יום רביעי, 18 בדצמבר 2013

ה-FDA מזהיר: ריטלין עלול לגרום לזיקפה מסוכנת

ה-FDA מזהיר: ריטלין עלול לגרום לזיקפה מסוכנת , ד"ר איתי גל  18.12.13 , ynet

לידי ה-FDA הגיעו דיווחים על משתמשים צעירים, בני 8 עד 33, שטופלו בתרופות להפרעות קשב וריכוז וסבלו מ"פריאפיזם" - זיקפה ממושכת וכאבים באיבר המין, שעלולה לגרום נזק בלתי הפיך. כעת הם מזהירים: יש לשים לב אם הדבר קורה - ולפנות מיידית לטיפול רפואי

אזהרה מפני תופעת לוואי חדשה לתרופה ריטלין: מינהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA) מזהיר היום (ד') כי תרופות להפרעות קשב וריכוז עלולות לגרום לזיקפה ממושכת וכאבים באיבר המין. האזהרה ניתנה בעקבות דיווחים על משתמשים בריטלין, קונצרטה ותרופות נוספות ל-ADHD שסבלו מהתופעות הללו, שעלולות לגרום לנזק בלתי הפיך לפין.

התופעה ממנה מזהיר ה-FDA נקראת פריאפיזם. מדובר בזיקפה קבועה שאינה חולפת למעלה מארבע שעות ומלווה בכאבים עזים. הזיקפה אינה קשורה לריגוש מיני, למחשבות או פעולות בתחום הסקס.

בזיקפה רגילה מתרחש תחילה שחרור של שריר בפין, המאפשר לדם עורקי לחדור לתוך האיבר באופן מוגבר, כך שהורידים בפין נלחצים ונסגרים, והדם שחדר נכלא בתוך הרקמה הספוגית בפין. לאחר האורגזמה והפליטה נפתחים הוורידים, ועורקי הדם שמובילים לפין נסגרים. אז יוצא כל הדם שנאגר בפין, והוא חוזר לגודלו המקורי.

לעומת זאת בפריאפיזם הורידים אינם נפתחים לאחר הפליטה, והעורקים ממשיכים להזרים דם לפין ואינם נסגרים. התוצאה היא זיקפה ממושכת, הגורמת לכאבים עזים. ללא טיפול מיידי עלול הפריאפיזם לגרום לנזק בלתי הפיך לאיבר המין הגברי.

ל-FDA הגיעו בין השנים 1997 ל-2012 סך של 15 דיווחים על מטופלים שחוו זיקפה ממושכת ומכאיבה. גילם הממוצע של המטופלים עמד על 12.5 שנים, והוא נע בין מטופלים בני שמונה עד 33.

חלק מהמטופלים דיווחו על זיקפה כאשר מינון התרופות הוגדל, ואילו כאשר הפסיקו ליטול את התרופות להפרעות הקשב והריכוז נעלמה התופעה. שניים מהמטופלים נזקקו לניתוח באיבר המין כדי להפחית את הזיקפה.

ב-FDA מבהירים כי אף שמדובר בתופעת לוואי נדירה, היא עלולה להסתיים בנזק בלתי הפיך לפין ולצורך בניתוח, וכי על הרופאים לעקוב גם אחר תסמין זה בקרב המטופלים הנוטלים את התרופות להפרעות קשב וריכוז.

ריטלין: נחקרת מעל 20 שנה

אין כמעט תרופה שנחקרה יותר מהריטלין בעשורים האחרונים. מאות מחקרים שבוצעו בקרב מטופלים הסובלים מהפרעות קשב גילו שהריטלין אינו גורם להתמכרות אם הוא נלקח במינונים שהותאמו על ידי רופאים. התרופה מסולקת במהירות מהגוף כך שאינה מצטברת ולכן הסיכונים לטווח ארוך נמוכים מאוד. למעשה נתגלה שמטופלים שנטלו ריטלין תחת פיקוח רפואי הפחיתו את הסיכון להתמכר לאלכוהול ולסמים.

יעילות הריטלין ודומותיה (כמו קונצרטה) גדולה יותר כשהיא משולבת בטיפול פסיכותרפי. כיצד אם כן מצליחה תרופה מעוררת לטפל בהפרעות קשב ולשפר ריכוז? מעריכים שהריטלין מווסת את מערכות הקשב והערות ומתאים אותן לסביבה. כך משתפרת היכולת להתמקד ולברור את הקלט הרצוי מבין שלל הגירויים.

החומר מתילפנידייט, ממנו מורכב הריטלין, משפיע על מערכת העצבים המרכזית. פעולתו דומה לפעולת הקפאין, אם כי בעוצמה רבה יותר - עוצמה שמתקרבת לזו של סמים ממריצים דוגמת אמפטאמינים. מחקר שנערך לאחרונה בארצות הברית, ושעשה שימוש בהדמיות דיגיטליות של המוח, העלה שהריטלין מצליח להגביר את רמתו במוח של המעביר העצבי דופאמין. החוקרים מעריכים שהריטלין מגביר את שחרור הדופאמין ובכך משפר את יכולת הריכוז והמיקוד של מטופלים שאצלם התגלו אותות חלשים של דופאמין.

ככל תרופה, גם הריטלין ודומותיה טומנות בחובן תופעות לוואי, אם כי נדירות, ובהן ירידה בתיאבון, כאבי ראש, קשיים בהירדמות, כאבי בטן, טיקים ועצבות. עם הפרסום האחרון של ה-FDA, כוללות תופעות הלוואי גם את תופעת הפריאפיזם.

לא כל רופא רשאי לרשום תרופה להפרעות קשב. הריטלין, הקונצרטה ותרופות אחרות להפרעות קשב נרשמות על ידי נוירולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים או מומחה ברפואת ילדים שעבר הסמכה מיוחדת של משרד הבריאות.

קישורים:

ריטלין קונצרטה סיכונים תופעות לואי - אילן סלומון - שמי אילן סלומון, אלפי הורים נעזרו בי בשנים האחרונות, ועזרו לילדיהם להצליח בבית הספר בלי ריטלין, קונצרטה וסמים אחרים. להלן כמה שאלות ותשובות שהורים שואלים:

יום רביעי, 11 בדצמבר 2013

ריטלין קונצרטה סיכונים תופעות לואי - אילן סלומון


שמי אילן סלומון, אלפי הורים נעזרו בי בשנים האחרונות, ועזרו לילדיהם להצליח בבית הספר בלי ריטלין, קונצרטה וסמים אחרים. להלן כמה שאלות ותשובות שהורים שואלים:

שאלה: אמרו לי שריטלין איננו סם. מדוע אתה מכנה אותו כך?

תשובה: ריטלין (או בשמו הכימי מתיל פנידאט) נמצא בארץ תחת 'פקודת הסמים המסוכנים'. סמים אלה מאוחסנים בכספת של בית המרקחת יחד עם תרופות נרקוטיות (שגורמות לשיכוך כאבים חזקים) כגון מורפין. סמים אלה נמצאים תחת פיקוח עקב נטייה של צרכני סמים להשתמש בהם כתחליף לסמי הרחוב הקשים שהם נוטלים. הוא דומה במבנהו הכימי, בהשפעתו ובמנגנון הפעולה שלו במוח לקוקאין, לאקסטזי, ולמתאמפתאמין (קוקאין קריסטל). משפחה כימית זו קרויה: אמפטאמינים. האמפטאמינים הם כולם סמי מרץ. הם מאופיינים בגרימת ערנות מוגברת, אולם גם בדיכוי התיאבון, עצבנות, חוסר שינה, דיכאון, אפטיות, תלות, וכן מחשבות שווא עד כדי התנהגות פסיכוטית בעת הנטילה או במהלך גמילה.

יום רביעי, 4 בדצמבר 2013

אשפוז, אונס, השתקה. פחד במחלקה הסגורה

גדי לובין, חנה סלוצקי - פשעים נגד האנושיות
אשפוז, אונס, השתקה. פחד במחלקה הסגורה , עו"ד רוני אלוני סדובניק, ynet , דצמבר 2013

מאחורי המנעולים והבריחים של המחלקות הסגורות מתרחשים מעשי אונס כדבר שבשגרה. איך יכול להיות שגברים פסיכוטיים מאושפזים ביחד עם נערות חסרות ישע, ומה יש למנכ"ל משרד הבריאות לאמר על זה? עו"ד רוני אלוני סדובניק על מציאות קשה ועל אטימות הממסד.

בימים אלו מתנהלת בבית משפט השלום בתל אביב תביעתה של צעירה, שנסיבות ילדותה הקשות הובילו לכך שאושפזה בכפיה ע"י הפסיכיאטר המחוזי. על אף היותה קטינה, היא נכלאה במחלקה סגורה המיועדת למבוגרים ונאנסה על ידי אחד החולים. לאחר שהתלוננה במשטרה, הוחזרה לאותה מחלקה ונאנסה בפעם השנייה, בידי מטופל אחר.

מאז קום המדינה מתנהלות מאחורי דלתיים סגורות תביעות של ילדים, מתבגרים ונשים, שאושפזו בכפייה במחלקות הסגורות ועברו שם תקיפות מיניות חמורות ביותר על ידי פסיכוטים, שנחשבים לבלתי אחראים למעשיהם ולא כשירים לעמוד לדין.

מחלקות האשפוז הסגורות מחולקות לשלוש קבוצות גיל: עד 14, עד 20 ומ-20 ומעלה. המשמעות היא, שנערות בנות 20 במצבים נפשיים קשים - אנורקטיות, מי שניסו להתאבד ומי שחוו אלימות מינית או אחרת - סגורות באותה מחלקה עם גברים פסיכוטיים בגילאי 50-70. התוצאה קשה: זה עשרות שנים שבכלובים הנעולים הללו מתרחשים אונס ותקיפות מיניות בעוד המדינה עוצמת עיניים ומסרבת לפעול להפרדה מגדרית במרחבי האשפוז הסגור.

לא רואים, לא שומעים

למיטב ידיעתי, אין פיקוח ציבורי ומידע אמין על המתרחש בבתי החולים הפסיכיאטריים. גם הדיווח על מקרי אונס במחלקה הסגורה נתון לשיקול דעתם של מנהלי המוסד. מקרי אונס ותקיפות מיניות רבים כלל אינם מדווחים, מאחר שצוותי הטיפול מעדיפים לא לעורר מהומות מיותרות.

אלא שזכויות החולים ונפשם נרמסות פה, במקום שאמור להגן עליהם אך מפקיר אותם ואת גופם. החמור מכל הוא, שגם מי שעברו תקיפות חמורות עוד קודם לאשפוז והם מוכרים כנפגעים פוסט טראומטיים, גם הם לא זוכים להגנה ולהפרדה וגופם מופקר לאלימות המתפרצת של החזקים מהם.

על התרשלות יש לשלם

מוסד רפואי השולל את חירותו של האדם בהנמקה רפואית, חייב לגונן על החוסים בו מפני החמרת מצבם וגרימת נזק נוסף, שלא לקו בו כשהגיעו לקבל טיפול. כל מצב בו חוסים במוסד תוקפים מינית חוסים אחרים מעיד על התרשלות חמורה ביותר, על אחת כמה וכמה כשמדובר במי שאינם שפויים או שנחשבים לחסרי שיקול דעת. על ההתרשלות הזאת יש לשלם.

מי שעברו ניצול מיני או תקיפה מינית במסגרת אשפוז כפוי פסיכיאטרי, ודיווחו עליה בזמן אמת, זכאים לפיצויים מטעם המדינה. ואיך ידווח מי שאמינותו מראש מוטלת בספק? המותקף חייב להתעקש ולדרוש פינוי לחדר 4 בבית החולים הסמוך, לצורך בדיקה רפואית לפי נהלי אונס. בדיקה זו מסייעת בשימור הראיות בהמשך ההליך. בד בבד, חובה להגיש תלונה במשטרה: ניתן לקדם תביעת פיצויים רק אם הנפגע התעקש על הגשת תלונה בזמן אמת, המחייבת את המשטרה לערוך חקירה ולגבות עדויות. כך, גם אם הפרקליטות מחליטה שלא להגיש כתב אישום נגד התוקף, הרי שהראיות שאספה המשטרה מספיקות לתביעת פיצויים ממוסד האישפוז.

הפסיכיאטר: "את נראית טוב, בגלל זה אונסים אותך"

"לפני 4 שנים השתתפתי בדיון בוועדה בכנסת על הצורך במחלקה ייעודית נפרדת לאשפוז נפגעות תקיפה מינית, וכבר 4 שנים דנים על אותו דבר וכלום לא קרה... כשהייתי במיון פסיכיאטרי, הפסיכיאטר אמר לי 'את נראית טוב, בגלל זה אונסים אותך.", אמרה ורד, נפגעת תקיפה מינית שהגיעה באוקטובר האחרון לדיון בנושא בוועדה לקידום מעמד האישה. "כדי שנפגעות תקיפה מינית לא יופקרו בידי אנשים כאלה, שאין להם את הרגישות לטפל בנו, ברור שצריך מסגרת שמתאימה לנו. לאדם ששובר רגל יש מקום. מה אתנו?".

בתגובה אמר מנכ"ל משרד הבריאות, רוני גמזו: "פתרון אשפוז ייעודי לנפגעות תקיפה מינית יהיה רק ב- 2016. עד אז הועדנו 6 מיטות בצפון, במרכז ובדרום הארץ".

קישורים:

כמו ב"קן הקוקיה" - ד"ר גדי לובין - מדיניות הטיוח אגף בריאות הנפש - המאמר כמו ב"קן הקוקייה" , ישראל היום , רן רזניק , פברואר 2013 - אני מצטער מאוד לומר זאת, אבל נראה שחלק מראשי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות נכשלים להבין ולהפנים את האחריות העצומה המוטלת על כתפיהם: אחריות ניהולית, חוקית ומוסרית לדאוג למתן טיפול איכותי, מסור, הוגן וראוי לעשרות אלפי חולי נפש - בני האדם היותר חלשים בחברה האנושית, אשר למרבה הצער קל מאוד לתמרן אותם ולפגוע בהם...

בית חולים פסיכיאטרי מזרע - אדם אושפז במשך 29 שנה בכפייה בניגוד לחוק - הכתבה חולה נפש שאושפז 29 שנה בכפייה ישוחרר , יונתן הללי , יוני 2010 , nrg - בית המשפט המחוזי בחיפה קבע היום (ד') כי חולה נפש בן 52, שאושפז בכפייה במשך 29 שנים, ישוחרר מבית החולים הפסיכיאטרי בו שהה. האיש נשלח למסלול של אשפוז פלילי, לאחר שריצה שלוש שנות מאסר בעקבות הרשעתו באיומים על חיי אביו...

 הונאות משרד הבריאות: "אישפוזיות"- גמילה מאלכוהול או התמכרות לסמים פסיכיאטריים - פברואר 2013 - הגיש ארבע תלונות למשרד הבריאות כנגד פסיכיאטרים במרכזי גמילה. עמותת "מגן לזכויות אנוש": ה"אישפוזיות"-הונאה פושעת של הציבור...

הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות...

 פנייה למבקר המדינה: בדוק התנהלות ראשי האגף לבריאות הנפש - גדי לובין מטייח התעללות בחוסים  - האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות בראשות גדי לובין מטייח הזנחה קשה של חוסים בהוסטל "בית ידידים" שבירושלים. - הכתבה  פנייה למבקר המדינה: בדוק התנהלות ראשי האגף לבריאות הנפש , רן רזניק , ישראל היום , פברואר 2013 - בעקבות הפרסום ב"ישראל היום", משרד הבריאות בביקורת על ראשי האגף עקב הסחבת בטיפול בהוסטל בירושלים..

כיצד מסתירים מן האזרח את הסיכונים שבתרופות - מאמר מאת מאת עו"ד אריק גינזבורג והרוקח אילן סלומון

תרופהכיצד מסתירים מן האזרח את הסיכונים שבתרופות

מאת עו"ד אריק גינזבורג והרוקח אילן סלומון


השימוש הרווח במונח "תרופה" מתייחס למעשה לכל "כדור" שהאדם מקבל כהמלצה מהרופא. ישנן תרופות שניתן לקבל אותן רק עם מרשם רופא, וישנן כאלה שכל אחד יכול לקבלן וליטול אותן לפי שיקול דעתו. הצרכן שלא למד את הנושא לעמקו עשוי לשגות ולהאמין שכל תרופה שהוא נוטל מבצעת פעולה של ריפוי. בפועל, רובן המוחלט של התרופות אינן משמשות ל"ריפוי" אלא נמצאות בשימוש קבוע ל"תחזוקה" של הגוף, כגון תרופות להפחתת סוכר, תרופות להפחתת לחץ דם וכו'. ישנן כמובן גם תרופות לשיכוך כאבים גופניים ונפשיים, שמספקים רק הקלה זמנית בתחושות.

בפועל נמנע המחוקק מלסווג את ה"תרופות" באופן שיציין את פעולתן האמיתית באמצעות שימוש במונח הכוללני "תכשיר", אולם עדיין קיים הבדל בין "תרופות שאינן דורשות מרשם" כמו אקמול, תרופות בעלות רעילות נמוכה שמחייבות מרשם רופא, כגון אנטיביוטיקה, "רעלים" ו"סמים מסוכנים".

רעלים הינם חומרים, שחריגה קטנה בכמותם עלולה לגרום נזק רב או אף להמית את המשתמש.

סמים מסוכנים הינם חומרים המשפיעים על מערכת העצבים ואשר הנוטלים אותם עלולים להתמכר אליהם או לפתח תלות בהם ולרצות להשתמש בהם למטרות שאינן רפואיות, כמו למשל "לתפוס ראש" או לברוח מן המציאות, מה שקרוי "שימוש לרעה" (Abuse). על תרופות המשתייכות לסיווג הזה מתקיים מעקב צמוד מצד הרשויות, והן נשמרות בכספת של בית המרקחת.

בסעיף 20 ל"תקנות הרוקחים, תכשירים- 1986" מפרט המחוקק את הנתונים שנדרש "לגלות" לצרכן על גבי התכשיר.

מעיון בתקנה זו עולה כי אין חובה ספציפית לציין בעלון התרופה את סיווג התכשיר. אמנם תרופות המשתייכות לסיווג של "רעלים" זוכות לסימון זעיר בצורת האות T עבור Toxica ("רעילות" בלטינית), אך ניתן להתווכח אם סימון זה הינו בולט או מובן מספיק עבור הצרכן הישראלי.

אולם בנושא הסימון של תרופות שהחוק הגדיר כי הן משתייכות לרשימת ה"סמים המסוכנים" המידע לצרכן לוקה בוודאות בחסר, היות שאין אזכור לעובדה זו בעלון התרופה או על גבי האריזה, ולכן אדם מן הישוב אינו יכול להבחין כאשר הוא נוטל או נותן לילדיו תרופה המשתייכת לקבוצת הסמים המסוכנים.

דוגמא מובהקת לכך היא הריטלין, שגם הרופא, גם הרוקח וגם חברת התרופות מציגים אותו למטופל כ"תרופה", מבלי לציין את השתייכות החומר הפעיל שבו – מתילפנידאט – לרשימת החומרים המסווגים כסמים מסוכנים בכל הליך רישום התרופה וניפוקה.

