יום שני, 26 באפריל 2010

תרופות נוגדות דיכאון - התפכחות הפסיכיאטריה

המאמר "תרופות נוגדות דיכאון: כבדהו וחשדהו" של ד"ר פסח ליכטנברג (מעריב, 'לבריאות' אפריל 2010) , חושף את השבר והעדר יכולת של הפסיכיאטריה להבנת הדיכאון והטיפול בו.
(ציטוטים מהמאמר מופיעים באותיות בצבע שחור)

אבחון טיפול ותיוג לקויים במצבי דיכאון
דיכאון בפסיכיאטריה הוא מושג רחב, רחב מידי.
לא אשכח אדם שהיה אצלי בטיפול שללא סיבה הנראית לעין סבל ממועקה קשה ...בשארית כוחותיו היה קם ממיטתו ... מסתובב בין בניינים גבוהים .. בתקוה למצוא אחד עם גישה לגג ממנו יוכל לקפוץ אל מותו המיוחל.
אני זוכר גם את הבחורה הצעירה שחברה בגד בה עם חברתה. היא הגיבה בבכי, עצבנות וחוסר עניין בעיסוקיה. לא עלה בדעתה לשלוח יד בנפשה. ..
בשני המקרים האנשים אובחנו כסובלים מדיכאון, ובשני המקרים הוצע להם טיפול בתרופות נוגדות דיכאון. אבל מה באמת היה משותף לשני המקרים? הסימפטומים היו שונים, הנסיבות בהן הופיע הדיכאון היו שונות, אפילו החוויה האישית הייתה שונה. רק האבחנה הייתה זהה וכתוצאה מכך גם הטיפול.

הטיפול התרופתי בדיכאון לא אפקטיבי
פסיכיאטרים רבים מתפכחים כיום לגבי מגבלות הטיפול התרופתי בדיכאון. הטיפול יועיל בקושי למחצית מהלוקים בו, וזה כמובן נתון מאכזב. כשלוקחים בחשבון שטיפול בפלסבו ("אינבו" בעברית, כגון כדורי דמה), יכול להשפיע לטובה בכשליש מהמקרים, התועלת של התרופות נמצאת שולית הרבה יותר ממה שאנחנו מקווים.

לתרופות נגד דיכאון מגוון תופעות לוואי
לתרופות נוגדות דיכאון יש מגוון השפעות לא רצויות. ולפעמים אף קושי להפסיק את הטיפול בהם. הרופא צריך לדבר על כך ברגישות, תוך התחשבות בכך שעצם הדיון על תופעות לוואי עלול להגביר את סיכויי הופעתן.
אחת מתופעות הלוואי הפחות הפחות מדוברות היא שהמטופל ישלה את עצמו שטיפל בבעיה ופתר אותה, מאחר והסבל פחת. בכך הוא יחמיץ לעשות חשבון נפש מעמיק יותר ולשנות את הטעון שינוי.

חברות התרופות עורכות קמפיינים לשינויים תרבותיים להגביר הצריכה לתרופות נגד דיכאון
תעשיית התרופות שחששה תחילה כי לא יאותרו מספיק חולים כדי להצדיק השקעה כלכלית בתרופות אלה, פעלה להעלאת המודעות לדיכאון בקרב מטפלים ומטופלים, ובכך להרחיב את שוק הצרכנים הפוטנציאלי. במקביל, ייתכן שהסיבולת לסבל בעולם המערבי ירדה, כך שהדכדוך על כל גווניו מאבד לגיטימציה (בשנים האחרונות פונים אלי קליינטים עם דיכאון, כשבפיהם התלונה שהם סובלים מ"חוסר איזון כימי במוח"). היום הגענו למצב שההגדרות הרשמיות לדיכאון רחבות מאוד, ובוודאי כוללות סוגים רבים ומגוונים של מצוקה נפשית.

למאמר המלא הקלק על התמונה...

תרופות נוגדות דיכאון: כבדהו וחשדהוקישורים:

יום שבת, 24 באפריל 2010

נתניה - הזנחת חוסים בהוסטל לחולי נפש - תחקיר: "נפלו לידיים של בוארון"

הדיירים מסתובבים רעבים ברחובות ומקבצים נדבות | אחד מהם שסבל מכינים, רוסס בקוטל חרקים | העובדות נאלצות לחתום על חוזי העסקה לא חוקיים | המבנים מסוכנים מבחינה בטיחותית ותברואתית | ככה זה כשהוסטלים לחולי נפש, הנמצאים בפיקוח המדינה, מנוהלים ע"י שאול בוארון, חבר נרכז הליכוד שאין לו שום הכשרה - אבל יש לו קשרים במקומות הנכונים | בוארון: כל הטענות שקריות

תחקיר ידיעות אחרונות , מוסף לשבת - תחיה ברק - צילום: טל שחר , 23.04.2010

ברחובות נתניה התרגלו למראה החוסים מהוסטל 'זנגוויל', המיועד לחולי נפש, מסתובבים ברחובות בבגדים בלויים, פושטים יד, מתחננים לאכול. "הם מגיעים למכולת שלי לעתים קרובות מבקשים ממני ומהלקוחות כמה שקלים, מצרכים או סיגריות", אומר פנחס רבה, הבעלים של מינימרקט "תודה רבה. "אני לא אגיד 'לא' לאדם שמבקש ממני אוכל, כי הוא רעב". "החוסים באים לפה ואמרים לי 'אנחנו רעבים, אין לנו כסף' ", מעיד גם הבעלים של מכולת "פדלפון" הסמוכה להוסטל.

שרה (שם בדוי) שעבדה בהוסטל בעבר, לא מופתעת לשמוע את הדברים. היא הייתה שם וראתה במו עיניה את החוסים. "התנאים ב'זנגוויל' לא אנושיים" מספרת שרה. "ההוסטל מטונף ומוזנח. איפה שאפשר לחסוך חוסכים, ובעיקר החוסים מסתובבים שעות בחוץ ללא השגחה". ...

... קרוב משפחה של חוסה אחר ב'חיי עזרא' מספר כי גם הוא נאלץ להוציא אותו מהמוסד. "כשבאתי לבקר תמיד ישבנו בחצר, כי בפנים הסריח משתן ומעשן סיגריות. לא פעם הוא היה מלוכלך ורטוב. נראה שלא ממש בדקו אם הוא אכל". ...


לכתבת התחקיר המלאה הקלק על התמונה:

תחקיר - הוסטל לחולי נפש - נתניה
תחקיר - הוסטל לחולי נפש - נתניהתויות: הוסטל זנגוויל, הוסטל 'חיי עזרא', חברת א.ב שיקום בע"מ, הפרטה, עיריית נתניה, תנאי עבודה, שאול בוארון, אילנית בוארון

קישורים:

יום חמישי, 22 באפריל 2010

נוגדי חרדה - גיהנום ההתמכרות והגמילה

גוון אולסן עבדה 15 שנים כנציגה בתעשיית התרופות, וחלק מהתמחותה היה סמים פסיכיאטריים. סמים אשר לא מכרה אך הכירה מקרוב הם נוגדי החרדה. גוון השתמשה בנוגד חרדה קסנקס במשך כ- 10 שנים, שבהם התמכרה לסם אך חשבה שהצורך בסם נובע עקב לחץ ומתח בעבודה. גוון טוענת כי הפסיכיאטר הטיפוסי לא יסייע להשתחרר מההתמכרות לסם משום שבהכשרתם הפסיכיאטרים כיום יודעים לטפל רק טיפולים תרופתיים, והם אינם רוצים לאבד מטופלים.
.

.
נוגדי חרדה הם למעשה בנזודיאזפינים אשר שמם שונה לנוגדי חרדה בשל השם הרע שיצא לבנזודיאזפינים עקב ההתמכרות של סמים אלו. היה דור שלם של עקרות בית שצרכו בנזודיאזפינים מסוג וואליום. תעשיית התרופות יצאה בשם חדש 'נוגדי חרדה'.

גוון מעידה כי השתמשה בנוגד חרדה קסנקס במשך כ- 10 שנים, שבהם התמכרה לסם אך חשבה שהצורך בסם נובע עקב לחץ ומתח בעבודה. שלב קשה מאוד הוא שלב הנסיגה (גמילה) מהסם ובשלב זה הסבל עלול להיות פי 10 יותר קשה מאשר המצב לפני תחילת נטילת הסם.

גוון טוענת כי הפסיכיאטר הטיפוסי לא יסייע להשתחרר מההתמכרות לסם משום שבהכשרתם הפסיכיאטרים כיום יודעים לטפל רק טיפולים תרופתיים, והם אינם רוצים לאבד מטופלים.

קישורים:

יום רביעי, 21 באפריל 2010

חולים מדווחים על תופעות לוואי בטיפול תרופתי פי 20 מהפסיכיאטרים המטפלים

המאמר:
Depression Medication: Patients Report 20 Times More Side Effects Than Recorded in Charts, Study Finds

מחקר: (20 אפריל 2010) - מחקר מבית החולים 'רוד איילנד' מראה כי חולים מדווחים על תופעות לוואי של תרופות לטיפול בדיכאון פי 20 יותר מאשר פסיכיאטרים דווחו. החוקרים ממליצים על שימוש בשאלון הערכה עצמית של מטופלים במחקרים קליניים כדי לשפר את ההכרה של תופעות לוואי. ממצאי המחקר פורסמו ב "Journal of Clinical Psychiatry", כרך 71, מס '4, זמין באינטרנט עכשיו לפני ההדפסה.

אחת הסיבות השכיחות ביותר להפסקת טיפול בתרופות דיכאון הוא תופעות לוואי שהחולים עלולים לחוות. הפסקה מוקדמת של התרופה קשורה גם לתוצאות טיפול לא אפקטיביות. במחקר האחרון של ד"ר מארק צימרמן, החוקר הראשי, מנהל הפסיכיאטריה אשפוז בבית החולים רוד איילנד, מציין כי למרות החשיבות הקלינית של איתור תופעות לוואי, מחקרים מעטים בחנו את נאותות הגילוי ושיטות התיעוד בשימוש בקרב המטפלים.

צימרמן וחבריו ביקשו מ- 300 מטופלים בטיפול מתמשך בדיכאון לדרג את תדירות 31 תופעות לוואי. ממצאים אלו נבדקו והושוו לתופעות לוואי מהמידע שנרשם על ידי הפסיכיאטרים המטפלים.

הממצאים מעידים כי מספר ממוצע של תופעות לוואי שדווחו על ידי מטופלים היה פי 20 גבוה יותר מאשר המספר שנרשם על ידי הפסיכיאטר המטפל. כאשר המטופלים דיווחו על תופעות הלוואי כ"לעתים קרובות מתרחש" או "מטריד מאוד" השיעור היה עדיין גבוה פי שתיים עד שלוש פעמים יותר מזה שדווח ע"י המטפלים.

צימרמן, שהוא גם פרופסור לפסיכיאטריה להתנהגות האנושית בבית ספר לרפואה 'אלפרט וורן' של אוניברסיטת בראון, אומר, "למרות החשיבות הרבה שיש לתופעות לוואי על הפסקת הטיפול התרופתי , יש עדויות כי רופאים לא יכולים לעשות עבודה יסודית ולאתר מידע לגבי נוכחותם של תופעות הלוואי. מחקר זה מצא כי רופאים לא מציינים תופעות לוואי שדיווחו המטופלים על שאלון תופעות לוואי .. "

קישורים:
  • מדוע סמים פסיכיאטריים תמיד רעים- ד"ר דאגלס ג. סמית, אני כבר לא ממליץ על תרופות פסיכיאטריות לאף אחד. זה נראה קיצוני במדינה הזו (ארה"ב) כי אנחנו בעיצומה של "המהפכה הביולוגית". נראה שכולם מניחים שתרופות יעילות במיוחד עבור מחלות נפש שונות אשר לפחות בחלקן עקב בעיות כימיות או גנטיות. אני מאמין שהמדע מאחורי זה פגום באופן רציני. הוא מבוסס על הנחות מוטעות שהובילו להנצחת מיתולוגיה עצמית (ועל רווחים עצומים לחברות התרופות). ...
  • פסיכיאטרית יקרה: "אנו רואים בך כאחראית להידרדרותו של בננו"- מכתב קורע לב ששלחה אם לילד בן 8, לפסיכיאטרית שטיפלה בבנה, לאחר שזה אובחן כסובל מתסמונת כפייתית - OCD - מכתב שחובה לכל אב ואם לקרוא אותו. .. 01.2010
  • גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים -הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 - ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים
  • נוגדי חרדה - גיהנום ההתמכרות והגמילה- גוון אולסן עבדה 15 שנים כנציגה בתעשיית התרופות, וחלק מהתמחותה היה סמים פסיכיאטריים. סמים אשר לא מכרה אך הכירה מקרוב הם נוגדי החרדה. גוון השתמשה בנוגד חרדה קסנקס במשך כ- 10 שנים, שבהם התמכרה לסם אך חשבה שהצורך בסם נובע עקב לחץ ומתח בעבודה. גוון טוענת כי הפסיכיאטר הטיפוסי לא יסייע להשתחרר מההתמכרות לסם משום שבהכשרתם הפסיכיאטרים כיום יודעים לטפל רק טיפולים תרופתיים, והם אינם רוצים לאבד מטופלים.

יום שלישי, 20 באפריל 2010

מדוע סמים פסיכיאטריים תמיד רעים

סמים פסיכיאטריים = זבלד"ר דאגלס ג. סמית

אני כבר לא ממליץ על תרופות פסיכיאטריות לאף אחד.

זה נראה קיצוני במדינה הזו (ארה"ב) כי אנחנו בעיצומה של "המהפכה הביולוגית". נראה שכולם מניחים שתרופות יעילות במיוחד עבור מחלות נפש שונות אשר לפחות בחלקן עקב בעיות כימיות או גנטיות. אני מאמין שהמדע מאחורי זה פגום באופן רציני. הוא מבוסס על הנחות מוטעות שהובילו להנצחת מיתולוגיה עצמית (ועל רווחים עצומים לחברות התרופות).

אני לראשונה ויתרתי על כדורי הרגעה, לאחר מכן על תרופות נוגדות דיכאון, ולאחר מכן על כל התרופות הפסיכיאטריות. למדתי שיש כמה עקרונות כלליים אשר חלים על כל החומרים פסיכואקטיביים וטיפולים ביולוגיים.

עקרונות כלליים:

(1) "מחלות נפש" אפילו החמורות, הן יחסיות (הייתי אומר גם רוחנית). פסיכיאטריה, על ידי התמקדות כמעט בלעדית על ביולוגיה (טיפול תרופתי), עושה עצמה לא רלוונטית יותר ויותר.

(2) חומרים פסיכוטיים מספקים במקרה הטוב הקלה זמנית, אבל תמיד מחמירים את המצב בטווח הארוך. הם עושים דברים גרועים באופן ישיר (כימי) או בעקיפין על ידי הסחה מן הבעיות האמתיות.

(3) לכל החומרים הפסיכואקטיביים יש חזרה על הסימפטומים ובעיות הקשורות בנסיגה (גמילה). שיעור ה"שקיעה" באופן כללי, במהלך הנסיגה (גמילה) מתרופות פסיכיאטריות, חמור פי 10 יותר מאשר אם התרופה לא הייתה נלקחת.

(4) "לכל הטיפולים הפסיכיאטריים יש מכנה משותף בפעולתם - שיבוש תפקוד המוח הנורמלי" (ד"ר פיטר ברגן, מספרו "השבתת המוח בטיפולים פסיכיאטרים", שפרינגר פאב. ושות ', 1997, עמ' 3).
סמים פסיכיאטריים לעולם אינם משפרים חוסר איזון במוח. הם אף פעם לא משפרים את המוח. הם "עובדים" על ידי פגיעה במוח וריסון רגשות בדרכים שונות.

המחבר, ד"ר דאגלס ג 'סמית, בוגר אוניברסיטת אינדיאנה (1982 - Phi Beta Kappa) ובית הספר לרפואה של אוניברסיטת אינדיאנה (1986). סיים הכשרה בפסיכיאטריה בשנת 1990 מוסמך בפסיכיאטריה. קיבל הדרכה נוספת בפסיכואנליזה. כיום חי בג 'ונו שבאלסקה. במועצת המנהלים של האגודה הלאומית של זכויות הגנה ותמיכה והמרכז הבינלאומי לחקר פסיכיאטריה ופסיכולוגיה.

