי המשפט לנוער שפועלים בחשאי ונענים בקלות מדהימה לבקשות הרווחה והפסיכיאטריה ללא ייצוג והגנה למשפחות.
  • הסיוע המשפטי, שמעסיק עורכי דין מהדרגה הירודה ביותר, שמשתפים פעולה עם המערכת ואינם מגנים באמת על הילדים והוריהם. וזאת בתשלום.
  • הפסיכיאטרים המחוזיים שמשמשים כחותמת גומי, וכולם צוחקים עליהם. לא ממש מתעניינים במתרחש במוסדות הבלתי מבוקרים.

שללו לילדה זו ולכל הילדים המאושפזים את הזכות על גופם, על תודעתם, על רצונם - בניגוד לזכויות האדם, לזכויות הילד. גזלו מהם את הבית, את ההורים, ומבקשים מהם להסתגל לזה?!?!?! וגם להיות ילדים טובים ושקטים - בקיצור - זומבים.
▪ עת לביטול השערוריה המחרידה

עוד כמה שאלות להעמקת החשיבה:

  • מדוע הסיוע, שאינו מסייע, מתנגד להגשת ערעורים על החלטות בית המשפט לנוער? כמה אכן הוגשו?
  • האם פסיכיאטר במדינת ישראל אמור לדעת את השפה העברית על בוריה, או שרוסית מספיקה?
  • הכיצד פנימיית רווחה, שמקבלת תקציבי ענק כדי לשקם ילדים, הופכת אותם לעבדים?
  • מהיכן לקוחות שיטות הכליאה האכזריות והקשירות? מרוסיה? מארגנטינה? או מהאינקוויזיציה?
  • מדוע כוח העזר, הגברים, מפשיטים את הילדות והאחות באה להזריק? האם אין זו התעללות מינית במסווה של טיפול?
  • מדוע לא בודקים את תופעות הלוואי האיומות הנגרמות מהשימוש הבלתי-אחראי והבלתי-מבוקר בתרופות הפסיכיאטריות? שיניים מרוסקות, עיוותים גופניים - דיס-טוניות, בעיות הורמונליות, אובדן פוריות, רעד בלתי פוסק, בעיות מוחיות ועוד...
  • מי אחראי על שיקום הקורבנות? מי משלם עבור זה?
  • מדוע הסניגוריה הציבורית לא נותנת הגנה לאסירים הללו - שהם גם במאסר וגם באונס תרופתי?
  • מדוע שמים תווית על ילד בגיל ההתבגרות שעובר משבר והורסים לו את החיים?

השופט יצחק עמית, שפסק בערעור על אשפוז כפוי של נער בן 14 ב-12 ליולי 2009 להחזירו לחיק אימו, כשהוא קורא למחוקק לשנות את חוק הנוער בהקדם; ואני, שמשמשת לילדים צינור לזעקתם, קוראת לכל הקוראים להצטרף למאבק לביטול האשפוז הכפוי ולבניית מערך טיפולי חומל, אוהב ומטפל. הן לילדים ולנוער והן לכל אדם באשר הוא אדם.
תגים: פסיכיאטר ויקטור חזנוב, רחוב גוט לוין 10 חיפה, עמותות הרווחה, בדיקה פסיכיאטרית, פקיד הסעד יצחק (איציק) מעוז, פסיכיאטר ילדים ונוער, בדיקה פסיכיאטרית "ממוחשבת", TOVA, אשפוז כפוי, טיפול פסיכיאטרי, בדיקה פסיכיאטרית של שתי דקות, מרפאת כרמיאל, מרכז רפואי לבריאות הנפש ע"ש פליגלמן (מזרע) כרמיאל, משרד הבריאות, משרד הרווחה, המינהל לשירותי הרווחה כרמיאל, בית חולים נהריה, בית חולים פסיכיאטרי נהריה, "הדרכת הילד" נהריה, עובדת סוציאלית שרית פישל עבאדי, לימור עופרת אוסטרובסקי - יועצת בית ספר הורוביץ - כרמיאל, אילנית כץ - רכזת ועדת החלטה - כרמיאל, סטייסי שוורצגלס - טיפול במשפחה - רווחה כרמיאל, שרונה שטיינברג - עובדת סוציאלית ילדים ונוער - רווחה כרמיאל, מרגריטה סלוב - עובדת סוציאלית כרמיאל, עובדת סוציאלית לנערות - שרית פישל עבאדי - כרמיאל, שולה מנחם - ראש מינהל הרווחה כרמיאל, איליה לוי - פסיכולוג - שירות פסיכולוגי כרמיאל, ויקטור חזנוב - פסיכיאטר מחוזי בגוש משגב, פסיכיאטר ד"ר מרסלו שפיץ - מנהל המחלקה הפסיכיאטרית "הדרכת הילד" נהריה, רותם אלקובי אלבז - פקידת סעד ועובדת סוציאלית - רווחה כרמיאל, צביקה שחורי - צלם של תמונות הילדים "בסיכון" בפנימיית טוביה, שמחה שחורי - אם הבית בפנימיית טוביה, איתי אושינסקי - מדריך בפנימיית טוביה, פסיכיאטר מיכאל קוזולין - מחלקה פסיכיאטרית "הדרכת הילד" נהריה,
.
קישורים:
פורסם על ידי ב- 2 תגובות:
תוויות: , , , , , ,

יום שלישי, 27 באוקטובר 2009

המדינה עירערה על זיכוי פסיכיאטר הילדים ד"ר מרסלו שפיץ - בית חולים נהריה - "הדרכת בילד", ממעשה מגונה בנער

אוגוסט 2007
הפסיכיאטר ד"ר מרסלו שפיץ המשמש מנהל מחלקת אשפוז פסיכיאטרי לילדים המכונה "הדרכת הילד" - בית חולים נהריה, הואשם בעבר בהאשמות חמורות, אך זוכה מחמת הספק. המדינה אף עירערה לבית המשפט העליון בעניינו.

להלן הכתבה המדינה עירערה על זיכוי פסיכיאטר הילדים ד"ר מרסלו שפיץ ממעשה מגונה בנער , אוגוסט 2007 , הארץ
.
פרקליטות המדינה עירערה אתמול (חמישי) לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, לזכות את הד"ר מרסלו שפיץ, פסיכיאטר ילדים ונוער, מעבירות של מעשים מגונים בקטין. בעקבות הערעור ייתכן שיוטלו מגבלות על עבודתו של שפיץ ועל רשיונו לעיסוק ברפואה. לאחר זיכויו הודיעו משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה כי ישקלו מחדש את החלטתם להשיבו לעבודה אם יוגש ערעור.
.
פסיכיאטר ד"ר מרסלו שפיץ
פסיכיאטר - דוקטור מרסלו שפיץ - האשמות חמורות
מרסלו שפיץ - האשמות חמורות
שפיץ מואשם כי ב-1999 בעת שהנער, בן 15, אושפז במחלקה, נהג להניח את ידו של הנער על אזור חלציו ואת ידו שלו על חלציו של הנער, מעל לבגדים; הצמיד את ראשו של המתלונן לאזור חלציו, ואת פיו לאזור חלציו של הנער; ואף הורה לנער המטופל לקום, הצמיד אותו כשפניו לשולחן, נצמד למתלונן עם אגן ירכיו כשהוא נוגע באבר מינו מעל לבגדים ומניע את אגו בצמוד לישבנו של הנער. המדינה מציינת בערעור, כי כל שופטי המחוזי התרשמו שהמתלונן אמין, שלא היה במצב פסיכוטי, ושלא סבל ממחשבות שווא. ? בניגוד למה שטען שפיץ.

שופטי בית המשפט המחוזי זיכו שפיץ מחמת הספק ברוב דעות של שני שופטים נגד אחד. הם קבעו כי ייתכן שמצבו הנפשי הרעוע של הנער ורצונו העז להשתחרר מאשפוז גרמו לו לבנות גרסה מפלילה שהוא עצמו האמין בה, או שהנער פירש באופן מוטעה את המעשים שביצע בו שפיץ. השופטים העלו כמה ספקות, ובהם - העובדה שלפי גרסת הנער, המעשים נעשו בחדר שלא היה נעול, בעת שאמו של המתלונן המתינה לו מחוץ לחדר וכן שהנער סיפר לאמו על המעשים רק לאחר התקרית החמורה ביותר.

בערעור נטען כי בית המשפט התעלם מהעובדה שמרסלו שפיץ שיקר שקר בוטה בעדותו בעניין מהותי, כשטען כי איבחן את הנער כמי שנמצא במצב פסיכוטי וסובל ממחשבות שווא ? בניגוד למה שנכתב ברישומים הרפואיים שלו ושל שאר הרופאים שטיפלו בנער. המדינה אף טוענת כי הפער העצום בין התלונה לבין גרסתו של שפיץ, שהעיד שלעיתים שם יד על כתפו של המתלונן ולעתים על ברכו, אינו פער שניתן לגשר עליו באמצעות הסבר של טעות בפרשנות.

בערעור נטען כי אין כל מקום לספקות אלה. בנוגע לעיכוב בהגשת התלונה נטען כי הדבר אופייני לקורבנות עבירות מין. הנער אמר בעדותו שבטח ברופאו, ולא האמין שינצל אותו: "הייתי במצב של מבוכה וקיפאון, מאוד בטחתי בו באותה תקופה ראיתי בו מישהו שיכול לעזור לי. אמא שלי גם אמרה שהוא רופא טוב ויעזור לי, ולא יכולתי להאמין שרופא יכול לעשות כזה דבר", העיד הנער, "פחדתי להגיד למישהו כי חשבתי שהוא יעזוב אותי ולא ירצה לטפל בי." הוא גם סיפר שהיה נבוך לספר על המעשים, ורק בהדרגה הבין שמדובר במעשים מיניים. בערעור נטען, כי סביר שהנער העדיף שלא לפרש את המעשים כבעלי קונוטציה מינית, והתלונן בפני אמו רק לאחר האירוע האחרון, שהיה החמור מכולם.

כן נטען, כי המעשים בוצעו מאחורי דלתות סגורות, כאשר לא היתה לאיש סיבה להיכנס ולהפריע להם, ולעתים אף מאחורי דלת נעולה; וכן שהיו כאלה שאפשר להפסיקם מיד בלא לעורר חשד, ולכן ייתכן שהתרחשו, ולא היו כרוכים בסיכון רב לנאשם.

קישורים:
פורסם על ידי ב- 12 תגובות:
תוויות: , , , , ,

יום שלישי, 20 באוקטובר 2009

קופת חולים מאוחדת - ד"ר ולדימיר צ'יסטיק - 3 שנים של סם קלונקס ותרופות אנטי חרדה מטשטשות אחרות לחולה המאובחנת בדמנטיה

ספטמבר 2006 - מדובר באישה גמלאית, כבת 60 עם בעיות בזיכרון עקב כנראה דמנטיה, המטופלת מספר שנים אצל ד"ר ולדימיר צ'יסטיק מ.ר. 25317 , מספר רופא מומחה 16598, במסגרת היותו נוירולוג בקופת חולים מאוחדת.
.
האשה טובה, תמימה והגונה, מעולם לא פגעה באיש, בעלת השכלה גבוהה. כל ימיה עבדה, גידלה שלשה ילדים.
סדר יומה קבוע, יוצאת בבוקר עם בד"כ עם בנה לקניון, או בית קפה, שהייה הכוללת שיחה, והליכה. מנוחת צהריים, ואחר הצהריים לעתים יוצאת עם בנה. אישה נוחה נעימה לשיחה, ומנומסת.
.
ביוני 2006 בעקבות מינוי כפוי ופתאומי של אפוטרופוסים על האישה השתנה אורח חייה באופן פתאומי, ורוב שעות היום היתה בביתה עם אחד האפוטרופוסים שלה, בעלה, ללא יכולת להיפגש עם בנה כבעבר. מצבה החל להחמיר במהירות.

ניסיון פניה של בנה אל ד"ר ודימיר ציסטיק (מומחה לנוירולוגיה) ביוני 2006 עלה בתוהו, הרופא חזר באופן סיסטמתי ואמר לבן כי הוא מבין את הרגשתו בשל מצבה של אמו, והתחמק מלשמוע מה יש לבן לומר בעניין האם המטופלת אצלו.
.
ע"פ ידיעה מאחד האפוטרופוסים (הבעל), החל הרופא הנוירולוג ד"ר צ'יסטיק בספטמבר 2006 במתן תרופות נוגדות חרדה מרגיעות חזקות כגון קלונקס. תרופות אלה לא הועילו למטופלת מאחר ולא נגעו בבעיה האמתית של המטופלת, שהוא הצורך הנפשי לצאת מהבית עם בנה או עם מישהו אחר שייתן לה את תשומת הלב הנדרשת.
.
הנוירולוג ד"ר ולדימיר צ'יסטיק טיפל באישה וממשיך לטפל בה בשיטת הטיפול הנצחי בסימפטומים, ולא בשורש הבעיה. הטיפול בסימפטומים הוא לכל החיים וכולל הלעטה בסמים מרגיעים קשים בעלי תופעות לוואי הרסניות כגון קלונקס.

המטופלת איבדה יכולת דיבור, תנועה, הליכה, לעיסת מזון, היא משותקת בכל גופה כמעט לגמרי, עיניה לא ממוקדות, ויש לעתים עויתות בפניה. האישה עדיין מולעטת בקלונקס ע"פ מירשם רופא. (נכון לאוקטובר 2009).
.
תופעות לוואי חמורות של קלונקס clonazepam

מספר תופעות לוואי של קלונקס clonazepam, המתרחשות לעתים רחוקות, הן רציניות ויש לדווח מיידית לרופא המטפל. אלה כוללות, אך אינן מוגבלות ל:

* דיכאון (או החמרת דיכאון קיים)
* בעיות יציבות, נפילה לעתים תכופות במיוחד (מסוכן במיוחד אצל קשישים)
* מחשבות אובדניות
* קשיי נשימה
* בעיות זיכרון
* חרדה, התרגשות, או תסיסה
* עוינות, תוקפנות, זעם
* נדודי שינה (ראה קלונופין תופעות לוואי)
* הזיות
* סימנים של תגובה אלרגית, כולל פריחה בלתי מוסברת, כוורות, גרד, נפיחות בלתי מוסברות.

תופעות לוואי נפוצות של קלונקס

Clonazepam נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. תופעות לוואי נבדקו בקבוצה של אנשים שנטלו את התרופה בהשוואה לקבוצת ביקורת ללא נטילת התרופה. כתוצאה מכך, אפשר לראות מהן תופעות לוואי שהתרחשו, ובאיזו תדירות הן מופיעות.

במחקרים אלו, תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של clonazepam כוללות:

* נמנום - של עד 50 אחוזים של אנשים
* בעיות קורדינציה - עד 30 אחוזים
* בעיות התנהגות - עד 25 אחוז
* סחרחורת - עד 12 אחוזים
* זיהומים בדרכי הנשימה העליונים - עד 10 אחוזים.

תופעות לוואי נפוצות אחרות של קלונקס clonazepam (היווצרותן בין 1 ל 10 אחוזים) כללו:

* בעיות דיבור
* ירידה בחשק מיני
* בלבול
* דלקות סינוס
* אף הרגיז או נוזל
* שיעול
* כאב גרון
* עייפות
* התכווצויות כואבות במחזור
* בעיות מיניות (ראה klonopin תופעות לוואי).

תופעות לוואי אפשריות אחרות של קלונקס
יש תופעות לוואי אחרות אפשריות של clonazepam. אלה לא היו בין תופעות הלוואי הנפוצות ביותר שדווחו (למרות האחוז המדויק של אנשים אשר פיתחו את תופעות הלוואי הללו לא דווח). תופעות הלוואי הללו כללו:

* אובדן משקל או עלייה במשקל (ראה klonopin ובעיות במשקל)
* כאבי ראש מיגרנה
* נפיחות ברגל או בקרסול
* התנהגות כמו שיכור
* לפרפר
* כאבי שיניים
* הזלת ריר מוגבר
* טחורים
* תחושה ספינינג (ורטיגו)
* דלקות אוזניים
* בחילה בנסיעות
* שיגרון (Rheumatism, כאבי מפרקים)
* כאב גב
* התכווצויות שרירים
* בעיות מחזור
* הגברת התעטשות
* התקפי אסטמה
* דימומים מהאף
* אקנה
* נשירת שיער
* הפסד של טעם
* קושי חולף בשלפוחית השתן או בעיות אחרות
* בעיות ראייה.

התרעות ואזהרות לנשים בהריון

קלונקס עלולה לגרום למומים מולדים מסוימים, ונשים בשליש הראשון של ההריון לא צריכות לקחת את קלונקס. ליידע את הרופא המטפל אם הינך בהריון או עלולה להיכנס להריון. אמהות מיניקות לא צריכות לקחת את קלונקס, כפי שהוא ניתן להעברה אל התינוק דרך החלב. ליידע את הרופא שלך אם אתה לוקח קלונקס לפני ההנקה.

אזהרות:
התרופה עלולה לגרום להתמכרות ולכן אין ליטול אותה ללא המלצה ומעקב של הרופא המטפל. בזמן הפסקה חדה של התרופה יש סכנה לתגובה קיצונית המלווה בהזיות, שינויים בלחצי הדם ורעד קשה עד התקף אפילפטי. לכן מומלץ להפסיק את התרופה באופן הדרגתי בהדרכת הרופא המטפל.
השימוש בתרופה עלול לפגום בערנות ועל כן מחייב זהירות בנהיגה ברכב, בהפעלת מכונות מסוכנות ובכל פעילות המחייבת ערנות מרבית.
חולים המקבלים את התרופה צריכים להימנע משתיית אלכוהול.
חולים הסובלים ממחלת ריאה, כבד, כליות או מיאסטניה גרביס צריכים להודיע על כך לרופא המטפל לפני תחילת הטיפול.
בטיחות התרופה בהריון טרם נקבעה בוודאות ולכן להימנע משימוש בזמן ההריון ולהיוועץ ברופא המטפל לגבי המשך הטיפול.
השימוש בתרופה אסור לאמהות מניקות.
קלונקס עלול לגרום לבעיות נמנום וקשיי נשימה חמורים, וזה עלול להיות סכנת חיים. סיכון זה גדל כאשר קלונקס בשילוב עם אלכוהול, סמים, תרופות או חומרים אחרים או לגרום לנמנום ועל ידי הרגעה. אסור לנהוג או להפעיל ציוד כבד עד שיודעים איך קלונקס משפיע.
קלונקס עלול לגרום להחמרה בהתקפים. זה שכיח ביותר אצל אנשים שיש להם יותר מסוג אחד של התקף. יש לידע את הרופא המטפל אם ההתקפים מחמירים או משתנים.

הפסקת נטילת קלונקס - נסיגה

קלונקס היא תרופת מרשם מאושרת לטיפול בהפרעות פאניקה וסוגים מסוימים של התקפים אפילפטיים. היוא חלק מקבוצה של תרופות המכונה בנזודיאזפינים. כל הבנזודיאזפינים הם חומרים נשלטים, כלומר הם עלולים לגרום תלות פסיכולוגית והפיזית. מאחר וקלונקס clonazepam עלול לגרום לתלות, אסור להפסיק לקחת אותו בפתאומיות.

תסימני נסיגה מקלונקס

עצירת נטילת קלונקס מהר מדי (במיוחד אם נוטלים מינונים גבוהים של הסם) עלולה לגרום לתסמיני נסיגה.
סימפטומי נסיגה של קלונקס עלולים לכלול, אך אינם מוגבלים ל:

* קהות או עקצוץ
* בחילה, הקאות או שלשולים
* דופק לב מהיר (טכיקרדיה)
* דפיקות לב
* הזיות
* אובדן זיכרון
* התקפי פאניקה
* סחרחורת
* שינויים באישיות
* רגישות צליל או אור
* קדחת
* כאבי ראש
* חרדה
* מתח
* דיכאון
* נדודי שינה
* חוסר מנוחה או עצבנות
* בלבול
* הזעה.

כמו עם תרופות אחרות של אפילפסיה, עצירת קלונקס clonazepam מהר מדי עלולה להגביר את הסיכון להתקפים, או לגרום לסוג של התקפים שלא היו מעולם.

קישורים:
פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות: , , , , , , ,

יום ראשון, 18 באוקטובר 2009

ביקורת פתע: תזונה הלקויה של נפגעי הנפש - ללא פעילות גופנית

פסיכיאטריה לחולי נפש של משרד הבריאות - לא רק סמים פסיכיאטריים חסרי תועלת בעלי תופעות לוואי קטלניות, אלא גם תזונה לקויה של חטיפים רווית שומניים ופחמימות, ללא פעילות גופנית.
.
המאמר ביקורת פתע: התזונה הלקויה של נפגעי הנפש , מיטל יסעור בית אור , אוקטובר 2009 , ynet

כ-3,000 נכי נפש מתגוררים בהוסטלים ברחבי הארץ, במטרה לעבור שיקום ולצאת מחדש לחיים. מבדיקה שערך משרד הבריאות עולה כי רמת התזונה במוסדות אלו נמוכה: חוסים רוכשים סיגריות בתקציב שמיועד למזון והמזון הנצרך מורכב רובו ככולו מחטיפים, ממתקים או מוצרי מזון אחרים עתירים בשומן ובסוכר. ויש לכך השלכות על סיכויי ההחלמה של החוסים
.
ביקורת של משרד הבריאות שנערכה בכל ההוסטלים כמעט שבהם שוהים נפגעי הנפש גילתה מצב תזונתי מעורר דאגה. דיאטניות שביקרו במקום גילו כי נפגעי הנפש שנמצאים במסגרת תומכת בקהילה אוכלים ארוחות לא מסודרות ולא מאוזנות, רוכשים סיגריות בתקציב המיועד למזון, צורכים מזון מהיר ומזון עשיר במלח, שותים מיץ ולא מים ונוהגים בניגוד לכל ההמלצות התזונתיות המקובלות.

בישראל ישנם 120 הוסטלים שבהם מתגוררים כ-3,000 נכי נפש. עוד כ-9,000 נכי נפש מתגוררים בדיור מוגן.

"מצאנו ליקויים רבים", סיפרה פאינה צודיקוב, דיאטנית במשרד הבריאות. הביקורת נעשתה על ידי דיאטנים של המחלקה לתזונה בשיתוף עם סטז'רים לתזונה, שערכו תצפיות בהוסטלים.

.

קונים סיגריות במקום מזון

בביקורות נמצא כי לא קיימת רשימת קניות שבועית, בתקציב המיועד למזון נרכשים פריטים בעלי ערך תזונתי נמוך וסיגריות, נמצאה רכישה של מזון מעובד, שהוא בריא פחות ונמצאו בעיות תברואתיות באכסון המזון. "לא כל המזון מספיק לכולם. אנחנו רוצים שכולם יאכלו באותה מידה ולא שאדם אחד יאכל הכל. נמצא שאין מקום אכילה מסודר בכל ההוסטלים. יש מקומות שבהם אוכלים בעמידה ומקומות שבהם כל אחד לוקח את המנה לחדר ואוכל במיטה. היו אפילו מקומות שבהם לא היה סכו"ם", סיפרה צודיקוב.

במחלקה לתזונה הבחינו שישנם הוסטלים שבהם אין ארוחת בוקר מסודרת וציינו כי הדבר חשוב במיוחד עבור נפגעי הנפש שנוטלים בשעות הבוקר תרופות פסיכיאטריות, שחשוב שיילקחו יחד עם מזון. בנוסף נמצא כי חלק מהחוסים הם חולי סוכרת שלא נפגשו עם רופא או דיאטנית לצורך איזון מצבם.

עוד נמצא כי החוסים מרבים לשתות מיצים ממותקים וממעטים לשתות מים, צורכים מעט ירקות ופירות, עושים שימוש רב בשמן לטיגון וצורכים ממתקים רבים, חטיפים וסוכר, לצד מוצרי חלב עם אחוזי שומן גבוהים. "היו מקומות שצרכו בהם 50 ק"ג סוכר לשבוע. ראינו אנשים ששמים בקפה או בתה ארבע וגם חמש כפיות של סוכר וראינו מוצרי חלב עם 15 אחוזי שומן", סיפרה צודיקוב.
.

סיכון תזונתי גבוה בשל נטילת תרופות

במחלקה לתזונה החליטו לנסות ולהנהיג שינויים קטנים ומדורגים שהצוות בהוסטלים וגם החוסים יוכלו ליישם אותם בקלות. כך למשל, הוגדר כי המדריך ששוהה בהוסטל בבוקר יכין ארוחת בוקר יחד עם החוסים. הצוות תודרך להעדיף


מתן מים לשתייה ולהציב מתקן למים במקום מרכזי. בחלק מההוסטלים עברו לשימוש בשקיקי סוכר אישים כדי להפחית את צריכת הסוכר במשקאות החמים. בנוסף, הודגשה בפני החוסים והצוות החשיבות של פעילות גופנית. בין אם מדובר בשימוש במדרגות במקום במעלית או בשיעורי תנועה או ריקוד.

התזונאית פאינה צודיקוב ציינה כי "נפגעי נפש נמצאים בסיכון תזונתי גבוה בשל נטילת תרופות, מחלות כרוניות נלוות, רמת פעילות גופנית נמוכה, הרגלי תזונה המובילים להשמנה ולזה מתלווה עישון מרובה". משרד הבריאות הוציא בעקבות הממצאים מדריך לתזונה נכונה בהוסטלים וכן עדכן את סל המזון שמקבלים המשתקמים, כך שיכיל רכיבי תזונה בריאים יותר.
.
הנתונים הוצגו בכינוס השנתי של עמותת עתי"ד, עמותת הדיאטנים בישראל, שנערך בפקולטה לחקלאות ברחובות.
.
קישורים:
פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות: , , , , , ,

יום חמישי, 15 באוקטובר 2009

הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה

פסיכיאטר איתן חבר - אוסף הבלים ודברי בלעאוסף של הבלים ודברי בלע הרעיל הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על נבדקת שהובאה ע"י בעלה שהופנה ע"י לשכת הרווחה בבת ים. הפסיכיאטר איתן חבר לא בדק את האישה אך עיכס בתעודת רופא ותייג אותה בבדיות ועלילות, וקבע דיאגנוזה וטיפול אשר הרעו את מצבה והרסו את חייה.
.
מרץ 2006 - מדובר בבדיקת אישה גמלאית, כבת 60 עם בעיות בזיכרון, אשר הובאה ע"י בעלה אל הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר מספר רופא: 14294, מ.ר. מומחה 8118, על מנת שימליץ על מינוי אפוטרופוס.
האשה טובה, תמימה והגונה, מעולם לא פגעה באיש, בעלת השכלה גבוהה. כל ימיה עבדה, גידלה שלשה ילדים.
סדר יומה קבוע, יוצאת בבוקר עם בד"כ עם בנה לקניון, או בית קפה, שהייה הכוללת שיחה, והליכה. מנוחת צהריים, ואחר הצהריים לעתים יוצאת עם בנה. אישה נוחה נעימה לשיחה, ומנומסת.
.
ציטוטים ונקודות מתעודת הרופא שהנפיק הפסיכיאטר ד"ר חבר על האישה הנבדקת.

היתה בדיקה או לא היתה - הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר רושם בתעודת הרופא: " אני הח"מ, מעיד ומאשר בזאת, כי בדקתי את הגברת ... ת.ז ... ", אך בפיסקה "בבדיקה", רשם הפסיכיאטר: "לא היה ניתן לבצע בדיקה פורמלית".
לא ברור אם נעשתה בדיקה ומאיזה סוג.
.
הפניה לבדיקה מלשכת הרווחה בת ים - הפסיכיאטר רשם: "הבדיקה נערכה לפי בקשת בעלה שהופנה ע"י לשכת הרווחה בבת ים".
.
מדברים על בנה של הנבדקת בנוכחותה טרם הבדיקה - הפסיכיאטר כתב: "הבן פנה ... הבן מתנגד למינוי אפוטרופוס ומעוניין להמשיך להחזיק בייפוי כח שיש לו ..." . דוקטור חבר כתב דברים מסולפים על בנה של הנבדקת מבלי לקבל התייחסותו או דעתו. הנבדקת הנה אם מסורה האוהבת את בניה ודואגת להם.
ע"פ דברי הפתיחה נראה כי לדוקטור חבר אין כל מידע, או מושג כלשהו על הזוגיות בין הבעל לאשתו, תביעה של האישה נגד בעלה בבית משפט על רכוש, אלימות של הבעל לאשתו בעבר הרחוק, ועוד..

הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה איתן חבר יצר אוירה רכילותית בקליניקה (מרפאה) שלו ברחוב אוסישקין בתל אביב נגד בנה של הנבדקת בנוכחותה, דיבר על רכושה ורעות על בנה מול עיניה ורשם הבלים בניירות העבודה שלו. לאחר מכן הכניס את כל ההבלים ששמעו אוזניו לתעודת הרופא ללא בדיקה או בחינה.
.
"בדיקה" - הפסיכיאטר כתב: "לא היה ניתן לבצע בדיקה פורמלית, אך ניתן להסתמך על בדיקה שבוצעה לפני כ-4 חודשים ...". בבדיקה זאת שבוצעה כ- 4 חודשים קודם לכן הביעה הנבדקת דעתה כי היא לא מסכימה למינוי אפוטרופוס.
.
אבחון: הפסיכיאטר איתן חנר כתב מה שנרשם בבדיקה לפני ארבעה חודשים: "להערכתי מדובר בדמנטיה עם הפרעה דלוזיונלית, DEMENTIA WITH DELUSIONAL DIS"
.
תיוגים דמיוניים - השתלחות חסרת רסן: הפסיכיאטר איתן חבר כתב: "אי שקט פסיכומוטורי ... צועקת ... בוחן מציאות לקוי ... חסרת תובנה ... שיפוט לקוי ... אינה מסוגל לטפל בעניינה הבסיסיים ... אינה מסוגלת להביע דעה בנושא האפוטרופסות ... מסגרת תשושי נפש עם השגחה". מדובר בהשתלחות חסרת רסן של הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על אישה חסרת ישע.
.
טיפול קלוקל - חסר תועלת ומזיק - הפסיכיאטר איתן חבר כתב: "מינוי אפוטרופוס לענייני גוף ורכוש בהקדם האפשרי ... במידה ותהיה החמרה במצבה יהיה צורך להעבירה למסגרת תשושי נפש עם השגחה ... להתחיל טיפול עם RISPERIDAL 1 מ"ג 1*1 ומעקב פסיכיאטרי אחת לחודשיים".
ע"פ הנחיות סוכנות המזון האמריקאית, FDA, הריספרדל הנו סם אנטי פסיכוטי מסוכן מאוד ללוקים בדמנטיה, ומגדיל את סיכויי המוות בכ- 60 אחוז לחולים אלו. בנוסף הריספרדל גורם לאירועי דם מוחיים כגון שבץ בחולי דמנטיה.

ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד.
חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות

בנה של הנבדקת שלא נכח בבדיקה היה נפגש עם אימו מידי יום, התנהגותה מופתית, מדברת לעניין, אשת חיל, לטענתו אם הייתה נשלחת למוסד סגור עם השגחה היתה נהרסת.
הנבדקת הביעה דעתה כ- 4 חודשים קודם לכן כי אינה מעוניינת באפוטרופוס.
הנבדקת שוחחה עם גורם רשמי חודש לאחר הבדיקה אצל איתן חבר ודיברה לעניין.
לא ברור כיצד הגיע הפסיכיאטר איתן חבר לדרכי טיפול כל כך מרחיקי לכת בנוגע לזכויות הנבדקת חירותה, וכבודה.
.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר לא ביצע בדיקה פורמלית לנבדקת.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר הסתמך על חוות דעת רפואית שבה הנבדקת התנגדה למינוי אפוטרופוסלשון הרע ודברי הבל - במרפאתו של הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר ברחוב אוסישקין 60 בת"א נאמרו דברי סלף על בנה של הנבדקת בנוכחותה טרם הבדיקה, ללא נוכחותו של בנה.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר רשם לנבדקת סם ריספרדל.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר המליץ למנות אפוטרופוס בגוף וברכוש לנבדקת.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר תייג את הנבדקת כחסרת תובנה, שיפוט לקוי, בוחן מציאות לקוי.
התיוגים הדימיוניים של הפסיכיאטר איתן חבר פגעו בשמה הטוב של הנבדקת והסבו לה נזקים נפשיים קשים.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר העלה באופן רציני את עניין העברת הנבדקת למוסד תשושי נפש עם השגחה.
נראה כי לפסיכיאטר איתן חבר לא היה שום רקע על מערכת היחסים של בני הזוג שהיו במרפאתו.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר התעכב שלשה ימים מיום הבדיקה, עד לחתימה על תעודת הרופא שלו, הפסיכיאטר לא פרט מדוע השתהה בחתימה על תעודת הרופא שלו.
כל התיאורים והתיוגים הסובייקטיבים ללא בדיקה פורמלית של הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר, הופרכו ע"י בנה של החסויה אשר היה נפגש ומשוחח עימה מידי יום ומכיר אותה היטב.

תופעות הלוואי נפוצות של ריספרדל ( Risperdal (risperidone מאתר MEDTV

ריספרדל נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלו, תופעות הלוואי המתרחשות בקבוצה של האנשים שנטלו את התרופה מתועדים בהשוואה לתופעות הלוואי המתרחשות בקבוצת ביקורת שלא לקחו את התרופה. כתוצאה מכך, אפשר לראות אילו תופעות לוואי התרחשו, ובאיזו תדירות הן מופיעות.

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של ריספרדל כוללות:

* נמנום - של עד 67 אחוזים של האנשים
* תיאבון מוגבר - עד 49 אחוזים
* עליה בזיהומים בדרכי הנשימה - עד 34 אחוזים
*עייפות - של עד 30 אחוזים
* נדודי שינה - עד 26 אחוזים
* חוסר מנוחה - עד 26 אחוזים
* הזלת ריר מוגברת - עד 22 אחוזים
* חרדה - עד 20 אחוזים
*כאבי בטן - עד 18 אחוזים
*צרבת או קלקול קיבה - עד 16 אחוזים
*בחילה - עד 16 אחוזים
*סחרחורת - עד 16 אחוזים
*כאבי ראש - עד 14 אחוזים.

תאריכים: הבדיקה נערכה ב- 19.03.2006 במרפאת הפסיכיאטר איתן חבר, אולם הפסיכיאטר חתם על תעודת הרופא כעבור שלשה ימים ב- 22.03.2006.

איתן חבר מזהם מפיו הבלים ודברי בלע נגד אזרחים תמורת כסף
קישורים:
.
תגים: פסיכיאטריה, דוקטור איתן חבר , כתובת: מבוא הכנרות 27, כוכב יאיר. מרפאה: רחוב אוסישקין 60 תל אביב (ת"א)
תעודת רופא, ראיה, בית משפט. מוסד סיעוד, מוסד פסיכיאטרי, בית חולים לחולי נפש, תרופות פסיכיאטריות.
אגף הרווחה בת ים, לשכת הרווחה בת ים, מינהל שירותי הרווחה בת ים, עיריית בת ים, פקידת הסעד לסדרי דין שירה שביט אורגד, עובדת סוציאלית נעמי הלימי, תיוג, עלילה.
פורסם על ידי ב- 2 תגובות:
תוויות: , , , , , , ,

יום שבת, 10 באוקטובר 2009

פשעי הפסיכיאטריה והרווחה - חלק א - מונולוג של נערה נמלטת

המאמר פשעי הפסיכיאטריה והרווחה - מונולוג של נערה נמלטת , חנה איסלר , אוקטובר 2009

היא פנתה ליועצת בבית הספר לאחר שנתקלה בקשיים חברתיים. מאז סבלה מייסורים: תרופות בקשירה, אלימות ופנימיות מבודדות.

"הגברים מפשיטים את הילדות והאחות באה להזריק. לא חושבים איך הילדה מרגישה כשגבר מוריד לה את התחתונים ומחזיק אותה בכוח? כמה היא מתביישת? לא חושבים על זה"

"'אין כאן זכויות חולה כמו בבתי חולים רגילים', אמרתי. 'לא! לא! לא! אני לא מוכנה, לאף אחד אין זכות לגעת בגוף שלי!' הצמדתי את הידיים לגוף. הגעתי לתודעה שאין לי יותר זכאות על גופי. התחלתי לצרוח! זה היה רגע איום ונורא. אם אתה מתנגד, מפחידים שיקשרו אותך. חבלים וברזלים, חורים מיוחדים במיטה שתוקעים שם מסמרים"

"הילדים מרטיבים מפחד והילדים חייבים לקרצף את המזרנים, שכולם יראו את זה... התרופות הוציאו ממני את כל המרץ, לא רציתי לצאת לטיולי שטח חמישה ימים במדבר. לא הייתי מסוגלת. הבטיחו להחזיר אותי כעבור יומיים, רק אחרי שהתעקשתי וצרחתי. בתור עונש, הייתי חייבת לעבוד בניקיון ובקרצופים"

בכתבתי הקודמת "מונולוג של אישה מתוך מחלקה סגורה ואטומה", לא ציינתי את שם המוסד בו התרחשה הזוועה. התבקשתי על-ידי הקוראים לחשוף את שם המוסד ואני נעתרת לבקשתם - בית החולים שלוותה, במגדיאל - המחלקה הסגורה למבוגרים.

במאמר זה מדובר במחלקה פסיכיאטרית סגורה לילדים בבית החולים הממשלתי בנהריה, והמחלקה "הנסתרת" שמאחורי בית החולים הנקראת "הדרכת הילד" ובשלוחה שלה, פנימיית טוביה, האנתרופוסופית, בהרדוף. לשם נשלחים הילדים להשלמת ה"טיפול" או שחוזרים חזרה ל"הדרכת הילד". אותו הפסיכיאטר, ד"ר שפיץ, אחראי על שתי המחלקות. להלן מונולוג של נערה הנמלטת מפנימיית רווחה (ציטוט):

"חזרתי לחיים. אני בטורקיה עם אבא שלי, רופא משפחה. התקבלתי לתיכון - בית הספר היהודי באיסטנבול. באתי לבקר את אבי, שלא ראה אותי שלוש שנים ונשארתי פה. בחיים לא חוזרת לישראל! יש לי אזרחות כפולה, נולדתי בטורקיה. הגעתי לארץ בגיל שנה וחצי. למדתי בחטיבת ביניים "אורט הורוביץ כרמיאל". לא הסתדרתי חברתית. את יודעת איך זה בארץ, הילדים מחפשים מישהי לרדת עליה. הייתי שעיר לעזאזל. הממוצע שלי בכיתה ז' היה 95. רק התחלתי כיתה ח', אולי שבוע...

"הלכתי ליועצת בית הספר כי היה לי רע, לא הסתדרתי עם אימא שלי ועם הילדים בכיתה, חשבתי שזה לא ייצא מהחדר, מה שאני מספרת לה. לא ידעתי שיש דבר כזה "חובת דיווח". אמרתי לה שרע לי, שבא לי למות. ותוך דקה היא מרימה טלפון למישהו ברווחה שאני אובדנית. תוך 10 דקות הגעתי לפסיכיאטר מכרמיאל שציטט את פקיד הסעד איציק מעוז הנוראי. וקראו לאימא שלי ולא נתנו לי להיכנס - היא לא טובה בעברית. הפסיכיאטר קבע שאני פרנואידית, במצב פסיכוטי חריף ואובדנית. ומיד הזמינו תרופות מבית המרקחת. לקחו אותי למרכז חירום עם נרקומנים ואלכוהוליסטים. הייתי שם שבוע.

"העובדת הסוציאלית מיד עזרה לאימא שלי עם ביטוח לאומי, ואמרו לאבא שלי (הוריי גרושים) בטלפון בטורקיה, עבדו עליו, שעלי "לנוח" כמה ימים בבית חולים. אמרו לאמי שכדאי לה לחתום נזקקות - היא לא הבינה מה זה. נתנו לי תרופה בשם רגזין, החומר הפעיל - מלורין, אסור לשימוש באיחוד האירופי - רק במקרים של סכיזופרניה קשה.

"נתנו לי פי חמישה מהכמות המותרת. אבל כתבו בדוח דברים אחרים, שזה ניתן בהדרגה... עד 25 מ"ג. שקרנים! מותר לתת 10 מ"ג ליום. אני קיבלתי 50 על היום הראשון!!! אבא שלי רופא, הוא בדק את זה.

"הפסיכיאטר המחוזי, ויקטור חזנוב מכרמיאל-משגב, הוא כמו חותמת גומי. הם קובעים אבחנה על-פי דיבור של חמש דקות. הוא בקושי מדבר עברית. כל החברות שלי רבות עם האימא שלהן - מי לא? ואומרות שבא להן למות - זה סתם!

"העברית שלו גרועה, לא מבינים מה הוא מדבר. לא הקשיב למה שאני אומרת: "טוב, טוב, טוב, תביאי את אימא שלך". אמר לה (לאימא): "הבת שלך חולה!". אני לא הייתי נוכחת באף שיחה איתה! "היא לא מבינה כלום. ילדה בסיכון!", המשיך ואמר לה. זהו! קבעו את העתיד שלי, מורידים פרופיל ל-21, זה מונע ממני גם לקבל עבודה. אחרי יומיים וחצי הייתי במחלקה סגורה. לא אמרו לי שאני במחלקה סגורה. יש שם נוער עד גיל 18. מגיל 6! הצעירים 13-6, הבוגרים 18-13. בנות ובנים ביחד - בחדר נפרד. גם דתיים. היו משאירים אותם לבד במחלקה בשבתות, בתור עונש. גם תלוי בהתנהגות. כל דבר שהם עושים הם אומרים, "זה חלק מהטיפול". לא אכפת להם מהתופעות לוואי של התרופות - העונש זה עוד תרופה!

"הם נותנים זריקות בקשירות, כאלו שמשתקות שרירים. יש חדר בידוד, "חדר חשיבה", שתחשוב, יעני, על מה שלא עשית בסדר. קשרו ילדה שקרעה ציור של ילד, מה כבר עשתה? עם ברזלים וחוטים ממוסמרים למיטה עם הידיים והרגליים, והרגיעו אותה בזריקות. היא לא דיברה מילה! תמיד הכוח עזר. הגברים מפשיטים את הילדות והאחות באה להזריק. לא חושבים איך הילדה מרגישה כשגבר מוריד לה את התחתונים ומחזיק אותה בכוח? כמה היא מתביישת? לא חושבים על זה. הרופאים שם - אלוהים!!! רימו אותי, אמרו "מנוחה" שבועיים. הייתי באשפוז חודשיים פלוס תרופות בכוח.

"אחרי חופשת השבת הראשונה הייתי חייבת לחזור עד 20:30 במוצ"ש. אסור לאחר! כשחזרתי, שאל אותי ילד אם כבר עשו לי בדיקת דם, לבדוק אם לקחתי תרופות. אני פוחדת מאוד מבדיקות דם.

"... הבטיחו לי שלא יעשו לי בדיקות דם: "נדבר על זה" אמרו, כי אני פוחדת. שלחו אותי, כאילו, ל"חדר חשיבה" לעשות א.ק.ג., אבל אני רצתי לדלת לפני שהיא נטרקת, כי אז אי-אפשר לפתוח, כל הדלתות ככה, רק לא באמבטיה, למניעת אובדניות ולהצצה... לא עזר לי, ואני הייתי תמימה, התנפלו עלי ארבעה אנשים, ואני רזה, הרופא המטפל, אחות, מדריך ומאבטח.

"'אין כאן זכויות חולה כמו בבתי חולים רגילים', אמרתי. 'לא! לא! לא! אני לא מוכנה, לאף אחד אין זכות לגעת בגוף שלי!' הצמדתי את הידיים לגוף. הגעתי לתודעה שאין לי יותר זכאות על גופי. התחלתי לצרוח! זה היה רגע איום ונורא. אם אתה מתנגד, מפחידים שיקשרו אותך. חבלים וברזלים, חורים מיוחדים במיטה שתוקעים שם מסמרים. ילד שאמר שלא מרגיש טוב, לא מוותרים לו על פעילות, כי אחרים יכניסו אותו לחדר חשיבה, ראיתי אותו כמעט מתעלף בפעילות. סתמתי את הפה, למרות שאני מרדנית, אז נחלצתי מ"חדר חשיבה".

"הילד הדתי בן 15. השאירו אותו לבד במחלקה ביום כיפור! קם כל בוקר בחמש וחצי להתפלל. הוריו מהקריות, לא יכלו לבקר אותו כי הביקורים בשבתות.

"אחרי האשפוזים? רק מעטים חוזרים לחיים נורמליים. מוסיפים להם עוד כמה תרופות. ואתה חוזר לביקורת, לבדיקות דם, לבדוק אם אתה אכן לוקח. אם הפסקת, אתה נכנס חזרה לאשפוז.

"המחלקה ל"הדרכת הילד" נמצאת מאחורי הבית חולים, רק העובדים יודעים על זה. אין שם ביקורת. יש שם ילדים עם הפרעות אכילה. מקבלים כדורים, כל כדור 100 שקל, מקבלים חופשי!

"ילד בן שש וחצי, שהפרידו אותו מאימא שלו, לקח עיפרון מהחבר שלו, החליטו שהוא "קלפטומני" - תשעה חודשים באשפוז. מקבל טונה כדורים, חמש פעמים ביום. מסיעים אותו לבית ספר אחר. אומרים להם שזה סוכריות, מכל מיני צבעים. וחייבים לבלוע הכל!

"לאימא שלו מותר לבקר שלוש פעמים בשנה. לשעה וחצי - אז ראיתי את אחותו התאומה. ד"ר שפיץ אומר: "שיסתגלו לחיות בלי הבית". מי שלא מתנהג יפה לא יוצא לחופשה.

"חשבתי אחרי חודשים שאני יוצאת הביתה - אבל לא! רימו אותי, נשלחתי לפנימייה בהרדוף. לא נתנו לי להגיע לוועדות. ד"ר שפיץ אמר: "כדאי לך ללכת איתנו בטוב - תלכי לפנימייה. אם לא! תבוא משטרה ותיקח אותך לשם, באזיקים!"

"בפנימייה ביקשתי להוריד את מינון התרופות - בשום פנים ואופן לא! איך אני יכולה ללמוד במצב זומבי? יומיים אחרי שביקשתי הוסיפו לי עוד כדור - רספרדל! כעונש. אף אחד לא יכול לבקר אותך. רק אימא שלי - אין שם תחבורה, רק אוטובוס אחד ביום! יוצא ב-06:20 בבוקר. לחברים אסור לבוא. "בשביל מה?" למה לך לנסוע הביתה? מה תעשי שם? הקיבוץ מאוד מבודד. אי-אפשר לברוח. מאוד רחוק - שלוש שעות הליכה עד צומת עדי. ותכל'ס, אי-אפשר לברוח.

"הילדים מרטיבים מפחד והילדים חייבים לקרצף את המזרנים, שכולם יראו את זה. זה אותו פסיכיאטר, ד"ר שפיץ, ב"הדרכת הילד" ובפנימיית טוביה. התרופות הוציאו ממני את כל המרץ, לא רציתי לצאת לטיולי שטח חמישה ימים במדבר. לא הייתי מסוגלת. הבטיחו להחזיר אותי כעבור יומיים, רק אחרי שהתעקשתי וצרחתי. בתור עונש, הייתי חייבת לעבוד בניקיון ובקרצופים. לעולם לא מגיעים לכאן מנקים. הילדים חייבים לקרצף את הקירות. את המרזב מנקים ילדים בני 11!

"התייחסו אלי מגעיל בפנימייה. הבנתי אחרי הטיול הזה שרוצים שאשאר שם בפנימייה עד גיל 18. ועוד כיתת י"ג.

"איציק מעוז, פקיד הסעד, מכרמיאל, רצה להוציא לי צו חוק הנוער. שאם לא אחזור לפנימייה יבוא שוטר עם אזיקים. כאילו אני בסכנה איומה אם אימא שלי תרצה אותי. אמר שלא אבוא לדיון, וגם לא אימא שלי. אבל אני הגעתי. והוא איחר ב-25 דקות. השופטת היאם קרווני בבית משפט לנוער בקריות התעצבנה והוא לא קיבל את הצו. התחיל לגמגם ולהחוויר.

"החלטתי כחודש לפני חופשת הפסח לתכנן את הבריחה.

"שוב היה טיול חובה לחרמון, יצאתי מלאת תרופות. חזרנו בערב ואם הבית, בעלת הפנימייה, שמחה שחורי, רצתה שאתחיל לשטוף הרים של צלחות. העירה אותי שאתחיל לנקות. בצרחות! בבוקר היא מאיימת שאם לא נקום מיד היא תשפוך עלינו מים. "על גופתי את תצאי לחופשת הפסח". יצאתי בחשאי בבוקר עם האוטובוס של 06:20, השארתי חלק מהחפצים שלי, בקושי סחבתי את המזוודה שהתפרקה לי.

"כל יום בכיתי לאימא שלי בטלפון שעתיים - רע לי, תוציאי אותי מכאן, והיא לא יכלה. כשהגעתי סוף-סוף לאמי הביתה אמרתי לה - אני לא חוזרת לשם יותר לעולם! הם אמרו לאימא שלי - הבת שלך משקרת! "שמענו שכל-כך טוב לה שם". הלכתי ברוב טיפשותי לאיציק מעוז ואמרתי שאני לא רוצה לחזור. הוא אמר שאין אפשרות כזאת לעזוב שם.

"הרווחה מקבלים הון תועפות עבורנו. הם מתייגים ילדים נורמלים כבעלי מחלות נפש. זאת מדינה קטנה, אין מספיק ילדים.

"כמה טיפשי מצידי שפניתי לסיוע המשפטי לבקש עזרה. ביקשתי את התיק שלי. הזדעזעתי מכל השקרים! כל-כך הרבה דוחות איומים נגדי. כדי שיהיה תיאום בין הגרסאות, היו כולם מעתיקים את אותו הדוח ומוסיפים כמה מילים. ממש אותו הניסוח! גיליתי את כל השקרים.

"החלטתי לחזור לחטיבה - לבית הספר הקודם ללמוד שם. לא הסכימו לקבל אותי - רצו אישור של בית המשפט. המילה של איציק - היא הקובעת. הוא שיקר שהוציא נגדי צו של חוק הנוער! העורך דין שנתנו לי פחד מאיציק ואמר שאחזור לפנימייה. התעקש שאחזור לפנימייה! לעוד יומיים - עד הדיון! גם בית הספר שיתף פעולה עם הרווחה. פניתי למבקר המדינה, פניות הציבור - ענו לי במכתב קצר שלא יכולים להתערב. הם סתם!...".
.

.
קישורים:
פורסם על ידי ב- 2 תגובות:
תוויות: , , , , , , ,

כתבי אישום: התעללות בבית חולים ממשלתי לחולי נפש טירת כרמל- קשר השתיקה במלוא כיעורו

מרץ 2009 - תחקיר כלבוטק על התעללות במטופלים במוסד פסיכיאטרי טירת כרמל - התעללות בחולי נפש: "חולה בסרטן? טוב מאוד" מכות, התזת מים חמים על מטופלת וניבולי פה קשים כמו "שייקח אותך אלוקים".
.
.
לפי כתב אישום, עובדים בבית חולים פסיכיאטרי בטירת כרמל השתגעו לגמרי.
בית חולים פסיכיאטרי אמור להיות מוסד מוגן, עם טיפול מסור תוך תקווה לשפר את מצבם של החולים הקשים. אבל בבית החולים שבטירת כרמל התקיימה מסכת התעללות שרק מיררה את חיי המטופלים. כך נטען בכתב אישום שהותר לפרסום נגד שלושה אנשי צוות במוסד.
המעשים המיוחסים לשלושה - שתי אחיות ואח מעשיים - בוצעו במהלך שנת 2008, ונחשפו בתוכנית התחקירים "כלבוטק" בערוץ 2.
לפי כתב האישום שהוגש על-ידי עורכת הדין עילית אפשטיין, הם התעללו במטופלים ובחלק מהמקרים אף היכו אותם. לשלושת הנאשמים מיוחסים סעיפי אישום הכוללים התעללות בחסרי ישע על ידי אחראי, תקיפה, והפרת אמונים.
.
במאמר "התעללות בחולי נפש: 'חולה בסרטן? טוב מאוד' " , אחיה ראב"ד, YNET נכתב:
"באחד האישומים, נגד אחות מטירת כרמל, עולה כי במהלך התקופה בה עבדה בבית החולים, רחצה את אחת החולות הקשישות, הושיבה אותה בכוח על האסלה וצעקה עליה. אז פתחה את ברז המים החמים והתיזה עליה את המים. המטופלת אמרה לנאשמת 'את שורפת אותי', נטען באישום, הנאשמת השיבה בגסות, 'טוב מאוד, שייקח אותך אלוהים'.
בהמשך מתואר כיצד המשיכה המטפלת וצעקה על הקשישה, כשזו מנסה לעורר את רחמיה. "המטופלת פנתה אל הנאשמת ושאלה אותה אם ידוע לה שהיא חולה בסרטן, והנאשמת הגיבה בגסות באמרה 'טוב מאוד'". עוד מתואר כי הנאשמת דרשה מהאשה לנקות את עצמה בעודה מנבלת את פיה.

בכתב אישום אחר, שהוגש נגד אחות, בת 54 מחיפה, נטען כי במהלך אירוע בו רחצה את אחת הקשישות החולות, היכתה אותה בגבה. גם במקרה זה נטען כי דיברה אל המטופלת בגסות וכינתה אותה "מסריחה".

האישום השלישי הוגש נגד אח, בן 52 מעכו. הוא מואשם כי קילל את המטופלים, בין היתר תוך שימוש בביטוים "משוגע" ו"חולת נפש". בנוסף, הוא מואשם כי באחד המקרים, כאשר מטופלת סירבה לקחת תרופה, סתם את אפה ודחף את כפית התרופה בכוח לפיה, ובהמשך אף קילל אותה כשירקה את התרופה.
לשלושת הנאשמים מיוחסים סעיפי אישום הכוללים התעללות בחסרי ישע על ידי אחראי והפרת אמונים. שניים מתוכם מואשמים בנוסף גם בתקיפת המטופלים. "

קישורים:
פורסם על ידי ב- תגובה 1:
תוויות: , , , , , ,

יום חמישי, 8 באוקטובר 2009

חשד להתעללות במוסדות פסיכיאטרים, בית חולים לב השרון - תחקיר

בבתי החולים הפסיכיאטרים מטופלים נקשרים ל- 18 שעות, מטופלת אחרת נקשרה מאחר וביקשה לראות רופא. שיטות הטיפול בבתי החולים הפסיכיאטרים במדינת ישראל, שנויות במחלוקת, מיושנות, ואף חשד להתעללות.
.



.

איילה - מטופלת בכפייה מספרת: "איזה כמה שעות ככה שכבתי, קשורה למיטה בעצם. צעקתי, צעקתי הרבה כי הדבר היחיד שאתה יכול להזיז זה הפה שלך".

מטופל אחר מספר: "מתעללים שם בלי סוף, קושרים אנשים ימים כלילות".

בת של מאושפז מספרת: "יום אחרי שאבא השתחרר הוא רק מלמל, 'הם הרגו אותי', 'הם הרגו אותי', הם הרגו אותי', 'הם הרגו אותי' ...".

המאושפזים, יש להם תחושות, וכאבים, מצוקות ופחדים, אבל אין להם קול ואין להם פנים. בתי החולים הפסיכיאטרים הם המקום שבו נמצאים האנשים הכי חסרי אונים במדינת ישראל. הציבור מעדיף לא לדעת ולא לשמוע מה קורה שם.
בהרבה מאוד מקרים יש במקומות האלו הכל, חוץ מחמלה, אהבה ויחס אנושי.

א' אושפז בבית החולים "לב השרון". כששוחרר נראו על רגליו סימני קשירה קשים מאוד: סימני קריעה, חתך של הבשר.
בתו מספרת: "הוא הגיע הביתה ופשוט צרח מכאבים. כל הליכה, כל התיישבות, כל תנועה שהיא הייתה מלווה בהמון כאב. ימים ושבועות לאחר מכן לאבא שלי היה קשה מאוד להתהלך בחופשיות"

קישורים:
פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות: , , , , , ,

יום שלישי, 6 באוקטובר 2009

קופת חולים מאוחדת - פסיכיאטרית ד"ר נירה מנור - טיפול רשלני ומופקר בהלידול לאשה המאובחנת בדמנטיה

נובמבר 2005: מדובר באשה בת 60 הסובלת מבעיית זיכרון ותנועה, אשר הובאה ע"י בעלה לפסיכיאטרית ד"ר נירה מנור מ.ר. 29975, מקופת חולים מאוחדת על מנת לקבל חוות דעת למינוי אפוטרופוס. הפסיכיאטרית נירה מנור מ.ר 29975 פעלה ברשלנות קיצונית, באלימות כימית, והביאה להחרבת חייה של המטופלת. הפסיכיאטרית נירה מנור הרסה את חייה של המטופלת. האבחון של מנור מופקר ולקוי מיסודו וכך גם הטיפול. ניתן לראות זאת מחוות הדעת של מנור וכן מתוצאות הטיפול הקטלני והאכזרי. מהניסוח של מנור בחוות הדעת ניתן לראות על קור רוח ושרירות לב אכזרית בהחרבת חייה של ה"מטופלת" שנקרתה בדרכה של מנור.

ציטוטים מחוות הדעת:

הבדיקה: "מחשבות פרנואידיות כלפי בעלה - חושבת שהוא בקשר עם השכנה".

מהנראה מחוות הדעת, לפסיכיאטרית ד"ר נירה מנור אין שום רקע או ידע כלשהו על הזוגיות בין השניים.

האבחון: "הנ'ל סובלת מתהליך דמנטי" - דוקטור נירה מנור רשמה כי לאשה יש דמנטיה (דמנציה)

הטיפול לנבדקת: "מומלץ להתחיל טיפול ע"י HALIDOL 0.5 MG"

אלידול היא תרופה אנטי פסיכוטית דור א'. ע"פ אזהרות ה-FDA התרופות האנטי פסיכוטיות מסוכנות לחולי דמנטיה. ה- FDA אינו מאשר לרשום תרופות אנטי פסיכוטיות לחולי דמנטיה.

הפסיכיאטרית ד"ר נירה מנור לא חוותה דעתה למינוי אפוטרופוס. לא ידוע על מעקב טיפול כלשהו של הפסיכיאטרית נירה מנור על השפעת סם ההלידול שרשמה למטופלת.

מצורף צילום של חוות הדעת.
קופת חולים מאוחדת - פסיכיאטרית ד"ר נירה מנור - טיפול רשלני ומופקר בהלידול לאשה המאובחנת מדמנטיה
פסיכיאטרית נירה קבעה הלידול לאישה ללא סיבה והחריבה את חייה
יש לציין כי הנבדקת בעלת השכלה גבוהה, ישרה, מנומסת, תמימה והגונה, לא פגעה מעולם באדם, או בבע"ח.
הנבדקת אובחנה עם בעיות זיכרון ותנועה.
הנבדקת הביעה דעתה ואמרה כי אינה מעוניינת באפוטרופוס
.
לא ידוע על תועלת כלשהי של התרופה לנבדקת, יחד עם זאת כפי הנראה השימוש הממושך בסם ההלידול וסמים דומים, שהחלה לצרוך הנבדקת מהטיפול אצל הפסיכיאטרית ד"ר נירה מנור הפכו אותה תוך שנה לשבר כלי. (אובדן כושר דיבור, יכולת הליכה, חשיבה, ריכוז, עצמאות, שימוש בכיסא גלגלים, שתיה מכוס ע"י קשית, קשיים בבליעת מזון, בעיות תאבון, עוויתות, בילבול, ועוד...)

הלידול הנו סם אנטי פסיכוטי מהדור הראשון בעל תופעות לוואי קשות. ה- FDA אינו מאשר שימוש בסמים אנטי פסיכוטיים לחולי דמנטיה.

הפסיכיאטרית דוקטור נירה מנור רשמה סם הלידול לאשה אשר מאובחנת בדמנטיה.


תופעות לוואי נפוצות של האלידול

האלידול נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלו, תופעות הלוואי שהתרחשו בקבוצה של אנשים שנטלו את התרופה תועדו לעומת קבוצת ביקורת שלא לקחה את הסם.

תופעות הלוואי הנפוצות של האלידול כוללות:

* נדודי שינה
* חוסר מנוחה
* נמנום
* כאבי ראש
* בלבול
* ורטיגו (תחושה מסתובב)
* נשירת שיער
* רגישות אל השמש
* אימפוטנציה, בעיות בזיקפה
* דחף מיני מוגבר
* עצירות או שלשול
* בחילה
* יובש בפה
* ראייה מטושטשת
* שתן קושי חולף.

דווח על תופעות לוואי

ישנם מספר תופעות לוואי שיש לדווח מיד לרופא המטפל. אלה כוללות, אך אינו מוגבלות ל:

* חרדה או דיכאון
* התקפים
* החמרת סימפטומים פסיכוטיים
* לחץ דם נמוך (Hypotension) או לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם)
* תנועות גוף לא רגילות
* מתח שרירים או התכווצויות
* תחושות של אי שקט פנימי או jitteriness
* סוכר גבוה בדם (היפרגליקמיה) או רמות סוכר נמוכות בדם (היפוגליקמיה)
* זיקפה מכאיבה של הפין שלא חולפת (priapism)
* סימנים או תסמינים של תסמונת neuroleptic ממאירה (NMS), אשר יכולים לכלול:

- חום גבוה
- נוקשות בשרירים
- בלבול
- דופק לא סדיר או לחץ דם
- קצב לב מוגבר (טכיקרדיה)
- הזעה
- קצב לב לא סדיר

* סימנים של תגובה אלרגית, כולל:

- פריחה בלתי מוסברת כוורות
- גירוד
- נפיחות לא מוסברת
- צפצופים
- קושי בנשימה או בבליעה.

האלידול ותופעות לוואי מיניות (סקסואליות)

האלידול (haloperidol) ידוע כגורם תופעות לוואי מיניות (סקסואליות) . תופעות הלוואי המיניות של האלידול עלולות לכלול:

* שינויים בדחפים המיניים
* אימפוטנציה
* Priapism, זקפה מכאיבה שלא חולפת.

האלידול ודחף מיני
האלידול ידוע כגורם לשינויים בדחף המיני (הליבידו הידוע). בפרט, האלידול דווח כגורם לדחף מיני מוגבר.

האלידול ואימפוטנציה
אימפוטנציה היא תופעת לוואי אפשרית של האלידול, כמו גם תרופות אנטי פסיכוטיות רבות אחרות. עם זאת, האחוז המדויק של גברים שפיתחו אין אונות במהלך מחקרים קודמים של האלידול לא דיווחו.

האלידול ו- Priapism
Priapism היא תופעת לוואי אפשרית של האלידול. Priapism היא זקפה מכאיבה של הפין שלא חולפת, גם אחרי קיום יחסי מין או אוננות. אם ה- priapism לא מטופל זה עלול להוביל לנזק תמידי הפין. מסיבה זו, חשוב מאוד לחפש טיפול רפואי באופן מיידי אם יש חשש לסימפטומים של priapism.

ההלידול והשפעות לוואי של פרקינסון

השימוש באלידול ואפקטי פרקינסון הולכים יחד זה לצד זה - במילים אחרות, פרקינסון הפיך, לפעמים מופיע אצל אנשים הנוטלים האלידול. בנוסף להלידול יש תרופות אחרות עם תופעות לוואי פרקינסון, לדוגמה התרופות metoclopramide ו- reserpine (תרופות להפרעות בבטן ולחץ דם גבוה). כאשר תופעות לוואי פרקינסון קורות עקב נטילת התרופה, זה נקרא סמים עם השראת פרקינסון.
הפרקינסון יכול להופיע בכל מינון של הלידול, אך לעתים קרובות, ככל שהמינון גבוה יותר כך יגבר גם הפרקינסון.

קישורים:
פורסם על ידי ב- תגובה 1:
תוויות: , , , , , ,

יום חמישי, 1 באוקטובר 2009

אשפוז כפוי - מונולוג של אישה מתוך מחלקה סגורה ואטומה

סיפורה של אשה שאושפזה בבית החולים שלוותה, במגדיאל - המחלקה הסגורה למבוגרים.

המאמר מונולוג של אישה מתוך מחלקה סגורה ואטומה , חנה איסלר , ספטמבר 2009
.
היא לא שיתפה את משפחתה בהתמכרותה לכדורים, החליטה כי נמאס לה מתחושת ה"באסה" שאלו מביאים עליה וזרקה אותם לפח. התאשפזה מרצונה במוסד לחולי נפש ונ-ח-ר-ד-ה סיפורה של מאושפזת ב"קן הקוקיה"
▪ ▪ ▪

חברתי במצוקה, מנסה להיגמל מכדורים פסיכיאטריים לדיכאון, ונתקפת חרדה. מצד אחד היא מבינה שפיתחה בהם תלות, והיא חסרת אנרגיות, כבדה ו"זומבית", ומאידך-גיסא הייתה רוצה לשוב ולהיות כמו פעם: ערנית, נמרצת שהרבתה לקרוא ולצחוק. בקיצור - רוצה לחזור לחיים.

היא זורקת את הכדורים בבת אחת, בניגוד להוראות, ואחרי לילה קשה מתייצבת באחד מהמוסדות הממלכתיים לטיפול בחולי נפש לקבלת עזרה. שיעזרו לה להיגמל. מכאן, מתחיל הכדור להתגלגל. אחרי יממה במיון, ושיחה קצרה עם הרופאים כשהיא אומרת שרע לה
ובא לה למות, היא מתקבלת ונסגרת במחלקה הסגורה. קן הקוקיה.

מכיוון שהתביישה במה שקורה לה, לא שיתפה את משפחתה. רק סיפרה לחברה. הנה הגיעה לה עוד משוגעת חסרת קרובים, שאיש לא דואג לה, ועוד מרצונה הטוב, והחופשי - אפשר לעשות בה, שם, מה שרוצים. ככל העולה על רוחם.

על דעת עצמי, מודה באשמה, דיווחתי למשפחתה - ועל כך זכיתי לקיתונות של רותחין מחברתי, ואף לניתוק יחסים. אך לשמחתי, משפחתה התעשתה ופעלה במהירות לשלוף אותה מהסיוט לפני שהוועדה תכניס אותה לאשפוז כפוי. והרי המונולוג שרשמתי מפיה, משבוע במחלקה המופלאה, זועק בפני עצמו:

"חנה, היה לי כל כך רע, הרגשתי רע, כל כך חלשה, כל כך פגיעה, לא היה לי כוח לרחוץ כלים. רציתי שיעזרו לי, שיטפלו בי כמה ימים, עד שארגיש יותר טוב. כדי שיקבלו אותי, סיפרתי דברים קשים על עברי, שרק יעזרו לי ולא אצטרך להדאיג את בתי היחידה. אחר כך אחזור לבית שלי שאני אוהבת.

"לא ידעתי מה זה מחלקה סגורה. לא היה לי מושג-עד שנכנסתי. בגלל שאמרתי שאני רוצה למות, הכניסו אותי לשלושה ימים לחדר בידוד - קוראים לזה - יחידה מיוחדת. את לבד, יכולה לדבר לקירות החשופים. יש חלון כזה קטן עם וילון, ובחוץ כוח עזר - שומר שהולך אחרייך לכל מקום. גם לשירותים ולאמבטיה.

"כשאת התקשרת אלי, ושמעת צעקות ברקע, זאת הייתה בחורה צעירה ושמנה כזאת, קשורה למיטה בחדר בידוד, היא צעקה שעות 'שורף לי, עשיתי פיפי, שחררו אותי בבקשה, מים מים, אני צמאה, רחמנות! תפתחו לי...'. אף אחד לא מגיב, לא מתייחס. הכל סגור! כמו בימי הביניים.

"אחר כך בא לשם אחד החולים, הציץ בחלון ושאל אותה: 'את רוצה למצוץ זין?' וצוחק - 'את רוצה זין?'. גם ממני היא ביקשה מים ושאשחרר אותה. אבל לא יכולתי. אחר כך, גמרו עליה - מילאו אותה בתרופות והשתיקו אותה. בלילה, כולם מקבלים כדורי שינה שיהיה שקט. אמר לי אחד שהוא מגיל 8 שם, מאז הוא על כדורים. קלטתי שאני בבית משוגעים - נכנסתי לטראומה. איך יוצאים מפה? איך שהם הפחידו אותי... חנה.

"אמרתי לעצמי: אהיה ילדה טובה, אהיה זומבי, רק שלא יעשו לי משהו עם הזריקות והקשירות ומכות החשמל. הייתי ב-ו-ב-ה! לא ניג'סתי, לא הפרעתי - כאילו אני לא קיימת. את יודעת איזה מפחיד??? עדיף בית סוהר, שם לפחות לא דוחפים לך תרופות וקשירות.

"השומר, הכוח עזר, עמד לידי ובדק לי בפה אם אני בולעת - אין חוכמות. תיזהרי להגיד 'אני רוצה', תיזהרי להגיד שיש לך ביטחון. כולם אמרו לי: 'תתחנפי אליהם' - איזה מפחידים! הביאו גבר צעיר, על כסא גלגלים, אזוק בידיים וברגליים. היה קשור כמה ימים למיטה. אמר לי: 'אם תראי את התיק שלי, תבכי'.

"יש כאלו שמקבלים 25 כדורים ליום! אני עוד קיבלתי הכי פחות כי התנהגתי יפה. שמעתי אחות אחת אומרת: 'נתתי לו כאלו כמויות של זריקות שפיל היה נופל, שילמד להתנהג יפה ולא לומר מילה'. אין שפת דיבור פה - מדברים איתך בכדורים. שיחות? את שואלת? ביקשתי פסיכולוג, אמרו לי שלא נותנים מטעמים כלכליים. המושלם גם לא נותן.

"אם תגידי מילה - עוטים עלייך קבוצה של אנשים ומשתיקים אותך. כשבתי הגיעה, הייתה בהלם. הלכה לקנות אוכל וממתקים לחולים. אחות אחת לחשה לה: 'הבת שלך לא צריכה להיות כאן', תיקחי לה עורך דין מהסיוע, זה לא יעלה לך כסף. 'הסיוע חרא', אמר לי הבחור הערבי - 'לא עזרו לי בכלל, תראי איפה אני'. כולם אמרו לי, החולים: 'את לא מתאימה לפה. מה את עושה פה?'

"לצאת? את שואלת? לא יוצאים לשום טיול. יש חדר קטן לעישון - זהו. אי-אפשר לצאת. השומרים יושבים מול הדלת. חשבתי לברוח עם בתי, לבשתי בגדים שלי, אבל הוא תפס אותי ושאל - 'מה פתאום התלבשת?' - אמרתי לו: 'זה חג! רציתי להיות חגיגית...'. תחזרי לפיג'מה מיד!

"בערב יש ספירה - כמו בבית סוהר, בדיוק. לברוח? תיק פלילי. אמרו שישחררו אותי לחגים, אבל שיחררו רק ל-4 שעות, בערב ראש השנה, וכל הזמן צלצלו והפריעו בארוחה. חזרתי לבדי, נהגתי, בוכה... מפחד שיבואו עם שוטרים ויקשרו אותי ויעשו לבתי בושות.

"את שואלת אם יש שיחות ופעילות? יש אחת יעני, ריפוי בעיסוק, למי שרוצה, מציירים משהו. אין לה קליינטים, היא שותה קפה ומעשנת. סיפרתי לה על הספר שלך והיא מאוד רצתה שאביא לה... אז אמרתי לה - טוב, תני לי לצאת ואביא לך. זה מקום בלתי צפוי! כל רגע יכול לקרות משהו. כשמישהו עושה משהו, קבוצה של אנשים קופצים עליו, עטים עליו, ומזריקים לו. ראיתי את זה בטלנובלות. ווי, אלו ששומרים עלינו - שטינקרים, ומעבירים הכל לרופאים. אז התיידדתי איתם, ודיברתי איתם בשכל. הייתי רגועה. לא יכלו עלי כי שיתפתי פעולה. אבל מ'הזה נחרדתי!

"כולם רואים את אותו הערוץ בטלוויזיה הישנה. בכלל, הכל שם מוזנח וישן, על הפנים. לא מה שראית במיון. איזה מזל שבתי הגיעה עם חתני ועם פסיכיאטר בכיר ועורך דין חזק, ואיימו עליהם, על הרופאים, שישחררו אותי על אחריותם. ואני חשבתי לתומי שהם הקשיבו לתחנוניי ללכת הביתה. התחנפתי אליהם, אמרתי: 'טיפלתם בי יפה, כעת אני מרגישה טוב, אפילו ש-מ-ח-ה! למדתי את הלקח, יותר לא אפסיק את התרופות, על דעת עצמי'. אז הם הציעו לי מחלקה פתוחה ואני, שספרתי את השעות והדקות ליציאה, אמרתי: 'לא! אני רוצה הביתה. לא תראו אותי יותר פה בחיים!'. בתי אמרה שאני אחראית מאוד ושומרת על הנכדים, מתפקדת.

"לא מאמינה שנחלצתי משם. לא מאמינה. עד שנתנו לי לצאת - עד שפתחו. יש כאלו שכבר לא מסוגלים לצאת. לא מאמינה שאני בבית, 20 דקות מהמקום הזה. אני בטראומה נוראית. איך אני אתאושש מזה? תעשי משהו, חנה, כמה נשמות שם זועקות לשמים - הצילו! ולא מקבלות את הישועה שלהן. את תעשי מצווה גדולה. תספרי מה הולך פה. הלוואי. טעיתי, כאן לא מטפלים - כאן גומרים עליך!".
.
אשפוז כפוי - מולעטים בתרופות בפחד וייאוש
אשפוז כפוי - מולעטים בתרופות בפחד וייאוש
מטופלים חולים מגיעים לייאוש - למה???הרבה שאלות קשות מתבקשות מהמונולוג המזעזע הזה. היום, כשחצי עולם בדיכאון, והשימוש בפרוזאק ובשאר מדכאים ומעוררים הולך וגדל לממדים אדירים - עלינו לשאול מה קורה במוסדות הממשלתיים הללו; על מה שקורה בהם; על קשר השתיקה; על משרד הבריאות המשותק; על האכזריות ועל מה ולמה יש עוד במדינתנו הנאורה, כביכול, מוסדות מדכאים ומשפילים את כבוד האדם וחירותו, שאינם מתאימים לגישה המתקדמת לטיפול בנפש האדם ואת התפתחות הפסיכולוגיה בארץ ובעולם. מדינת ישראל חתומה על אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות מ-31 במרס 2007, האמנה נמצאת בתהליך אישרור במשרד המשפטים. חוק טיפול בחולי נפש, על פיו פועלים המוסדות הללו, נוגד את אמנת האו"ם עליה אנו חתומים.

להלן כמה שאלות המופנות לכל השותפים למלאכת "הטיפול" במחלקות חולי הנפש:
  • למה נמנעות זכויות החולה המעוגנות בחוק מחולה הנפש?
  • איך זה שלא פונים ומודיעים למשפחתו של אדם שבא לטיפול, אך נוטלים את זכויותיו וממנים לו אפוטרופוס לדין?
  • איך זה שחולים במחלקות הסגורות לא יוצאים לפעילות בחוץ?
  • איך ייתכן שאין פסיכולוגים לטיפול ולשיחות והיכן התקציבים?
  • האם מחיר האשפוז אינו כולל יותר מריפוי בעיסוק שאיננו חובה?
  • האם לחולה נפש אין זכות לגופו? להביע דעתו? ולזעוק את מכאובו?
  • מדוע הנמלט ממחלקה סגורה נחשב לפושע ועבריין, ונפתח לו תיק פלילי?
  • הכיצד המשטרה מגלה להיטות כזאת לרדוף אחרי חולי נפש ולא אחר עבריינים, ומשתפת פעולה עם המוסדות הפסיכיאטריים?
  • מדוע אין שקיפות ומצלמות ופיקוח על הנעשה שם?
  • מדוע אסור לצלם ולהקליט אם הכל כל-כך נפלא ותקין במחלקות הסגורות?
  • היכן שר הבריאות, שלא מונה? היכן שר המשפטים? היכן מבקר המדינה? השר לביטחון פנים...?
  • מדוע הסיוע המשפטי והרווחה משתפים פעולה בהכנסת אנשים למוסדות הללו מבלי לקחת אחריות על מה שקורה עמם בהמשך וחוסר היכולת לשקמם?
  • האם הטיפול בפחד, בדיכוי, בקשירות ובסימום אכן מונע התאבדויות או גורם להם?
  • למה ישראל במקום הראשון בעולם באשפוזים כפויים? העל כך גאוותנו?
  • מדוע הרוב שם צעירים, וכמה מהם נפגעו נפשית בשירות הצבאי?
  • היכן משרד הביטחון המתנער מאחריות לחיילים החולים ושנפגעו נפשית?
  • למה על חולה נפש לשכב קשור ולהתהלך רק בפיג'מה? היכן חופש הפרט?
  • למה גברים ונשים באותה מחלקה, כפתח למעשי אונס שלא נחקרים בדרך כלל?
  • למה גבר משמש ככוח עזר שהולך אחרי אישה כביכול אובדנית לשירותים ולמקלחת, האם לא ניתן למצוא אישה לתפקיד?
אין לכם מושג באיזו מהירות נגזלים מהאנשים כבודם וצלם האנוש שלהם והם מושתקים ומגיעים עדי ייאוש. קריאתי אליכם, לקראת יום הכיפורים - לבטל את האשפוזים הכפויים ולסגור את המחלקות הללו לקטינים, לנוער ולמבוגרים כאחד. וכן לדאוג לשיקומם של כל הקורבנות האומללים. כמו-כן, לחקור את חלקן של חברות התרופות, הממכרות את החולים לשנים רבות, בידיעה שהתרופות יוצרות מחלות מלוות שיגבירו את צריכת התרופות, ומעשירות אולי את חשבונות הבנק של הרופאים הפסיכיאטרים - וכמובן של חברות התרופות. בערב שלאחר יום הכיפורים הקרוב - תתקיים בביתי פגישה עם אנשים מאוד רציניים ומחויבים לביטול האשפוז הכפוי בישראל. בתקווה שנשמש אור לגויים.

קישורים:
פורסם על ידי ב- 2 תגובות:
תוויות: , , , , ,
הירשם ל- רשומות (Atom)