יום שישי, 14 במאי 2010

מורים ויועצות בתי הספר תחת השפעת ריטלין

מורים ויועצות בתי הספר תחת השפעת ריטלין"יועצות מתקשרות אלי בבקשה שאשכנע אמהות לתת לילד כדור", מספרת שפר. "יועצות הן אומרות 'הגיע אליך ילד כזה וכזה. אני מבינה שהוא מטופל אצלך, אני יודעת שאת יכולה לעזור לו, אבל לי אין זמן ולמערכת אין זמן ולכן אני מבקשת שתשכנעי את האמא שהילד ייקח כדור כדי לפתור את הבעיה'. הייתה לי יותר משיחה אחת כזאת.

הכתבה "מה קרה, לא קיבלת ריטלין היום?" , לין גרנרוט-קפלן , ynet , מאי 2010

לפי הנחיות משרד החינוך, לצוות בית הספר אסור להמליץ על טיפול תרופתי כמו ריטלין, אך מה קורה כאשר הורים בוחרים לא לתת טיפול תרופתי? מתברר שלפעמים הלחץ של המערכת לתת לילד תרופה גדול מאוד

"'אני רוצה שתתקשרי למורה ותגידי לה שאני לא טיפש', אמר לי ילד בן 11 שהגיע עלי לטיפול. שאלתי אותו 'למה' והוא אמר שהיא כל הזמן קוראת לו טיפש לפני כולם", מספרת מיכל שפר, מאבחנת ומטפלת בקשיי תפקוד ולמידה בשיטת אלבאום. "כשדיברתי עם המורה היא אמרה שהיא מודעת לבעיה, אבל הילד הזה באמת מוציא אותה מדעתה".

וזה לא הסיפור היחיד המזעזע עליו יכולה להעיד שפר, המנהלת את מרכז "עיגולים של שמחה" לאבחון ולטיפול. "במקרה אחר שטיפלתי, המורה נהגה להגיד לילדה מול כל הכיתה: 'מה קרה, לא קיבלת ריטלין היום? לכן את מתנהגת ככה?' מורה אחרת לילדה מפטפטת וקופצנית כתבה לאמא שכשהיא רואה את הילדה זה הורס לה את כל היום".

כמובן שמקרים אלו הם חריגים, אך האם הם מצביעים על אוזלת ידה של מערכת החינוך ועל חוסר בכלים להתמודדות עם בעיות קשב וריכוז אצל תלמידיה?

המורים - מודעים לבעיה, אך לא מבינים

הפרעות קשב וריכוז השכיחות בקרב 7-10% מהאוכלוסייה בגילאי 5-18, מכונות גם הלקות השקופה, היות ובמקרים רבים ניתן לפרש את הסימפטומים שלהן בצורה אחרת. הטעויות השכיחות הן פירושן כבעיות התנהגות, עצלנות, חוצפה וחוסר אחריות של התלמיד.

בניגוד ללקויות למידה "ותיקות יותר" שעושה רושם שהמערכת למדה להכיר ולהכיל, נראה כי במקרה של קשב וריכוז, הדרך עודנה ארוכה. מורים רבים מודעים לבעיה אך לא מבינים את השלכותיה לעומק ואין להם כלים של ממש להתמודד איתה במסגרת בית הספר.

נראה כי הכלי המרכזי של המערכת הוא המלצה לאבחון. בגילאי היסודי ניתן לקבל אבחון חינם במסגרת שירותי השפ"ח (שירותים פסיכולוגיים חינוכיים של משרד החינוך), אך הורי העל יסודי ימהרו להשקיע את מיטב כספם באבחון. במידה ותימצא הפרעת קשב וריכוז, לרוב ימליצו הגורמים הרפואיים גם על טיפול תרופתי. ההורים יחליטו כך או אחרת ויצפו מבית הספר לעזור לתלמיד להתמודד בכיתה. בשלב זה, במקרים רבים נכונה להם אכזבה.

"תני לילד כדור"

בעיה נוספת עליה מתלוננים הורים היא כי למרות הנחיות משרד החינוך על איסור להמליץ על טיפול תרופתי על ידי צוות בית הספר, במקרים רבים גורמים מבית הספר לוחצים בכל זאת להתחיל בטיפול.

"היועצת אמרה לנו מספר פעמים שאנחנו עושים עוול לילד", מספרת ל' (השם המלא שמור במערכת). "היא אמרה שטיפול תרופתי יכול מאוד לעזור לו. זה יצר אצלנו תחושה מאוד לא נוחה ויצר מתח מיותר בישיבות עם בית הספר. בנוסף, הרגשנו שרמת שיתוף הפעולה שלה איתנו נפגעה לאחר שלא קיבלנו את דעתה".

"יועצות מתקשרות אלי בבקשה שאשכנע אמהות לתת לילד כדור", מספרת שפר. "יועצות הן אומרות 'הגיע אליך ילד כזה וכזה. אני מבינה שהוא מטופל אצלך, אני יודעת שאת יכולה לעזור לו, אבל לי אין זמן ולמערכת אין זמן ולכן אני מבקשת שתשכנעי את האמא שהילד ייקח כדור כדי לפתור את הבעיה'. הייתה לי יותר משיחה אחת כזאת. חשוב לי להגיד שאני לא נגד טיפול תרופתי, אבל אני יוצאת נגד הקלוּת בה מורות, גננות ויועצות מתייחסות לזה".

"הנחיות משרד החינוך הן שאסור לבית הספר להמליץ על טיפול תרופתי", אומרת יהודית אלדור, מנהלת גף ליקויי למידה במשרד החינוך. "בכל מקום בו אנו מקבלים תלונה, אנחנו מטפלים נקודתית. אנחנו מאמינים שצריך לתת להורים את כל מגוון האפשרויות לסיוע לילד. אנחנו יכולים להמליץ על אבחון רפואי, אבל לא לחייב. ההורה הוא האפוטופרוס של הילד".

יש תוכנית. אין לוח זמנים

לפני כחצי שנה, על מנת להעמיק את המודעות של המורים לבעיית הקשב והריכוז ולתת להם כלים להתמודד עמה, יצאו במשרד החינוך בשיתוף פעולה עם עמותת קווים ומחשבות בתוכנית להעברת תדרוך יסודי למורים ולצוות החינוכי. לדברי אלדור, חולון, קריית אונו, מעלה אדומים ות"א נכנסו לפרויקט כרשויות שלמות. לשאלתי על לוח זמנים לסיום ההכשרה בכל הרשויות, אלדור עונה שאין עדיין לוח זמנים. הרשויות נבחרו לדברי אלדור על פי מידת המוטיבציה שלהן להיכנס לפרויקט. וזה הזמן להמליץ לרשויות שעדיין לא נכנסו לנושא חשוב זה לבקש ולהצטרף לתוכנית.

אצל כולנו, הצלחה יוצרת מוטיבציה ומביאה להצלחה נוספת ולכן חשוב מאוד שילדים אלו, שלרוב אינם חווים הצלחות לימודיות רבות, יזכו להקלות ולהתאמות המגיעות להם. "שמתי לב שכשהורים יותר אסרטיביים, הם מקבלים את ההטבות עבור ילדיהם", אומרת שפר. "לפעמים ההורים צריכים לריב כדי לקבל עזרה או כדי שהילד יקבל את מה שמגיע לו".

גם ל' מחזקת את דבריה. "הילד שלנו אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז ואינו מטופל תרופתית. הוא מתקשה להתרכז בשיעורים וללמוד חומר רב לפני מבחנים במקצועות רבי מלל. כעת הוא על סף בגרות. בשיחה עם מנהלת השפ"ח באזורינו שם הוא עבר אבחון, היא אמרה שלא נמצאה אצלו לקות למידה וטענה בתוקף שעל סמך קשב וריכוז בלבד לא נותנים המלצה למבחן מתואם. זה מאוד הפתיע אותי. אם הוא לא זכאי למבחן מתואם, מעניין אותי מי כן זכאי?"

"אם להפרעות הקשב של הילד יש השלכות על התפקוד הלימודי שלו ואמרו שהוא לא זכאי להתאמה, זה לא בסדר", מגיבה אלדור.
ועד שכל המערכת תעבור הכשרה מעמיקה, תהליך חשוב שייקח סביר להניח כמה שנים, חשוב לתת לצוות כלים פשוטים להתמודדות. אלדר לא מאמינה בכלים טכניים, אלא בהבנה מעמיקה, אך בין הרצוי למצוי בשטח, נראה כי הפער כיום הוא גדול מדי.

מה ניתן לעשות בינתיים?

* לתת לילד לשבת קרוב למורה.
* לאפשר לו לצאת להתאוורר 5 דקות באמצע השיעור.
* להבין שילד שמצייר בכיתה או מתופף, עושה את זה כדי לגייס את הקשב שלו.
* להעביר את החומר באופן מבני ומסודר, תוך הדגשת תתי הנושא וכתיבת כותרות בכתב ברור ומסודר על הלוח.
* להקפיד על השקט בכיתה.
* להפחית משימות לאותם תלמידים.
* לנסות ולהכין שיעור דינמי.
* לנוע תוך כדי דיבור.
* להעצים את נקודות החוזק של הילדים הללו, שהם לרוב יצירתיים ומוכשרים ולהיות רגיש לקושי של הילד.

ריטלין - הפסיכיאטר ריקרדו שטיינבאום חושף הונאת חברות התרופות

קישורים:

יום חמישי, 13 במאי 2010

12 ימי סיוט במוסד אברבנאל לחולי נפש - תובע מיליונים: אישפזו אותי ב"אברבנאל" לשווא

דוקטור יהודה ברוך - מנהל בית חולים אברבנאלליאור עזיז תובע פיצויים של מיליונים מבית חולים "אברבנאל", מרופאים בו וממשרד הבריאות, בטענה שכלאו אותו לשווא ובניגוד לחוק במשך 12 יום, והדבר הוביל לכך שחלה בדיכאון עמוק, וכיום הוא סובל מנכות נפשית. טרם הוגשו כתבי הגנה. הנתבעים: נגיב כשנקבל את התביעה.
תובע מיליונים: אישפזו אותי ב"אברבנאל" לשווא , אורה חושחו
, 14.05.2010 , פברואר 2010 , mynet

12 יום בקן הקוקייה: "היה אחד שהיה מטיל שתן על המיטה שלי מדי פעם, והיה אחד שהכניס לי מכות. זוועה". כך מתאר ליאור עזיז (41) מתל אביב את 12 הימים שבילה בבית חולים"אברבנאל" ב-2005, ושבגללם הוא תובע מבית החולים, ממנהלו, ד"ר יהודה ברוך, מארבעה רופאים בבית החולים, ממשרד הבריאות ומסגן הפסיכיאטר המחוזי במשרד הבריאות 2.4 מיליון שקל על כליאת שווא.

עזיז פרסם שני ספרים: "מה הסטייה שלך" (הוצאת זמורה-ביתן) ו"סיפור מתוק לנערה שאהבתי" (הוצאת הקיבוץ המאוחד). לדבריו, סיפורים קצרים שלו נכללו באנתולוגיות של ספרות ישראלית קצרה, שראו אור בישראל ובארגנטינה. בצה"ל שירת בחיל הקשר ובחיל המודיעין, ויש לו תארים אקדמיים בקולנוע ובמשפטים.

עזיז טוען בכתב התביעה, שהגיש בכוחות עצמו, ונכתב בגוף ראשון, כי נעצר לפנות בוקר בשל חשד לאיומים כלפי גורם בכיר בעולם הספרות ובתו. בדיון המשפטי באותו בוקר הורה השופט להאריך את מעצרו ביממה ולשלוח אותו להסתכלות ב"אברבנאל".

לטענתו, רופאה בבית החולים ערכה את ההסתכלות. "למרות שהיא כותבת שאני מודע וצלול ובעל קצב חשיבה מהיר, היא טוענת שאני במצב פסיכוטי. איך יתכן מצב פסיכוטי ושאדם בכל זאת יהיה מודע וצלול? זה בלתי אפשרי. הרופאה ביקשה הוראה לאשפוז כפוי. סגן הפסיכיאטר המחוזי הוציא הוראת אשפוז כפוי בענייני, למרות שלא בדק אותי".

עוד טוען עזיז, בכתב תביעתו, כי בגליון הקבלה שלו למחלקה 6 ב' בבית החולים, כתב רופא כי הוא עצור עד למחרת ב-8:30. בסיכום ובהמלצות כתב כי יש לשלוח אותו למחרת בבוקר לבית המשפט עם המעטפה, "כלומר, הרופא לא מוצא אותי במצב פסיכוטי, שהרי אם הייתי במצב פסיכוטי, לא הייתי נשלח אל בית המשפט, וצו השופט היה ניתן בהיעדרי ובנוכחות באי כוחי".

עזיז טוען בכתב התביעה שבדוח אחר כתב רופא אחר: "מחר הנ"ל יוצא לבית המשפט בליווי שוטרים", וטוען: "גם רופא זה לא מוצא כי אני במצב פסיכוטי. למרות זאת, לא יצאתי אל בית המשפט. מדובר בהפרת החובה לחוק הטיפול בחולי נפש, הקובע כי הצו לא ינתן אלא בנוכחות סנגורו של החולה".

בכתב התביעה מדגיש עזיז, כי עורכת הדין מטעם הסנגוריה הציבורית, שייצגה אותו בדיון הראשון, ציינה בפניו כי לא ניתן צו של שופט, ושלא היתה נוכחת במעמד מתן צו כזה. לטענתו, בכתב התביעה, "במחשב הסנגוריה הציבורית אין עדות על אף סנגור שייצג אותי בעת מתן צו של שופט בענייני; אין בבית המשפט ציון של דיון בענייני, שבו שופט נתן צו על אשפוזי עם משך זמן האשפוז הנדרש. מדובר בכליאת שווא. חירותי נשללה למשך 12 יום באמצעים פיזיים. היתה חובה להביא אותי בפני שופט, כפי שביקשו רופאים ב'אברבנאל', או לזמן סנגור שלי לעדות על הוצאת צו של שופט על המשך אשפוזי. כאמור, אין צו כזה".

עזיז טוען בכתב התביעה שארבעה ימים לאחר מכן ביקש רופא בבית החולים את הארכת משך האשפוז שלו, למרות שכתב שחל שיפור חלקי במצבו, והוא שקט יותר ומשתף פעולה. לטענתו, שלושה ימים מאוחר יותר הוציא סגן הפסיכיאטר המחוזי הוראה לאשפוז כפוי, שלא בהתאם להוראות החוק לטיפול בחולי נפש. "אין פה תום לב, יש פה הפרה בוטה של החוק", טוען עזיז בכתב התביעה.

ארבעה ימים לאחר מכן שוחרר לטענתו בכתב התביעה מבית החולים בעקבות החלטת ועדת השחרור הפסיכיאטרית, ולמרות התנגדות רופאי בית החולים. "גם דבר זה מעיד על חוסר תום הלב ועל כוונת זדון של רופאי 'אברבנאל' בטיפול בענייני לכל אורך הדרך".

עזיז טוען שבעקבות האשפוז לקה בדיכאון עמוק, מכיוון שבית החולים הכריחו לקבל טיפול רפואי כפוי, "דבר שהעמיק את דכאוני". כמו כן הפסיד את לימודי המשפטים, וסיים אותם רק הודות לעזרתו של מנהל בכיר במרכז בינתחומי, ש"ידע על מצוקותי ועזר לי לסיים את לימודי אחרי שבע שנים". בשל ההידרדרות במצבו, נאלץ להסתייע באשפוז היום במרפאה לבריאות הנפש.

הנתבעים טרם הגישו כתבי הגנה.

דוברת משרד הבריאות, עינב שימרון-גרינבוים, מסרה בתגובה, כי "התביעה טרם התקבלה במשרד הבריאות, לכשתתקבל תטופל כמקובל. תגובת משרד הבריאות תוגש בבית המשפט כמקובל".

מנהל המרכזי לבריאות נפש אברבנאל, ד"ר יהודה ברוך, אמר בתגובה, כי "אני לא יודע על כתב התביעה. כשנקבל את התביעה נדון עליה".

קישורים:

יום רביעי, 12 במאי 2010

מכונת הפסיכופליפר של הפסיכיאטריה - סוף אחד לכולם

https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgkznm_Oun3-OFcsYLoTAlVbtQ1qpux-MT4H-glYDztWHPwYrC7al1G5erz5xRxR-Ik2L8BtGAXqTMrgMPHffoQArBIfPyAghnJXnocU_ZAHSAQ_beictXKZFgSCNOGREC183ywpir_4rs/s1600/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA+%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A8.JPG
.
מכונת הפסיכופליפר של הפסיכיאטריה - סוף אחד לכולם
הפסיכיאטריה מבוססת על תיאוריות לא ברורות בכימיה של המוח. הסמים הפסיכיאטריים אינם מרפאים, עתירי תופעות לוואי ידועות, וכאלה שעדיין לא ברורות. הסמים הפסיכיאטריים ממכרים ואין בהם שום תובנה למטופל, אלא מסיטות אותו מעיקר. מכונת מזל זאת מספקת פרנסה לפסיכיאטרים, וחברות התרופות.
.
בעולם האמיתי, משחק הפליפר של הסמים הפסיכיאטריים הורס בריאות של אנשים חיים. אנשים מתחילים לצרוך סם אחד לסימפטום אחד, לאחר מכן גורם הסם שלושה סימפטומים נוספים. ואז המטופל הולך לרופא אשר מאבחן לו שלושה תסמינים חדשים עם שלושה סמים נוספים. זה מעגל טיפשי של הפסיכיאטריה שמוביל לתופעות לוואי יותר ויותר ונמשך עד שהמטופל או שנגמר לו הכסף או שמת מתופעות הלוואי של התרופות הפסיכיאטריות (התקף לב, אי ספיקת כבד, שבץ מוחי, אלצהיימר וכו').

כך משחק פסיכופליפר התרופות הפסיכיאטריות עובד. לא משנה כמה תרופות פסיכיאטריות אתה לוקח, אתה אף פעם לא מנצח. רק חברות התרופות והפסיכיאטרים מנצחים, ככל שתשחק יותר, הם מרויחים יותר ומנצחים.

חדל מלשחק בפסיכופליפר. הפסק לשחק ולהמר על החיים שלך. יש דרכים אחרות טובות יותר בטוחות יותר לריפוי וטיפול בבעיה.
.
קישורים:

יום חמישי, 6 במאי 2010

בית חולים אברבנאל - בת ים: חשד להתעללות במטופל

דוקטור יהודה ברוך - מנהל בית חולים אברבנאלהכתבה רק לא "אברבנאל" , mynet , מאי 2010 , אורה חושחו

אב מבת ים מבקש מבית המשפט שיורה להעביר את בנו מ"אברבנאל" לבית חולים אחר, מכיוון שהוא מוטרד שם מינית ואיימו על חייו. מנהל בית החולים: "אנחנו לא מחזיקים חולים כבני ערובה"

דרישה מבית המשפט: אב מבת ים שבנו מאושפז בבית חולים "אברבנאל", מבקש מבית משפט השלום בראשון לציון להעביר אותו משם. בבקשתו ציין האב: "הוא מותקף מינית ומאויים ברצח".

האב מפרט בבקשה כי בנו (25) אושפז בבית החולים בגלל תלונה במשטרה שהגישה אמו על הטרדה. השופטת שבפניה נערך הדיון קבעה, בהמלצת חוות דעת פסיכיאטרית, כי הבן זקוק לטיפול פסיכיאטרי.

האב מבקש להתמנות כאפוטרופוס זמני לבנו. "לאחר שישוחרר הוא יעבור לגור איתי, מאחר שאני ואמו גרושים", נאמר בבקשה. "עמדת האם חיובית בהחלט. אנחנו רוצים את טובת הבן: להעביר אותו למקום שבו לא יפגע, כפי שהוא נפגע בבית החולים".

האב טוען שערער על האשפוז לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית, אך היא דחתה את בקשתו. עוד הוא אומר שבנו הוטרד מיניות, והוגשה על כך תלונה במשטרה. "לא יתכן שהוא יותקף מינית מדי לילה או שיאוים ברצח". לטענת האב, בעת ביקורו בבית החולים "הותקפנו על ידי אחד החולים, שאף איים על בני שירצח אותו".

מנהל המרכז הרפואי "אברבנאל", ד"ר יהודה ברוך, אמר בתגובה כי טרם קיבל את הבקשה, אך הוא מכיר את המקרה. "אנחנו שוללים כמובן את הטענה שלו על תקיפה מדי לילה. נגיב על כך בבית המשפט, אם נצטרך. לגבי הבקשה להעברה, כפי שהוסבר לו, זכותו לבקש. אנחנו מוכנים להעביר אותו לכל בית חולים אחר שיהיה מוכן לקבל אותו. אנחנו לא מחזיקים חולים כבני ערובה", אמר ד"ר ברוך.

קישורים: