עזרה אמיתית לנפגעי הנפש - מתוך דוח המחקר "הרס הקהילה הטיפול הכפייתי של פסיכיאטריה"

עזרה אמיתית לנפגעי הנפש - מתוך דוח המחקר "הרס הקהילה הטיפול הכפייתי של פסיכיאטריה"
באתר עמותת מגן לזכויות אנוש

הפסיכיאטריה מעולם לא ריפאה דבר. לעומת זאת, כתוצאה ישירה מהשימוש הנרחב שלה בסמים אנטי פסיכוטיים מסוכנים, היא ייצרה את רוב חולי הנפש הזועקים נואשות למרפא.
בסיכומו של דבר, כפי שפרופ' תומאס סזאס מציין: "...הפסיכיאטרים אחראים במידה רבה על יצירת הבעיות שהם כביכול ניסו לפתור". הם, אם כן, האנשים האחרונים אליהם יש לפנות על מנת לפתור את בעיית חסרי הבית שלנו, האלימות ובריאות הנפש הקהילתית בכללותה.


היו פסיכיאטרים אחרים שחשבו אחרת כמו: ג'ורג'יו אנטנוצ'י מאיטליה

ד"ר ג'ורג'יו אנטונוצ'י מאיטליה האמין בערך של חיי אדם וכי תקשורת, ולא אשפוזים כפויים וטיפולים גופניים לא אנושיים, יכולים לרפא אפילו את האדם בעל הנפש המופרעת ביותר.
במוסד אוברבנזה (התבוננות) באמולה, איטליה, ד"ר אנטונוצ'י טיפל בעשרות נשים סכיזופרניות לכאורה, שרובן נקשרו שוב ושוב למיטותיהן או הוחזקו בכותנות משוגעים. כל הטיפולים הפסיכיאטריים ה"רגילים" ננטשו. ד"ר אנטונוצ'י שחרר את הנשים מכלאן, בילה שעות רבות כשהוא משוחח עימן ו- "חודר להזיות והייסורים שלהן". הוא הקשיב לסיפורים על שנים של ייאוש וסבל במוסדות הפסיכיאטרים.
אנטנוצ'י וידא כי המטופלות יטופלו בחמלה, בכבוד וללא שימוש בסמים. תחת הנחייתו, לאחר מספר חודשים, המחלקה הפכה מהמחלקה האלימה ביותר במתקן, למחלקה הרגועה ביותר. המטופלות ה"מסוכנות" שלו שוחררו ופסעו בשלווה בגינת בית החולים. לבסוף, הן שוחררו מבית החולים, ורבות מהן למדו כיצד לעבוד ולדאוג לעצמן בפעם הראשונה בחייהן. התוצאות המעולות של ד"ר אנטונוצ'י הופקו גם בעלויות נמוכות הרבה יותר. תכניות אלה מהוות עדות נצחית לקיומן של תשובות אמיתיות ותקווה עבור האנשים המופרעים בנפשם.

http://il.cchr.org/alternatives/right-to-be-informed.html

תרופות ללא מרשם בישראל נורופן, אדוויל, אספירין, טאמס, ועוד, יקרות במאות אחוזים מבחו"ל

הכתבה תרופות ללא מרשם בישראל יקרות במאות אחוזים מבחו"ל , אפרת אהרוני , ינואר 2012 , גלובס
"גלובס" בדק מותגי תרופות בינלאומיים ומצא שבישראל המחיר יקר פי שניים-שלושה מאשר בארה"ב ובריטניה ■ דוגמה: אספירין עולה בארץ 460% יותר ממחירו בבריטניה ו-315% יותר מבארה"ב ■ משרד הבריאות: "בשוק אין תנאי תחרות"

אחרי מוצרי המזון, מתברר שהישראלים משלמים יותר גם על תרופות ללא מרשם, בהשוואה לחו"ל: "גלובס" בדק מותגי תרופות בינלאומיים ומצא פערים של מאות אחוזים בין מחירי התרופות ללא מרשם בארץ למחירים בארה"ב ובריטניה. לשם המחשה, אדם הנוטל אספירין ייאלץ לשלם עליו בארץ 460% יותר ממחירו בבריטניה ו-315% יותר ממחירו בארה"ב. ולידיעת הנוטלים משככי כאבים, נורופן נמכרת בישראל במחיר הגבוה ב-158% מהמחיר בבריטניה ועל טבליות אדוויל ליקוויד ג'ל נשלם כפול מבארה"ב.
"גלובס" השווה בין מותגים בינלאומיים זהים בלבד. בארץ ובעולם נמכרות תרופות חלופיות, בעלות אותו ייעוד, הנמכרות במחירים נמוכים יותר, אך יש קושי להשוות ביניהן משום הרכביהן השונים. בניסיון להתחקות אחר פערי המחירים בארץ ובעולם ניסה משרד הבריאות לבצע השוואה כזאת, אך ללא הצלחה.

לדברי יו"ר תל"מ (ארגון תרופות ללא מרשם), יש להביא בחשבון דבר נוסף: מחיר המחירון בישראל לא בהכרח משקף את המחיר בפועל. בישראל, חלק ניכר מהתרופות ללא מרשם מסובסדות על ידי קופות החולים, וכך, למשל, אקמול במרשם נמכר במחיר נמוך יותר מאקמול ללא מרשם. "בישראל רוב התרופות נמצאות עדיין בסל הבריאות", אומר יו"ר הארגון, אבי אובל, "כך שאם מסתכלים על מחיר המחירון של התרופה הוא לא משקף את המציאות. על פי נתונים שלנו, יותר מ-50% מצרכני התרופות רוכשים אותן בקופות החולים, במחיר מוזל. המחירים של תרופות המיוצרות להצגה על המדף, באריזות קטנות, ושל מוצרי יבוא - גבוהים יחסית בארץ. אך עבור 90% מהמוצרים, אם מביאים בחשבון את המחיר בתוך קופות החולים - המחירים בארץ נמוכים באופן מהותי".

אובל אומר עוד כי ההשוואה למחירי המותגים הבינלאומיים במדינות אחרות אינה בהכרח משקפת את המצב של הצרכן הישראלי, שכן הם אינם כלולים בסל הבריאות ולרוב יש להם תחליפים זהים אך זולים. "אדוויל ליקוויד ג'ל, לדוגמה, הוא מוצר יחסית יקר, אך בסל הבריאות יש התרופה איבופרופן, המכילה אותו חומר פעיל, במחיר נמוך בהרבה", הוא מסביר.

פיקוח במודל הולנדי

מחירי התרופות ללא מרשם (OTC) מפוקחים ונקבעים על ידי משרד הבריאות. מחירי תרופות המדף הנמכרות גם ללא רוקח (GSL) הוצאו מפיקוח ב-2006, צעד שהביא לעלייה במחיריהן ביחס ליחידה. כפי שפרסמנו ב"גלובס" בעבר, מחירי תרופות המדף גבוהים בעשרות אחוזים ממחירי התרופות הנמכרות בעמדת הרוקח, ואף יותר מכך בהשוואה למחירי קופות החולים (בקנייה עם מרשם).

הפיקוח הוסר, המחירים עלו

בעבר הכריז משרד הבריאות על כוונה להסיר את הפיקוח על מחירי התרופות ללא מרשם. "הסרת הפיקוח ממחירי ה-OTC תביא לאיזון מחירים בין שתי שיטות השיווק, וה-GSL יפסיק להיות במובהק יותר יקר", הכריזה לפני ארבע שנים בתיה הרן, ראש אגף הרוקחות במשרד הבריאות, בכנס של ארגון תל"מ. בחברות, מנגד, טענו אז כי המחירים הגבוהים הם הנכונים לשוק וכי התיקון צריך להיעשות כלפי מעלה - דבר שאכן סביר שיקרה אם יוסר הפיקוח. היום, אחרי מחאת קיץ 2011, אולי הדברים היו נשמעים אחרת.

באפריל 1998 החליטה הוועדה לפיקוח על מחירי התרופות לאמץ את "המודל ההולנדי": מחיר התרופה נקבע על פי ממוצע מחירי תרופות בארבע מדינות באירופה (גרמניה, צרפת, בלגיה ושווייץ). המודל ההולנדי נועד "לייבא'' סביבת מחירים של שוק תחרותי (באירופה) לשוק בארץ, שעדיין קטן ואינו תחרותי דיו.

במשרד האוצר העריכו כי המודל הזה יביא להוזלה במחיריהן של כ-60% מהתרופות המשווקות בארץ, ויישומו חולק לשני שלבים: בשלב הראשון ייקבע הממוצע למחירי תרופות, ובשלב השני יוסר הפיקוח על תרופות ללא רוקח, כדי לאפשר תחרות בין יצרני התרופות שתביא להורדת המחירים.

ב-1 ביוני 2001 הוסר הפיקוח על מחירי התרופות ללא מרשם מתוצרת הארץ, לאחר כמה שנים שבהן מחירי התרופות המיוצרות על ידי חברות ישראליות היו מוקפאים. כתוצאה מכך, עלו מחירי התרופות בעשרות אחוזים, דבר שהשפיע על מדד המחירים לצרכן. בנובמבר 2001, קרא משרד האוצר להסתדרות הרוקחים להוזיל את התרופות ללא מרשם, ששיעורי הרווח הכספי עליהן חריגים. אז גם שונתה פקודת הרוקחות והחלה מכירת תרופות שאינן מחייבות מרשם רופא גם מחוץ לבתי המרקחת.

הפיקוח על מחירי התרופות ללא מרשם מתוצרת הארץ הושב ב-2005, אך כעבור זמן קצר הוסר מעל תרופות ללא מרשם הנמכרות מחוץ לבתי המרקחת ונותר רק על תרופות ללא מרשם הנמכרות על ידי רוקח. כתוצאה מכך, זינקו מחירי תרופות המדף בשיעור של עד 40%, בניגוד לכוונה המקורית להיטיב עם הצרכן.

ההיגיון מאחורי ביטול הפיקוח היה שהתחרות וההיצע יובילו להפחתת מחירים, אך המציאות הוכיחה אחרת. מטרה נוספת הוחמצה: הנגשת התרופות לקהל באמצעות המכירה ברשתות השיווק ובתחנות דלק. בפועל, התרופות נמכרות בעיקר במדפי רשתות הפארם, מרחק יריקה מבית המרקחת הסמוך ממילא.

"אין תנאי שוק תחרותיים"

ומה נעשה בעולם מבחינת הפיקוח? בבריטניה ניתן לרכוש תרופות ללא מרשם מהמדף, אך רוב התרופות ללא מרשם מותרות למכירה רק באמצעות רוקח. בארה"ב, הסיפור שונה לגמרי. שם צרכנים יכולים לרכוש כמעט כל תרופה ברשת וול-מארט וברשתות דומות לה היישר מהמדף, ללא רוקח - מודל שנחשב חופשי יחסית לרוב המדינות. עם זאת, גם שם מעת לעת מחזירים אל מאחורי דלפק הרוקח תרופות המצריכות פיקוח כזה או אחר. בישראל אנחנו היכן שהוא באמצע בין בריטניה לארה"ב, אך על תרופות הנרכשות באופן עצמאי נשלם פעמים רבות הרבה יותר.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לדברים: "בראשית 2011 בחן המשרד את מחירי התרופות ללא מרשם תוך ניסיון להשוות את מחיריהן לחו"ל. בבחינה נמצא קושי ניכר להשוות בין המחירים בשל הבדלים מהותיים בהרכב החומרים הפעילים. כך או כך, נמצא בבחינה זו כי ישנן תרופות אשר מחירן זול יותר בארץ, וכמה תרופות אשר מחירן המרבי גבוה יותר בישראל. אולם לא נמצאו פערים משמעותיים.

"לאחר הרפורמה במחירי תרופות המרשם שנערכה אשתקד ולאור בחינה זו, מינה מנכ"ל משרד הבריאות ועדה משותפת למשרדי הבריאות, התמ"ת והאוצר לבחינת הפיקוח על מחירי תרופות אלה, אשר צפויה להגיש המלצותיה בעת הקרובה. מתוך הכרה בכך שבמשק זה לא מתקיימים בהכרח תנאי שוק תחרותיים, מפוקחים כיום מחירי התרופות ללא מרשם, ובכך שונה ישראל מכל מדינות אירופה שבהן שוק זה חופשי לחלוטין".

קופות החולים שולטות בשוק

לפי תל"מ, היקף שוק התרופות בלי מרשם מוערך ב-200 מיליון דולר בשנה בארץ - 15% משוק התרופות כולו. לצדן פורח על המדפים שוק גדול של מוצרים נלווים כמו תוספי תזונה, טואלטיקה, קוסמטיקה רפואית ואביזרים רפואיים, שאינם נתונים בפיקוח. על פי הערכות חברת המידע העסקי D&B המוצרים המסורתיים המאפיינים בתי מרקחת מהווים כיום חלק קטן יחסית מהכנסות רשתות הפארם ובתי המרקחת הפרטיים.

לדברי אובל, בישראל, באופן יחסי לחו"ל, תרופות רבות מחייבות מרשם רופא. "הנושא של העצמת הצרכן הוא טרנד עולמי", הוא אומר, "לממשלות עדיף שצרכן יטפל בעצמו קודם כול, בלי לערב את המערכת הרפואית. השאלה אם זה טוב או לא טוב - היא דיון בפני עצמו".

הפרטיים נסגרים

תרופות ללא מרשם משווקות בארץ על ידי חברת טבע ועל ידי כמה משווקים נוספים, ובהם ניאופארם, מדיסון ודקסון. בשוק בתי המרקחת שולטות, לצד בתי המרקחת של קופות החולים (45% מכלל בתי המרקחת בארץ), רשתות הפארם הגדולות סופרפארם וניופארם (15%). יש אמנם גם בתי מרקחת קטנים ופרטיים (40% מכלל בתי המרקחת), אך נתח השוק שלהם נעשה קטן יותר עם השנים בגלל השליטה המוחלטת כמעט של קופות החולים על תרופות המרשם והסדרי ההתקשרות שלהן עם רשתות הפארם. זו אולי אחת הסיבות לסגירתם של 20% מבתי המרקחת הפרטיים בעשור האחרון. זאת בעוד בעולם רואים דווקא עידוד של בתי מרקחת פרטיים והגבלת מספר סניפים של רשתות, כדי למנוע התפתחות של רשתות גדולות בענף.

מחדל האלטרוקסין - דו"ח חמור: משרד הבריאות פעל באופן תגובתי, אינו ערוך לתקלות בתרופות

הכתבה מחדל האלטרוקסין - דו"ח חמור: משרד הבריאות פעל באופן תגובתי, אינו ערוך לתקלות בתרופות , הארץ , דן אבן , ינואר 2011

המסמך שנכתב עבור המשרד קובע שלא ניהל המשבר כראוי וכי המשווקת פריגו לא דיווחה על שינוי הרכב התרופה בזמן. פריגו: העברנו המידע במועד

ועדת הבדיקה שהקים מנכ"ל משרד הבריאות, הפרופ' רוני גמזו, בעקבות פרשת תרופת האלטרוקסין, פרסמה הערב (חמישי) דו"ח חמור המצביע על כשלים בהתנהלות משרד הבריאות וחברות התרופות בפרשה. הפרשה התפוצצה בעקבות הפרסום על כך שבוצע שינוי בהרכב התרופה מבלי ליידע את המשתמשים בה, מה שגרם לתופעות לוואי למאות חולים בישראל, לרבות שלוש מטופלות הרות שעברו הפלה.

בפברואר 2011 שונה הרכב התרופה, שמטופלים בה כ-200 אלף איש בישראל. רק בחודש אוגוסט באותה שנה עודכנו המטופלים על גבי אריזות התרופה אודות השינוי בהרכב. לפי הערכות, דיווח ראשון על תופעות לוואי התקבל במשרד כבר באפריל.

לאחר פרסום תחקיר אודות הפרשה ב"הארץ" התקבלו באגף הרוקחות במשרד הבריאות 798 דיווחים על תופעות לוואי, מהם 15 שהוגדרו כחמורים, לרבות שלוש מטופלות הרות שעברו הפלה ושלושה מקרים של אשפוז.

חברי ועדת הבדיקה מצאו קשר נסיבתי ברור בין הכנסת ההרכב החדש של התרופה לשימוש בישראל לבין התגברות הדיווחים על תופעות לוואי, דיווחים שגברו לדברי הוועדה בעקבות פרסומים בתקשורת, בדומה לתהליך שדווח גם בניו זילנד ודנמרק, שם שונה הרכב התרופה ועורר סערה ציבורית. "העובדה שלא היו תכשירים חליפיים כשהוחל בהפצת הנוסחה החדשה תרמה ככל הנראה לעליה החדה בדיווחים", נקבע.

הדו"ח קובע כי אגף הרוקחות במשרד הבריאות אינו ערוך במידה מספקת להתמודד עם ריכוז דיווחים של תופעות לוואי וניהול סיכונים. "מתקבל הרושם שמשרד הבריאות התנהל לנוכח האירועים באופן תגובתי ולא באופן פרואקטיבי. לא הייתה תחושה שהאירוע מנוהל על-ידי אדם אחד", נקבע.

כן נמצא כי קופות החולים אינן מחויבות לרכז דיווחים על תופעות לוואי של תרופות. "ההיערכות וקבלת ההחלטות של אגף הרוקחות נפגמה בשל היעדר מידע מוקדם, ברור וחד-משמעי מהחברות על האירועים החריגים הדומים שהתרחשו בניו-זילנד ובדנמרק. האגף לא היה מודע לחומרת האירועים בארץ ולא הכניס את הנהלת משרד הבריאות לתמונה במועד", נקבע.

הדו"ח קובע כי חלק מהרופאים בשטח המטפלים בתרופה לא ידעו כיצד להתמודד עם תלונות המטופלים, זאת חרף טענת המשווקת פריגו כי עדכנה פעמיים את הרופאים אודות השינוי בהרכב התרופה, בחודשים מארס ויוני 2011, לאחר שכבר החל שיווק התרופה בהרכבה החדש. "התנהלות משרד הבריאות, חברות התרופות וקופות החולים, לא שיקפה במידה מספקת את מצוקת המטופלים בשטח. יתכן והנטייה לייחס את ריבוי התלונות להד התקשורתי תרמה להתנהלות זו", נקבע.

"החברות לא עמדו בהוראות"

האלטרוקסין שווקה בישראל משנת 1981 על ידי חברת GSK, והיא שהגישה במארס 2008 בקשה לרישום התרופה בהרכבה החדש למשרד הבריאות, בקשה שאושרה במארס 2010. במקביל, בספטמבר 2009 העבירה החברה את מתקן הייצור של התכשיר לחברת אספן בגרמניה, וחברת פריגו ישראל הפכה למשווקת התרופה בישראל.

הדו"ח קובע כי חברת GSK לא העבירה מידע עדכני למשרד הבריאות על האירועים בניו-זילנד במסגרת הליך בחינת בקשתה לשינוי הרכב התרופה, "אף על פי שלמיטב השיקול המקצועי ראוי היה שתדווח", קובעת הוועדה. גם חברת פריגו העבירה עדכון בטיחות תקופתי לשנת 2011 אודות התרופה רק לאחר פניית משרד הבריאות בעקבות האירועים. "שתי החברות לא עמדו בהוראות התקנות המחייבות מסירת מלוא המידע בעת חידוש הרישום", נקבע.

הדו"ח ממליץ על כתיבת נוהל מעקב תרופתי, שמשרד הבריאות כבר החל בהכנתו בעקבות הפרשה, כפי שדווח ב"הארץ"; הגברת מודעות הרופאים לצורך בדיווח על תופעות לוואי של תרופות; הקמת גוף ייעודי במשרד הבריאות לריכוז דיווחים על תופעות לוואי וניהול סיכונים מתרופות; הגברת התיאום בין הגורמים במשרד הבריאות; הפעלת קמפיין תקשורתי בשיתוף קופות החולים להפחתת תחושת אי אמון הציבור בתרופות גנריות; עדכון נהלי רישום התרופות בישראל כדי להתייחס לסיכונים שעלו מהפרשה; ורענון נהלי משרד הבריאות לטיפול במשברים מסוג זה.

בראש הוועדה מונה תחילה פרופ' מתי ברקוביץ, מנהל המחלקה לפרמקולוגיה קלינית בבית החולים אסף הרופא, אולם בהמשך פרש לאחר התייעצות עם הלשכה המשפטית של משרד הבריאות בשל קרבת משפחה לעובדת בכירה בחברת פריגו. במקומו מונה ליו"ר ד"ר קובי עצמון, מנהל היחידה לפרמקולוגיה קלינית בבית החולים איכילוב.

בעקבות הפרשה החלו קופות החולים ביבוא התרופות 'יוטירוקס' ו'סינטרואיד' למטופלים באלטרוקסין שהתלוננו כי פיתחו תופעות לוואי.

סוגיית אחריותם של משרד הבריאות וחברות התרופות צפויה לעלות בהמשך גם במסגרת חמש תביעות ייצוגיות לפחות שהוגשו בעקבות הפרשה לבתי משפט שונים ברחבי הארץ. באחת התביעות שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה בשם המטופלת רונית פלג, באמצעות עו"ד שחר רוזנברג ממשרד איתן פלג, כנגד פריגו, כבר קבע השופט יגאל גריל, סגן נשיא בית המשפט, דיון בתחילת מארס השנה.

מחברת פריגו, משווקת האלטרוקסין בישראל, נמסר בתגובה: "פריגו למדה לראשונה על השלמת הדו"ח מהתקשורת, וטרם קיבלה אותו לידיה מהוועדה, ולכן אינה יכולה להגיב באופן מלא. יחד עם זאת, החברה מדגישה כי בתיאום עם משרד הבריאות, היא החלה ביידוע הרופאים והרוקחים בשינוי ההרכב מיד עם תחילת שיווק התרופה. כמו כן, כל מידע בנוגע לתרופה שהגיע לידי החברה הועבר מיידית למשרד הבריאות".

הרקע לפרשה -
משרד הבריאות לא דיווח על שינוי בתרופה, מאות לקו בתופעות לוואי , הארץ , דן אבן, רוני לינדר-גנץ , אוקטובר 2011

200 אלף מטופלים לא ידעו שהרכב האלטרוקסין שונה; באפריל התקבלו תלונות, אך רק באוגוסט הודבקה האזהרה; ועדה מיוחדת תבדוק הטיפול בפרשה

מנכ"ל משרד הבריאות רוני גמזו החליט אתמול, בצעד חריג, על הקמת ועדה לבדיקת טיפול המשרד בפרשת שינוי הרכב התרופה אלטרוקסין, פרשה שמעלה חשד לכשלים בהתנהלות המשרד.

בפברואר השנה שונה הרכב התרופה, שמטופלים בה כ-200 אלף איש בישראל, לפי הערכות. דיווח ראשון על תופעות לוואי התקבל במשרד כבר באפריל, אולם רק באוגוסט עודכנו המטופלים על השינוי באמצעות אזהרה על האריזות.

כעת, לאחר פרסום האזהרה, הצטברו כ-450 תלונות. נוסף על כך, ארבע תביעות ייצוגיות הוגשו על ידי מטופלות לבתי המשפט. אחת הסוגיות העולות מהפרשה היא העובדה שבישראל לא קיימת חובת דיווח של רופאים על תופעות לוואי חריגות של תרופות. במשרד הבריאות הוחל באחרונה בניסוח נוהל חדש לניהול משברים הקשורים לתכשירים רפואיים. במשרד הבהירו עוד כי "בזמן הגשת הבקשה לאישור שינוי ההרכב, היצרן הגיש תוצאות של בדיקות דם שהוכיחו את תקינות התכשיר".

התרופה אלטרוקסין (Eltroxin) משמשת לטיפול בתת-פעילות של בלוטת התריס, ומשווקת בישראל מאז 1981. שינוי הרכב התרופה בוצע בשנים האחרונות ביותר מ-20 מדינות. מדובר בהחלפת חומרי המעטפת המרכיבים את התרופה, ללא שינוי בחומר הפעיל. ככל הנראה, ההרכב החדש הביא לשינוי בספיגת התרופה בדם ולהתפתחות תופעות לוואי, חלקן קשות.

מרבית התלונות אופיינו בפעילות יתר או בתת-פעילות של בלוטת התריס, או בתגובות אלרגיות המעידות על רגישות יתר להרכב החדש. מטופלים רבים התלוננו על כאבים בחזה, קוצר נשימה, הזעה, נדודי שינה ועייפות, השמנת יתר, נשירת שיער וגלי חום. חלקם אף אושפזו בעקבות תופעות לוואי קשות.

ב-27 באפריל השנה התקבל במשרד הבריאות הדיווח הראשון על תופעת לוואי לאחר נטילת אלטרוקסין. מתחקיר ראשוני שבוצע במשרד עולה כי המידע הועבר למשווקת התרופה חברת "פריגו", וממנה ליצרנית Aspen. נוסף על כך, בתחילת מאי התקבל במשרד מידע המצביע על מקרים דומים שאירעו בעבר בניו זילנד ובדנמרק בעת שינוי הרכב התרופה. עם זאת, רק בתחילת יולי, כשהצטברו דיווחים במשרד הבריאות על כמאה מטופלים שפיתחו תופעות לוואי, הוחלט להתייחס לעניין כ"אירוע חריג", וכונס דיון במטרה להורות לחברה לעדכן את המטופלים על השינוי.

רק מ-4 באוגוסט, בהנחיית משרד הבריאות, החלה "פריגו" לשווק את התרופה באריזות שעליהן מדבקת אזהרה המתריעה בפני המטופלים להיות ערים לתופעות לוואי ולפנות לרופא בעת הצורך.

לפי הערכות, כ-200 אלף ישראלים מטופלים באלטרוקסין, מרביתם נשים, ולפי נתוני מכירות שנאספו במשרד הבריאות, נמכרות בממוצע כ-1,500 יחידות של התרופה מדי יום ברחבי הארץ. אולם למרות היקף השימוש הגבוה בתרופה בארץ, רק בחודש האחרון פרסם משרד הבריאות אזהרות לציבור בנושא.

באגף הרוקחות במשרד הבריאות אף יש מי שמכנה את הפרשה "רעידת אדמה". עד כה כבר הצטברו במשרד יותר מ-450 תלונות על תופעות לוואי של מטופלים, הכרוכות בחלקן באשפוזים. מרביתן הגיעו החודש, לאחר הודעת האזהרה לציבור שהופצה ב-9 באוקטובר. אתמול החליט מנכ"ל המשרד פרופ' רוני גמזו למנות ועדה מיוחדת לבדיקת תפקוד המשרד בעניין, בהשתתפות נציגים חיצוניים למשרד.

בניגוד לנוהל המקובל במדינות מערביות, המחייב דיווח מצד רופאים ומוסדות רפואיים למשרד הבריאות של מידע על אודות תופעת לוואי חריגה בתרופה רשומה, בישראל לא קיים נוהל מחייב, והדיווח נעשה על בסיס וולונטרי. רק לפני שנה יזם המשרד אתר לרופאים לצורך דיווח על תופעות לוואי חריגות מתרופות, אולם לא חייב את העברת הדיווחים. ייתכן כי סיבה זו הובילה לכך שחלף זמן עד להצטברות הדיווחים, ועד שהבינו במשרד את ממדי הפרשה.

באשר לעולם, בניו זילנד המונה 4.5 מיליון תושבים, בוצע שינוי בהרכב האלטרוקסין בתחילת 2008. לאחר מכן התקבלו 1,309 דיווחים על תופעות לוואי חריגות. אולם משרד הבריאות, שהכיר את הדיווחים מחו"ל, לא ראה בהם נורת אזהרה בבואו לאשר את שינוי ההרכב לתרופה המשווקת בישראל. זאת על אף חקירה שבוצעה בשעתו על ידי רשויות הבריאות בבריטניה (MHRA) באשר לתרחישים בניו זילנד, ודו"ח שהופץ על כך באוקטובר 2009.

מאמר שהתפרסם על האירוע בניו זילנד בכתב העת "בריטיש מדיקל ג'ורנל" בינואר 2010, טען כי הבהלה התקשורתית שהורגשה שם בעקבות החלפת הרכב האלטרוקסין נבעה בעיקרה מכך שהמידע על החלפת ההרכב לא הגיע לרבים מהמטופלים, וכי היה מחסור במדינה בתרופה אלטרנטיבית. נוסף על כך, בתקשורת במדינה הועלה חשש שלפיו השינוי בהרכב התרופה נעשה ממניעי חיסכון תקציבי.

בחברת "פריגו" הבהירו השבוע כי השינוי בהרכב האלטרוקסין בישראל בוצע בכפוף לאישור של משרד הבריאות, לאחר שהוגש בהתאם להנחיות. ואכן, בירור ראשוני שבוצע במשרד העלה כי הבקשה לרישום ההרכב החדש נידונה בוועדה המייעצת לרישום באגף הרוקחות עוד ב-2009. אולם, לא ברור אם נשקלו בה השלכות האירוע בניו זילנד, ומדוע הוחלט לבסוף להסתפק בעדכון הצוותים הרפואיים בלבד על שינוי ההרכב.

השינוי בהרכב האלטרוקסין בוצע בשנים האחרונות ביותר מעשרים מדינות, החל ממאי 2006, לרבות גרמניה, הולנד, שווייץ, פולין, צ'כיה, קולומביה, תאילנד, סינגפור, מצרים וישראל. למעט שלוש מדינות - ניו זילנד, ישראל, ודנמרק, שבה שונה הרכב התרופה בספטמבר 2008 - לא דווח על תופעות לוואי בהיקף נרחב בקרב מטופלים במדינות נוספות. במסמך שהעבירה חברת Aspen, יצרנית התרופה, למשרד הבריאות, נטען כי תופעות הלוואי בניו זילנד ובדנמרק נבדקו, וכי "אנו מאמינים שההרכב החדש בטוח לשימוש".

בעקבות המשבר, במשרד הבריאות הוחל לאחרונה בניסוח נוהל חדש לניהול משברים הקשורים לתכשירים רפואיים. לפי טיוטת הנוהל, יחויבו חברות תרופות, יצרנים ויבואנים, בעלי בתי מסחר לתרופות ובעלי בתי מרקחת הקשורים במשבר שמקורו בפגם בתכשיר רפואי לנהל את המשבר, לדווח עליו למשרד הבריאות, ולהבטיח את בריאות הציבור גם בטרם התקבלו הנחיות ממשרד הבריאות. עוד נקבע כי אגף הרוקחות ומינהל הרפואה במשרד ישתתפו בניהול המשבר, ובמקרה הצורך יוקם צוות לניהול משברים, שיורחב בהתאם לחומרת המשבר.

באגודה לזכויות החולה פנו באחרונה למשרד הבריאות בדרישה לחייב גם את קופות החולים לעדכן מטופלים בעניין שינוי בהרכב תרופות. האגודה דורשת ממשרד הבריאות להסדיר את חובת הקופות לדווח על כשלים בתרופות וציוד רפואי, כפי שגם אירע לפני כחצי שנה באשר לתלונות שהחלו להצטבר על נזקים שאירעו למטופלים שעברו השתלת מפרק ירך מתוצרת חברת Depuy.

ב-16 באוקטובר הבהיר משרד הבריאות בחוזר מינהל רפואה, כי אין לשנות את הטיפול באלטרוקסין ללא התייעצות עם רופא, וכי הדבר נתון לשיקול דעתו של הרופא. לפי הנוהל, יש לבצע בדיקת דם לרמות ההורמון TSH (המופרש מבלוטת התריס) חודש עד חודש וחצי לאחר תחילת השימוש בתכשיר בגרסתו החדשה. במשרד הבהירו כי "באף מדינה בעולם לא הופצה הודעה לציבור על השינוי בהרכב התרופה. בזמן הגשת הבקשה לאישור שינוי ההרכב, היצרן הגיש תוצאות של בדיקות רמות בדם שהוכיחו את תקינות התכשיר. אנו מניחים שבתוך פרק זמן לא ארוך המטופלים בתכשיר החדש יאוזנו על ידי התאמת המינון של התכשיר המשווק בארץ".

במקביל, במערכת הבריאות החלו באחרונה יוזמות להבאתן לארץ של שתי תרופות דומות, כתחליף אפשרי לאלטרוקסין, ושאינן רשומות בישראל. קופת חולים כללית היתה הראשונה שהזמינה באחרונה כמות גדולה של "יוטירוקס", המופצת בקופה במדורג החל מהשבוע. היצרנית "מרק סרונו" מעדכנת כי התרופה תהיה זמינה בכל קופות החולים בנובמבר. כמו כן, קופות החולים החלו במגעים עם חברת "אבוט", יצרנית תרופה דומה נוספת בשם "סינטרואיד".

לדברי ד"ר ניקי ליברמן, מנהל אגף הרפואה בחטיבת הקהילה בכללית, "אם מראש היו מנהלים את החלפת האלטרוקסין בצורה תקינה, לא היתה בעיה, או אם הדבר היה קורה במדינה שבה הפאניקה לא מגיעה לכותרות. בישראל גורם ההיסטריה בנושאי בריאות קיצוני, ולכן החלטתי מראש להביא כמות גדולה מהתרופה החלופית שתספיק לחולים רבים, כי ניתן היה לחזות את הבהלה מראש. עם זאת, בפועל תרופה חלופית נדרשת רק למספר קטן של חולים, ובעיקר לתינוקות הנזקקים לתרופה מרוסקת וחולים שפיתחו תופעות לוואי. ברוב החולים כל שנדרש הוא העלאת מינון, כי ככל הנראה בהרכב החדש של האלטרוקסין, הזמינות של החומר הפעיל בדם ירדה מעט".

בינתיים כבר הוגשו ארבע תביעות ייצוגיות בפרשה בישראל, לארבעה בתי משפט שונים. בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשם המטופלת מרב גולדשמיט, צורפת תכשיטים ואם לשלוש, באמצעות עו"ד יעקב דוידוביץ נגד פריגו, נטען כי השינוי בתרופה, שהמטופלים לא יודעו בגינו, הוביל ל"פגיעה באורח החיים וכאב וסבל לחולים שרכשו את התרופה במשך תשעה חודשים". התביעה מבקשת פיצוי של 18,000 שקל לכל מטופל, בתוספת 56 שקל החזר לרכישת התרופות.

בתביעה נוספת שהוגשה לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה בשם ורד קופילר על ידי עורכי הדין אסף נוי ועיסא יוסף נגד משרד הבריאות והנציגות בישראל של מפתחת התרופה, חברת GSK הבריטית, נדרש פיצוי של 10,000 שקל לכל מטופל בגין פגיעה באוטונומיה ומיליון שקל פיצוי עונשי. בשנת 2008 נמכרה אלטרוקסין על ידי GSK לחברת Aspen מגרמניה.

בתביעה שהוגשה על ידי מיכאל דבורין ממשרד בם, דבורין, כהן ושות' בשם המטופלת אריאלה שטורם לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד "פריגו", נדרש פיצוי של 528 שקל בגין פגיעה באוטונומיה וסעד לכל מטופלת, תוך הותרת האפשרות להגשת תביעות פרטניות בגין הנזקים בהמשך.

תביעה ייצוגית נוספת הוגשה במגזר הערבי בשם המטופלת סלוא אבן גזאלה על ידי עורך הדין מופיד אגרביה נגד "פריגו" לבית המשפט המחוזי בנצרת, בה נטען כי מדבקת האזהרה שהוצמדה לתרופה נושאת כיתוב בעברית בלבד, ומטופלים מהמגזר הערבי לא עודכנו עד כה על השינוי בהרכב התרופה. תביעה זו דורשת לכל מטופל 13,045 שקל ולנפגעים במגזר הערבי 17,408 שקל.

תת-פעילות של בלוטת התריס, הדורשת טיפול באלטרוקסין, מתפתחת בשכיחות של 1-4 מקרים לכל אלף נשים מעל גיל עשרים, ושכיחה בנשים פי 10 עד 20 יותר מאשר בגברים. לפי מחקרים, התופעה עשויה להגיע לשכיחות של 6%-8% בקרב נשים ו-3% בקרב גברים בגילים 45 עד 65. ממשרד הבריאות נמסר כי "מנכ"ל המשרד החליט עקב מורכבות האירוע להקים ועדת בדיקה כמשמעותה בחוק זכויות החולה, כדי לחקור באופן מעמיק את האירועים ודרך קבלת ההחלטות. ועדת הבדיקה תכלול גם נציגים חיצוניים למשרד הבריאות".

מ"פריגו", מפיצת אלטרוקסין בישראל, נמסר כי "ההרכב החדש של אלטרוקסין נוגע למרכיבים הלא-פעילים בלבד. המרכיב הפעיל ‘לבותירוקסין' נותר ללא שינוי. האלטרוקסין בהרכבו החדש משווק כיום ביותר מ-20 מדינות בעולם, ואושר על ידי משרד הבריאות בישראל בפברואר 2011. לפי הנחיות המשרד, החל במארס 2011 הפיצה פריגו, המפיצה את אלטרוקסין בישראל, כמה מכתבי עדכון למנהלים רפואיים בקופות החולים, לרוקחים המוסדיים והפרטיים ולרופאים, לרבות רופאי משפחה, אנדוקרינולוגים ולרופאי ילדים. המכתבים כללו הנחיות למעקב קליני רפואי עם המעבר להרכב החדש. בנוסף, החל מאוגוסט עודכנה תווית המוצר, כי מדובר בפורמולציה חדשה, וכי יש צורך במעקב קליני רפואי צמוד, וכן פורסמה מודעה בעיתונים הארציים".

דן אבן ורוני לינדר-גנץ

תחקיר: כמה קל להשיג את כל הפרטים הרפואים של מבוטחי קופת חולים כללית?

הכתבה תחקיר: כמה קל להשיג את כל הפרטיים הרפואים של מבוטחי קופת חולים כללית? , יואב אבן , חדשות 2 , ינואר 2012

המידע האישי האינטימי ביותר – נמצא בגיליון הרפואי שבקופת החולים. כעת אנחנו חושפים כאן שהגיליונות של מחצית מאזרחי ישראל - פרוצים לגמרי. השירות של קופת חולים כללית מאפשר לכל אחד לקבל נתונים על המבוטחים שלה, בקלות בלתי נתפסת
.

.
המידע שמופיע בגיליון הרפואי של כל אחד ואחד מאתנו בקופת החולים, הוא אישי ואינטימי מאין כמוהו. כמעט מיותר להסביר מדוע: בגיליון רשומות הבעיות הרפואיות מהן אנחנו סובלים - בתחום הפסכיאטריה, הפוריות, התפקוד המיני, תרופות שאנחנו לוקחים, ועוד.

"תיק רפואי זה לב ליבו האישי והאינטימי של כל בן אדם...מגוון האפשרויות לשימוש לרעה בחומר הרפואי הוא אינסופי", אומר החוקר אשר ויצמן.

עצם המחשבה שמידע כזה עלול להתגלגל לידיים הלא נכונות היא מבהילה, והנה הערב אנחנו חושפים שהגיליונות הרפואיים של מחצית מאוכלוסיית ישראל, 4 מיליון אזרחים שמבוטחים בקופת חולים כללית - פרוצים לגמרי.

הקלות הבלתי נסבלת

כדי להמחיש כמה קל לקבל מידע רפואי חסוי של מישהו אחר, ביקשנו מכמה חברים את אישורם להתחזות להם, ולבקש מ"כללית" את הגיליון הרפואי שלהם: שימו לב, רק בשביל ההמחשה, כמה זה קל להשיג מידע רפואי על מישהו אחר. כל מה שצריך זה שם, ומספר תעודת זהות.

ביקשנו מהפקידה שתשלח בפקס סיכום מידע רפואי. מסרנו לה מספר תעודת זהות, וחיכינו בסבלנות ליד מכונת הפקס. הבוקר, הוא הגיע.

כותרת המסמך היא סיכום מידע רפואי, ומפורטות בו האבחנות של מצבו הבריאותי של החבר שהתחזינו לו, תאריך הגילוי שלהן, האפיון שלהן, התרופות בהן הוא מטופל, ובקיצור - הכול. והנה למטה מופיע הכיתוב הבא: "המסמך מכיל מידע מוגן על פי חוק הגנת הפרטיות".

מספר תעודת זהות ושם מלא

"היום, להגיע לשם פרטי ולתעודת זהות של בן אדם - זה קלי קלות, כל אידיוט עושה את זה בחמש דקות, נכנסים לאינטרנט ובדקה אתה מקבל את כל הפרטים", מוסיף החוקר אשר ויצמן. "חמור שבעתיים בגלל העובדה שבדרך כלל יש נהלים מאוד מסודרים לקבלת תיק רפואי".

מספר תעודת זהות ושם מלא - זה כל מה שצריך כדי להשיג מידע רגיש כל-כך, שאם ייפול לידיים הלא נכונות - יכול לגרום נזק עצום. נוכח העובדה שהפרצה הזאת קיימת כבר יותר מחמש שנים, ובקופת חולים כללית מבוטחים 4 מיליון ישראלים, השאלה המתבקשת היא: האם כבר נעשה שימוש לרעה בפרצה הזאת? כרגע, אפשר רק להעריך.

נדגיש - מדובר בהערכה בלבד, אבל אין לדעת - אם אתם מבוטחים של קופת חולים כללית, ייתכן שמישהו כבר חיטט במידע הרפואי האישי שלכם.

מקופת חולים כללית נמסר בתגובה:

"בכללית חל איסור מוחלט על מסירת מידע רפואי באמצעות פקס או טלפון ללא זיהוי ודאי והרשאה בכתב. כל התנהלות אחרת, גם אם מטרתה לתת שירות יעיל ומהיר, מהווה חריגה מנוהל מחמיר זה. בימים אלו נכנסת לשימוש מערכת חכמה לזיהוי מבוטחים, שמטרתה ליצור רובד אימות נוסף להגנת המידע הרפואי האישי של הלקוח".

עוד נמסר: "צוותי המרפאות עוברים הדרכות רבות בתחום הגנת המידע, לאור האמור בכתבה ובהמשך לתכנית העבודה הקיימת".