הסיבה לכך נעוצה בחשש הקיים בקרב רופאים וחברות תרופות, שאם האדם יידע כי הוא נוטל סמים מסוכנים ולא תרופות, הוא לא יסכים ליטול את התכשירים המוצעים לו, ובמילים אחרות: הוא לא יקנה!

כאשר הורה נותן לילד ריטלין על בסיס יומיומי למשך שנים, אין זה סביר להסתיר ממנו כי התרופה מסווגת כסם מסוכן, שיש העושים בו שימוש לרעה. חשוב ליידע את ההורים על האפשרות שחברים יפנו לילדיהם בניסיון לרכוש מהם כדורים לשימוש לא חוקי. או האפשרות שימצאו את הילד המתבגר שלהם כשהוא "מסניף" כדורים היישר דרך אפו כדי "לתפוס ראש" לאחר שנטילה של שנים דרך הפה כבר לא מספקת לו את אותן תחושות – מאחר שגופו התרגל לכדור, ומבקש כעת להגדיל את המינון ואת ההשפעה שהוא תלוי בה.

חובת ה"הסכמה מדעת" כחלק מזכויות החולה, מחייבת גילוי נאות באשר לטבעם של החומרים שהרופא ממליץ לו ליטול, כדי שיוכל לקבל החלטה מושכלת ואחראית. היעדר מידע מלא על סיווג התכשיר פוגע לכן בזכויות החולה, ויש לו השלכות משפטיות וכלכליות מרחיקות לכת גם בתחום ביטוחי הבריאות וחוק הבריאות הממלכתי.

ההמלצות שלנו הן כי לאור המצב הקיים על המחוקק להבטיח כי במיוחד בנוגע לריטלין ודומיו יש לגלות לצרכן בצורה מפורשת ובולטת בעלון לצרכן או על האריזה כי מדובר בסם המשתייך לפקודת הסמים המסוכנים.

הערה: המאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי או רפואי, ויש לפנות לרופא או לעורך דין בכל עניין פרטני.


יהודה קורן
דובר
עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org

נייד:3350928 052
טל' 7312875 03 טלפון עמותה: 5660699

יום שני, 2 בדצמבר 2013

קונספירציית שפעת החזירים

2009 - ראוני קילדה, בכירה לשעבר במשרד הבריאות של פינלנד,
מדברת על התפקיד האפל של חברות התרופות בייצור והפצת נגיף שפעת החזירים למטרות רווח כלכלי ודילול אוכלוסיית העולם.



קישורים:

שפעת החזירים - המגפה הכי מטופשת בכל הזמנים - ד"ר אריה אבני מזהיר מחיסון נגד שפעת החזירים. לטענתו החיסון מיותר מאחר ואין מגפה, והמספר הזעום של המתים כ- 85 אינו מהשפעת כלל אלא ממחלות נלוות שהיו לאלו שמתו. משרד הבריאות עושה תעמולה באמצעי התקשורת להתחסן, וזורה חול בעיני הציבור כדי להצדיק 450 מיליון דולר שירדו לטמיון עקב רכישת החיסונים המיותרים. לחיסונים תופעות לוואי שעלולות להיות קשות ומסוכנות. ד"ר אריה אבני ממליץ לכל אזרח להפעיל שיקול דעת טרם החיסון...

יום ראשון, 1 בדצמבר 2013

ד"ר דניאל גוטליב המליץ לנתק ילדים מהוריהם לאימוץ עקב הסדרי ראיה נוקשים של משרד הרווחה

ד"ר דניאל גוטליב - המליץ לנתק ילדים מאביהם לאימוץ עקב הסדרי ראיה נוקשים של משרד הרווחה
נובמבר 2013 - ההתנהלות המלוכלכת של משרד הרווחה ומומחים מטעמו. מנתקים ילדים מהוריהם בהסדרי ראיה נוקשים ומוסיפים חטא על פשע: רוצים לשלוח לאימוץ סגור עקב קשר רדוד עם ההורים.

מתוך פוסט בפייסבוק - חברי קבוצה יקרים, שמי א', מבקש את עצתכם, עו"ד שלי פרסם פוסט ואשמח אם תשתפו אותו;

שלום לכל מי שאכפת לו;
זהו א'. לקוח שלי. א. הוא חרש אילם בן 40, אב לשני ילדים שומעים. א. התגרש מאם הילדים.
לא עבר זמן והילדים נלקחו מהאם ע"י הרווחה למשפחת קלט ואחר כך למשפחת אומנה. משפחת האומנה הייתה טובה מאד לילדים אולם יום אחד החליטה לוותר על המשך גידול הילדים והילדים עברו לפנימיה של השירות למען הילד. כיום הרווחה מבקשת לשלוח את הילדים של א' לאימוץ.. 

פקידת אימוץ אורנה הירשפלד - מדיניות רמיה לסחר בילדים לאימוץ

א, ששיתף פעולה כל השנים עם הרווחה, עשה כל מה שהם אמרו לו, לא החמיץ את הפגישה הדו שבועית עם הילדים (למשך שעה אחת בלבד) ואף דאג מאד לאחות הגדולה שאינה בתו (בכל פגישה דאג להביא לה בדיוק את מה שהביא לילדיו), החליט להתנגד לאימוץ ולבקש לגדל את ילדיו בעצמו. בבדיקת המסוגלות ההורית שערך ד"ר דניאל גוטליב הוא קבע כי "לא היה בבדיקתו בכדי להצביע על כך כי האב סובל ממחלת נפש כלשהי, על כך שקיים ליקוי משמעותי במישור הקוגניטיבי או על כך כי יש משהו בהתנהגות ובהתנהלות שלו אשר יש בו בכדי לסכן את עצמו או אחרים. לא מדובר באדם בעל עבר עברייני וכן לא באדם המשתמש בסמים. מדובר באדם אשר על אף המגבלה המשמעותית שלו מנהל את חייו האישיים והיומיומיים בצורה פחות או יותר עצמאית, אם כי הוא נעזר ונתמך קצת על ידי אימו. הוא מגלה עניין בילדיו ומתמיד בהגעה למפגשים איתם על אף שמדובר במרחק לא מבוטל. בזמן שהוא נמצא עם הילדים הוא מקרין רוגע ונעימות אם כי, כאמור לעיל מידה רבה של חוסר חיוניות".
יחד עם זאת קובע ד"ר גוטליב: "מדובר בשני ילדים הנמצאים מזה כשנה וארבעה חודשים בבית המעבר לאחר שהם נפלטו ממשפחה אומנת שם שהו כארבע שנים ולה התחברו בצורה מאד טובה ואותה הם עדיין רואים בתור משפחתם הפסיכולוגית. אמם של הילדים נמצאת בחו"ל והינה מחוץ לתמונה. אביהם חירש אילם - מתמיד בקשר איתם אחת לשבועיים אולם קשר זה הינו מאד רדוד לא רק בגלל קשיי התקשורת הוורבלית. במשך השנים האב לא גילה רצון של ממש לגדל את הילדים והיה מוכן להסתפק בגידולם על ידי המשפחה האומנת".

אין גבול לחוצפה של הרווחה, כל השנים הגבילו מאד את המפגשים של האב של עם הקטינים וגם כיום. אחר כך באים וטוענים לקשר רדוד. עוד אין גבול לחוצפה של הרווחה כאשר הם רואים בעין לא יפה הורה שנלחם על ילדיו ולעומת זאת הורה שמשתף עמם פעולה ועושה כדבריהם נחשב ברבות הימים כמי שלא גילה רצון לגדל את הילדים.
כרגע אנחנו הולכים להוכחות ולחקירת ד"ר גוטליב על חוות דעתו. מדינת ישראל מחויבת לסייע לנכים לגדל את ילדיהם, זה החובה המוסרית של המדינה. מה עוד שגם אמו של א. יכולה לסייע לו, דבר שהוא מקובל בכמעט כל משפחה רוסית. רבים נעזרים בהוריהם לגידול ילדיהם.
בדו"ח גוטליב לא הייתה שום התייחסות לסיוע הרשויות לאנשים כמו א' לגדל את ילדיהם.
א' החליט לצאת למאבק ציבורי, אין בכוונתו לוותר על ילדיו.
שתפו, תמכו, התווכחו.
עדכונים ככל שניתן יהיה לתת יגיעו.


שופטת חנה בן עמי - איומי פקידות סעד על מומחים בפגיעה בפרנסתם


קישורים:

 "הרווחה כהוספת חטא על פשע טענו פעם אחר פעם שהילד כבר התרגל למשפחה המאמצת"- מתוך פוסט של חה"כ פנינה תמנו- שטה בפייסבוק על חטיפת תינוקות יוצאי אתיופיה עם היוולדן מבתי חולים - חברים יקרים, - כחלק משליחותי כחברת כנסת אני מטפלת בפניות ציבור, אני רוצה לשתף אתכם באחד הסיפורים שהולך איתי כבר שבועיים...

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה - 14 ביוני 2013 - כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה - לזכויות ילדים והורים - כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים - נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד,  מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם...

משרד הרווחה חטף לאימוץ תינוק מאם חד הורית נכה - המדיניות המתוסבכת של משרד הרווחה לתכנון המשפחה גובה עוד ועוד הורים וילדים קורבנות שמופרדים בכפייה לנצח, ומשמשים סחר לתעשיית עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פנימיות, אומנה ואימוץ. ילד שנלקח ע"י משרד הרווחה מועד להזנחה והתעללות ורדיפה, כן ראינו בסיפורה של רעות איש שלום שנרדפה ע"י רשויות הרווחה לאימוצה בילדותה, ולאחר מכן אימוץ בניה. רשויות הרווחה לא נחו ברדיפתן עד הרצחה - הכתבה "במשרד הרווחה לא רוצים שנכים יהיו הורים" , ברית פרץ ומורן אזולאי , מאי 2013 , ynet...

תחלואי תעשיית האימוץ - אטימות שקרים והתנשאות השירות למען הילד - דצמבר 2012 - אמנון לוי, פנים אמיתיות - השירות למען הילד של משרד הרווחה מתייחס באטימות והתנשאות למאומצים שמבקשים לפתוח את תיק האימוץ עם הגיעם לגיל 18. רשויות הרווחה משקרות למאומצים באשר למצב הוריהם מהם נלקחו בכפייה למאמצים מחשש שיחשפו המניפולציות ותרבות השקר בהם נוקטות עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה נגד אזרחים...

פלייליסט: אימוץ - השירות למען הילד - פלייליסט על שיטות עבודה ודרכי פעולה של השירות למען הילד - משרד הרווחה, פקידות אימוץ מול הורים ילדים ומאמצים...

שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ - ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" - מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:..

פשעי משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער - כפו על ילדה אימוץ והפקירוה לאונס במשך שנים רבות - יולי 2006 - ילדה שנשלחה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה וצו בית משפט לענייני משפחה. המאמץ נהג לאנוס אותה מהיותה בגיל 6 עד גיל 18. כל אותה תקופה ארוכה שבה נאנסה הילדה, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה, ששלחו אותה בכפייה אל המאמץ, לא היה שמץ של מושג על הנעשה בבית המשפחה המאמצת, או שעשו דבר בנדון. המאמץ הורשע באונס ונדון ל- 16 שנות מאסר...

כישלון קונספציית האימוץ הסגור - סיפור ילדותה ונעוריה של דלית- להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד. - ילדותה ונעוריה של דלית - סיפור ילדותה של דלית נודע לי מפיה לאחר שמוניתי על ידי בית המשפט כמומחית מטעמה, והוא יובא כאן ברצף כרונולוגי, כפי ששחזרתי אותו, ולא על פי הרצף שבו הוא נחשף בפניי בעת מעורבותי בהליך המשפטי...

השיטות הבזויות של פקידי סעד מאבחנים ומטפלים מטעם הרווחה לניתוק ילדים ממשפחותיהם - השירות למען הילד- משנת 1987 משמשת מילי מאסס מדי פעם כעדה מומחית בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם. במהלך מילוי תפקידה, שעיקרו הערכת יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, נחשפה מאסס לשיטות פעולה של פקידי סעד, מאבחנים ומטפלים, יועצים משפטיים מטעם הרווחה בעלת תקציבים ומשאבים ללא הגבלה אל מול משפחה מוחלשת הנאבקת לשמור על שלמותה...

פשעי משרד הרווחה - סיפור חטיפתה האלימה של עדי מביתה ומשפחתה והפקרתה במשפחה מאמצת מזניחה ומתעללת - סיפורה של עדי שנלקחה מביתה באלימות ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה באר שבע ונשלחה לאימוץ סגור, שם הושפלה, הוכתה ועברה התעללות במשך שנים ע"י המאמצת ובנותיה - המאמר "סינדרלה משכונה א" , מתן צורי, ידיעות אחרונות , מוסף השבת , נובמבר 2011...

הספר "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" מאת מילי מאסס - אוגוסט 2010 - ספר על תחלואי מערך הרווחה בעניין מסירת ילדים לאימוץ - פשעי פקידי סעד לחוק האימוץ - במהלך הדיון המשפטי בעניינם נמצאים הילדים במקום חסוי כשחומת סודיות סוגרת עליהם והקשר שלהם עם הוריהם ממושטר על ידי פקידות האימוץ, אשר מעוניינות בניתוקו ומתכחשות לאובדן שגלום בכך...

כאבה של אילנה מזרחי שילדיה נלקחו ממנה לאימוץ סגור לפני 15 שנה ע"י השירות למען הילד ללא הודעה מוקדמת- ערוץ 1 - ספטמבר 2010 - פרצופם של הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה, לוקחים ילדים לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת, או מבלי שההורים מבינים בדיוק במה המדובר. ראינו את זה בסיפורם של לריסה ויבגני. זהו סיפורה של אילנה מזרחי שהרווחה חטפו את ילדיה לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת...

פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...

השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז - יוני 2006 - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"...

השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם - הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות - בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?...

פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...

השוק השחור של האימוצים בחו"ל - מאי 2007 - בשנת 2007, כעשור לאחר חקיקתו של אותו חוק פיקוח, פורסם תחקיר ידיעות אחרונות אשר חשף את ההפקרות בשוק האימוץ למרות אותו חוק שנועד לפקח. אז, בשנת 2007, עלה 20 אלף דולר לאמץ ילד בחו"ל, והתחקיר חשף כי חלק ניכר מן הכסף הזה הולך ל: מתנות למתווכים בחו"ל, "תרומות" לבתי יתומים כגון בשמים יקרים למנהלות בתי היתומים, שוחד לשופטים מעבר לים, עמותות שבחסות המדינה מלמדות "לשמן" מערכות בחו"ל, ופקידי מדינה שיודעים ולא מונעים עושק של הורים חשוכי ילדים.

פנו לאימוץ – וקיבלו ילד חולה - מאי 2010 - מה קורה להורים שניסו עשרות טיפולי הפריה ונכשלו? רבים מהם פונים לעמותות העוסקות באימוץ תינוקות מחוץ-לארץ. תחקיר "אולפן שישי" חושף הערב התנהלות בעייתית של העמותות הפועלות באימוץ בין-ארצי, התנהלות שמובילה להבאת ילד עם פיגור, איידס או שיתוק. האם אותן עמותות מחפשות לעזור להורים או רק דואגות לרווחים? שימו לב איך שאורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ומנהלת השירות למען הילד, מתנועעת בחוסר נינוחות על הכסא...

האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו , נובמבר 2009 - האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".

על כשלונות האימוץ , נובמבר 2009 , הרהורים על משפחה וילדים - כ-300 אימוצים מתבצעים מדי שנה, 100 מהם בארץ ו-200 מחו"ל. על כשלונות באימוצים לא מדברים כמעט, ויש לא מעט כאלו, בעיקר באימוצים הבין לאומיים. בארה"ב נושא כשלונות האימוץ מוכר וידוע, ואפילו קיימים אתרים לאימוץ מחדש של הילדים דוגמת האתר הזה בו מוצגות תמונות ותיאורים של ילדים אמריקנים אשר נדחו מהוריהם המאמצים ומוצעים מחדש לאימוץ, כמו סחורה שעוברת מיד ליד. ...

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ - מאי 2008 - רע"א 1841/08 - מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק...

פקידת הסעד מוניק מלשכת הרווחה חיפה - התחמקות מפתיחת תיק אימוץ כמתחייב על פי חוק - נובמבר 2009 - מדוע מסרב משרד הרווחה לפתוח את תיק האימוץ של נערה בת 18, והיא זכאית לכך ע"פ חוק. הכתב אלירן טל: "עד כמה חשוב לך לגלות את האמת?" , "מאוד חשוב" , עונה הנערה. כבר ארבעה חודשים דנה (שם בדוי) מבקשת לגלות מי הם הוריה הביולוגים, מיד לאחר שנולדה היא אומצה, וכשהגיעה לגיל 18 פנתה ללשכה לרווחת הילד. ...

סיפורו של איציק מליק שפקידי הרווחה לקחו את נכדיו - ספטמבר 2007 - שירותי הרווחה לקחו את ילדיה של בתו של איציק מליק הלוקה בשיכלה למשפחת אומנה. בשלב כלשהו נותק הקשר של משפחת מליק עם הילדים, והם אינם יודעים על מקום הימצאם. קריאתו של איציק מליק: "תושבים יקרים, באתי לידע אתכם על חטיפת שני נכדי, אשר נחטפו על ידי פקידות הסעד ומשרד העבודה והרווחה ובית המשפט." פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת הילדים מביתם וממשפחתם ע"י שירותי הרווחה: "יש פה מדיניות מכוונת, זו מדיניות שמשתמשת בתינוקות וילדים כסחורה שבאמצעותה מממשים כל מיני אינטרסים של המערכת הבירוקרטית. יש לחץ מאוד גדול על מערכת הרווחה לספק תינוקות לאימוץ, אז את התינוקות האלה לוקחים בד"כ ממשפחות חלשות יותר, חד הוריות, עניות ...

שיטות הרווחה - הילד הוכרז בר אימוץ סגור - ההורים לא ראו אותו יותר - מאי 2005 - שלא על פי סעיף 5 - לילי גלילי - הארץ - זהו סיפורם של זוג עולים לריסה ויבגני (שמות בדויים) שהרווחה הכריזו עליהם חסרי מסוגלות הורים ע"פ ה"בדיקות" וה"אבחונים" של הרווחה. .. אלא שכל זה לא ממש מעניין את לריסה ויבגני. בביתם השבוע, כל מה שרצו לדבר עליו היה הילד שנלקח מהם. בעיקר חזרו ושאלו, מתי יחזור. בבית כמו הוקפא הזמן. הבית דל, אך הם מצליחים להתקיים. צעצועיו של הילד - דובונים, מכוניות, שולחן פלסטיק אדום מותאם למידותיו - ממתינים לשובו. יבגני צובע את הבית לקראת שובו של הבן. תמונותיו של הילד ניבטות מכל מקום. בכולן נראה ילד שמח המחייך חיוך גדול. פה הוא משתכשך בחדווה בבריכה, שם הוא מוחזק בזרועות סבו החובש כיפה בצילומים...