קישורים:

יום שלישי, 13 באפריל 2010

יום השואה והגבורה 2010 - עדות ניצולה: לא אשכח איך דרשו ממני בדיקת פסיכיאטר כדי לקבל פיצויים

ניצולת שואה מעידה על העושק וההשפלה שחוו ניצולי השואה במדינת ישראל.

הכתבה עדות: לא אשכח איך דרשו ממני בדיקת פסיכיאטר כדי לקבל פיצויים , פנינה קציר , nrg , אפריל 2010

פנינה קציר היא ילידת 1930 מרומניה, מחוז בוקובינה בעיר סירט. היא שרדה את השואה, עלתה לארץ למרות אוניות בריטיות שאיימו לתקוף את ספינתה והקימה משפחה בארץ. אז איך זה שגם בשנת 2010 היא צריכה להתעצבן מהמדינה שדורשת ממנה בדיקות פסיכיאטריות ומעו"ד שלוקחים כספים מניצולים במדינת היהודים?
פנינה קציר | 11/4/2010

שמי פנינה קציר ילידת 1930 ברומניה, מחוז בוקובינה בעיר סירט ,ועברתי את השואה. מגיל תשע ועד הגיעי לישראל לא ידעתי מה זאת ילדות נורמאלית כמו לימודים, משחקים, שמחה וחוסר דאגה. הייתי ארבע שנים בגטו של דז'ורין – עיירה קטנה באוקראינה. שם עברנו גיהנום. רעב, קור, כינים, טיפוס ופחד מוות תמידי. ויחד עם זאת עם שמץ תקווה שיבואו עוד ימים טובים יותר. זאת בזכות אופי המשפחה שלי שלימדה אותנו לחשוב חיובי, לעולם לא לאבד תקווה ולהילחם על החיים שעה-שעה.

אחרי המלחמה חזרנו לרומניה לעיר סירט, אותה מצאנו הרוסה ללא בתי ספר וללא כל אפשרות להשתקם. מה שמהר מאוד התחיל לפעול זו הייתה התנועה הציונית, דבר שנתן לנו טעם לחיים. המטרה הייתה ארץ ישראל. למדנו את שירי הארץ, ריקודי הארץ וגם את הגאוגרפיה וההיסטוריה שלה. הקימו קנים בכל רומניה וגם בעירי סירט. כל הנוער התקבל שם יום-יום. הם היו הראשונים שלימדו אותנו להעלות צחוק ולשמוח, הם שנטעו בנו תקווה לעתיד טוב והתחילו להעלות נוער לישראל – כמובן באופן בלתי לגאלי.

כדי לזכות בעלייה היינו צריכים לעבור הכשרה, כלומר לחיות בקומונה, לעסוק בחקלאות ולהתפרנס בכוחות עצמנו כמעין הכנה לחיי קיבוץ. גם אני עברתי מסלול זה, ולפעמים לקח שנתיים עד לנסיעה. אך בסוף היום המיוחד הגיע.

יצאנו לדרך עם שתי ספינות דייגים גדולות והשמות שקיבלו מההגנה היו "גאולה" ו"מדינת היהודים". הוסתרנו בבטן הספינות בצפיפות גדולה, על דרגשי עץ בקומות ללא אוויר ובנוסף לכל זה כולנו חלינו במחלת ים. במשך שבעה ימים שטנו לכיוון הארץ עד שפתאום גילו אותנו ותוך זמן קצר היינו מוקפים בשבע אוניות מלחמה בריטיות. התוכנית המקורית הייתה להתנגד עם הנשק היחיד שהיה לנו, קופסאות שימורים, אך בסוף התקבלה הוראה מההגנה שלא להתנגד.

הספינות ליוו אותנו לנמל חיפה, שם ריססו אותנו בד.ד.ט (כה משפיל), הכניסו אותנו לאוניית אסירים מסורגת מסביב ולקחו אותנו למחנות בקפריסין. לי יצא להיות שם שנה. עם קום המדינה ב-1948 התחילו להעלות את האנשים משם. השמחה הייתה גדולה- סוף סוף יש לנו בית! לא היינו תמימים. ידענו שלא יהיה קל אך עם המון מוטיבציה להגן עליה ולבנות בה חיים חדשים ובטוחים כדי ששואה לא תתחולל שנית. את כל זה כתבתי (וזה רק חלק מקורותיי באותה תקופה איומה) כדי שתבינו את הרקע שלי.

עורכי הדין דורשים 20% מהפיצויים

כעת ברצוני להעלות כאן את הדבר שהכי הרגיז אותי בעניין הפיצויים לניצולי שואה. בשנות החמישים המוקדמות הגרמנים התחילו לשלם 2000 מרק לכל הניצולים שחויבו לענוד טלאי צהוב. מיד נפתחו משרדים גדולים של עורכי דין, והגדול ביותר, כפי שזכור לי, היה ברחוב פינסקר 2.

ואם אני לא טועה, כולם נהרו לשם. מילאנו טפסים והצהרות מול שני עדים, והחתימו אותנו על שכר עורכי דין בסך 20%. החומר המפורט מאוד על קורות חיינו בזמן המלחמה נשלח לגרמניה וכל הנרשמים קיבלו את כספם בניכוי ה-20%. לאחר מכן פנה אלי אותו משרד בפינסקר ובישר לי שאני יכולה להגיש דרכם תביעה לנזקי בריאות.

אני ואחי רצינו לברר קודם במה זה כרוך. התברר לנו שצריך להוכיח שאנחנו פגועים פיזית ובעיקר נפשית. גם התברר לנו שהרופאים הגרמנים שהגיעו ארצה לאותה משימה חיטטו עמוק בנשמותיהם של הניצולים הפונים. אני ושלושת אחיי היינו צעירים, עם רצון להתאקלם בין הישראלים, לשרת בצבא, להקים משפחה ולחנך את הילדים לאהבת הארץ ונתינה לה.

בשום פנים ואופן לא היינו מוכנים לתת את הסיפוק הזה לגרמנים – שאנחנו מסכנים, מטופלים על ידי פסיכיאטרים, בולעים תרופות מתאימות וסובלים מדיכאון תמידי וחלומות בלהות. זה היה בניגוד להחלטה שלנו לגנוז את העבר ולהסתכל רק לעתיד. וכך אני ושלושת אחיי סירבנו לתנאים האלה, לא הגשנו תביעה ולא קיבלו פיצויים (פרט ל-2000 מרק בגין הטלאי הצהוב).

בשלב מסוים הגרמנים העבירו הרבה כסף עבור כל הניצולים בארץ שטרם קיבלו פיצויים. הכוונה לפיצויים רטרואקטיביים מראשית המלחמה, דבר שלכל אחד הייתה זכות לקבל. הסכום עבור כל השנים היה גדול מאוד. אני מניחה שגם עבורי קיבלו את כל הסכום. אני לא זוכרת אם פרסמו זאת, אני בכל אופן לא שמעתי על כך דבר.

להביא לגרמנים חוות דעת פסיכיאטרית? בחיים לא

אחרי 50 שנות שהותי בארץ, בשנת 1998, שמעתי מאחד האחים שלי שניתנה אפשרות לניצולי שואה שלא קיבלו פיצויים להגיש בקשה לאוצר. היות ומגיע לנו וזה מהאוצר אמרנו שנעשה זאת. שוב עורכי הדין מטפלים בזה ושוב מחתימים אותנו על שכר טרחה של 20%. האכזבה הגדולה שלי הייתה כאשר שוב נדרשתי להביא חוות דעת של פסיכיאטר ושל רופא מטפל. בחיים לא אעשה זאת.

אחי הצליח איכשהו לסדר את ענייניי וקיבלתי הכרה שאני זכאית לפיצויים בנכות של 25% אך ורק מרגע שהגשתי את הבקשה לאוצר. את כל הזמן שעבר, כולל שנות המלחמה, הפסדתי. במשך 12 השנים שאני מקבלת קצבה מהאוצר הגשתי שלוש בקשות להעלאת אחוז הנכות שלי וגם אישרו לי. פעם אחת 5% ופעמיים 10%. בסך הכול יש לי 50%. אך כל זה לא קרה מבלי שהופעתי בפני וועדה מצוידת במכתב המלצה מפסיכיאטר ומהרופא שלי.

אך לא הוצאתי הגה מפי כאשר ישבתי מולם. רק הפניתי אותם למסמכים. זה מרגיז ומשפיל ולא צריך לקרות בשום פנים ואופן. אני שואלת, האם מישהו חושב שאדם שעבר את השואה יצא מזה בסדר לגמרי? לא ולא! מדוע אני צריכה להוכיח שאכן כך הדבר? כל החיים אני משתדלת לחיות חיים נורמאליים למרות כל העבר, ודווקא פה במדינה שלי באים אליי בדרישות כאלה? הרי כל התיעוד קיים בתיק שלנו מאז הטיפול בטלאי הצהוב. מה יש לנו שוב להוכיח, זה לא מספיק?

ולגבי שכר טירחה לעורכי דין. למה אלה שמטפלים בנושא ניצולי השואה לא מצאו עד היום א הפיתרון שימנע מאיתנו לוותר בכל פעם על סכומים גדולים עבור טיפול בטפסים השונים על ידי עורכי דין. הנה, כעת החליטה ממשלת גרמניה לתת פיצוי נוסף לכל אלה שחיו בגטאות, בסך 2000 יורו. שוב עורכי הדין ושוב 15%. למה? שמישהו יטפל בזה.

קישורים:
  • האם קופת חולים כללית עושקת ניצולי שואה מזה עשרות שנים? - אפריל 2010 - ניצולת שואה גאולה בויטלר בת 90 מחיפה הגישה תביעה ייצוגית על סך שבע מאות מיליון שקלים נגד קופ"ח כללית. התביעה, על סך 700 מיליון שקלים, הוגשה נגד קופת חולים הכללית - ועל פיה היא לא החזירה במשך עשרות שנים, לניצולי השואה הוצאות רפואיות שאת התמורה עבורן קיבלה מכספי הפיצויים מגרמניה.

יום ראשון, 4 באפריל 2010

טיפול נמרץ - יחסים מסוכנים של ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות הפסיכיאטר ד"ר שלום ליטמן

הכתבה "טיפול נמרץ" , רן רזניק , 7 ימים , ידיעות אחרונות , 02.04.2010 , צילום: אלדד רפאלי.

הפרשה שמסעירה את צמרת הממסד הרפואי בישראל: נגד ד"ר שלום ליטמן, מבכירי הפסיכיאטרים בארץ ומי ששירת כראש שירותי בריאות הנפש, הוגשה תלונה של מטופלת, אשר ליטמן ניהל עימה רומן - כולל יחסי מין על ספת הקליניקה.

הקשר מהווה הפרה חמורה של כללי האתיקה, נגדע על ידי ליטמן - ומצבה הנפשי של המטופלת, אלמנת צה"ל שנשלחה אליו מטעם משרד הביטחון, הידרדר: "אני חשה מתה מבפנים, הוא רצח לי את הנפש". ד"ר ליטמן: "חטאתי, עוויתי, פשעתי".

"אחרי שיצאתי מהדיכאון ממש פרחתי. הרגשתי מצוין והוא התחיל להחמיא לי: שיש לי גוף יפה, שאני נראת כמו פרח. היה לי לא נוח עם זה ... הוא גבר נשוי ... הרגשתי שזה לא בה ממקום של מטפל, אלא ממקום של דברים שנאמרים בין גבר לאישה שמוצאת חן בעיניו ... הרגשתי שהוא התחיל לשתף אותי גם בחיים שלו ... ראיתי שהוא יושב באי נוחות והבנתי שהוא מעוניין בי .. אמרתי לו: 'חבל שאתה נשוי' ... הרגשתי שהוא עזר לי כל כך אז אני חייבת לו, הרגשתי שהוא נתן לי הרגשה שרק אני יכולה לעזור לו בבדידותו, והנה הזמן לתגמל אותו על העזרה שהוא הגיש לי .. וככה זה התחיל. הוא פשוט קם ממושבו. יש לו כורסה כזאת של מטפל שיש בה עוד מקום פנוי בדרך כלל, ויש לו ספה בצד הקיר שנפתחת למיטה זוגית, אם צריך כמובן... הוא בא וישב לידי , חיבק אותי, נישק אותי, לקח את היד שלי.. וכך הוא הגיע לסיפוק.. הוא המשיך לטפל בי, הכל היה במסגרת הטיפול, הייתי מטופלת שלו, הופנתי אליו על ידי משרד הביטחון.. כשהייתי באה אליו הוא היה פותח את המיטה למיטה זוגית. במרפאה שלו (היו) מגבת, סדינים ומצעים, כל מה שצריך בשביל זה. היינו מקיימים יחסים מלאים במרפאה כמטופלת שלו". (מתוך עדותה של "גליה" נגד הפסיכיאטר ד"ר שלום ליטמן - ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות)

... במארס 2009 החליטה ועדת הקובלנה להרשיע את ד"ר ליטמן בהתנהגות שאינה הולמת רופא ע"פ הודאתו. הוועדה ציינה כי: "קיום יחסי מין בין רופא מטפל למטופלת שלו... הינו התנהגות בלתי אתית ואינו הולם רופא" ...

למאמר המלא הקלק על התמונות.
יחסים מסוכנים - דוקטור שלום
יחסים מסוכנים - דוקטור שלום יחסים מסוכנים - דוקטור שלום  יחסים מסוכנים - דוקטור שלום
קישורים:

יום חמישי, 1 באפריל 2010

האם קופת חולים כללית עושקת ניצולי שואה מזה עשרות שנים?

אפריל 2010 - ניצולת שואה גאולה בויטלר בת 90 מחיפה הגישה תביעה ייצוגית על סך שבע מאות מיליון שקלים נגד קופ"ח כללית. התביעה, על סך 700 מיליון שקלים, הוגשה נגד קופת חולים הכללית - ועל פיה היא לא החזירה במשך עשרות שנים, לניצולי השואה הוצאות רפואיות שאת התמורה עבורן קיבלה מכספי הפיצויים מגרמניה.
.

.

.
קופת חולים כללית אינה משתפת פעולה וממדרת את עורך דינה של התובעת ממסמכים ומידע אותם הם זכאים לקבל.

עו"ד עופר סולומונוב (מייצג את התובעת): " ... שירותי בריאות כללית לא מהססת: א. לא לספר לאותם ניצולים שהם זכאים מפטור מלא ממימון הטיפולים הרפואיים, ב. לא מהססת לגבות מאותם הניצולים תשלום מלא עבור אותם הטיפולים בגינם הם זכאים לפטור כאמור ... ".

בכתב התביעה טענה בויטלר, המיוצגת על ידי עורכי הדין עמנואל ועופר סולומונוב, כי שירותי בריאות כללית התנהלו בצורה שערורייתית במהלך 43 השנים האחרונות, בכך שלא יידעו את ניצולי השואה מבוטחי הקופה בדבר קיומם של הסכמים חתומים עם הרשויות בגרמניה משנת 1967.

לפי אותם הסכמים, רשויות הפיצוי הגרמניות מעבירות מדי שנה מיליוני שקלים לכללית, בכפוף להתחייבות הקופה לשאת בעלויות הטיפולים הרפואיים של ניצולי השואה שמקבלים רנטת בריאות מגרמניה.

הצעת הכללית נדחתה

בתביעה נטען עוד, כי קופת החולים זכתה לפיצוי מלא עבור עלויות הטיפולים הרפואיים מהרשויות בגרמניה, אולם במשך עשרות שנים גבתה תשלום מרוב ניצולי השואה בהם גם התובעת בויטלר ובעלה, בלי שיידעה אותם בדבר זכאותם הכספית.

התובעת פנתה לשירותי בריאות כללי טרם הגשת התביעה, ונענתה כי אין היא זכאית לפיצוי. למרות זאת, בתום ניסיונות חוזרים ונשנים מצידה של בויטלר, נשלחה לביתה המחאה על סך 7,182 שקל, בלי פירוט בדבר חישוב גובה ההחזר.

בכך לא תם מסעה, והתובעת פנתה בשנית לשירותי בריאות כללית. אז הוצע לה להגדיל את גובה הפיצוי לסכום של 18,184 שקל על בסיס תשלומים שבעלה שילם לכאורה. הצעת הכללית נדחתה על ידי בויטלר והיא החליטה על הגשת התביעה, עליה נדרשת קופת חולים כללית להשיב בתוך 30 יום.

קישורים: