יום ראשון, 30 בדצמבר 2012

הפסיכיאטריה - טפח מפרצופם המזוהם של רשויות הרווחה

המאמר עלובי החיים || ההתעללות בחוסים היתה כאן מאז ומתמיד , רוחמה מרטון , דצמבר 2012 , הארץ

החשד להתעללות במוסד נווה יעקב מעורר זיכרונות לזוועות שהתחוללו בבתי החולים הפסיכיאטריים בישראל

בריאות הנפש היא החצר האחורית של משרד הבריאות ומשרד הרווחה וגם של הביטוח הלאומי. אך גם בחצר האחורית יש אזור דחוי ומוזנח עוד יותר: חולי נפש כרוניים, אנשים הסובלים מפיגור שכלי, ומי שלא מצאו את מקומם בחברה מסיבות אחרות. באחרונה קראתי בכאב חלק מהדיווחים על בית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב, והתחשק לי להגיד: "בוקר טוב. סליחה, איפה הייתם כל השנים?".

בסוף שנות ה-70 עבדתי כפסיכיאטרית בכירה במרפאה של בית החולים שלוותה, בית חולים אוניברסיטאי רחב אופקים. מנהלו, פרופ' שמאי דוידסון ז"ל, התחנך בבריטניה שלפני עידן תאצ'ר, והיה מאמין גדול בתפקידה של הקהילה בשיקום ובבריאות הנפש. למדתי ממנו רבות. בשיחות שניהלנו העליתי את הנושא של חולי הנפש הכרוניים המופנים ממרפאתנו המתקדמת לבתי החולים הפסיכיאטריים הפרטיים באזור. תמהתי מדוע מעולם לא קיבלתי מהם משוב על החולים שנשלחו אליהם. למעשה מהרגע שחולה הופנה לבית חולים פרטי הוא נעלם לתמיד. במהלך השיחות נבנתה הבנה שעלינו, כבית חולים ציבורי, לדעת מה קורה באותם בתי חולים פרטיים. הקמנו מעט צוותים שתפקידם לראיין מאושפזים בבתי החולים הפרטיים ולדון בממצאי הראיונות.

בית החולים הפסיכיאטרי הפרטי שביקרתי בו, במרכז הארץ, היה קטן ומאוכלס בצפיפות. בחצר הפנימית הסתובבו מאושפזים שנראו רע בלבושם ובעיקר בתנועות גופם – תנועות מכאניות, כתפיים כפופות והבעת פנים קפואה. לפסיכיאטר מספיק מבט אחד כדי לדעת שהם מקבלים מינון גבוה של תרופות אנטי פסיכוטיות (מהסוג הישן) הגורמות לתמונה גופנית כמו-פרקינסונית ודיכוי גורף של האנרגיה הנפשית, אנשים "כבויים" שאינם תוקפנים ואינם דברנים. בית החולים נוהל ביומיום על ידי אחות ראשית ו"כוחות עזר". פסיכיאטר ביקר בו פעם בשבוע (או בשבועיים), עבר על רשימת התרופות ואישרה בחתימתו.

אביא לפניכם סיפורו של אחד החולים שראיינתי. מר ב', שהיה אז בשנות ה-50 לחייו, רזה מאוד, דובר עברית שבורה, הגיע כעולה חדש בודד בשנות ה-50 ולא ידע מלה בעברית. יום אחד עמד שעות ארוכות בתחנת אוטובוס ולא הצליח לתקשר עם אנשים ולהבין לאיזה אוטובוס לעלות. הערב ירד, ולאחר שנמלא פחד וזעם, החל ב' לצעוק ולהכות את עצמו בתחנה. השוטרים שהוזעקו למקום הביאו אותו לחדר מיון בבית חולים כללי וכיוון שגם שם צעק, נשלח לאחר זריקת הרגעה לבית החולים הפסיכיאטרי שבו הוא נמצא מאז. בחלוף השנים למד קצת עברית, וכיוון שנוכחו שאין הוא חולה או אלים, החל בהדרגה למלא שליחויות עבור בית החולים. בהיותו בודד וללא אמצעי מחיה, לא ניסה אפילו לברוח. הוא הסכין למגוריו בבית החולים והמשיך בחייו הבודדים אך המוגנים, ומשרד הבריאות משלם את דמי אשפוזו.

אתה רוצה לצאת מכאן? שאלתי אותו. "אני מפחד מהעולם בחוץ. כבר 25 שנים אני כאן. לא מכיר אף אחד. מה אעשה שם?". "שם" היה כל העולם שמחוץ לבית החולים. למעט מאושפז זה ומאושפז נוסף, מצבם של שאר המאושפזים היה כה רע עד שלא היה ניתן לראיינם.

חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחר פסיכיאטרים מחוזיים לקבל חוות דעת לאשפוז"
שימוש בפסיכיאטריה ככלי להשתקה והעלמה
קשורים לקיר

לא אדבר כאן על התנאים הפיזיים הגרועים, טיב האוכל, המינון הגבוה להחריד של תרופות. ברצוני להתעכב על האלימות הקשה במיוחד שבה נתקלתי בעיקר במחלקות של צעירים/ נערים. בביקור באחד מ"בתי החולים" האלה, שבו היו מאושפזים נערים וצעירים, ראיתי את המזעזע מכל: שורה של נערים יושבים על רצפת בטון חשופה, קשורים אל טבעות ברזל בקיר, כל היום. המאושפזים היו מפגרים קשים, מפגרים קלים, פסיכוטיים, וצעירים עם הפרעות התנהגות קשות, כולם ביחד, ללא טיפול פרט למינון גבוה של תרופות אנטי פסיכוטיות. כך יום אחרי יום. חלקם קשורים למיטותיהם גם בלילה. הריח היה נורא כתוצאה מהפרשות גוף, לכלוך, קיא, ורחצה מעטה מדי. הם הוכו בצינור גומי ששימש גם להתזת מים עליהם במקום רחצה. על כל זאת אפשר היה לקרוא בדו"חות שהכנו בזמנו.

 פסיכיאטריה - עסק מכניס

 מניסיוני למדתי כמה קל הוא השימוש לרעה בסמכותו של הפסיכיאטר בבתי החולים הפרטיים. הפסיכיאטר מקבל גמול כספי גבוה במיוחד מהנהלת בית החולים כדי לאשר פעם אחר פעם מינון גבוה של תרופות פסיכיאטריות בלי לבדוק את המאושפזים, מינון שעוזר לצוות לנהל את שגרת המוסד ללא הפרעות מצד המאושפזים. פסיכיאטרים אלה לא היו, למיטב ידיעתי, נתונים לשום פיקוח או בקרה מצד משרד הבריאות, הנהלת קופת החולים או ההסתדרות הרפואית בישראל. זה למעשה סוג של עסק מכניס לכל הנוגעים בדבר על חשבון חייהם של המאושפזים ועל חשבון משלם המסים הישראלי.

אילו ב' היה נבדק בדיקה פסיכיאטרית ראויה במהלך שנות אשפוזו הארוכות, היה מתברר שהוא אולי תימהוני ומסוגר אך אינו חולה נפש, וזקוק רק למסגרת תומכת שתאפשר לו ללמוד את השפה ולעסוק בעבודה המתאימה לכישוריו.

 השתקה אלימה

 מניסיוני ניתן היה ללמוד גם על כוחה של השתקה. מה קרה לסקר שהכנו אז בשנות ה-70? כלום. העניין הושתק מלמעלה ומגישי הדו"ח נענשו: מי בבריאותו ומי בקידומה המקצועי. לא הממשלה שהיתה אחראית על בתי החולים הפסיכיאטריים הממשלתיים ולא קופת חולים כללית, היחידה שנתנה אז שירותי בריאות הנפש, התעניינו באותם ימים באלפי המאושפזים הכרוניים, ולכן גם לא רצו להתעמת עם הלחצים של בעלי עניין.

עברו 35 שנים מאז. כל מי שקצת קרוב לבריאות הנפש בישראל יודע עד כמה המצב נורא בבתי החולים הפרטיים. מה חמור הוא שמציירים את חשיפת הזוועה בנווה יעקב כמקרה חריג הדורש טיפול ושפוליטיקאים מייחסים את הזוועות לתוצאה עכשווית של מדיניות ההפרטה. מציאות זו התקיימה בישראל לפני שהמציאו את המילה "הפרטה".
והרפורמה בבריאות הנפש? לא, זו אינה פנויה לעסוק בגיהינום למאושפזים, שבשוגג מכונה בתי חולים פסיכיאטריים.

ובכן, מה לעשות? אתחיל במה שלא צריך לעשות: אסור להתחיל רק בביקורת על הנעשה במוסדות הפרטיים. מוסדות אלה חייבים להיסגר באופן מוחלט. האחריות על חייהם ובריאותם של המאושפזים בהם נתונה בידי המדינה בלבד.

יש לתקצב ולערוך סקר מקצועי רציני של כל המאושפזים כדי לעמוד על צרכיהם ולתת להם מענה: אשפוז פסיכיאטרי, שיקום, אשפוז סיעודי, מגורים מוגנים בקהילה וכיוצא באלה, וזאת לאחר הפחתה הדרגתית ומבוקרת במינון התרופות הגובל בהרעלה של רבים מהמאושפזים כיום.

אין ללכת בדרך הקלה של הכשר למוסדות פרטיים ועידודם. יש לדעת שרעה חולה זו נמשכת במדינת ישראל משנות ה-50 של המאה הקודמת. עכשיו חייבים וצריכים לתקן את המעוות באופן יסודי ולהניח את היסודות להמשך טיפול נכון והוגן לחסרי הישע בחברה.

ד"ר רוחמה מרטון היא פסיכיאטרית, מייסדת ונשיאה של עמותת רופאים לזכויות אדם

התעללות בבית חולים ממשלתי לחולי נפש טירת כרמל- קשר השתיקה במלוא כיעורו

קישורים:

יום שלישי, 25 בדצמבר 2012

נוגד דיכאון אפקסור (וונלפקסין): תופעות לוואי ואזהרות

נוגד דיכאון אפקסור (וונלפקסין): תופעות לוואי ואזהרות
נוגד דיכאון אפקסור (וונלפקסין): תופעות לוואי ואזהרות
אפקסור Efexor הוא שם מסחרי של וונלפקסין Venlafaxine, תרופה נגד דיכאון ששייכת למשפחת תרופות שנקראת SNRI - מעכבי ספיגת סרוטונין ונוראפינפרין עם תופעות לוואי רבות וסיכון להתמכרות. אפקסור מיועדת לצורך טיפול בדיכאון, טיפול בחרדה כללית וטיפול בחרדה חברתית.
מידע מאתר MEDTV

חלק מתופעות הלוואי ואזהרות על השימוש של אפקסור כולל מידע מעלון לצרכן הן כדלקמן:

תופעות לוואי של אפקסור הנפוצות ביותר

בנוסף לפעילות הרצויה של אפקסור בזמן השימוש בה עלולות להופיע השפעות לוואי כגון: יובש בפה, כאבי ראש, רעד, חוסר יציבות, עצירות, שלשול, בחילה, הקאה, ישנוניות, חריקת שיניים, עליה ברמת כולסטרול, מידריאסיס, שינוים בתאבון ובמשקל, אנורקסיה, אטקסיה, תת לחץ גם בעמידה, רגישות בעור כגון פריחה או גרד,הפריעות שינה, סחרחורות, כאבי פרקים, עייפות, חרדה, הרטבת לילה, אצירת שתן, אי תפקוד מיני אצל נשים וגברים, פיהוקים, תשישות, הזיות, חלומות לא רגילים (כולל סיוטים), תגובות אלרגיות, ירידה ברמת
נתרן בדם (מאופיינת בכאב ראש, קושי בריכוז ופגיעה בזכרון).


תופעות לוואי עיקריות של אפקסור לפי שכיחות


אפקסור  Venlafaxine נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלה, תופעות הלוואי מתועדות בהשוואה לתופעות לוואי המתרחשים בקבוצה אחרת של אנשים שלא נטלו את התרופה. בדרך זו, אפשר לראות מה תופעות לוואי, באיזו תדירות הן מופיעות, ואיך הם משווים לקבוצה שלא נטלה את התרופה. בהתבסס על מחקרים אלה, תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של אפקסור venlafaxine כוללות:

בחילה - עד 58 אחוזים מאנשים
כאב ראש - עד 26.1 אחוזים
נמנום - עד 23 אחוזים
יובש בפה - עד 22 אחוזים
סחרחורת - עד 23.9 אחוזים
נדודי שינה - עד 22.5 אחוזים
עצבנות - עד 21.3 אחוזים
אובדן התיאבון - 17 אחוזים
חולשת גוף - עד ל -16.9 אחוזים
זעה - עד ל -19.3 אחוזים
עצירות - עד 15 אחוזים
לחץ דם גבוה - עד 13 אחוזים
בעיות שפיכה - עד 12.5 אחוזים
חרדה - עד 11.2 אחוזים
רעד (רעידות) - עד 10.2 אחוזים
שלשול - עד 8 אחוזים של
פיהוק - עד 8 אחוזים
צמרמורות - עד 6.8 אחוזים
הקאות - עד 6.8 אחוזים
קשיי עיכול (דיספפסיה) - עד 6.7 אחוזים
אימפוטנציה  - עד 6 אחוזים של אנשים
ראייה מטושטשת - עד 6 אחוזים

תופעות לוואי אחרות של אפקסור בשכיחות בין 1 ל- 6 אחוזים:
ירידה בחשק מיני ירד (ליבידו), זיהומים, פלאשינג (אדמומיות של העור, במיוחד בפנים), ירידה במשקל, עלייה במשקל,  חלומות חריגים, כולסטרול גבוה, תסיסה, בלבול, מחשבות חריגות, הטלת שתן מוגברת, שינויי בחוש טעם. 

תופעות לוואי נדירות של אפקסור - בין 0 ל- 1 אחוז:

כאבים בחזה, נפיחות, קצב לב לא סדיר (הפרעה בקצב לב), נפיחות הלשון, כיבים בפה, טחורים, כאבי שרירים ועצמות, דימום חריג או חבורות, אנמיה, בעיות בכבד, מאונייה או היפומאניה, ירידה ברמות נתרן בדם, אסטמה, אקנה, דום נשימה בשינה, קטרקט, ערמונית מוגדלת, התקפים, אובדן שיער 

תופעות לוואי של אפקסור המחייבות התייחסות מיוחדת

ישנם מספר תופעות לוואי של אפקסור פחות נפוצות, אך חמורות יותר. יש לדווח לרופא המטפל על הופעת תסמינים אלה שכוללות, אך אינן מוגבלות ל: פריחה, חום, בצקת, הפריות שינה או שינוי קיצוני במצב רוח, קצב לב מהיר, כאב בחזה, קשיי נשימה, יתר לחץ דם, התעלפות, פרכוסים, תנועות לא רצוניות, בלבול, צהבת, קשיים במתן שתן או שליטה במתן שתן, מקבל שטפי דם או מדמם בקלות, תנועות בלתי רצוניות, התפרציות רגשיות, בלבול, תגובות מניה או היפומניה. יש לפנות לרופא מיד במקרה של: שינוי ברמת אנזימי כבד ובעיות כבד חמורות: בחילה, הקאה, איבוד תיאבון, הרגשה כללית לא טובה, חום, הצהבת העור ועיניים ושתם כהה, תגובות אלרגיות הכוללות: פריחה, גירוד, חרלת, התנפחות הפנים, שפתיים, פה, לשון, קשיים בבליעה או נשימה, דימום בקיבה.


אזהרות על נטילת אפקסור

סיכון אובדני הקשור לנטילת תרופות נגד דיכאון

בזמן נטילת אפקסור מומלץ כי המטופלים ובני משפחותיהם יעקבו אחרי שינויים התנהגותיים כגון: הגברת הדיכאון, מחשבות אובדניות, תוקפנות וכדומה. במידה וחלו שינויים כאלה יש לפנות מיידית לרופא. יש להקפיד הקפדה יתרה על המלצה זאת במטופלים צעירים בגילאי 18-24. מידע מניסויים רפואיים מראה כי בוגרים צעירים, במיוחד אלו הסובלים מדיכאון, עלולים להיות בסיכון גבוה יותר להתנהגות אובדנית כולל ניסיונות התאבדות כאשר הינם מטופלים באפקסור. מירב ניסיונות ההתאבדות בניסוים הרפואיים בדיכאון היו בחולים בני 18 עד 30 שנים. בילדים ובמתבגרים ובמבוגרים צעירים עד גיל 24 אשר לקחו תרופות נגד דיכאון כולל אפקסור - נצפתה עליה בתופעות לוואי כגון: ניסיון התאבדות,מחשבות אבדניות ועוינות. אפקסור אינה מיועדת בדרך כלל לשימוש בילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18 . בילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18 אשר לקחו אפקסור, נצפתה עליה בתופעות לוואי כגון ניסיון התאבדות, מחשבות אובדניות ועוינות. יש לדווח לרופא אם הופיעו חלק מתופעות הלוואי שפורטו או שהן הוחמרו .

נטילת אפקסור בזמן הריון והנקה

לא מתשתמשים באפקסור כאשר המטופלת הינה בהריון או מיניקה אלא אם כן התיעצה עם הרופא ודנה עמו בסיכון לעומת התועלת בלקיחת אפקסור .שימוש באפקסור עלול להשפיע על מצבו הכללי של תינוק. אפקסור עובר דרך חלב האם.

אירועים של מניה

חלק מחולי מניה דפרסיה (הפרעת דו קוטבית) הנוטלית אפקסור עלולים להיכנס למצב של מניה. מצב זה מאופיין על ידי שינוי רעיונות מהיר, עליזות מוגזמת ופעילות פיזית מוגברת. במקרים אלו חשוב לפנות לרופא.

תופעות של תסמונת סרוטונין (סרוטונין סינדרום)

תרופות נגדת דיכאון עלולות לגרום לקבוצה של סימפטומים מסוכנים המכונה תסמונת סרוטונין. נטילת אפקסור עם תרופות אחרות שעלולות להשפיע על הסרוטונין יכול להגדיל את הסיכון הזה. אלה כוללות תרופות נגד דיכאון אחרות, טריפטאנים (תרופות למיגרנה), ותרופות נוספות. יש ליצור קשר עם הרופא המטפל באופן מיידי אם יש תסמינים אפשריים של תסמונת סרוטונין, לרבות:חום גבוה, עצבנות, הזעה, רפלקסים מוגברים, עליה בקוצב הלב, חוסר שקט, בלבול, רעד או כיווץ חזק של שרירים אגיטציה, תרדמת, הפרעה בתנועות הגוף, בלבול, הזיות, דופק מהיר (טכיקרדיה), הרגשת חולשה, הזעה מוגברת, קושי בהליכה, שלשול.

במקרה ההתפתחות תסמינים כגון: הפרעות במתן שתן, הצהבת העור והאזור הלבן בעיניים (שהם סימנים לבעיות בתפקוד הכבד), חום גבוע, התקווצויות שרירים יש לפנות לרופא מיד!

השפעה של אפקסור על חיי היום יום

השימוש בתרופה זו עלול לפגום בערנות ועל כן מחייב זהירות בנהיגה ברכב, בהפעלת מכונות מסוכנות ובכל פעילות המחייבת ערנות. באשר לילדים, יש להזהירם מרכיבה על אופניים או ממשחקים בקרבת הכביש וכדומה. אין לשתות יינות או משקאות חריפים בתקופת הטיפול עם התרופה.

אפקסור: תופעות גמילה

הפסקה בנטילת אפקסור, במיוחד בפתאומיות עלולה לגרום לתסמיני גמילה מסוימות, כגון סחרחורות, דכאונות ועצבנות חריפה, אג`טציה, כאבי ראש, הפרעות שינה, סיוטים, שילשולים, תשישות, דיספוריה, הזיעת יתר, הקעות, רעד, בחילות, בילבול, היפומניה, תחושות "הלם חשמלי" (הידוע גם בשם "צמרמורת מוח" ), נדודי שינה ולטרגיה. * יש לציין כי כל תופעות הלוואי והסיכונים הללו תקפים גם עבור וונלה Venla, ונלפאקסין טבע Venlafaxine Teva ועבור ויאפקס Viepax, שהינם שמות מסחריים אחרים של ונלפאקסין Venlafaxine ומכילים אותו חומר פעיל.

קישורים:

יום שני, 24 בדצמבר 2012

תחלואי הפסיכיאטריה: זוג צעירים נטלו סמים פסיכאטריים ללא מרשם - אחד התאבד, השניה איבדה צלם אנוש

הכתבה חשיפה: בית מרקחת מספק תרופות מסוכנות ללא מרשם , אורנה נירנפלד , דצמבר 2012 , nrg

צעיר התאבד, בת זוגו ניסתה לפצוע את עצמה באמצעות סכין ואחר כך תקפה את אביה. המכנה המשותף: השניים נהגו לרכוש תרופות פסיכיאטריות קשות ומשככי כאבים חזקים וממכרים בבית המרקחת "גאולה - עין גנים" בחיפה, ללא כל מרשם רופא כנדרש. גם שני צעירים ששלח "זמן חיפה" לבית המרקחת רכשו תרופות מסוכנות ללא מרשם. בעל בית המרקחת: "לא מכרנו תרופות ללא מרשם"


 לפני כחודש שם ב' קץ לחייו, באמצעות נטילת התרופות "אפקסור" XR 150 (תרופה נגד דיכאון עם תופעות לוואי רבות - א"נ) ו"אוקסיקונטין" (משכך כאבים חזק - א"נ). מדובר בתרופות פסיכיאטריות ומשככי כאבים, שב' קיבל ורכש מבית המרקחת "גאולה" שבשכונת הדר בחיפה, לעיתים ללא מרשם רופא.


בית המרקחת גאולה עין גנים. "לא יכול להיות" צילום: זמן חיפה

ב' לא היה לבד בסיפור הזה. לפני כשבועיים ביקשה ד' חברתו הקרובה, שגם היא רכשה תרופות ללא מרשם באותו בית מרקחת, לפגוע בהוריה ובעצמה באמצעות סכין מטבח שנטלה מבית ההורים, ובו דקרה את אביה ופצעה גם את עצמה. ד' נהגה לקנות מאותו בית מרקחת תרופות, כמו "קלונקס", "ריטלין" ועוד תרופות פסיכיאטריות נוספות נוגדות דיכאון – כל זאת, כאמור, ללא מרשם רופא ובהיותה רק בת 17 שנים.

הוריה של ד' פנו ל"זמן חיפה" וביקשו לחשוף את התופעה בה בית מרקחת, ששמו נפוץ בין צעירים בעיר, מוכר תרופות מסוכנות וממכרות, גם לקטינים, ללא כל מרשם רופא. לטענת ההורים, כל מה שנדרש זה לשלם במזומן, וכל המבקש מקבל כל תרופה בה יחפוץ ממשככי כאבים ממכרים ועד תרופות פסיכיאטריות שמחייבות מרשם והשגחה צמודה של רופא.

באתי, קניתי, התמכרתי

ביום שלישי האחרון (18.12.12) ניגשו ביוזמת "זמן חיפה" גבר ונערה, בהפרש של כמה שעות ביניהם, לאותו בית מרקחת "גאולה - עין גנים" שברחוב גאולה בשכונת הדר בחיפה, ורכשו שתי תרופות שונות המחייבות מרשם רופא. האחת מחייבת מרשם של רופא פסיכיאטר ואילו את השנייה ניתן לקבל במרשם של רופא משפחה. שתי התרופות שנקנו היו "אסיוול" ו"אפקסור", שתיהן נועדו נועדו להרגעה ולטיפול בדיכאון. שתי התרופות נרכשו באופן פרטי, מבלי שירשמו או יתועדו פרטי הרוכשים במחשב בית המרקחת או בכלל.

הגבר רכש כמה כדורים של "אפקסור" ושילם עליהם במזומן ואילו הנערה בת ה-17 רכשה עשרה כדורים של "אסיוול", מבלי שאיש מבית המרקחת ניסה לבקש ממנה מרשם, או שאל אותה לפרטיה. שניהם, כאמור, שילמו במזומן.

לפי עדויות שהגיעו לידי "זמן חיפה", "טרמדקס", "קלונקס", "קודאין", "פרקודן", "אוקסיקונטין", "פרקוסט", ו"ואבן" הן רק חלק מרשימה "מפוארת" של תרופות המצריכות מרשם רופא ונמכרות באותו בית מרקחת "גאולה - עין גנים" באופן פרטי, כמעט לכל דורש, וללא כל מרשם רופא הנדרש על ידי הרוקח במקום.

לפי עדות אמה של הנערה, את מיגוון התרופות הללו, בנוסף לריטלין, רכשו היא וחברה שהתאבד באותו בית מרקחת ללא מרשם רופא, כשהם משלמים עליהן באופן פרטי במיטב כספם.

ב' ו-ד' הכירו לפני כמה שנים ומאז היו חולקים ביניהם מידע על בתי מרקחת באזור המספקים כדורים פסיכיאטריים, מורפיום וכדורים לשינה, ללא מרשם רופא.

מלבד גישה ישירה לבית המרקחת ורכישת הכדורים ללא מרשם, נקטו השניים בשיטה נוספת: הם ניגשו לאותו בית מרקחת כשבידם מכתב מרופא. במכתב הייתה חוות דעת של רופא עם המלצה לטיפול בכדורים מסוימים. אלא שמכתב זה לא יכול להחליף מרשם רופא, או לשמש בית מרקחת כדי למכור כדורים כאלו לכל דורש, מצעיר עד מבוגר.

לפי עדותה של מ', אמה של ד', השניים היו מגיעים לעתים לבית המרקחת עם אותו מכתב רופא ויוצאים מבית המרקחת עם שלל רב של כדורים, מבלי כמובן שפרטיהם יתועדו במחשב בית המרקחת. העובדה כי רכישת הכדורים לא תועדה במחשב, מנעה בין היתר מעקב אחר מה שהשניים צרכו ורכשו.

הקלות הבלתי נסבלת

האם מ' סיפרה ל"זמן חיפה" מה עשו בתה וחברה המנוח, כמו עוד צעירים רבים, בשלל התרופות שקנו ללא מרשם: "כמובן שעם כמות התרופות הזו, הבת שלי וגם ב', כמו גם צעירים אחרים, יכלו גם לסחור בהן ולקבל כסף טוב. הכסף הזה שימש אותם לרכישת כדורים נוספים".


תרופות בהישג יד. סכנה גם למבוגרים צילום: hatemachin, sxc

לפי מ', בתה הגיע בעקבות השימוש בכדורים אלו למצב נפשי ירוד ביותר. "הצריכה של התרופות לא נעשית כמקובל בבליעה", מעידה מ'. "על מנת להגדיל את האפקט שלהן, הם נוהגים לרסק אותן ולשאוף אותן דרך האף, או למצוץ מתחת ללשון, כדי שהספיגה תהיה מהירה יותר". מ' התוודעה לדרך זו לאחר ששמעה באחד הימים שיחה בין בתה לחברה ב'.

לפני השימוש האינטנסיבי בתרופות אלו, ד' הייתה תלמידה מצטיינת. ילדה שקטה שעברה מסלול רגיל, כמו כל בני גילה. לקראת גיל 16 הציעו לה הוריה כי תבלה בערבי שבת עם חברים. "ההתדרדרות במצבה הנפשי של ד' החלה כשהיא התחילה לבלות עד השעות הקטנות של הלילה, שם נחשפה לסמים הקלים. היא החלה להשתמש בגראס, אחר כך גיליתי חתיכות של חשיש בחדרה. זה היה שלב שלא ידעתי עדיין מה זה. בפעמים הראשונות, זרקתי הכל לזבל, כי חשבתי שזה איזה סוג של גומי שנפל מאיזה מקום. רק לאחר שהבת שלי התחילה לחפש את זה ושאלה אותי אם ראיתי את זה, ולאחר שספרתי לה שזרקתי לזבל, היא החלה להשתולל. רק אז הבנתי שיש לנו בעיית סמים", מספרת האם.

בראיון חושפני ל"זמן חיפה" סיפרה האם על הסבל המתמשך, על חוסר האונים המתלווה לידיעה שאין באפשרותה לשנות דבר ועל הפחד שמלווה אותה ואת בני משפחתה, יום-יום, שעה-שעה.

האם המודאגת, שיצרה יחסי חברות עם אמו של ב' ששם קץ לחייו, מרגישה שותפה לסבל האם שאיבדה את בנה לאחר שנטל מנת יתר של כדורים. מ' החליטה לשבור את קשר השתיקה ולצאת למאבק נגד אלו שמספקים את התרופות, שהן למעשה סמים ממכרים לכל דבר. לדבריה, "אלו תרופות אשר גרמו ל-ב' להתאבד ולבתי לאבד לעיתים צלם אנוש".

"הבת שלי הייתה ילדה שקטה ורגילה עד שהחלה להשתמש בסמים. מאותו שלב, היא עזבה את מערכת החינוך והסתבכה אפילו בפלילים. בהמשך, התפרצה אצלה גם מחלת נפש, שיתכן ולא הייתה מתפרצת, אילו לא הייתה מתנסה בתרופות הפסיכיאטריות האלו. כיום היא סובלת ממחלה נפשית קשה וכשהיא בהתקף, אנחנו בחרדות", מספרת האם.

ממה את הכי חוששת?
"החשש שמלווה אותי ברמה המיידית, הוא שהיא תשים קץ לחייה באמצעות אוסף הכדורים שהיא מחזיקה. היא כבר הצהירה שהיא רוצה לשכב לצד חברה ששם קץ לחייו לפני כחודש".

מה הכי מכעיס אותך בכל הסיפור הכואב הזה?
"הכעס הגדול שלי הוא נגד בתי המרקחת שמוכרים את הכדורים המסוכנים הללו ללא מרשם רופא. הם הרי יודעים שאם מישהו מגיע לרכוש תרופות כאלה ללא מרשם רופא, וקונה אותן באופן פרטי, הרי אין שליטה עליו. הרי כך לא ניתן לדעת מי הרוכש ולאיזה מטרות נועדו. אני כועסת על כך שאין מעקב ותיעוד של התרופות שנרכשות. אין תיעוד במחשבים כך שבתי המרקחת לא יכולים גם לדעת ביניהם מי הצעירים שרוכשים את התרופות המסוכנות האלו, וזה מבלי לדבר על כך שהם מוכרים אותן ללא מרשם.

"צריך לציין שהתרופות נמכרות לכל דורש, גם למבוגרים ללא מרשם. גם מבוגר שבא ומבקש תרופה נוירוטית, לא אמורים לתת לו אותה ללא מרשם. לא צריך להיות רופא גדול כדי לדעת את זה. הסכנה כאן היא לא רק עבור הצעירים כמו בתי וחברה. גם מבוגרים עלולים לעשות שימוש רע בתרופות הללו, שלא לדבר על מסחר בהן".

איך את יודעת בוודאות שאותו בית מרקחת מספק את התרופות הללו ללא מרשם?
"ראשית הבת שלי התוודתה וסיפרה לי. שנית: הייתי עדה לשיחות שהיו לה על כך עם ב'. הם היו מחליפים מידע בעניין התרופות, כמה ניתן לצרוך ובאילו דרכים זה הכי משפיע. הם גם ידעו לתמחר כל כדור על פי שוויו בשוק הסמים. כשכבר לא יכולתי להישאר אדישה לנושא, החלטתי לגשת בעצמי לפני כחודש ימים ולנסות לרכוש תרופה פסיכיאטרית ותרופות הרגעה באותו בית מרקחת. כמובן שקיבלתי בקלות את התרופות. הם אף הציעו לי לרכוש אותן באופן פרטי, בטענה שאין להם את המינון הנמוך שביקשתי. הם הציעו לי את התרופה במינון כפול מזה שבקשתי. אמרתי בסדר ורכשתי באופן פרטי את התרופה הפסיכיאטרית".

איך הסברת להם שאין לך מרשם ושכנעת אותם לספק לך בכל זאת את התרופות?
"אמרתי להם שאבא שלי קיבל את התרופה מהרופא המטפל, והם נתנו לי בקלות בלי הרבה שאלות. מאז הם נוהגים להתקשר אלי ולהציע לי את התרופה באופן פרטי כמובן, כי לא תמיד יש להם אותה במלאי".

לקנות בלי לשאול שאלות

ביום שלישי האחרון, כאמור, שלחנו את הצעיר ש' בשליחות עיתון "זמן חיפה" לאותו בית מרקחת "גאולה - עין גנים", על מנת לרכוש "אפקסור" - תרופה פסיכיאטרית מרגיעה. הוא רכש את התרופה בלא שנתקל בקושי כלשהו. "עשיתי זאת בלי שום בעיה", סיפר ש' לאחר מכן. "הסברתי להם שיש לאבי תור לרופא המטפל רק בעוד כמה ימים, ושעד אז הוא חייב את התרופה. הצעתי לרוקחת במקום שתמכור לי רק כמה כדורים באופן פרטי, והיא לא עשתה שום בעיות, היא נתנה לי את הכדורים ללא כל חשש".


בית המרקחת. "שילמתי במזומן ויצאתי" צילום:

זמן חיפההיא לקחה ממך פרטים?

"היא לא שאלה כלום, אף שאלה מעבר למקובל. אני שילמתי במזומן ויצאתי".

לפי עלון ההסבר הרפואי המתייחס לתרופה המדוברת, "'אפקסור" הוא שם מסחרי של וונלפקסין, תרופה נגד דיכאון ששייכת למשפחת תרופות - מעכבי ספיגת סרוטונין ונוראפינפרין (SNRI) עם תופעות לוואי רבות וסיכון להתמכרות. 'אפקסור' מיועדת לצורך טיפול בדיכאון, טיפול בחרדה כללית וטיפול בחרדה חברתית".

שימו לב לאזהרות המופיעות לגבי נטילת "אפקסור": "בזמן נטילת אפקסור מומלץ כי המטופלים ובני משפחותיהם יעקבו אחרי שינויים התנהגותיים כגון: הגברת הדיכאון, מחשבות אובדניות, תוקפנות וכדומה. במידה וחלו שינויים כאלה יש לפנות מיידית לרופא. יש להקפיד הקפדה יתרה על המלצה זאת במטופלים צעירים בגילאי 18-24. מידע מניסויים רפואיים מראה כי בוגרים צעירים, במיוחד אלו הסובלים מדיכאון, עלולים להיות בסיכון גבוה יותר להתנהגות אובדנית כולל ניסיונות התאבדות כאשר הינם מטופלים באפקסור.

"מירב ניסיונות ההתאבדות בניסוים הרפואיים בדיכאון היו בחולים בני 18 עד 30 שנים. בילדים ובמתבגרים ובמבוגרים צעירים עד גיל 24 אשר לקחו תרופות נגד דיכאון כולל אפקסור - נצפתה עליה בתופעות לוואי כגון: ניסיון התאבדות, מחשבות אובדניות ועוינות
".

באותו יום שלישי שעבר, ניגשה נערה אחרת לבקשת "זמן חיפה", לבית המרקחת "גאולה - עין גנים". הצעירה הייתה מצוידת בקופסה ריקה של "אסיוול". היא ביקשה לקבל כדורי "אסיוול" ללא מרשם, בטענה כי הם מיועדים לאמה. "שילמתי במזומן וקיבלתי 10 כדורי אסיוול בלי בעיות", סיכמה הנערה את תהליך הרכישה הקצר.

לפי עלון התרופות הרפואי, "אסיוול", או בשמה הרפואי דיאזפם, היא תרופה נוגדת חרדה, מיישנת, מרפה שרירים ונוגדת פרכוסים.

הפסיכיאטרית מזהירה: סכנת מוות

ד"ר מרינה שרגורצקי, מומחית בפסיכאטריית נוער מהמרכז לבריאות הילד והנוער של שירותי בריאות כללית, הסבירה לבקשת "זמן חיפה" על הסכנה במתן תרופות אלו ללא רישיון.

"מבלי להתייחס למקרה כזה או אחר", מסבירה ד"ר שרגורצקי", השימוש בתרופות כמו קלונקס, ריטלין וכדומה בכמויות כפי שנוטלים אלה המשתמשים שלא לצורך - עלול לגרום לתופעות קשות, עד כדי מוות. כדורים אלה נמנים על קבוצת סמים ומחייבים מרשם רופא. שימוש לא נכון, שלא על ידי מרשם רופא, גורם למצבים פסיכוטיים, הזיות ודימיון דברים, עד כדי אלימות קשה".

"צריך תמיד לוודא שרופא פסיכיאטר מומחה ממליץ על התרופות האלה. הקלונקס למשל גורם להתמכרות קשה ולא ניתן לגמול ממנו בקלות. אני לא נותנת לאף מטופל צעיר את התרופה הזו. רק אם מגיע למרפאה אדם מאוד מבוגר שכבר נוטל את התרופה, אני נותנת לו ובמקביל ממליצה על גמילה. התרופה, מעבר לתופעות הלוואי הידועות, מסכנת חיים, כיוון שלא ניתן לנהוג בזמן השימוש בה, היא גורמת לבלבול, פגיעה בזיכרון עד כדי הפיכת החולה שנוטל אותה לאלים".

האם זה אפשרי לקבל את התרופות הללו ללא מרשם רופא?

"מדובר בתרופות מסוכנות שנטילה לא מבוקרת שלהן, ללא הנחיות, עלולה לגרום למוות. לכן על פי החוק אסור למכור אותן ללא מרשם רופא ועדיף שיהיה מומחה בפסיכיאטריה. אפילו ריטלין שניתנת לילדים הסובלים מקשב וריכוז, אשר בהמשך משתמשים שלא לצורך ובדרך של שאיפה, עלולה לגרום להשפעה על קצב הלב. ראיתי מקרים של צעירים שהתאבדו עם ריטלין. הכי חמור אצל הצעירים, זה כאשר נוטלים את התרופות הללו בשילוב אלכוהול. אותם אני רואה כשאני תורנית בחדר המיון של בית חולים. הם מגיעים למצבים מסכני חיים ממש".

תגובות תגובת מנסור, בעל בית המרקחת "גאולה - עין גנים":
"זה לא יכול להיות שזה קרה בבית המרקחת שלי".

אבל ביום שלישי האחרון רכשו שני צעירים תרופות ללא מרשם בבית המרקחת שלך.
"לא יכול להיות, הייתה אז רוקחת שאני סומך עליה. אם תפרסמו משהו נתבע אתכם".

תגובת הרוקחת בבית המרקחת "גאולה - עין גנים":
"אני לא יודעת על מה את מדברת, אבל אם זה מה שאת אומרת אז בסדר".

את יודעת שאסור למכור את התרופות הללו ללא מרשם רופא?
"אני לא מוכרת".

אבל רק ביום שלישי האחרון לפני הצהריים מכרת לגבר "אפקסור" ואחר הצהריים לנערה בת 16.5 "אסיוול".
"אני לא זוכרת, סליחה יש לי כאן אנשים, אני לא יכולה לענות יותר".


ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מכירת תרופות מרשם וסמים מבית מרקחת, ללא מרשם רופא, הינה עבירה חמורה על חוקי הרוקחות והסמים. נבקש לקבל אלינו בהקדם את פרטי האירוע וזאת על מנת שנוכל להפעיל את גורמי הפיקוח (רוקח מחוזי והאגף לפשע פרמצבטי)".

קישורים:

יום שישי, 14 בדצמבר 2012

עשרות ניסויים ומחקרים לא חוקיים ולא אתיים בוצעו באלפי חולים זקנים בבתי חולים קפלן והרצפלד

עשרות ניסויים ומחקרים לא חוקיים ולא אתיים בוצעו באלפי חולים זקנים בבתי חולים קפלן והרצפלד
המאמר ניסויים רפואיים בוצעו באלפי קשישים בישראל , רן רזניק , הארץ , 2006

הנהלת משרד הבריאות מסתירה מהציבור את דו"ח ועדת החקירה שבדקה את הניסויים שבוצעו בקשישים בבתי החולים הרצפלד וקפלן

ניסוי מס' 018/2002 נועד לבדוק את השפעתה של תרופה הפסיכיאטרית "זיפרקסה" של חברת התרופות "אלי לילי" על תיאבונם של חולים המסרבים לאכול וסובלים מתת תזונה. הניסוי נערך ב-2002 על ידי רופאים גריאטרים ופסיכיאטרים בכירים בבית החולים הגריאטרי השיקומי הרצפלד בגדרה ומבית החולים קפלן ברחובות. השתתפו בו 41 חולים, בני 67 עד 102. בחודשים האחרונים גילתה חקירת משרד הבריאות ממצאים קשים על דרך ביצועו.

נמצא ש-12 מהחולים מתו בעת הניסוי או זמן קצר לאחר סיומו, אבל בניגוד למתחייב בחוק אף אחד מהמקרים לא דווח לוועדה המאשרת את הניסויים ולמשרד הבריאות, והם לא נחקרו, לא על ידי בבית החולים ולא על ידי משרד הבריאות. עוד נמצא, שהניסוי אושר על ידי הוועדה לאישור ניסויים בבני אדם בקפלן-הרצפלד (ועדת הלסינקי), למרות בעיות מוסריות קשות שהוא מעורר. לתרופה שניתנה לחולים יש תופעות לוואי קשות, כולל סכנה לאירוע מוחי ומוות פתאומי; ורוב החולים שותפו בניסוי אף על פי שבשל מצבם המנטאלי לא יכלו לתת את הסכמתם לכך, ולא מונה להם אפוטרופוס שיסכים בשמם.

החולים שהיו חלק מ"קבוצת הביקורת" בניסוי הושארו במשך כמה שבועות במצב של תת תזונה בלי טיפול תרופתי ובלי הזנה בזונדה; משלושה חולים שהוזנו בזונדה היא הוצאה רק לצורך הניסוי; חולה בת 85, שהועברה מבית חולים אחר כדי שתקבל מזון בזונדה, לא חוברה אליה כדי שתתאים להשתתף בניסוי, וחולה נוספת, בת 102, שסבלה מבעיות קוגניטיוויות והיה ידוע שאינה משתפת פעולה עם מטפליה, הוכנסה לניסוי. היא לא לתרופה ומתה.

על פי ממצאי הוועדה של משרד הבריאות, הניסוי הזה אינו תופעה חד פעמית או מקרית. הוא היה חלק משיטה שהיתה נהוגה בקרב כמה רופאים בכירים בהרצפלד ובקפלן: עשרות ניסויים ומחקרים לא חוקיים ולא אתיים בוצעו באלפי חולים זקנים, שקצתם סובלים מפגיעה מנטאלית קשה וקצתם שותפו בניסוי מבלי לקבל את הסכמתם כמתחייב בחוק. בכמה מן הניסויים האסורים הללו לא היתה כל תועלת רפואית ומדעית (אחד הניסויים, למשל, בוצע באופן "סתמי", לפי ממצאי הוועדה, וחלקם בוצעו אף על פי שהיו רופאים בכירים בבתי החולים שהתריעו שהם אינם חוקיים ואינם מוסריים).

הוקמה ועדת חקירה

חלק מפרטי הפרשה נחשפו החל ממרץ 2005 בסדרת כתבות ב"הארץ". במאי 2005 פירסם משרד מבקר המדינה, שבדק ב-2004 את הדרך שבה מאושרים ומוצעים לפועל ניסויים בבני אדם בבתי החולים בישראל, דו"ח ביקורת חריף במיוחד נגד בתי החולים קפלן והרצפלד, המנוהלים על ידי הנהלה משותפת בראשות ד"ר יוסף בר-אל ונמצאים בבעלות קופת חולים כללית. ביוני נחשפו פרטים נוספים בתוכנית "עובדה" של אילנה דיין בערוץ 2.

עוד בינואר 2005, לאחר שקיבל ממבקר המדינה את עיקרי הממצאים, הקים משרד הבריאות ועדת חקירה בראשות פרופ' ז'ק מישל, יו"ר הוועדה לניסויים בבני אדם בהדסה. בתחילת יולי השנה הגישה הוועדה את ממצאיה ומסקנותיה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי, אך למרות שלהערכת בכירים במשרד מדובר באחת הפרשות החמורות בתולדות המערכת הרפואית בישראל, המנכ"ל והיועצת המשפטית של המשרד, עו"ד מירה היבנר-הראל, מסתירים את הדו"ח מהציבור ואפילו מבני המשפחה של החולים שנפגעו מניסויים, או אף מתו בעקבותיהם. ישראלי והיבנר-הראל גם לא דאגו עד עתה לכך שממצאים שחשפה הוועדה יתועדו בתיקיהם הרפואיים של החולים ששותפו בניסויים, כפי שמחייב חוק זכויות החולה.

 עשרות מחקרים וניסויים בלי אישור, שלא כדין ותוך הפרה בוטה של נוהלי משרד הבריאות וכללי האתיקה הרפואית
מסקנות הוועדה

ממצאי החקירה שהובאו לידיעת "הארץ" מציירים תמונה מצמררת של התנהלות רפואית, שהציבור - ובכללו רבבות העובדים במערכת הבריאות - זכאי להכירה. ואלה עיקרי מסקנות החקירה וההתפתחויות האחרונות בפרשה:

* במערך הגריאטרי בקפלן ובהרצפלד נוהלו במשך שנים, בניצוחו של ד"ר שמואל לוי, סגן מנהל בית החולים והאחראי על הרצפלד, עשרות מחקרים וניסויים בלי אישור, שלא כדין ותוך הפרה בוטה של נוהלי משרד הבריאות וכללי האתיקה הרפואית, ובעלות של מאות אלפי שקלים שנלקחו מתקציבי בית החולים. הפגיעה בחולים ששותפו בניסויים נבעה מהתייחסות שטחית של הרופאים לאתיקה הרפואית ולזכויות החולה. כל רופא סביר אמור ומחויב להימנע מפגיעות כאלו.

* הנהלת בתי החולים, בראשות בר-אל, נכשלה בטיפול בתלונות ובמידע שהועבר אליה במשך השנים על הליכי העבודה הלקויים של ד"ר לוי. לא הוסקו המסקנות הדרושות מממצאי דו"ח מבקר המדינה. נעשו ניסיונות לשבש, לשקר, למסור מידע כוזב ולהטעות את ועדת החקירה, וכן ניסיונות להלך אימים על רופאים שניסו להתריע בזמן אמת על ניסויים לא חוקיים ולא מוסריים וסירבו לשתף פעולה עם גרסה מתואמת וכוזבת של מקצת הרופאים.

* לפחות ארבעה רופאים בהרצפלד ובקפלן קיבלו תואר מומחה בגריאטריה - שניתן על ידי משרד הבריאות והמועצה המדעית בהסתדרות הרפואית, האחראית על התמחויות הרופאים בארץ - על יסוד עבודות מדעיות שהתבססו כולן על ניסויים לא חוקיים ולא אתיים שביצעו עם עמיתיהם בחולים. במקצת המקרים אף קיבלה המועצה המדעית דיווחי כזב בדבר זהות הרופאים הבכירים האחראים על הרופאים המתמחים, וזאת כדי לטשטש את העובדה שהמתמחים עשו את המחקר והניסוי במחלקה שבה הם מתמחים, בניגוד לתקנות המועצה.

* הניסויים האסורים היו בסיס לקידומם המקצועי והאקדמי של כמה מהרופאים בשני בתי החולים. במקרים אחדים שימשו הניסויים בסיס למאמרים שהוגשו לפרסום בכתבי עת רפואיים בישראל ובחו"ל, וזאת גם לצורך קידום בהיררכיה האקדמית בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית (שאליה מסונפים אקדמית שני בתי החולים).

* לפני ועדת החקירה, הוועדה לאישור ניסויים בבני אדם (ועדת הלסינקי) בקפלן-הרצפלד, והעומד בראשה, פרופ' אברהם אלירז, כשלו בתפקידם לשמור על האינטרסים של הציבור. לפיכך המליצה ועדת החקירה לפני כחודש וחצי לפרופ' ישראלי לפזר מיד את ועדת אלירז ולמנות במקומה ועדה חדשה. אבל מנכ"ל משרד הבריאות נמנע עד כה מלעשות זאת, והוועדה בראשות אלירז ממשיכה לפעול כרגיל.

* ועדת החקירה דרשה מפרופ' ישראלי לנקוט הליכים משמעתיים נגד המנהל ד"ר בר-אל, נגד סגנו ד"ר לוי, נגד ד"ר נדיה כגנסקי, שהיתה שותפה פעילה בחלק ניכר מהניסויים הלא חוקיים, ונגד ד"ר אלונה סמירנוב, שהיתה רופאה מתמחה בהרצפלד (והיום עובדת בקופת חולים מכבי), והיתה, לדעת הוועדה, מעורבת באי סדרים חמורים ומסרה עדות שקר בפרשה. כל אלה ממשיכים לעבוד כרגיל ולא ננקטו נגדם עד עתה הליכים משמעתיים כלשהם, למעט לוי, שהוצא לחופשה על ידי הנהלת הכללית.

* מנכ"ל משרד הבריאות, בעקבות פגישה עם בכירי פרקליטות המדינה ומשרד היועץ המשפטי לממשלה, הסתפק בהגשת תלונה למשטרה. זו פתחה באחרונה בחקירה מסועפת של חוקרי יחידה הארצית לחקירות הונאה. כמה מן המעורבים בפרשה כבר העידו או נחקרו במשטרה, ולפני כשבועיים תפסו החוקרים בקפלן והרצפלד מסמכים רבים הקשורים לניסויים.

* הוועדה המליצה גם לנזוף בד"ר אפרים רימון, מ"מ מנהל מחלקות ה'-ו' בהרצפלד, על חלקו בשיבוש מסמכים באחד הניסויים, אבל ציינה לזכותו כי רק עדותו הביאה "לשבירת קשר השתיקה של הרופאים בפרשה", כי הוא היה הרופא המרכזי שמסר עדות מקיפה אמינה ומלאה, וכי הוא גם הביע חרטה על מעשיו ושילם מחיר יקר על כך שסיפר את האמת (הנהלת בית החולים ניסתה להדיח אותו מתפקידו, ניסיון שכשל בבית המשפט).

* הוועדה מצאה גם שעדותו של ד"ר אבנר שחר, שהתריע ב-2003 בפני הנהלת קפלן על הפרשה, הינה אמינה ונכונה. שחר מכהן כיום כגריאטר מחוז הדרום במשרד הבריאות.

לא לפרסום

ל"הארץ" נודע, כי עוד בתחילת 2003 הועברה למבקר קופת חולים כללית אז, עדי שביט, תלונה של אחד העובדים הבכירים בהרצפלד על האופן שבו בוצעו שני מחקרים בחולים בבית החולים. ואולם למעט ניסיון ראשוני וכושל לאימות המידע לא ערך המבקר כל חקירה משמעותית בעניין: הוא לא העביר את הטענות לידיעת הנהלת קופת חולים כללית, משרד הבריאות ואפילו לא למשרד מבקר המדינה, וזאת גם לאחר שנודע לו כי משרד מבקר המדינה חוקר את הנושא.

תלונה חריפה וחריגה בנושא זה על המבקר שביט הועברה באחרונה על ידי משרד מבקר המדינה להנהלת כללית ולצבי לשץ, אשר כיהן אז כסגנו של שביט ומונה באחרונה לממלא מקומו לאחר ששביט פרש לגימלאות. ציונה אלון, סגן בכיר לממונה על האגף לביקורת מערכת הבריאות במשרד מבקר המדינה, כתבה ללשץ שלביקורת הפנימית בכללית הועבר בתחילת 2003 מידע ש"הצביע לכאורה על פגיעה מהותית בחולים חסרי ישע ובזכויותיהם. המדובר היה במידע רגיש, והיה ראוי כי בעקבות קבלת המידע יישקלו כמה דרכי פעולה אפשריות ובהן בדיקה דיסקרטית של המידע או העברת המידע להנהלת הקופה. אולם במידע חשוב זה לא נעשה שימוש".

אלון כתבה עוד, כי לאחר שנודע בסוף 2003 למשרד מבקר כללית שמבקר המדינה בודק את נושא הניסויים בבני אדם, ו"נוכח העובדה שלא עשיתם במידע שהועבר אליכם שימוש, היה עליכם לפחות להעבירו לידיעת משרד מבקר המדינה, ואף זאת לא עשיתם. התוצאה - מידע רגיש שקיבלתם 'תוייק' מבלי שנעשה בו כל שימוש, והדבר הוא חמור". בתגובתו כתב לשץ למשרד מבקר המדינה: "צר לנו על המסקנה שהגעתם אליה... ואנו מצדנו נעשה ככל שניתן שמקרים דומים לא יישנו בעתיד". הוא הוסיף שמבקר כללית עורך בימים אלה מעקב אחר תיקון הליקויים שהתגלו בחקירת מבקר המדינה בתחום הניסויים.

משרד הבריאות מסתיר את ממצאי הוועדה בטענה כי זו מונתה כ"ועדת בקרה ואיכות" אשר כל ממצאיה ומסקנותיה חסויים על פי חוק זכויות החולה. ואולם את החקירה במשרד הבריאות פתחה דווקא "ועדת בדיקה", שמינה המנכ"ל ישראלי בינואר 2005. על פי חוק זכויות החולה, ממצאיה של "ועדת בדיקה" אינם חסויים והם מועברים תמיד לחולים שנפגעו ובמקרים רבים גם לציבור. זאת ועוד: באמצע יוני 2005 הודיע עו"ד יואל ליפשיץ (אז מבכירי הלשכה המשפטית של משרד הבריאות והיום סמנכ"ל קופות החולים במשרד) לעורכת הדין שייצגה את מרבית הרופאים בקפלן-הרצפלד - וזאת על דעתו של ישראלי ו"למען הסר כל ספק" - כי הוועדה שחוקרת את הפרשה היא "ועדת בדיקה" ולא "ועדת בקרה ואיכות".

ואולם, בעקבות לחץ שהפעילו עליו בכירים בקפלן וראשי ההסתדרות הרפואית - כולל ד"ר יורם בלשר, יו"ר ההסתדרות הרפואית שרשום כרופא בכיר בקפלן, ועו"ד לאה ופנר, היועצת המשפטית של ההסתדרות הרפואית - נכנע ישראלי שבועיים לאחר הודעתו של ליפשיץ ושינה את הגדרת הוועדה ל"ועדת בקרה ואיכות", שממצאיה חסויים ושבדרך כלל נמנעת מהסקת מסקנות אישיות. היו"ר נשאר פרופ' מישל, אך ארבעת חברי הוועדה הוחלפו בשניים: עו"ד אייל חקו ופרופ' ז'ק ברנהיים מבית החולים מאיר בכפר סבא. ההגדרה החדשה של הוועדה מונעת לא רק את פרסום דו"ח הוועדה בציבור, אלא גם את העברתו למשטרה, אשר צריכה לפיכך להתחיל את החקירה כמעט מאפס למרות שבמגירתו של ישראלי מונח דו"ח חקירה מפורט.

עדויות שקריות


לא כל הרופאים הסכימו לקחת חלק בניסויים (אילוסטרציה)

הוועדה חקרה לעומק את ניסוי 011/2003, אשר בוצע בקפלן מ-2003 על 40 חולים מעל גיל 80. מטרת הניסוי היתה בדיקת היעילות של הוצאת דגימת שתן בהחדרת מחט לשלפוחית השתן, כדי לאבחן זיהום בדרכי השתן. מבצעי הניסוי היו רופאים בכירים בקפלן ובהרצפלד.

פרשת הניסוי נבדקה עוד קודם לכן על ידי מבקר המדינה. בדו"ח שפירסם במאי 2005 נקבע כי אף שרבים ממשתפי הניסוי סבלו מליקויים קוגניטיביים קשים שפגעו ביכולתם להבין את משמעות הסכמתם לביצוע ניסוי בגופם, הם הוחתמו (חמישה מהם בטביעת אצבע) על טופסי הסכמה. ועדת החקירה של משרד הבריאות גילתה עוד ממצאים חמורים על הניסוי, אשר משקפים לדעת הוועדה את כל האי-סדרים והמחדלים בפרשת הניסויים האסורים, וציינה שממצאיה התגלו לאחר שלחברי הוועדה נמסרו תחילה "עדויות שקריות ומתואמות" מכמה מהרופאים המעורבים בפרשה.

הוועדה קבעה שוועדת הלסינקי בקפלן היתה צריכה ממילא לדחות את הבקשה לעריכת הניסוי, מאחר שאין לו הצדקה מדעית ורפואית: לא ניתן ללמוד ממנו דבר שאינו ידוע בספרות הרפואית הרלוונטית, וקיים בו סיכון למשתתף. עוד ציינה הוועדה, שיש הסכמה רחבה בספרות הרפואית שאצל קשישים הוצאת דגימת שתן בדיקור (כפי שהוצע ובוצע בניסוי) מוצדקת אך ורק כשקיים חשש כבד לזיהום בדרכי השתן, וגם זאת בתנאי שאין אפשרות להגיע לאבחנה מדגימה שנלקחת בזמן הטלת שתן או מקטטר.

הוועדה העלה חשד כי בחלק מהדיקורים בניסוי לא התקבלו כלל הסכמות כדין, וכי אחדים מטופסי ההסכמה שנמסרו לוועדה זויפו או עברו שינויים בדיעבד. עוד התגלה כי את הדיקור דרך הבטן, להוצאת דגימת השתן ישירות משלפוחית השתן, ביצעה במקרים רבים הרופאה המתמחה סמירנוב, בניגוד להוראת ועדת הלסינקי כי רק רופא מומחה יעשה זאת. בשישה מהמקרים בוצע הדיקור בימי שישי בלילה, כשאין רופאים מומחים בבית החולים. הוועדה ציינה כי סמירנוב הגישה, במסגרת התמחותה בגריאטריה, עבודת מחקר שתיארה את הניסוי ועל בסיס עבודה זו קיבלה תואר מומחה בגריאטריה בישראל. בעבודה נכתב שד"ר נדיה כגנסקי, היום מ"מ מנהל מחלקות א'-ב' בהרצפלד, הדריכה את המתמחה בביצוע העבודה.

הוועדה גילתה עוד, שלא כל הרופאים בהרצפלד הסכימו להיות שותפים לניסויים אלה וכי ד"ר לוי ניסה לשכנע את שרי טל, מנהלת מחלקות ז'-ח' בהרצפלד ויו"ר ועד הרופאים במוסד, לבצע את המחקר במחלקתה. טל סירבה בתוקף למרות הלחצים הממושכים שהפעיל עליה, והסבירה שהמחקר לא אתי, שהוא יכול לגרום לתופעות לוואי קשות (אף שהן נדירות), ושתועלתו הצפויה לידע רפואי אפסית. לאחר שנכשל לוי לשכנע את טל הוא הפעיל נגדה סנקציות, דבר שטל העבירה לידיעת בר-אל, מנהל המרכז הרפואי.

ועדת הבדיקה בדקה לעומק את המקרה של ברטה ויזל, שמתה בעקבות הניסוי בשלפוחית השתן. התלונה של קרובי משפחתה, באמצעות עו"ד מירב בבא-נהרי, הוגשה בנובמבר 2004 למשרד הבריאות, והיא שהניעה את חקירת מבקר המדינה ואת גילוי הפרשה כולה. ואולם למרות זאת עו"ד היבנר-הראל סירבה לבקשת משפחתה של ויזל להעביר לידיהם את ממצאי החקירה. בפני הוועדה העידה ברנה פלגנבאום, בתה של ויזל, שהיא אחות במקצועה ועובדת בבית אבות בירושלים. באחרונה, היא העידה על הפרשה גם במשטרה.

לדברי המשפחה, בעת אשפוזה חזרה ויזל והדגישה בפני בני משפחתה שהיא לא מוכנה שהרופאים "ילמדו עלי", ושלא יעשו בה ניסויים. לויזל, ניצולת מחנה ההשמדה אושוויץ, היו זיכרונות קשים מהפרדתה מאחותה התאומה כדי להצילן מהניסויים של ד"ר יוזף מנגלה.

הוועדה קבעה שאבחון הסיבוך אצל ויזל נעשה באיחור, דבר שייתכן כי השפיע על ההתפתחות הקשה ממנה מתה החולה, וציינה כי יו"ר ועדת הלסינקי בקפלן, אלירז, הודיע בעקבות מותה של ויזל למשרד הבריאות על הקמת ועדה פנימית לחקירת המקרה (כמתחייב בחוק), אבל ועדה כזו לא הוקמה מעולם.

מחר: עוד מממצאים מהחקירה, ובהם תשובות לשאלות: למה ועדת החקירה האמינה לעובדת ניקיון בהרצפלד, ולא לרופאים הבכירים? ומי הוא הרופא שהודה בחקירה ששיחזר בדיעבד חתימות של כ-60 חולים ששותפו בניסוי?

בגידת הרופאים - עשרות ניסויים רפואיים בוצעו במאות קשישים בבתי החולים קפלן והרצפלד ללא ידיעתם ובלי הסכמתם של החולים


תגובות

פרופ' אלירז, המכהן כיו"ר הוועדה לניסויים בבני אדם בקפלן כ-20 שנה, דוחה בתוקף את כל הביקורת על תפקודו. לדבריו, הוא "מוכן להישבע" כי כל הניסויים אושרו כדין, אין בהם כל בעיה אתית או חוקית ויש להם חשיבות מדעית ורפואית, ובכלל זה גם הניסויים בתרופה הפסיכיאטרית ובדיקור שלפוחית השתן. אישור הניסויים דווח למשרד הבריאות ולא התקבלה ממנו כל הערה. אלירז אמר עוד כי הוא אומנם העיד בפני הוועדה אבל הממצאים נקבעו בלי לשאול לתגובתו. עוד אמר, שיו"ר הוועדה, פרופ' מישל, "חושב שהוא האלוהים שפוסק בתחום הזה. הייתי רוצה לבדוק איך נעשים אצלו מחקרים (בבית החולים הדסה)".

מהנהלת קפלן נמסר בשמם של כל הרופאים המעורבים בפרשה, כי בנוגע לטענות על שיבוש החקירה "טענות הוועדה שקריות וללא כל בסיס עובדתי". עוד נמסר כי לבר-אל, מנהל קפלן, "טענות קשות נגד עבודתה הרשלנית והמוטה של הוועדה", וכי ההנהלה "משתפת פעולה עם המשטרה ומקווה לחקר האמת על ידי צוות מקצועי ורציני". בר-אל הגיש לפני כחודשיים עתירה לבג"ץ נגד משרד הבריאות ובה טענות קשות על תפקוד הוועדה ועל פרופ' ישראלי. מתשובת המדינה לבג"ץ עולה שאין בכוונת ישראלי להעביר את המלצות הוועדה לגורם אחר, חקירתי או משמעתי, וכי הן יוכלו לשמש רק לצורך שיפור איכות הרפואה בישראל.

עו"ד עופר דורון מסר בשמו של ד"ר לוי, כי הוא "כופר בדברים המיוחסים לו בכתבה והלקוחים כביכול מדו"ח הוועדה. בכל שנות עבודתו בבית החולים עמדה לנגד עיניו של לוי אך ורק טובת החולים המאושפזים, ומעולם לא נקט בכל פעולה רפואית לשם השגת רווח אחר. אין כל פסול בעריכת מחקרים לגיטימיים בבני אדם, והדברים נכונים לתחום המחקר הגריאטרי שאינו מפותח כשאר ענפי הרפואה".

עו"ד ארנה לין מסרה בשמה של ד"ר כגנסקי, כי "בכל הקשור לעניינים המופיעים בכתבה, כגנסקי פעלה ביחד עם רופאים אחרים על פי הנחיות הממונים עליה, וברוב רובם של המחקרים היא לא היתה החוקר הראשי ולא ביצעה בדיקות כלשהן". ד"ר סמירנוב סירבה למסור תגובתה.

מקופת חולים כללית נמסר שהקופה לא קיבלה ממשרד הבריאות את ממצאי החקירה וכי הקופה נערכה להפקת לקחים בעקבות ממצאי דו"ח מבקר המדינה בנושא המחקרים הקליניים.

ממשרד הבריאות נמסר ששינוי מתכונת הוועדה מ"ועדת בדיקה" ל"ועדת בקרה ואיכות" "נעשה משיקולים מקצועיים, במטרה להתגבר על חוסר שיתוף פעולה של המעורבים ועל מנת לקבל מידע מלא, ובדיעבד ברור כי מינוי הוועדה הביא לתוצאות המקוות וכי מדובר בבדיקת תהליכים ונהלים בבקרה על הניסויים. אנו ממתינים להחלטת בג"ץ כדי להמשיך ולטפל בהיבטים השונים של הפרשה ובהמלצות הדו"ח".

יום חמישי, 13 בדצמבר 2012

פסיכיאטר יעקב מרגולין מנהל בית חולים איתנים ועוד שלשה בכירים הורשעו בהתעללות והזנחת מטופלים

פסיכיאטר יעקב מרגולין מנהל בית חולים איתנים ועוד שלשה בכירים הורשעו בהתעללות והזנחת מטופלים
מרגולין יעקב, עוזי שי, משה קלאן, אלכסנדר גרינשפון

הכתבה ההתעללות באוטיסטים ב"איתנים" || ארבעה עובדים הורשעו, בהם מנהל בית החולים לשעבר,  דן אבן, 13.12.2012, הארץ

הפרשה נחשפה לפני 8 שנים, ובכתב האישום תוארו מעשי התעללות חמורים בחוסים. אחת האחיות ופסיכיאטר הורשעו בהתעללות בחסרי ישע

ארבעה מעובדי בית החולים הפסיכיאטרי איתנים שבהרי יהודה הורשעו (לצפיה בהכרעת הדין הקלק כאן, בתקציר הקלק כאן) היום בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות שונות בעקבות פרשת ההתעללות במאושפזים אוטיסטים בבית החולים לפני שמונה שנים.

בין המורשעים מנהל בית החולים איתנים דאז, ד"ר יעקב מרגולין, שהורשע בעבירה של הזנחת מושגחים. מרגולין עזב את תפקידו מאז הפרשה, אך הוא עדיין מוגדר כ"מושעה מהתפקיד", ועל רקע ההרשעה צפוי להיפתח בקרוב במשרד הבריאות הליך לבחינת מעמדו.

פרקליטו עו"ד עפר ברטל, אמר בתגובה להרשעה כי "לראשונה בתולדות המדינה הורשע מנהל בית חולים בשל מחדל אגב מילוי תפקידו. במהלך פרשת ההגנה העידו שני מנהלי בתי חולים אחרים, ומסרו לבית המשפט כי לדעתם הרשעת מנהל בגין מעשה של עובדים הכפופים אליו אודותיהם לא ידע בזמן אמיתי מסוכנת למנהלי בתי חולים בכלל ולמאות מנהלים במגזר הציבורי והפרטי. אנו סבורים שבית המשפט הושפע גם מהדין הצבאי, לפיו אפשר להרשיע מפקד בגין מעשה של הפקוד שלו".

שני נאשמים נוספים בפרשה, ד"ר דניאל מאיר, פסיכיאטר של הילד שהיה מנהל מחלקת אוטיסטים בעת הפרשה ודנה בן מאיר, שהיתה האחות הראשית במחלקה, הורשעו בעבירה חמורה יותר של התעללות בחסרי ישע במספר אישומים. נאשמת נוספת, נעמה דוקשיצקי עמנואל שהיתה בעת הפרשה האחות הראשית באיתנים, הורשעה אף היא בעבירה של הזנחת מושגחים.

שני נאשמים נוספים ששימשו כעובדי כוח עזר במחלקה זוכו מאשמה. במסגרת הפרשה כבר הורשעו לפני יותר מארבע שנים שלושה עובדים נוספים שנמנו על כוח העזר במחלקה, שניים מהם בהודאה במסגרת עסקת טיעון, ונגזרו עליהם שישה חודשי עבודות שירות ושישה חודשי מאסר על תנאי.

במהלך הדיון המשפטי בפרשה נידונו 11 מקרים קשים ואכזריים של התעללות במאושפזים אוטיסטים באיתנים. בין השאר נידונה התעללות במאושפז הסובל מאוטיזם שנאסר עליו לדבר במשך מספר שעות ביום כאמצעי ענישה, מאושפז נוסף שנמנע ממנו טיפול בהתקפים אפילפטיים מהם סבל בטענה שהוא 'מעמיד פנים', מאושפז נוסף שסבל מנפילות מרובות ונמנע ממנו טיפול בחבלות שפיתח כתוצאה מהן, מאושפז שנהגו לקשור את ידיו בזמן הארוחה, מאושפז שנהג להטיח את הראש בקיר ומנעו מלצייד אותו בקסדה כדי שלא יפצע את ראשו מתוך הנחה כי הוא "מעמיד פנים", מאושפז נוסף שהצוות גזר את בגדיו, מאושפז אחר שסבל מבעיטות מצד אנשי צוות ואולץ לעבוד בעמידה, מאושפזת שאולצה לאכול על הרצפה מתחת לשולחן, מאושפז שהוכרח לאכול כל מה שהוגש לו בצלחת, מאושפז שסבל מפרצי אלימות ואולץ לשהות בחדר קטן ללא איוורור חיצוני ברוב שעות היממה ושני מאושפזים שאולצו לשהות זמן רב עם בגדים ספוגים בשתן. בפסק הדין בפרשה, הבהיר השופט צבי סגל כי הקל בחלק מהאישומים. "הרשעת הנאשמים אינה מתייחסת לכלל מרכיבי האישומים שיוחסו להם מלכתחילה בכתב האישום, אלא בחלק מן המקרים למרכיבי התנהגות מסוימים בלבד. לכמה מן המעשים האחרים שהוזכרו בכתב האישום, הכרעתי כי חרף הפסול המוסרי שדבק בהם, ביצועם לא חצה את הרף הפלילי והם אינם חמורים עד כדי ביצוע עבירה של התעללות", כתב בפסק הדין.

ישראל היום דצמבר 2012 - יעקב מרגולין ובכירים נוספים הורשעו בהזנחה והתעללות בחוסים במוסד איתנים
ישראל היום דצמבר 2012 - יעקב מרגולין ובכירים נוספים הורשעו בהזנחה והתעללות בחוסים במוסד איתנים


התעללות במטופלים בבית החולים הפסיכיאטרי לנוער "איתנים" ירושלים


קישורים:

עומס חסר תקדים בבתי החולים הפסיכיאטריים "איתנים" ו"כפר שאול" באזור ירושלים - תפוסת היתר בבתי החולים "כפר שאול" ו"איתנים" מביאה לכך שחולים שוכבים על מיטות מתקפלות בחדר האוכל ..

התעללות במטופלים בבית החולים הפסיכיאטרי לנוער "איתנים" ירושלים - תחקיר של עמנואל רוזן וענת גורן, אפריל 2008, ערוץ 2: בית החולים הפסיכיאטרי "איתנים" אמור לטפל בבני נוער במצוקה קשה של התעללות, ואלימות, אך הם יוצאים משם חבולים ופגועים לא פחות. מטופלת א': "אמרו לי שאם אני לא אשתה את זה אז הם יקשרו אותי וידחפו לי את זה באינפוזיה, שתיתי את כל הכמות. אחרי 10 דקות התחלתי להקיא, והסתובבתי עם פח כל היום. באחד בלילה לא יכולתי להירדם כי לא יכולתי בכלל לשכב, כל פעם ששכבתי אז הקאתי עוד ....

כתב אישום חמור נגד מנהל ושמונה עובדים בבית החולים הפסיכיאטרי "איתנים", ירושלים - ניר חסון הארץ 25 דצמבר 2006 - מנהל בית החולים, ד"ר יעקב מרגולין, מואשם בכך שידע על מעשיה של בן מאיר אך לא עשה די כדי למנוע אותם. ביוני 2003 הוא קיבל דו"ח שהעלה חשד להתעללות בחוסים במחלקה, אולם הוא לא התייחס אליו ברצינות. ....

3 חודשי מאסר לעובד בי"ח שהתעלל בילדים אוטיסטים בבית חולים "איתנים" , הארץ , יוני 2009 - שלושה חודשי מאסר בפועל ושלושה חודשי עבודות שירות נגזרו אתמול (רביעי) על על סמיון פיינשטיין, עובד צוות במחלקה לטיפול בילדים אוטיסטים בבית החולים "איתנים", שהורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים בהסדר טיעון בחמש עבירות של התעללות בחסרי ישע על ידי אחראי. ...

שר הבריאות סגר את המחלקה האוטיסטית בביה"ח איתנים , news1 , ענבל אביב , יולי 2004 , - ועדת בדיקה של משרד הבריאות מצאה, בין השאר, כי אנשי הצוות הלבישו מטופל בבגדים תחתונים של נשים, אילצו מטופלים לאכול את ארוחותיהם על הרצפה, מתחת לשולחן ואסרו עליהם לדבר או לזוז כעונש; כל החשודים בפרשה הושעו מתפקידם

יום שלישי, 11 בדצמבר 2012

טיוח ניגוד עניינים רופאים במתן תרופות למטופלים

המקור - דצמבר 2012 - תחקיר החושף את האינטרסים הכלכליים של משרד הבריאות והרופאים בישראל. משרד הבריאות ובכירי הרופאים בישראל מתחמקים מלתת לציבור תשובות על ניגוד עניינים של רופאים מול הלקוח ומול חברות התרופות. מדובר ברופאים בכירים היושבים בועדת סל התרופות בכנסת, ובעלי משרות בכירות בבתי חולים, ועובדים גם עבור חברות התרופות, שעניינן נדון בועדת הסל בכנסת.



כשחולה מעניק לאחד ממטופליו מרשם לתרופה, מדובר לכאורה בפעולה פשוטה לחלוטין, שהיא מהות עבודתם של הרופאים. הרופא מעוניין כמובן בטובתם של כל החולים שעוברים תחתיו, אלא שתחקיר "המקור" מגלה כי כמו בכל תחום אחר - גם בתחום הבריאות יש לא מעט אינטרסים שמשפיעים.

כיצד למעשה יידע אותו הרופא איזו תרופה עליו לרשום לנו? לצורך כך, עליו להשתתף בכנסים והשתלמויות רבים, לעיתים מחוץ לישראל, ולבצע מחקרים כל העת. אלא שאת הכנסים והמחקרים הללו מממנות בנדיבות חברות התרופות הגדולות, וכך נוצר ניגוד האינטרסים הבעייתי - חלק מהרופאים, שמכהנים גם כחברים בוועדות סל התרופות, נדרשים למעשה להחליט מה יעלה בגורל התרופות של החברות שמשקיעות בהן כספים רבים.

אחד הרופאים היחידים שמסכימים לדבר על ה"שיטה" הבעייתית הזו בין חברי ועדות הסל לבין חברות התרופות הוא פרופסור איתמר רז, יו"ר המועצה הישראלית לסכרת. "החברות האלה יוצרות איתנו את הקשר", מסביר רז. "כמובן, שמאחור קיים העניין שאלה האנשים שמחר יכולים להיות נציגים עקיפים שלנו".


הקשר קיים, השקיפות לא
אמנם ברור לחלוטין שמוכרח להתקיים קשר בין הרופאים לחברות התרופות הגדולות, אלא שבישראל כמעט ולא קיימת שקיפות סביב הנושא. בהצהרות ניגוד העניינים עליהן חותמים הרופאים אין שום דרישה לדעת כמה כסף הם מקבלים מהחברות, לעומת מדינות אחרות, שם המידע גלוי ומוצהר.
  בית החולים הדסה עין כרם. ניגוד עניינים בקביעת התרופות?   צילום: גפן מעוז
 בית החולים הדסה עין כרם. ניגוד עניינים בקביעת התרופות?   צילום: גפן מעוז 
אז כמה כסף מקבלים הרופאים מהחברות? למעשה, הסכום הוא פונקציה של השירות אותו הן מקבלות. ברשימה נכללות הרצאות חסות בארץ באלפי שקלים, הרצאות בחו"ל באלפי דולרים שכוללות אירוח מפנק על חשבון החברות, וגם ייעוץ רפואי שמגיע לעשרות אלפי שקלים. חלק מהרופאים אף מבצעים מחקרים קליניים עבור החברות, שמשקיעות בהן מאות אלפי דולרים.

הקשר הזה בין הרופאים לחברות הגדולות איננו מסתיים רק בוועדות המייעצות, אלא מגיע גם לבתי החולים הגדולים ביותר בארץ. כך למשל פרופסור יוסף קרקו, שמכהן כיו"ר ועדת התרופות בבית החולים הדסה עין-כרם, מנהל כבר שנים ארוכות "רומן" עם ענקית התרופות אם.אס.די. קרקו מקבל מהחברה סכומים שנעים עד עשרות אלפי שקלים - אך זה לא מונע ממנו מלהשתתף בדיוני הוועדה בנוגע להכנסת התרופות של החברה לסל התרופות.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לנושא: "פרופסור קרקו מילא אחר כל התקנות והנהלים כנדרש. הייעוץ שמוענק לחברות מסחריות שהוזכרו אינו קשור כלל לתרופות שעלו לדיון בוועדה".


קישורים:

יום שישי, 7 בדצמבר 2012

ד"ר פיטר ברגין - פסיכיאטר ידוע יוצא נגד סמים פסיכיאטריים

יולי 2008 - צפו בד"ר פיטר ברגן, פסיכיאטר ותיק וידוע, מביע את דעתו על תרופות פסיכיאטריות: "אתם מכניסים זבל לתוך המוח. אתם מכניסים חומר רעיל לתוך המוח בתקווה לתוצאה טובה... מאד קשה לקבל הוכחה שיש תרופה פסיכיאטרית שהיא מועילה. יותר קל להראות את כל התוצאות הנוראיות, בגלל שהן מופיעות בכל מחקר ומחקר."



קישורים:

תביעה ייצוגית במיליארד שקל: טבע ופייזר לא יידעו על תופעות לוואי חמורות של תרופות נגד כולסטרול

תרופות נגד כולסטרול - תופעות ללואי חמורות: בלבול, אובדן זיכרון
תרופות נגד כולסטרול - בלבול, אובדן זיכרון
הכתבה ייצוגית במיליארד שקל: טבע ופייזר לא יידעו על תופעות לוואי , שירות גלובס, 4/12/12

כך נחשף בגל"צ ■ בתביעה, בהיקף של כמיליארד שקל, נטען כי 5 חברות תרופות לא יידעו כי התרופות לכולסטרול עלולות לגרום לבלבול ואובדן זיכרון

בקשה לתביעה ייצוגית על סך של כמעט מיליארד שקל הוגשה נגד 5 מחברות התרופות המובילות שמייצרות תרופות להורדת כולסטרול, ביניהן פייזר וטבע - כך נחשף היום (ג') בגלי צה"ל.

על-פי התביעה, כבר לפני 10 שנים התפרסמו מחקרים ומאמרים שונים ברחבי העולם שגילו כי התרופות האלה גורמות לתופעות לוואי כמו בלבול ואיבוד הזיכרון. התרופות שעליהן מדובר הן סימווקסין, ליפיטור, סימווסטטין-טבע, קרסטור ופראווליפ.

לטענת התובעים, חברות התרופות לא יידעו על תופעות הלוואי הללו בעלון לצרכן שמגיע עם כל תרופה - וכך נוצר מצב שמי שנטל אותן לא היה מודע לסכנות שעלולות להיות כרוכות בכך.

בישראל קיים נוהל לפיו אם חברת תרופות יודעת על תופעות לוואי בתרופה שלה, עליה להודיע למשרד הבריאות ולפעול לשינוי התוויות, אך במהלך העשור האחרון, כך נטען, זה לא נעשה.

בעקבות המחקרים, בפברואר האחרון ארגון הבריאות האמריקני, ה- FDA, נתן הוראה חד-משמעית לחברות התרופות לציין את תופעות הלוואי בעלון לצרכן. כיום, כמעט שנה אחרי, הכנסת המידע לעלון עדיין לא התבצעה בחלק מהחברות.

מבדיקה שערכה מערכת גלי צה"ל במאגר התרופות באתר משרד הבריאות עולה כי פייזר, אסטרזניקה ואוניפארם כבר עדכנו את התרופה, אך טבע ודקסל עדיין לא עשו זאת. כך או כך, טוענים מגישי התביעה – הצעד הזה היה צריך לקרות לפני שנים.

חברות התרופות מסרו בתגובה כי עדיין לא קיבלו את התביעה, ולכן אינן יכולות להתייחס אליה. למרות זאת, גורמים בחברות התרופות מסבירים כי ישנם מחקרים רבים, וכדי להכניס תופעת לוואי לעלון הם מחכים להחלטה רפואית גורפת שתוכיח שתופעת הלוואי אכן קיימת, ושלא מדובר במקרה חד-פעמי - אחרת, לטענתם, תיווצר הפחדה מיותרת של הציבור משימוש בתרופות.

יום שני, 3 בדצמבר 2012

פסיכיאטר לאון גרינהאוס - כתב אישום חמור על ניצול משאבים ציבוריים לטובתו האישית

פסיכיאטר לאון גרינהאוס - כתב אישום חמור על ניצול משאבים ציבוריים לטובתו האישיתהכתבה אישום: פסיכיאטר בכיר ניצל משאבים ציבוריים לטובתו האישית , רוני לינדר-גנץ , דצמבר 2012 , ThaMarke

על פי החשד, פרופ' לאון גרינהאוס, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, לא הצהיר על קשריו העסקיים עם חברת תרופות בעת ששימש יו"ר ועדה פסיכיאטרית מייעצת לוועדת סל התרופות. בא כוחו של גרינהאוס: "הוא מכחיש בשלב זה את האישומים"

ועדת סל התרופות מתנהלת בשנים האחרונות בשקיפות יחסית, תוך שהיא פתוחה לעיתונאים ומפרסמת את הפרוטוקולים שלה. אך האם ייתכן שמאחורי הקלעים עלולים להתהוות קשרים בעייתיים בין רופאים לחברות תרופות?

כתב אישום שהגישה בשבוע שעבר נציבות שירות המדינה לבית דין המשמעתי של עובדי המדינה בירושלים נגד אחד מבכירי הפסיכיאטרים בישראל, פרופ' לאון גרינהאוס, חושף חשד כזה, שלחברי ועדת סל התרופות אין לכאורה כל דרך להתגונן בפניו, והם אף אינם יכולים להיות מודעים לו.

גרינהאוס מנהל את המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, הכולל את בתי החולים כפר שאול ואיתנים ו-11 מרפאות באזור ירושלים, בית שמש וקרית ארבע. מתוקף תפקידו, הוא משמש גם יו"ר התת-ועדה במועצה הלאומית לבריאות הנפש שתפקידה בין השאר להמליץ לוועדת סל התרופות אילו מבין התרופות הרבות מתחום הפסיכיאטריה להעדיף על פני אחרות.

לפי החשד, בספטמבר בשנה שעברה, זמן קצר לפני דיוני ועדת סל התרופות, נפגש גרינהאוס עם הפסיכיאטר הראשי של הסניף הישראלי של חברת התרופות הדנית לונדבק, ד"ר יובל בן אמנון, ובמהלך הפגישה עבדו השניים על חוברת שבכוונת החברה להוציא. על עריכת החוברת שילמה החברה לגרינהאוס 4,000 שקל.

על פי כתב האישום, באותה פגישה הציג בן אמנון בפני גרינהאוס תרופה של החברה בשם Saphris, לטיפול בתסמינים של סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית, וביקש ממנו להמליץ עליה לוועדה. מאוחר יותר העבירה החברה חומר על התרופה לגרינהאוס, והוא, על פי החשד, הפיץ אותו בתת-ועדה.

כדי למנוע מהלכים מאחורי הקלעים שחברי ועדת הסל אינם מודעים אליהם קיים טופס גילוי נאות. כל מי שקשור לעבודת ועדת הסל אמור לדווח בו על ניגודי עניינים אפשריים, ובמקרה הצורך לפסול את עצמו מעיסוק רגיש. על פי כתב האישום, גרינהאוס לא דיווח בטופס על קשריו העסקיים עם לונדבק, אף שהיו לכאורה הדוקים, וכללו קבלת תשלום אישי מהחברה. יצוין כי התרופה לא נכנסה לסל התרופות.

לפי החשד, גרינהאוס אף ביקש ממזכירותיו לפנות לחברות תרופות ולבקש מהן להביא לו למרכז הציבורי שבו עבד "כמות גדולה של תרופות". נציגי החברות נענו לבקשה, ונהגו להעביר לו קופסאות רבות של תרופות, ואילו גרינהאוס, על פי החשד, היה לוקח את התרופות למרפאתו הפרטית.

גרינהאוס יצא ביום רביעי האחרון, עם הגשת כתב האישום, לחופשה לזמן בלתי מוגבל, כחלופה להשעיה. כתב האישום כולל ארבעה סעיפים, שהמשותף להם הוא ערבוב אסור בין תפקידיו הציבוריים לפרקטיקה הפרטית שלו.

סעיף האישום הראשון נוגע לדרישתו של גרינהאוס ממזכירותיו האישיות במשרתו הציבורית לבצע בעבורו מטלות פרטיות. בין השאר, על פי כתב האישום, הוא ביקש לשלם דו"חות חניה וחשבונות אישיים, להדפיס עבורו מכתבים אישיים לעירייה, להשיג עבורו התחייבויות מקופת חולים לטיפולים רפואיים אישיים, להפיץ פרסומי סדנאות שערכה אשתו ולקבוע תור למטופלים שלו במרפאתו הפרטית.

עוד נטען בתובענה כי גרינהאוס ביקש משתי מזכירותיו בהזדמנויות רבות לפנות לבתי חולים ולקבל מהם סיכומי מחלה של מטופלים שבהם הוא מטפל במרפאתו הפרטית. כמו כן, נטען, ביקש גרינהאוס מאחת ממזכירותיו לבצע הגהה לשלושה כתבי עת שערך בעבור חברה פרטית - מבלי לשלם לה על כך. את השכר שקיבל על העריכה - 1,500-2,000 שקל על כל אחד משלושת כתבי העת - לא שילשל לכיסו, אך העביר לעמותת הידידים של המרכז הרפואי, שמימנה בין היתר מחקרים שערך.

על פי אישום נוסף נהג גרינהאוס בין 2005 ל-2012 לצאת כמעט מדי יום מעבודתו הציבורית בין 12:00 ל-14:30 אל הפרקטיקה הפרטית או ענייניו הפרטיים, תוך שהוא מדווח על יום עבודה מלא של שמונה שעות, שאליו הוא מחויב.

האישום האחרון נוגע לניגוד עניינים שבו נחשד גרינהאוס, ביחס לרופאה זוטרה יותר. לטענת התביעה, במהלך 2008 הציע גרינהאוס לרופאה במרכז הציבורי כפר שאול שכפופה לו לעבוד במרפאתו הפרטית, ואף חתם כממליץ על טופס הבקשה שלה, ומאוחר יותר אישר בעצמו את הבקשה. על פי ההסכם ביניהם, נטען בכתב האישום, מעבירה לו הרופאה 40% מהכנסותיה עבור כל מטופל שבו היא מטפלת במרפאתו הפרטית של גרינהאוס.

בא כוחו של גרינהאוס, עו"ד ערן קייזמן, מסר בתגובה כי "כתב האישום הגיע לידנו רק ביום חמישי ועדיין לא קיבלנו את חומר הראיות. פרופ' גרינהאוס הוא רופא רב פעלים, מבכירי הפסיכיאטרים בישראל, ואדם שתרם רבות למערכת הפסיכיאטרית. הוא מכחיש בשלב זה את כל האישומים נגדו, וכשיבוא יומנו - נגיב בפני בית הדין". מחברת התרופות לונדבק נמסר: "מעולם לא נעשתה פנייה אל פרופ' גרינהאוס בבקשה שימליץ על תרופה כזו או אחרת לוועדת סל התרופות. הקשר בין ד"ר בן אמנון לבין פרופ' גרינהאוס הוא מקצועי בלבד, שבמסגרתו שימש גרינהאוס עורך של חוברת מידע לקהל הרחב אודות מחלת המאניה דפרסיה".

התעללות בחוסים במוסד פסיכיאטרי "איתנים"


קישורים:

טיפול נמרץ - יחסים מסוכנים של ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות הפסיכיאטר ד"ר שלום ליטמן - הכתבה "טיפול נמרץ" , רן רזניק , 7 ימים , ידיעות אחרונות , 02.04.2010 , צילום: אלדד רפאלי - הפרשה שמסעירה את צמרת הממסד הרפואי בישראל: נגד ד"ר שלום ליטמן, מבכירי הפסיכיאטרים בארץ ומי ששירת כראש שירותי בריאות הנפש, הוגשה תלונה של מטופלת, אשר ליטמן ניהל עימה רומן - כולל יחסי מין על ספת הקליניקה...

עומס חסר תקדים בבתי החולים הפסיכיאטריים "איתנים" ו"כפר שאול" באזור ירושלים - תפוסת היתר בבתי החולים "כפר שאול" ו"איתנים" מביאה לכך שחולים שוכבים על מיטות מתקפלות בחדר האוכל ..

התעללות במטופלים בבית החולים הפסיכיאטרי לנוער "איתנים" ירושלים - תחקיר של עמנואל רוזן וענת גורן, אפריל 2008, ערוץ 2: בית החולים הפסיכיאטרי "איתנים" אמור לטפל בבני נוער במצוקה קשה של התעללות, ואלימות, אך הם יוצאים משם חבולים ופגועים לא פחות. מטופלת א': "אמרו לי שאם אני לא אשתה את זה אז הם יקשרו אותי וידחפו לי את זה באינפוזיה, שתיתי את כל הכמות. אחרי 10 דקות התחלתי להקיא, והסתובבתי עם פח כל היום. באחד בלילה לא יכולתי להירדם כי לא יכולתי בכלל לשכב, כל פעם ששכבתי אז הקאתי עוד ....

כתב אישום חמור נגד מנהל ושמונה עובדים בבית החולים הפסיכיאטרי "איתנים", ירושלים - ניר חסון הארץ 25 דצמבר 2006 - מנהל בית החולים, ד"ר יעקב מרגולין, מואשם בכך שידע על מעשיה של בן מאיר אך לא עשה די כדי למנוע אותם. ביוני 2003 הוא קיבל דו"ח שהעלה חשד להתעללות בחוסים במחלקה, אולם הוא לא התייחס אליו ברצינות. ....

קריאתה של אמא שבית חולים שניידר רוצים לבצע בבנה טיפול כימותרפי והקרנות בניגוד להסכמת הוריו

הצטרפו לקבוצה בפייסבוק: 
מצילים את הילד המתוק והמלאכי שלי.

דצמבר 2012 - תעזרו לי בבקשה להציל את החיים של הבן שלי (מחר זה ח"ו יכול להיות גם הבן שלכם) אני ש' אמא של מ' המתוק שלי בן השש שנתגלה אצלו גידול סרטני במוח. הוא עבר ניתוח מוצלח מאד להסרת הגידול בשלמותו, בשניידר. אני מודה לרופא המומחה מנתח היקר, שהציל את הבן שלי ונתן לנו אותו בחזרה במתנה. אם לא הוא, הוא היה ח"ו כבר לא בחיים.

למיטב ידיעתי, הנסמכת על מאמרים רבים, הנזק שטיפול כימותרפי עלול לגרום כרגע לבן שלי עולה בהרבה על התועלת. למרבה חרדתי, למרות בדיקת אם אר איי שהצביעה כי אין כל שארית סרטנית במוח ובעמוד השדרה, מה שמצביע כי אין כל סכנה מיידית לחייו, האונקולוגים מתעקשים לתת לו טיפול כימותרפי דחוף.

שני מומחים בעלי שם עולמי מארה"ב, שקיבלו את תוצאות הממצא הפתולוגי ציינו כי יש צורך בחוות דעת נוספת, כיוון שעל פי הדוח הפתולוגי של שניידר לא ניתן לקבוע מהו הטיפול המתאים. רופאי בית חולים שניידר עדיין מתעקשים, בניגוד לדעתי ולדעת האבא של הילד, לתת לילד באופן בהול טיפול מונע שהסיכונים בו רבים. למרות שהרופאים בבי"ח שניידר מדברים על שמונים אחוזים שהבן שלי ישרוד את הטיפולים אני רואה את הסיכון של עשרים אחוז שהטיפולים הללו יהרגו את הבן שלי. לצערי כל אדם שלישי (אין כאן דיוק במספרים אלא רצון להבהיר שמדובר בכמות) שאני פוגשת ברחוב מספר על מוות שנגרם כתוצאה מהכימותרפיה ולא מהסרטן, או מרשלנות רפואית כזאת או אחרת.

עליי לציין שאין לי שום אמון ברופאים בשניידר שמלבד זה שהם ידועים בשתלטנות שלהם, הם מעולם לא הציגו את תוצאות הטיפול שלהם בילדים עם גידול כמו שהיה לבני. אני יודעת שהטיפולים שבית החולים מבצע הם גם למטרות מחקר. אני לא רוצה שיעשו על הבן שלי ניסויים!!!! הבן שלי הוא לא עכבר מעבדה! לא רק שהם החליטו שהם יודעים מה הדבר הטוב ביותר בשביל הילד שלי הם גם העזו להכניס את רשות הרווחה ואת המשטרה לעניין.אני לא נאבקת כאן רק במאבק עבור הבן שלי. אני נאבקת גם עבור כל הילדים שמונעים מהם חופש בחירה רפואי, כי זה יכול לקרות ח"ו לכל אחד!לא יתכן שאנחנו האזרחים נהפוך לשפני ניסוי של הרופאים, כשאלה לא משלמים שום מחיר על הניסויים שהם מבצעים בנו, על רשלנות, או על טיפול שאיננו חפצים בו שהנזק שהוא גורם עולה פעמים רבות על התועלת.ועכשיו הם דחפו אותי לפינה לעשות לו ניתוח של התקנת צינור בווריד מרכזי בגופו, שהוא אולי מיותר והתוצאות עלולות להיות קשות לבן שלי.

אני מאד דואגת לבן שלי. הבן שלי ילד יפה ומתוק וטוב מזג. כששואלים אותו מה שלומו, הוא תמיד אומר בחיוך באנגלית: "Good!" הוא ילד גיבור שמאפשר לצוות לדקור את ידיו ללא התנגדות ונושא את סבלו בדממה. הסיוט הגדול שלי זה לראות אותו שוכב במיטה, גוסס, קרח רזה וחיוור, וכאשר ישאלו אותו מה שלומו, הוא יענה בלחש גווע "Good!". ידוע לי שבין הנזקים הקשים שעלולים ח"ו להיגרם מההקרנות יש פגיעה קוגנטיבית. מה יהיה על הילד החכם שלי? אני לא רוצה שיהפכו אותו לפגוע מוח!ואני לא רוצה שייגרם לגופו נזק שיעוות את צורתו בגלל ההקרנות האגרסיביות שהם רוצים להקרין על ראשו ועל עמוד השדרה שלו.וכל הפגיעה שעלולה לפגוע במערכת הראיה, ביכולת להביא ילדים לעולם, בבלוטת התריס, בשמיעה, בלב, בכליות, בכבד ולפגוע ביכולתו לגדול, ולכל האיברים שבגופו. ולהפכו לתלוי בתרופות על כל נזק שעלול להיגרם ח"ו.מה בסך הכל אני מבקשת? לתת לבן שלי לפחות כמה ימים כדי לקבל חוות דעת נוספת של המומחים מארה"ב, ובזמן הזה לא לשקול להעביר אותו טיפול מסוכן שעלול להתברר אחר כך כמיותר וללא צורך. אל תפריעו לי להיות אמא של הבן שלי. אין עוד אף אחד בעולם שהילד הזה חשוב לו כמו שהוא חשוב לי!

תיכנסו לקבוצה שפתחתי למאבק ותעזרו לי להציל את הבן שלי
https://www.facebook.com/groups/RescuersMoyse/?bookmark_t=group

קישורים:

עו"ס לחוק הנוער ובי"ח שניידר בפתח תקווה - טיפול כימותרפי מלווה בהקרנות בכפייה לילד בניגוד לרצון אימו - נובמבר 2012 - לרשויות הרווחה ובתי חולים עבר משותף בענייני סחר בילדים, ניסויים, התעללות והזנחה. בעיקר נגד משפחות מוחלשות. ידועה שואת ילדי הגזזת, חטיפת ילדי תימן, חטיפתם של דודו דהאן , גיל גרינבוים, מבית חולים בטר בחיפה, ועוד... וכן בימינו מאושפזים ילדים בכפייה בבתי חולים פסיכיאטריים שלא לצורך ועורכים בהם ניסויים...

נלחמים ברופאים ובעובדים סוציאליים כדי להציל את בתם - פקידת הסעד נעמי ברקאי - פקידת הסעד נעמי ברקאי: "אבל ד"ר לוי הראה לי תמונות של ילדים שהוא הציל, הוא הראה לי תמונות…" - סיפור אמיתי ומרתק על זוג הורים צעירים אשר נולדה להם תינוקת עם גידול סרטני בכבד, ונאלצים לברוח ממערכות בריאות ורווחה אלימות כדי להציל את בתם מטיפולים כימותרפיים קטלניים, ולהביאה לניתוח בחו"ל. הסיפור המלא באתר בריאה.