פסיכיאטריה - ניבוי ומניפולציות לטיפולים אינסופיים: מאי 2009

יום חמישי, 28 במאי 2009

הונאות הענק של חברות התרופות - עשיית כסף מסמים פסיכיאטריים

ד"ר ג'ון רנגן וירפו מנכ"ל לשעבר של ענקית תרופות שבדית מדבר על הונאות הענק של חברות התרופות.
.

.
חברות התרופות פוגעות בבריאות ותוחלת החיים של המטופלים
"שלושים וחמש שנים מחיי עבדתי בתעשיית התרופות. הם לא עושים כלום, מלבד פגיעה בתוחלת החיים של האנשים בעולם. מדוע הם עושים זאת? כי הם רוצים לעשות כסף, כסף, כסף ..., החיים שלכם לא מעניינים אותם, מעניין אותם הארנקים שלהם. ידיי מלוכלכות כמו ידיהם. תעשיית התרופות סיפקה לי עבודה טובה, מכיוון שלמדתי רפואה, כשאני מצוי בתחום הרפואה, אני חש טוב עם זה.
התחלתי לעבוד כאיש מכירות, והתקדמתי בקריירה עד שהגעתי לדרגת מנכ"ל חברת תרופות ענקית בשבדיה. ... אני שילמתי שוחד לממשלת שבדיה כדי שיאשרו את התרופה 'פרוזאק' בשבדיה. ...
.
חברות התרופות מקושרות לשלטון
מה תעשיית התרופות מעוללת לנו? הם התעשייה עתירת הכח ביותר בעולם, הם ישנים במיטה אחת עם ממשלות, הם משתמשים בשחיתות להשיג את מה שהם רוצים, ... יש להם הרים של כסף שבו הם משתמשים לעשות עוד כסף. הם הורגים יותר אנשים מאשר מספר האנשים המתים במלחמות. אנו זקוקים לחברות התרופות כי ישנם מעט דברים טובים בתעשייה הזאת. אבל הרוב מה שהם מייצרים זה זבל.
אין להם עניין לרפא את מחלותיכם, הם בעניין של ליצור אצלכם עוד מחלות, הם מעוניינים בטיפולים בסימפטומים, הם מעוניינים בחולי סכרת, פרקינסון, ועוד .. מפני שהתרופות למחלות אלו, ניתנות לחולים למשך שארית חייהם. ...
.
חברות התרופות מסתירות את תופעות הלוואי הקשות של תרופותיהן
חברת תרופות שבדית נקנסה ב- 1.4 מיליארד דולר ע"י ארה"ב. מדובר בסם פסיכיאטרי שאושר לחולי סכיזופרניה, החברה לא הייתה מרוצה מהמכירות לחולי הסכיזופרניה המעטים, והחלה לשווק את התרופה לבעלי בתי אבות, בטענה כי התרופה תחסוך להם כסף רב באחזקת הדיירים, כי התרופה תרדים את הזקנים, וזה יחסוך כסף רב לבעלי בתי אבות. צוות הלילה יהנה מפחות טרחה בלילה.
חברת התרופות הסתירה את תופעות הלוואי, בעת קבלת אישור התרופה, תופעות הלוואי גרמו למוות של מטופלים רבים, עקב כשל מערכות הלב הכליות וכו'. המטופלים גם לקו בסכרת, ומי יצרן תרופות הסכרת? אותה חברה שסיפקה את התרופות לבתי האבות.
.
חברות התרופות מקושרות לתקשורת
חברות תרופות נוספות נקנסו בסכומי עתק אך זה לא פורסם כי העיתונות עובדת כתף אל כתף עם חברות התרופות, ממש כמו הממשלות. תעשיית התרופות משתמשות בתקשורת על מנת לשתול במוח הציבור מידע מוטעה.
.
לא לקבל את דברי הרופאים כמובנים מאליהם
אל תקבלו את דברי הרופאים כמובנים מאליהם, כי הרופאים של היו אין להם מושג מספיק ברפואה, ואין להם אכפתיות מרובה מהמטופלים שלהם. אכפת להם מהתגמול שיזכו בו. כך תעשיית התרופות שולטות בעולם הרפואה. הם קונים את הרופאים, לוכדים את הסטודנטים לרפואה בבית הספר, עוזרים להם בשכר לימוד, מאמנים אותם, וחברות התרופות הפכו למקור המידע היחיד עבור הרופאים. אני יודע זאת כי כאשר הייתי איש מכירות מטעם חברות התרופות הונחנו לא לדבר לעולם על תופעות לוואי. הונחנו רק להציג ביצועים יתרונות והישגים. אני יודע שהסתירו תופעות לוואי כי הייתי אחראי על קליניקה לניסויים של פרוזאק.
.
הפסיכיאטרים מסמנים את הילדים כמטרה
האם שמעתם על ADHD (הפרעות קשב)? למרות השנים הרבות שאני בתעשיה, אף אחד לא יכול לומר לי עד היום מה זה ADHD. .. וכשזה מגיע להפרעה ולשאלות כגון: כיצד הם מודדים את רמת הסרוטונין במוחו של ילד, הפסיכיאטרים - חברות התרופות שוכרות אותם, אלה עם עניבות הפרפר שלהם, אלה אנשים פסיכים. כל שנה מתכנסים הפסיכיאטרים האלה, וכותבים ספר אותו הם מכנים: 'התנ"ך של הפסיכיאטריה', ה- DSM, אם התנ"ך הזה כל כך טוב, יעיל ומדויק, למה הם שינו את ההגדרות והסעיפים בתנ"ך הזה אלפי פעמים בשנים האחרונות. הם מסמנים את הילדים כמטרה, ממציאים שמות אופנתיים למחלות חדשות, הם מכוונים את הילדים אל הסמים הללו. סטרטרה, פרוזאק, ריטלין, פקסיל (סרוקסט), זולופט (לוסטרל).
אני לא יודע לגביכם היושבים כאן, אך זה לא יקרה לילד שלי, לעולם לא".
.
נקודות:

חברות התרופות מקושרות לשלטון, לתקשורת, ולרופאים, על מנת לשווק את תרופותיהן כדי שירוויחו כסף.
לחברות התרופות כמות בלתי מוגבלת של כסף.
חברות התרופות סימנו את הילדים בעולם כיעד צרכני של סמים פסיכיאטריים.
הפסיכיאטריה הוא מדע לא ברור ולא מדויק.
התרופות הנן בעלות תופעות לוואי מסוכנות הפוגעות בתוחלת ואיכות החיים, ובריאות הציבור.
ישנן דברים טובים של תעשיית התרופות אך הם מעטים.

קישורים:

יום שישי, 22 במאי 2009

ארה"ב - פעוטה מתה מטיפול תרופתי פסיכיאטרי

מאי 2008 - מדובר בפעוטה בת 4, אשר החלה לקבל טיפול פסיכיאטרי מגיל שנתיים וחצי. הפעוטה סוממה בסמים אנטי פסיכוטיים, חלקם מחזקים ביותר הקיימים כיום בעולם. הוריה של הפעוטה נעצרו, אך גם הרופאה הפסיכיאטרית שרשמה את המרשם התרופתי של הסמים הפסיכיאטריים, נעצרה.

הילדה מתה מהטיפול הפסיכיאטרי התרופתי. בתחילה עצרה המשטרה את ההורים בגין הזנחה. אך יש הטוענים כי הפסיכיאטרית היא זאת שגרמה למות הילדה בכך שרשמה לה מינונים גבוהים של תרופות פסיכיאטריות חזקות, לאחר פגישה קצרה, בהיות הפעוטה פחות מגיל שנתיים וחצי.
בין התרופות שניתנו לילדה: קומדין, סירוקוול, דפקוט.

"שוללים מן הילד את זכויותיו הבסיסיות להיות ילד, כאשר הוא תחת השפעת סמים, ובמיוחד סמים פסיכוטיים קשים אלו. .. אתה קובע לילד, שאין לו זכות להרגיש את העולם אליו הוא נולד, לחוות את החיים במלואם, ולא קיימת שום סיבה רפואית שתמנע זאת ממנו. לילדה הזאת לא הייתה סכיזופרניה, לילדה הזאת לא היו הזיות פסיכוטיות, לכן לא קיים הסבר מדעי והגיוני למתן סמים פסיכיאטריים קשים לילדים. ... יש לתרופות אלו תופעות לוואי קשות במיוחד, הן פוגעות בלב, בקליטת החמצן, הן פוגעות ביכולת לחוש את העולם, הן גורמות נזק למוח לטווח ארוך." , אומר אחד המומחים בתחום.

ראה/י סרטון באורך מלא כ- 3 דקות

נקודות:

פסיכיאטרים רושמים סמים פסיכיאטריים קשים לפעוטות לאחר בדיקה קצרה.
הסמים הפסיכיאטריים מהוים סכנת חיים לפעוטות/ אנשים רגישים.
הסמים הפסיכיאטריים פוגעים במצבו הפיסי, נפשי, קוגנטיבי של המטופל.
הסמים הפסיכיאטריים שוללים את זכותו של המטופל לחוות את העולם אליו הוא נולד.

קישורים:

יום שלישי, 19 במאי 2009

השופטת היאם קרואני חרגה מהחוק ומהכללים - נער אושפז בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי

במאי 2009 פורסם המאמר: "השופטת חרגה מהחוק ומהכללים - נער אושפז בבית חולים", רות אברהם, NEWS1.

מדובר במכתב בקשה ששלחו הפסיכיאטר המחוזי ד"ר גרינר וסגנו ד"ר ג'ראיסי לבית המשפט, ובו טענו כי החלטת בית המשפט להאריך בשלושה חודשים את אשפוזו בכפייה של נער בן 13, נעשתה תוך הפרת שורה של חוקים, בהם חוק זכויות החולה, חוק טיפול בחולי נפש וחוק הנוער. להלן נמאמר.

מכתב שהגיע לידי News1 חושף פרשה חמורה מצד בית משפט שכפה אשפוז על בן 13 הפרשה נחשפה בפנייתם של הפסיכיאטר המחוזי וסגנו לשופטת, לנשיא בית המשפט ולמנהל בתי המשפט

.
פרשה חמורה של אשפוז נער בכפייה על-ידי שופטת, תוך חריגה מהחוק.

הפסיכיאטר המחוזי צפון וסגנו פנו (יום ב', 11.5.09) בבקשה לשופטת בית משפט לנוער בקריות, היאם קראוואני, להורות לאלתר על העברת נער המאושפז בכפייה בבית חולים זיו, לבית החולים שלוותה.

השניים, הפסיכיאטר המחוזי ד"ר גרינר וסגנו ד"ר ג'ראיסי טוענים במכתב כי החלטתה להאריך בשלושה חודשים את אשפוזו בכפייה של הנער, נעשתה תוך הפרת שורה של חוקים, בהם חוק זכויות החולה, חוק טיפול בחולי נפש וחוק הנוער. במכתב שהגיע לידי News1 והעתקיו נשלחו גם למנהל בתי המשפט השופט משה גל, לנשיא בית משפט השלום בחיפה אהוד רקם, כמו גם למנהל בית חולים זיו ד"ר אוסקר אמבון, מגוללים הפסיכיאטר המחוזי וסגנו השתלשלות שהובילה להארכת אשפוז הנער בכפייה בניגוד לחוק.

.
דעת הפסיכיאטרים לא נשקלה
השניים מציינים כי פנייתם באה בעקבות החלטת השופטת קרוואני (יום א', 10.5.09) להאריך את אשפוז הנער בכפייה למשך שלושה חודשים. החלטה שהתקבלה, לטענתם, בניגוד להוראות החוק לטיפול בחולי נפש וחוק הנוער. זאת מאחר שחוות דעתם כפסיכיאטרים משפטיים בנושא המשך האשפוז "לא נתבקשה ולא נשקלה כלל על-ידי בית המשפט". השניים מדגישים כי החלטת השופטת ניתנה על-בסיס חוות דעת של פסיכיאטר לילדים ולנוער מבית חולים זיו, ד"ר וורגפט, למרות שהחוק קובע כי אשפוז בכפייה יותר רק על-סמך אישור פסיכיאטר מחוזי על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, אשר בדק את הקטין."הפסיכיאטר המחוזי לא אישר מעולם בחתימתו חוות דעת זו שהוגשה לבית המשפט ומשום מה התקבלה על ידו. כמו-כן, לא זכור לנו שד"ר וורגפט קיבל מינוי שר לכהן כפסיכיאטר מחוזי ולא ידוע לנו על הליך מינוי של פסיכיאטר מחוזי על-ידי בית משפט בישראל, שנכבד ככל שיהיה גם הוא כפוף לחוק".

.
סירוב המנוגד לחוק זכויות החולה
לדבריהם, גם ההחלטה להורות על בדיקת הנער והטיפול בו בכפייה ניתנה בחוסר סמכות שכן הוא לא הוכרז כ"קטין נזקק" כנדרש, לפיכך "לא ברור כיצד הוארכה ב-10.5.09 תקופת אישפוזו של הקטין מבלי שיוגדר 'קטין נזקק'".

בהקשר לכך הם מוסיפים, גם המלצת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית בטירת הכרמל להאריך את האשפוז הכפוי על-פי חוק הנוער, ניתנה ללא סמכות מאחר שלא התבססה על אישור פסיכיאטר מחוזי לחוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער. במכתבם אל השופטת מציינים הרופאים את סירובו של בית חולים זיו לבקשת משפחת הנער להעבירו לאשפוז בבית חולים במרכז הארץ, בנימוק כי קיים חשש לחייו בנסיעה בת שלוש שעות. הם מביעים תמיהה על נימוק זה בשעה שהנער הועבר "על-פי הכתוב, לוועדה פסיכיאטרית מחוזית בטירת הכרמל - מרחק נסיעה של כארבע שעות הלוך ושוב". הכותבים גם מותחים ביקורת על-כך שגם השופטת סירבה לבקשת המשפחה להעביר את הנער, וציינו כי הסירוב מנוגד לחוק זכויות החולה. לדבריהם, זכותה של משפחת הנער להעבירו לטיפול במקום שיבחרו וגם לקבל "דעה שנייה".

.
פרשת "הפרופסור הידוע שהודח"השניים מזכירים את "הסערה שפרצה בארץ והביאה להדחתו מתפקידו של פרופ' ידוע שפורסם כי מנע ממטופל דעה נוספת וטיפול בבית חולים אחר". דבריהם מרמזים לפרשת דסי רבינוביץ, נערה שחלתה בסרטן ונאבקה במערכת הבריאות על זכותה לדעה שנייה. רבינוביץ טופלה בידי פרופ' אליעזר רחמילביץ מבית חולים הדסה בירושלים אלא שלאחר שעברה בלא אישורו לטיפול אצל רופא אחר בבית חולים אחר, מנע ממנה טיפול תומך במחלקתו.

רבינוביץ יצאה למאבק במערכת הבריאות וסיפורה פורסם בזמנו על-ידי רונאל פישר במעריב. בעקבות הפרסום הוקמה ועדה במשרד הבריאות והוחלט להגיש קובלנה נגד פרופ' רחמילביץ שבעקבותיה ננזף. מאבקה של רבינוביץ העצים את זכותם של חולים לקבלת דעה שנייה.

.
יחס של כבוד לחולה נפש
עוד מתייחסים השניים למעמד האם של הקטין. לדבריהם, היא האחראית עליו כל עוד לא הוכרז "קטין נזקק" והיא זכאית לבקש דעה נוספת או אשפוז וטיפול בכל מוסד רפואי "במיוחד שלפי מטפליו הטיפול האינטנסיבי במשך 3 חודשים לא שיפר משמעותית את מצבו". לפיכך, אם מטפליו של הקטין סבורים כי "האם אינה שפויה, מסכנת חיים ומכעיסה אותם, זכותם לפעול כדין על-מנת למנוע סיכון חיים עקב מחלתה. משלא עשו כן עליהם להתייחס בכבוד לדעתה, מה גם שאנו סבורים שגם לדעתו, לבקשותיו ולזכויותיו של חולה נפש יש להתייחס בכבוד". במכתבם, פונים השניים ב"קריאה נרגשת" לבית משפט "לתקן את הטעון תיקון ולאשר קביעתם כי הקטין יועבר להמשך אשפוז וטיפול במחלקת ילדים ונוער מבית חולים שלוותה - לאלתר".

אומ"ץ תובעת לחקור התנהלות משרד הבריאות בבית החולים זיו בצפת בפרשת אשפוז כפוי של נער בן 13

ב- 13/07/2009 פנתה תנועת אומ"ץ אל מבקר המדינה בדרישה לבדוק את התנהלות מערך הפסיכיאטריה במשרד הבריאות ואת התנהלותו של בית החולים זיו בצפת בפרשת אשפוזו הכפוי של נער בן 13 שאובחן כבעל הפרעות נפשיות.

במכתבו של יו"ר הנהלת אומ"ץ, אריה אבנרי, אל מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, נאמר:

"אנו פונים אליך בבקשה לבדוק את התנהלות מערך שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות ובית החולים הממשלתי זיו בצפת בפרשת אשפוזו הכפוי של נער בן 13 מבלי שהוכרז קודם לכן כ'נזקק' כנדרש בחוק, תוך ביצוע עבירות חמורות על כללי המנהל התקין.

לאחרונה טיפלה אומ"ץ בפרשת האשפוז הכפוי של נער בן 13 בבית החולים זיו בצפת בעקבות פנייתה של אימו של הנער אל התנועה. בין השאר התברר כי בנער המאושפז בבית החולים מבלי שהוכרז כקטין נזקק, היה שימוש שגוי כנראה בתרופות והוצאו הגבלות על אימו חד-ההורית ואיפשרו לה לראותו רק שעה ביום.

הפסיכיאטר של מחוז הצפון, ד"ר אלי גרינר, שהחל לטפל בפרשה בעקבות פניית אומ"ץ, הופתע לשמוע שנעשו פעולות מאחורי גבו לרבות פנייה לבית משפט להארכת תקופת האשפוז הכפוי. במקביל התברר שהרופא שטיפל בנער לא פעל כראוי ואף סירב להיעתר לבקשת האם להעבירו למוסד רפואי אחר.אתמול החליט בית המשפט להורות על שחרור הנער בתנאים מסויימים. כבוד השופט משה עמית מבית המשפט המחוזי בחיפה מתח ביקורת חריפה על התנהלות בית החולים זיו וטען שיש לערוך רביזיה בחוק הנוער בכל הקשור לאשפוז פסיכיאטרי.

במהלך טיפולה של אומ"ץ בפרשה פנינו בין השאר אל ס' שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן והתלוננו על המקרה החמור. בתגובה לכך השיב לנו ראש מערך שירותי הנפש ד"ר יעקב פולאקביץ כי הנושא מוכר לו היטב והוא אף ליווה אותו כמעט מתחילתו ואינו מוצא לנכון להמשיך ולדון בו. המשמעות היא שד"ר פולאקביץ נתן את ידו בדיעבד למעשה בלתי חוקי לכאורה.

אנו מבקשים גם לבדוק את התנהלותם של הרופאים הבאים שיש להם חלק מרכזי בפרשה זו:

1. ד"ר אוסקר אמבון – מנהל בי"ח זיו

2. ד"ר אילונה טרברשטק – מנהלת היחידה לפסיכיאטריה ילדים, בי"ח זיו

3. ד"ר יצחק וורגפט – הרופא המטפל

נראה לנו שהבדיקה חייבת להתמקד גם בהערות נוספות של השופט הקשורות בתפקוד הכללי של יישום חוק אשפוז בני נוער וילדים.

תנועת אומ"ץ תהיה מוכנה להעמיד לרשות משרד מבקר המדינה את כל המסמכים הרלוונטיים הנמצאים ברשותה."

העתק מהמכתב נשלח אל סגן שר הבריאות, ח"כ הרב יעקב ליצמן.

במקביל מתחה אומ"ץ ביקורת חריפה על המועצה לשלום הילד שנמנעה מלטפל בפרשה חמורה זו למרות פנייתה של אומ"ץ ובכך חטאה ליעדיה.

בין השאר התברר כי בנער המאושפז בבית החולים מבלי שהוכרז כקטין נזקק, היה שימוש שגוי כנראה בתרופות והוצאו הגבלות על אימו חד-ההורית ואיפשרו לה לראותו רק שעה ביום.

הפסיכיאטר של מחוז הצפון, ד"ר אלי גרינר, שהחל לטפל בפרשה בעקבות פניית אומ"ץ, הופתע לשמוע שנעשו פעולות מאחורי גבו לרבות פנייה לבית משפט להארכת תקופת האשפוז הכפוי.

במקביל התברר שהרופא שטיפל בנער לא פעל כראוי ואף סירב להיעתר לבקשת האם להעבירו למוסד רפואי אחר.
.

בית המשפט המחוזי בחיפה הורה על שחרורו של הנער

ב- 12 ביולי 2009 החליט בית המשפט להורות על שחרור הנער מהאישפוז הפסיכיאטרי הכפוי בבית חולים זיו בצפת בתנאים מסויימים.

השופט יצחק עמית מבית המשפט המחוזי בחיפה מתח ביקורת חריפה על התנהלות בית החולים וטען שיש לערוך רביזיה בחוק הנוער בכל הקשור לאשפוז פסיכיאטרי.

.כשחזר הנער לביתו החל להתאושש וכעבור מספר ימים, התרשמה אימו על סמך התנהגותו ומשפטים שאמר, כי נאנס במהלך אישפוזו הכפוי. האם הגישה תלונה במשטרה על אונס בנה בבית חולים זיו בצפת.
.

קישורים:

יום רביעי, 13 במאי 2009

פקידת סעד ארצית חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז"

חנה סלוצקי - פקידת סעד ארצית לחוק הנוער

בתאריך 21/01/2008 פורסמה הודעה לעיתונות מטעם הועדה לפניות הציבור בנושא אשפוז קטינים בבתי חולים פסיכיאטריים

להלן ציטוטים מההודעה :

מכות, בעיטות, דחיפות, גרירות, קשירות, צעקות, זריקות מטשטשות וכפיתות
הישיבה התקיימה בעקבות פנייה שהגיעה לוועדה ממנה עולה שבמדינת ישראל מתאשפזים ילדים קטנים (בגיל 6) בבתי חולים פסיכיאטריים. מעדויות ותחקירים שנאספו עולה כי ילדים רבים המאושפזים בבתי חולים פסיכאטריים מקבלים עונשים הנקראים ”טיפולים” לדוגמא: התנהגות פרועה של הילד בבוקר עלולה לגרור זריקת הרגעה בערב, בזמן שהילד כבר ממילא רגוע. הצוות עצמו מאיים על ילדים בזריקות, בבידוד ובכפיתות. לעיתים קושרים את הילדים או שמים אותם בבידוד לשעות רבות.
כמו כן, עולה כי הורים שנכחו בבתי החולים הפסיכיאטרים מספרים על מכות, בעיטות, דחיפות, גרירות, קשירות, צעקות, זריקות מטשטשות וכפיתות שנעשו בנוכחות ילדיהם- דבר שהשפיע קשה מאוד על ילדיהם, גם אם הם עצמם לא עברו התעללויות כאלה. מעדויות אלו עולה כי משפחות לקטין או קטין עצמו מוחתמים פעמים רבות על הסכמה לאשפוז תחת לחץ ואילוצים, שמא לא יעשו כן הם יאושפזו במחלקה סגורה ולמשך זמן ארוך, לעומת אשפוז בהסכמה.

על אסון של אנשים לא עושים כסף
יו”ר הוועדה, ח”כ סופה לנדבר ציינה בתחילת הישיבה, כי האשפוז הפסיכיאטרי הוא נושא מורכב וקשה בכל היבטיו, הן עבור המטופל והן עבור משפחתו. חלק מהקושי מתבטא בתווית השלילית שמלווה את המטופל בתחנות שונות בחייו. לפיכך, ציינה כי חשוב במיוחד לטפח את מסגרות הטיפול בקהילה שאינן מנתקות את הקטין מסביבתו ומשגרת חייו. יו”ר הוועדה ציינה, כי הסטיגמה של הילדים שמתאשפזים בבתי החולים גם אם רק לצורך בדיקה פסיכיאטרית היא לכל החיים.
ח”כ לנדבר ציינה כי הנתונים שהגיעו לוועדה מצביעים על כך שקיים מחסור בתחום השירותים בקהילה. לפיכך ניתן להסביר את מגמת האשפוזים החוזרים בבתי-חולים פסיכיאטרים והעלייה בשנים האחרונות בשיעורם, ובכלל זה גם של ילדים ונוער.
עוד עולה מהנתונים כי חל גידול במסלול הטיפול האמבולטורי, 9,163 ילדים ובני נוער בשנת 2006 שטופלו במרפאות אלו, לעומת 10,955 בשנת 2007. כמו כן, עד לסוף ספטמבר 2007 אושפזו 659 ילדים ובני-נוער לפחות ליום אחד. על-פי נתוני משרד הבריאות, בתחילת 2007, 8% מהקטינים שהו למעלה משנה באשפוז פסיכיאטרי ו-92% מהקטינים עד שנה.
ח”כ לנדבר ציינה בפני הנוכחים כי ”על אסון של אנשים לא עושים כסף ובמערכות הבריאות והרווחה צריכים להיות יותר קשובים לצרכי הילדים וההורים. לא יכול להיות שאף אחד, לא יצטרך להסביר להורים ולילדיהם מה הם זכויותיהם ולמי עליהם לפנות”.
במהלך הישיבה ביקשה ח”כ לנדבר לקבוע קריטריונים מפורטים למקרה מבחן של קטין לאשפוז פסיכיאטרי, בעיקר בדבר קריטריונים לקביעת מסוכנות של קטין לצורך קביעת מבחן האשפוז של קטין. כמו כן , ציינה ח”כ לנדבר כי קיימת בעיתיות בחוק שאין כיום חובת ייצוג לילדים ולנוער על ידי עורך דין בפני הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות.

משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז
הגב` חנה סלוצקי, פקידת סעד ארצית לחוק הנוער במשרד הרווחה, ציינה כי בשנת 1995 נחקק תיקון לחוק הנוער שמטרתו להגן על זכויות ילדים והורים בעת מתן טיפול נפשי לילדים. לדבריה, אין אשפוז במסגרת פסיכיאטרית מבלי בדיקת פסיכיאטר מחוזי. לדברי הגב` סלוצקי, משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז. הגב` סלוצקי ציינה, כי ”היד אינה קלה על ההדק, הפסיכיאטרים אינם ממהרים לאשפז ילדים”. כמו כן יש במשרד הרווחה חלופות לאשפוז- פנימיות טיפוליות שיש בהן ייעוץ פסיכיאטרי.

"ילד של המדינה"אחת מהפונות שנכחה בוועדה היא אמא לילד בן 15 שבבית הספר היה שקט ולא חברותי. חודש ימים לפני סיום שנת הלימודים פנתה יועצת בית הספר לרווחה מבלי ליידע את ההורים על חשד לבעיה ומבלי לטפל בילד במסגרת בית הספר, במסגרת שיחה עם יועץ ו/או פסיכולוג. הילד הלך והסתגר והחליטו לאשפזו במחלקה סגורה בבית חולים פסיכיאטרי למשך חצי שנה. לדברי האם, אף אחד לא הסביר להם את זכויותיהם, הם היו בבית משפט 6 פעמים ללא ייצוג עורך דין. לדבריה, כשרצתה להוציא את הילד מבית החולים ולטפל בו במסגרת הקהילה אמרו לה שזה ”ילד של המדינה ולא ילד שלה” והם יודעים מה הכי טוב בשבילו. לדבריה, בבית חולים שבו היה בנה מאושפז, הוא שהה בחדר סגור, התקלח במים קרים בלבד ולא נתנו לו לאכול, הוא שהה עם נרקומנים ומסוממים ונתנו לו שם הרבה כדורים לבלוע ומאז שהילד השתחרר מבית החולים הפסיכיאטרי הוא שוהה בבית ללא מסגרת. בנה לא חזר לבית הספר כי הוא ממתין חודשיים לוועדת השמה. לדבריה, כל המערכות היום נגדה ואף אחד לא מייעץ או מסייע לה.

המטפלים מודים שהטיפול לא מועיל לילדים
פונה נוסף שנכח בוועדה סיפר שהסתובב בבתי חולים פסיכיאטריים ותאר את המתרחש שם. לדבריו, הצוותים המטפלים בבתי החולים מודים שהטיפול לא מועיל לילדים אך בכל זאת נותנים לילדים כדורים ומזריקים להם זריקות. לדברי הפונה, נועלים את הילדים בחדרים חשוכים מאחורי דלתות ולהורים נותנים להיכנס רק אחרי ש”מסדרים” את הילדים והילדים מתחננים להוציא אותם משם.
הפרת זכויות אדם ופשע נגד אותם ילדים ומשפחות
הגב` אלה שנר, יו”ר עמותת מגן לזכויות אנוש, ציינה בישיבה כי קיימת מחאה ציבורית עצומה של הורים רבים שמצאו את ילדם באשפוז כפוי בצו הפסיכיאטר המחוזי. במדינה דמוקרטית חל איסור על מעצר או מאסר של ילדים. לדבריה, ”אשפוז בכפיה של ילדים כל כך קטנים, מבלי שישנו איזשהו ניסיון אמיתי לשקם אותם בביתם, היא הפרת זכויות אדם ופשע נגד אותם ילדים ומשפחות” וכי ”ילד בן 6 לא יכול להיות מסוכן ואפשר לשמור עליו”. הגב` שנר דרשה להקים ועדת חקירה ולבדוק את כל מה שמתבצע בבתי החולים הפסיכיאטריים.
.

.
נקודות:

הפרסום אמנם עוסק בהוצאת ילד מהבית לטיפול פסיכיאטרי אך הוא גם מתאים לתהליך ההשמה החוץ ביתית של קטינים ע"י לשכת הרווחה ברשות המקומית.
קיים מחסור בתחום השירותים בקהילה. לפיכך ניתן להסביר את מגמת האשפוזים החוזרים בבתי-חולים פסיכיאטרים והעלייה בשנים האחרונות בשיעורם, ובכלל זה גם של ילדים ונוער.
השהיה בבי"ח פסכיאטרי לילדים היא בתנאים קשים כאשר במחלקות סמוכות מאושפזים מבוגרים.
הצוותים המטפלים בבתי החולים מודים שהטיפול לא מועיל לילדים אך בכל זאת נותנים לילדים כדורים ומזריקים להם זריקות.
אשפוז בכפיה של ילדים כל כך קטנים, מבלי שישנו איזשהו ניסיון אמיתי לשקם אותם בביתם, היא הפרת זכויות אדם ופשע נגד אותם ילדים ומשפחות.
הסטיגמה של הילדים שמתאשפזים בבתי החולים גם אם רק לצורך בדיקה פסיכיאטרית היא לכל החיים
לא קיימים קריטריונים למבחן אשפוז של קטין.
משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז ילדים.
קיימת בעיתיות בחוק שאין כיום חובת ייצוג לילדים ולנוער על ידי עורך דין בפני הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות.
משפחות לקטין או קטין עצמו מוחתמים פעמים רבות על הסכמה לאשפוז תחת לחץ ואילוצים, שמא לא יעשו כן הם יאושפזו במחלקה סגורה ולמשך זמן ארוך, לעומת אשפוז בהסכמה.
מערכות הרווחה והבריאות אינן קשובות להורים ואינן מסייעות להן במידע חיוני.
טענתה של פקידת סעד ארצית חנה סלוצקי כי יש במשרד הרווחה חלופות לאשפוז- פנימיות טיפוליות שיש בהן ייעוץ פסיכיאטרי, אינה נכונה. ידוע המצב הקשה של פנימיות הרווחה: צופיה, בני ארזים, נופית, גיל עם, בית טף, מסילה, הדסים, אתגר , עמותת "אור שלום", פרשת התינוק ב"גולאג ישראלי"- דודו דהאן, סיפורם של שרה, ששי ומוטי, אשלים , בית אנדרו, נרדים , בית גדי, מאיר שפיה, ועוד.. כמו כן דו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי 2009 מצביע על ליקויים מהותיים בפנינת ההשמה החוץ ביתית של משרד הרווחה: רשות חסות הנוער.
טענתה של פקידת סעד ארצית חנה סלוצקי כי אין אשפוז במסגרת פסיכיאטרית מבלי בדיקת פסיכיאטר מחוזי אינה עומדת במבחן המציאות. במאי 2009 פורסם על נער שאושפז בבית חולים פסיכיאטרי בניגוד לחוק. מדובר במכתב בקשה ששלחו הפסיכיאטר המחוזי ד"ר גרינר וסגנו ד"ר ג'ראיסי לבית המשפט, ובו טענו כי החלטת בית המשפט להאריך בשלושה חודשים את אשפוזו בכפייה של נער בן 13, נעשתה תוך הפרת שורה של חוקים, בהם חוק זכויות החולה, חוק טיפול בחולי נפש וחוק הנוער.

קישורים: