יום ראשון, 4 בנובמבר 2012

ה"מומחים הרפואיים" נוטים ללקק מהשמנת

היזהרו ממומחים רפואיים כאשר עומד מולכם בבית משפט תאגיד, חברה גדולה, או רשות ציבורית כגון רשויות הרווחה. המומחים הרפואיים נוטים לפזול לצד החזק שם נמצאת השמנת.

המאמר מדריך הביטוח: איך להתמודד עם מומחים? , עו"ד חיים קליר , אוקטובר 2012

מינוי מומחה רפואי הוא דבר שבשגרה בתביעות נפגעי תאונת דרכים ובתביעות ביטוח ונזיקין אחרות. אולם מסתבר כי מעטים מהמומחים נקיים לחלוטין מאינטרסים שעלולים לגרום לעיוות דין. ממה חשוב להיזהר? - מדריך, חלק ראשון

המבוטח נהרג כאשר מכוניתו התנגשה בקיר הפרדה. חברת הביטוח סירבה לפצות את אלמנתו ויתומיו. המנוח, כך טענה, לא נהרג בתאונה, אלא נפטר מהתקף לב, שקדם להתנגשות.

מי מסוגל לקבוע את גורם המוות? יש שיאמרו רק מומחים רפואיים. זו טעות. הרופאים מסוגלים למפות חבלות, לזהות התקף לב. הם לעולם לא יוכלו לקבוע מה קדם למה.

בעיני האדם המאמין רק בורא עולם יודע מה הביא למוות. במדינת חוק, זוהי חלקת האלוהים הקטנה של השופט. מה שהשופט קובע כי ארע הוא שארע. זו משמעות ההכרעה השיפוטית. עדיין, בדרך אל ההכרעה, השופט זקוק לעזרת מומחים רפואיים.

המומחה הרפואי: חשש לעיוות דין

כאן מתעורר חשש. השופט עלול לבטל את דעתו בפני תאריו והילתו המקצועית של המומחה אותו מינה. דיני הראיות בעולם כולו ערים לסכנה זו ומזהירים את השופטים: אתם רשאים להיעזר במומחים, אולם פיקחו עיניים, וודאו היטב "אם אין חשש לעיוות דין".

למרבה הצער, שופטינו אינם ערים תמיד לסכנה זו. מיד נראה כמה משאבים צריכים המבוטחים להשקיע באסונם כדי שהשופט ימנה מומחה רפואי ניטרלי באמת.

מתי מתמנה מומחה רפואי?

בתי המשפט מספקים לרופאים הרבה פרנסה. בתביעות של נפגעי תאונות דרכים, המומחה הרפואי מתמנה על ידי השופט. בתביעות ביטוח ונזיקין אחרות, דוגמת רשלנות רפואית, יש לפחות 3 מומחים. התובע שוכר מומחה משלו, חברת הביטוח מומחה משלה והשופט ממנה, בדרך כלל, מומחה נייטראלי כדי שיסייע בידו להכריע בין המומחים של בעלי הדין.

מיהם המומחים שעלי להיזהר מהם?

מכל המומחים. עליך לקחת בחשבון, כי הרופאים זיהו זה מכבר, שהחמאה מרוחה בצד של חברות הביטוח. לכן עליך לבדוק היטב אם המומחה שבית המשפט מינה לא עובד, במישרין או בעקיפין, עם חברות הביטוח. כמו כן, עליך לבדוק את השקפתו המקצועית של הרופא. ייתכן שהיא שוללת מראש את האפשרות שתזכה בתביעה. על כך ארחיב מיד.

איך ייתכן שבתי המשפט ממנים מומחים המתפרנסים מחברות הביטוח?

זה קורה הרבה ולא כל השופטים יוצאים מגדרם כדי להחליף את המומחה כשהם מגלים כי הוא הסתיר את קשריו עם חברות הביטוח. באחד המקרים, מינה בית המשפט פסיכיאטר בשם אבנר אליצור, כ"מומחה ניטראלי". לאחר המינוי, התגלה כי הפרופסור מקיים קשרי עבודה עם חברת הביטוח. השופט העליון אליעזר ריבלין, הביע צער, נזף במומחה, אך לא ביטל את המינוי.

במשפט אחר, מונה מומחה בתחום אף אוזן גרון, ד"ר מרדכי הימלפרב. המבוטחת מצאה כי המומחה מרבה לתת חוות דעת עבור חברות ביטוח. השופט אילן בן דור התלבט, אך הותיר את המינוי על כנו.

אולם קיימים גם שופטים אחרים, כמו השופט יוסף בן חמו. פרופסור בכיר בתחום הגניקולוגיה שעמד על העלמת שמו, מונה בתביעת רשלנות רפואית כנגד קופת החולים. הנפגעת גילתה בחיפוש מהיר באינטרנט כי הפרופסור עלום השם משמש את קופת חולים כחרב להשכיר במתן חוות דעת כנגד מבוטחי הקופה. השופט בן חמו מינה מומחה אחר תחתיו.

חבר בוועדה בביטוח הלאומי ומועסק בחברות הביטוח

ומה לגבי הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי. גם שם עלי להזהר?

כן ומאוד. נפגעת תאונת דרכים, שארעה בדרך לעבודה, הוזמנה לוועדה רפואית של הביטוח הלאומי. על פי החוק, קביעת וועדה זו מכריעה גם את גורל התביעה נגד חברת ביטוח החובה המכסה את תביעת הפיצויים של אותה נפגעת. והנה, בין חברי הוועדה בביטוח הלאומי, גילתה הנפגעת את פרופ' משה טישלר, מומחה לרפואה פנימית העובד עבור חברת מדיטון. זו האחרונה ידועה כמספקת חוות דעת במסות לחברות הביטוח. הנפגעת פנתה לבית הדין לעבודה וביקשה לפסול את הוועדה.

וכיצד הגיב הפרופסור המכובד בבית הדין? אני בכלל לא מועסק על ידי חברות הביטוח, טען. אני מועסק על ידי מדיטון ועל ידה בלבד. אכן כ- 95% מחוות הדעת שעשיתי במסגרת מדיטון היו עבור חברות ביטוח, אבל מדובר בנתון כמותי בלבד. אין בכך כדי להעיד שדעתי המקצועית מוטה מראש לטובת חברות הביטוח. הרי לא הן משלמות את שכרי אלא חברת מדיטון.

השופטת הדס יהלום לא השתכנעה ופסלה את הוועדה. קיים טעם לפגם בכך שרופא החבר בוועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי, עוסק במקביל במתן חוות דעת המיועדות לחברות ביטוח. על הוועדות הרפואיות להקפיד כי פעולותיהן תהיינה משוחררות ממשוא פנים ולא תהיינה נגועות בניגוד עניינים.

אמרת שיש להזהר ממומחה שהשקפתו חורצת מראש את הדין. למה הכוונה?

עובד לקה באירוע מוחי. בית הדין לעבודה מינה נוירולוג בשם ד"ר אברהם רפפורט, כדי שיקבע אם קיים קשר סיבתי בין דחק נפשי שנגרם באירוע חריג בעבודה לבין האירוע המוחי. אלא שד"ר רפפורט ידוע כמי שמחזיק בהשקפה לפיה דחק נפשי לעולם לא יכול לגרום לאירוע מוחי. בית הדין הארצי לעבודה החליף את המומחה והעובד הוכר כנפגע עבודה.

התנהלות דומה נחשפה בעניינה של קלדנית, שלקתה במחלה תסמונת התעלה הקרפלית. בית הדין מינה את ד"ר יובל קריגר המחזיק בהשקפה שקלדנות אינה גורמת לתסמונת. בית הדין הארצי מינה יועץ רפואי נוסף, שקבע כי עבודתה דווקא כן קשורה לתסמונת והעובדת הוכרה כנפגעת עבודה.

אדם הלך לתומו במדרכה ונחבל בקדמת ראשו בגגון בולט מבטון. ראייתו החלה להתדרדר. רופאיו אבחנו הפרדות של הרשתית. בית המשפט מינה את רופא העיניים, פרופ' יובל יסעור. הנפגע גילה כי המומחה שימש חבר בוועדה של הביטוח הלאומי אשר קבעה כי לא ייתכן שחבלה בראש תגרום להפרדות רשתית. השופטת ארנה לוי ביטלה את המינוי: "הותרת המינוי על כנו עלולה לפגוע במראית פני הצדק".

האם המומחה מושפע גם ממי שמשלם לו?

למרבה הצער כן. יש מומחים רפואיים החושבים שתפקידם כעורכי דין לייצג את עמדת מי שמשלם להם ולאו דווקא את האמת המקצועית. אדם עבד שנים רבות כרתך מסגר במפעל אגמו בנהריה. במהלך השנים נחשף לחומרים מזיקים. לבסוף לקה במחלת האסטמה. בית הדין לעבודה מינה את מומחה הריאה, פרופ' מרדכי קרמר. המומחה: אין קשר סיבתי בין החומרים המזיקים לבין מחלת האסטמה בה לקה.

העובד פנה אל המומחה באופן פרטי. הפרופסור לא זיהה אותו. תמורת תשלום נתן לו חוות דעת הפוכה. על מי יצא קצפם של השופטים? ...על המבוטח. "פניית המבוטח אל המומחה הכשילה אותו בביצוע תפקידו כמומחה מטעם בית הדין. דבר זה על פניו הוא פסול מעיקרו ומהווה פגיעה חמורה בהליך השיפוטי".

ממה שאתה כותב אסור לי לסמוך על המומחה, וודאי שלא על המומחה מטעם חברת הביטוח. האם אני רשאי להתנות את הבדיקה אצל המומחה בהקלטתה?

בסוגיה זו דן בית המשפט העליון לאחרונה והחליט, שהמומחה רשאי לסרב להקלטת מהלך הבדיקה. נקודת המוצא של השופטים הייתה שעצם ההקלטה אינה מהווה עבירה פלילית. לכן אם תקליט את מהלך הבדיקה אצל המומחה ואחר כך יתברר כי המומחה לא דובר אמת בבית המשפט, לא תוכל אמנם להגיש את ההקלטה בתביעת הפיצויים, אולם תוכל להגיש נגד המומחה תלונה במשטרה על עדות שקר. זו תתברר במשפט פלילי נפרד, ככל שהפרקליטות תחליט להגיש כתב אישום נגד המומחה.

לסיכום: אין כללים, אין רשימות

התמונה בתחום המומחים הרפואיים הממונים על ידי בתי המשפט היא עגומה. אין כללים, אין רשימות מסודרות. כל שופט נוהג כראות עיניו. ראוי היה כי המערכת המשפטית תעשה סדר בתחום כה משמעותי ומכריע שיש בו כדי לחרוץ גורלות של נפגעים.

מומחים ממונים חייבים להיות כאלה שאינם בקשרי עבודה עם חברות הביטוח. הם צריכים להיות ניטראליים ולעשות מלאכתם נאמנה. חוסר הסדר בתחום זה והתחושה הקשה של הנפגעים והמבוטחים כי גורלם מוכרע על פי זהות המומחה, פוגעים בראש ובראשונה במעמדה של מערכת המשפט וחבל.

עד שמערכת בתי המשפט תקבע כללים מסודרים, ראוי שהרופאים יאמצו את הריסון שגזר על עצמו פרופ' אברהם גנאל. זה האחרון, כאורטופד הגון, פותח כל חוות דעת שלו בהצהרה כי מאז החל להתמנות על ידי בתי המשפט כמומחה, הוא חדל לתת חוות דעת לחברות הביטוח או למבוטחים. חבל רק שמדובר ביחיד סגולה, טיפה אחת בים של מומחים, המעוררים רושם קשה כי תוצאת חוות דעתם נתונה מראש.

עד שמערכת בית המשפט תעשה סדר ראוי גם שכל מבוטח ונפגע יפקח עיניים. ראוי לבדוק היטב, באינטרנט, אצל עורכי דין העוסקים בנושא, בפסקי דין קודמים, מיהו המומחה שמונה ולא לוותר. אם מדובר במומחה העובד עם חברות ביטוח, או כזה שעמדתו ידועה מראש, יש למהר ולהגיש בקשות פסילה. אולי ריבוי בקשות מסוג זה, יניעו את מערכת המשפט להסדיר את הנושא.

קישורים:
  • אישור פסיכיאטרי כעלה תאנה לעושק קשישה - הפסיכיאטר איתן חבר - דצמבר 20011 - מדובר באבחון לקשישה בת 90 שביצע הפסיכיאטר איתן חבר שאליו הופנתה ע"י מנהל חברת הלוואות בשוק האפור "מיסטר מאני". הפסיכיאטר חבר נשכר למתן אישור פסיכיאטרי לכשירות האשה לצורך שיעבוד דירתה להלוואה על סך 450,000 שקלים לבנה...
  • בית משפט - קרקע פוריה לשחיתות - שיקולים זרים של מומחים רפואיים - המאמר תמרור אזהרה: רופאים בשירות חברות הביטוח , עו"ד חיים קליר , אוגוסט 2010 - שופטים, בדרכם להכריע מהי האמת, זקוקים לעזרתם של המומחים הרפואיים. במדינה מתוקנת, הקשר בין ה"מומחים" האלו לחברות הביטוח הנתבעות אינו קיים. בישראל, מצער לגלות כי במקרים רבים נטיית לבם של המומחים ידועה מראש, והמפסידים הם כמובן המבוטחים

יום שני, 29 באוקטובר 2012

תרופות אנטי פסיכוטיות מעלות את הסיכון לתמותה בקשישים

במחקר עקבה מבוסס אוכלוסיה שכלל כ- 75 אלף קשישים שהתגוררו בבתי אבות בארצות הברית, נבדקה ההשפעה של תרופות אנטי פסיכוטיות שונות על הסיכון לתמותה. לדעת החוקרים, הסיכון לתמותה עם תרופות אלו עולה עם העלייה במינון, והוא הגבוה ביותר עם הלופרידול (Haloperidol – Haldo, Haloper, Pericate, Peridor), והנמוך ביותר עם קווטיאפין (Quetiapine - Seroquel)

מטרה
להעריך את הסיכונים לתמותה הכרוכים בשימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות מסוימות בקרב תושבים קשישים בבתי אבות.

שיטות ותכנון המחקר
מדובר במחקר עקבה מבוסס אוכלוסיה עם מידע מקושר מ- Medicaid, Medicare, the Minimum Data Set, the National Death Index והערכה לאומית של איכות בתי אבות בארצות הברית. המחקר כלל 75,445 משתמשים חדשים בתרופות אנטי פסיכוטיות – הלופרידול (Haloperidol – Haldo, Haloper, Pericate, Peridor), אריפיראזול (Aripiprazole - Abilify), אולנזאפין (Olanzapine - Zyprexa), קווטיאפין (Quetiapine - Seroquel), ריספרידון (Risperidone – Risperdal, Risperidex, Rispond), זיפרזידון (Ziprasidone - Geodon). כל המשתתפים היו בגיל 65 ומעלה, זכאים ל- Medicaid והתגוררו בבית אבות ב- 2001-2005. דגמי הסיכונים היחסיים של קוקס (Cox proportional hazards models) שימשו להשוואת סיכונים ל- 180 יום של תמותה מכל גורם ומגורם מסוים לפי תרופה, עם תיקנון לדירוג זיקה (propensity score adjustment) לבקרה מפני משתנים מתערבים (confounders) אפשריים.

תוצאות
בהשוואה לריספרידון, למשתמשי הלופרידול היה סיכון מוגבר לתמותה (יחס סיכונים 2.07, 95% רווח סמך 1.89-2.26), ולמשתמשי קווטיאפין היה סיכון מופחת (0.81, 0.75-0.88). ההשפעות היו החזקות ביותר זמן קצר לאחר התחלת הטיפול, נשארו אחרי תיקנון למינון, ונצפו בכל הגורמים לתמותה שנבדקו. לא נמצאו הבדלים משמעותיים קלינית בתרופות אחרות. לא היו עדויות לכך שהיתה השפעה שונה באנשים עם שיטיון (dementia) או הפרעות התנהגות. היה קשר מינון-תגובה בכל התרופות פרט לקווטיאפין.

מסקנות
על אף שהתוצאות לא מספקות סיבתיות והחוקרים מאמינים כי אינם יכולים לשלול את האפשרות של משתנים מתערבים שאריים, לדעתם ממצאי המחקר מספקים עדויות נוספות לסיכון הכרוך בשימוש בתרופות אלו בחולים קשישים, דבר המחזק את העיקרון על פיו אין להשתמש בתרופות הללו בהעדר צורך ברור. נתוני המחקר מצביעים על כך שהסיכון לתמותה עם תרופות אלו עולה עם העלייה במינון, והוא הגבוה ביותר עם הלופרידודל והנמוך ביותר עם קווטיאפין.



 קישורים:

יום ראשון, 28 באוקטובר 2012

דיכוי מח עצם - גבר ואשה מאושפזים במצב קשה לאחר שנטלו אופטלגין

משכך כאבים אופטלגין - נאסר בארה"ב עקב דיכוי חמור של המערכת החיסונית
הכתבה גבר ואשה מאושפזים במצב קשה לאחר שנטלו אופטלגין , הארץ , דן אבן , אוקטובר 2012 לפחות עוד שני מקרים דומים נרשמו לאחרונה. משרד הבריאות בודק חשד לכשל במשכך הכאבים השנוי במחלוקת, אך לא מפסיק את שיווק התרופה

משרד הבריאות בודק דיווח על לפחות ארבעה אשפוזים לאחרונה של מטופלים שנטלו משכך כאבים מסוג אופטלגין ופיתחו דיכוי במח העצם (הפוגע בייצור כדוריות דם). מתוכם שניים עדיין מאושפזים במצב קשה במרכז הרפואי מאיר: גבר צעיר בשנות ה-20 לחייו מקלנסוואה, המאושפז מזה חודש ביחידה לטיפול נמרץ, וצעירה בת 25, גם מקלנסוואה, המאושפזת במחלקה פנימית. גם תושב כפר סבא בשנות ה-60 לחייו היה מאושפז עד לאחרונה וכבר שוחרר לביתו. במאיר שמו לב לצירוף המקרים לאחר שנודע להם על אדם נוסף במרכז הרפואי וולפסון המאושפז עם דיכוי חמור של מח העצם, שהשפיע על ייצור כדוריות דם לבנות ואדומות וכן טסיות דם. לאחר שגובש החשד, משרד הבריאות פנה לכלל בתי החולים וקופות החולים כדי לבדוק אם קיימים מקרים נוספים. בבדיקה התברר כי לפני כשבועיים אושפזה צעירה במרכז הרפואי סורוקה עם סימפטומים דומים, ולפני כשנה שני מקרים נוספים בצפון, בבתי החולים בנהריה ובצפת.
לפי תחקיר ראשוני, כמה מהמאושפזים נטלו אופטלגין בכדורים וכמה בנוזל, ולא מדובר בפגם בייצור של סדרה מסוימת של המוצר. בתחקיר נשלל הקשר בין המקרה בוולפסון לבין השימוש באופטלגין. במשרד הבריאות הוחלט לעת עתה לאסוף את התיקים הרפואיים של שבעת המקרים שאותרו ולבדוק אם יש חשד לקשר בין נטילת האופטלגין לבין דיכוי מח העצם.
ההתייעצות מבוצעת בשיתוף אפידמיולוג, מומחה למחלות זיהומיות ומומחים מהמרכז הלאומי לבקרת מחלות. לדברי ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות הפרופ' ארנון אפק, "ייתכן שאדם חולה נטל אופטלגין ופיתח דיכוי של מח העצם בעקבות הווירוס המקורי בו חלה. נעבור על כל המקרים ונבחן אותם לעומק".
אפק טוען כי דיכוי מח העצם מוכר כתופעת לוואי של אופטלגין, המתרחשת לפי הספרות הרפואית בשיעור של אחד למיליון. התרופה אף אסורה לשימוש בקרב אנשים שמח העצם שלהם מוחלש, למשל לאחר טיפול כימותרפי. 
במשרד הבריאות הוחלט שלא להפסיק את שיווק התרופה, אף לא בבתי החולים, שם השימוש בה נרחב, גם במחלקות שבהן מאושפזים אנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת. לדברי אפק, "אנשים צריכים להתנהג כרגיל. אין סיבה להפסיק ליטול אופטלגין. מי שנטל אופטלגין ופיתח סימפטום חריף, מומלץ שיפנה לרופא, כמו בימים כתיקונם".

העיסוק באופטלגין, המכילה את החומר הפעיל דיפירון, הוא נושא רגיש במשרד הבריאות. בארה"ב אסר מינהל המזון והתרופות את השימוש בתרופה ב-1977 ובשוודיה התרופה נאסרה כבר בשנת 1974, זאת על רקע דיווחים על תופעת לוואי נדירה אך קטלנית המכונה 'אגרנולוציטוזיס'. התגובה מתבטאת בדיכוי חמור של המערכת החיסונית שעשוי לגרום למוות. 

בכמה מדינות, ארגנטינה למשל, השימוש באופטלגין מותר במרשם רופא בלבד. ואילו במדינות אחרות, לרבות ישראל, ספרד וחלק ממדינות מזרח אירופה, התרופה נמכרת ללא מרשם. אופטלגין הוא אחד ממשככי הכאבים הפופולאריים בארץ. במארס 2012 הוחמר העלון המצורף לתרופה בישראל, והוכנסו בו אזהרות חדשות מפני תגובות חריגות של המערכת החיסונית.

מחברת "טבע" נמסר כי "השמירה על בריאותם של המטופלים נמצא בראש מעייננו. אנו מצרים על המקרים ונשתף פעולה באופן מלא עם רשויות הבריאות על מנת ללמוד את הפרטים, שבשלב זה אינם ידועים לנו. לפי נתונים אשר נאספו במשך עשרות שנים על מיליוני מטופלים, עולה כי שכיחות דיכוי מח עצם חמור עם אופטלגין היא תופעת לוואי נדירה ביותר ומוערכת באחד למספר רב של מיליוני שימושים. יש לציין שהמוצר משווק בישראל ובעולם עשרות שנים והיעילות והבטיחות שלו נבדקו וממשיכים להיבדק באופן רציף על ידי משרד הבריאות הישראלי ועל ידי רשויות בריאות מרכזיות בעולם".

קישורים:

התרופות ללא מרשם שיכולות להרוג אותך - משככי כאבים: נורופן, אקמול, אדוויל, אופטלגין...- הכתבה התרופות ללא מרשם שיכולות להרוג אותך , ד"ר איתי גל , ynet, מרץ 2011 - הן נמכרות ללא מרשם וללא פיקוח רפואי, אך התרופות הנפוצות לשיכוך כאבים, כמו נורופן ואקמול, רחוקות מלהיות תמימות. לעתים, כמו במקרה של שירלי מרדר שפורסם לראשונה ב-ynet, לאחר שימוש ארוך טווח מתגלות השפעות מזיקות, החל בהרס הכבד והכליות ועד התקפי לב ושבץ. מהן הסכנות ואיך ניתן להימנע מהן?...

סכנה במשככי כאבים - אלגוליזין פורטה, פרוקסול, פרוקסול פורטה ורוגען - הכתבה סכנה במשככי כאבים , דן לביא , ישראל היום , 21.11.2010 - מינהל התרופות האמריקני (FDA) הפסיק את שיווקן של תרופות המכילות פרופוקסיפן • לידיעת משתמשי אלגוליזין פורטה, פרוקסול, פרוקסול פורטה ורוגען...

מחדלי משרד הבריאות - עוד משכך כאבים יורד מהמדפים: למה רק עכשיו? - הכתבה עוד משכך כאבים יורד מהמדפים: למה רק עכשיו? , שרית רוזנבלום , ידיעות אחרונות , זמנים בריאים, דצמבר 2010 - בארה"ב נאסרה לשימוש תרופה פופולרית וותיקה נגד כאבים, שנמכרת גם בישראל, בגלל תופעות לוואי. בישראל הסיכוי למנוע את הסכנות קטן אף יותר: הרופאים מתעצלים למלא טופס, ומשרד הבריאות לא תמיד מואיל בטובו לפעול. "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות" בודק...

היזהרו ממשככי כאבים - הכתבה היזהרו ממשככי כאבים  , זיוה מוגרבי  , ישראל היום ,  מרץ 2008 - לרגל יום הכליה הבינלאומי, רופאים מזהירים: שימוש ממושך בתרופות להקלת כאבים עלול לגרום לאי־ספיקת כליות ? בין התרופות המסוכנות: אדוויל ואופטלגי. רופאים מזהירים כי שימוש ממושך בתרופות לשיכוך כאבים, שרובן אף נמכרות ללא מרשם רופא, עלול לפגוע בתפקודי הכליות ואף לגרום להן לנזק בלתי הפיך...

יום שבת, 27 באוקטובר 2012

נוגדי דיכאון - יותר נזק מתועלת

המאמר נוגדי דיכאון - יותר נזק מתועלת , news1 , יפעת גדות , אפריל 2012

חוקרים גילו כי לתרופות נוגדות דיכאון יש השפעות בריאותיות שליליות על כל התהליכים שמווסתים באופן נורמלי על-ידי הסרוטונין כולל עיכול, ייצור קרישי דם בפצעים, פוריות והתפתחות

תרופות נוגדות דיכאון הניתנות תחת מרשם גורמות לחולים יותר נזק מתועלת - כך טוענים חוקרים שפרסמו מאמר בנושא לאחר שבחנו את השפעת התרופות על הגוף כולו.

לדברי החוקרים, מאוניברסיטת מק'מסטר, חשוב להיות זהירים יותר לגבי השימוש הנפוץ בתרופות אלו. את ממצאי המחקר שערכו פרסמו במהדורה המקוונת של Journal Frontiers in Psychology.

הם מאמינים כי נקיטת זהירות חשובה בגלל העובדה שמיליוני אנשים מקבלים תרופות נוגדות דיכאון בכל שנה והדעה הרווחת לגבי תרופות אלו היא שהן בטוחות ויעילות.

החוקרים בדקו מחקרים שנעשו בעבר במטופלים ובחנו את ההשפעות של תרופות נוגדות דיכאון, וקבעו כי היתרונות של רוב נוגדי הדיכאון, גם אם הם נלקחים באופן הנכון ביותר, בקושי משתווים לסיכונים, שכוללים מוות בטרם עת אצל חולים קשישים למשל.

תרופות נוגדות דיכאון מיועדות להקל על תסמיני דיכאון על-ידי העלאת רמות הסרוטונין במוח, היכן שהוא מווסת את מצב הרוח. למעשה, רוב הסרוטונין שהגוף מייצר משמש למטרות אחרות, כולל עיכול, ייצור קרישי דם בפצעים, פוריות והתפתחות.

החוקרים גילו כי לתרופות נוגדות דיכאון יש השפעות בריאותיות שליליות על כל התהליכים שמווסתים באופן נורמלי על-ידי הסרוטונין.

הממצאים הצביעו על סיכונים מוגדלים אלו:

  • בעיות התפתחות בקרב תינוקות.
  • בעיות בגירוי מיני ותפקוד מיני וייצור זרע בקרב בוגרים.
  • בעיות עיכול כמו שלשול, עצירות ונפיחות כתוצאה מקשיי עיכול.
  • דימום חריג ושבץ בקרב קשישים.

עורכי המחקר סקרו שלושה מחקרים שנעשו לאחרונה, שהראו כי קשישים שהשתמשו בנוגדי דיכאון נטו יותר למות מאשר אלו שלא השתמשו בהם, גם לאחר שנלקחו בחשבון משתנים חשובים אחרים. שיעור התמותה הגבוה הצביע על כך שההשפעה הכוללת של תרופות אלו על הגוף מזיקה יותר ממועילה.

סרוטונין הוא כימיקל קדמון. הוא מווסת תהליכים שונים רבים וכשמשבשים תהליכים אלו אפשר לצפות, מנקודת מבט אבולוציונית, שהדבר יגרום לנזק אפשרי.

בכל שנה, מיליוני בני אדם מקבלים מרשמים לנוגדי דיכאון, ולמרות שהמסקנות מפתיעות, החוקרים מדגישים כי רוב הראיות מזמן ידועות וזמינות. לדבריהם, מה שחסר בבחינת הספקות הקיימים לגבי נוגדי דיכאון היא הערכה כוללת של כל ההשפעות השליליות ביחס להשפעות המועילות הפוטנציאליות. רוב הראיות קיימות מזה שנים אך לא נבדקות לעומקן.

במחקר קודם בחנו החוקרים את היעילות של תרופות נוגדות דיכאון גם בהיבט של התפקוד שלשמו ניתנו, וגילו כי מטופלים היו בסבירות גבוהה יותר לסבול מנסיגה לאחר הפסקת השימוש בתרופות משום שמוחם ניסה ליצור איזון מחדש אך לא הצליח.

קישורים:

"טבע" מורידה נוגד דיכאון בודפריון אקסאל מהמדפים ע"פ הוראת ה- FDA - הסם אינו אפקטיבי וגורם לתופעות לוואי קשות

נוגד דיכאון בודפריון אקסאל של חברת טבע: כאבי ראש, חרדה, דיכאון וקשיי שינה
 הכתבה "טבע" מורידה נוגדי דיכאון מהמדפים , יפעת גדות , ניוס 1 , אוקטובר 2012
ה-FDA הורה לחברה להוציא מהשוק תרופה בגרסה גנרית לאחר שגילה כי אינה זהה לתרופה המקורית המיוצרת על-ידי גלקסו-סמית'-קליין
 
מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) הורה לחברת התרופות טבע להוריד מהמדפים את התרופה לטיפול בדיכאון (הגרסה הגנרית) בודפריון אקסאל (Budeprion XL).

ה-FDA הוציא את ההוראה לאחר שגילה כי הבודפריון אקסל אינה זהה לוולבוטרין אקסל (Wellbutrin XL), המיוצרת על-ידי גלקסו-סמית'-קליין. הקביעה של ה-FDA לגבי נוגד הדיכאון הגנרי של טבע עומדת בניגוד חד לקביעת הארגון ב-2009 כי הבודפריון אקסאל זהה לוולבוטרין.


הקביעה ההפוכה מגיעה לאחר מחלוקת של חמש שנים על הטענה כי תרופות גנריות פועלות בדיוק כמו התרופות המקוריות היקרות יותר.

מיליוני חולים בארצות הברית החליפו את השימוש בוולבוטרין של גלקסו-סמית'-קליין לתחליף הזול שלה כביכול - הבודפריון אקסאל, אך מספר גדול מהם החל לסבול מבעיות כמו כאבי ראש וחרדה.

אחת הטענות שנשמעה רבות הייתה "השתמשתי בוולבוטרין מספר שנים והכל היה בסדר, אך ברגע שהחלפתי את התרופה לגרסה הגנרית שלה התחלתי לסבול מכאבי ראש, חרדה, דיכאון וקשיי שינה".

בנוסף, חולים רבים שמעולם לא סבלו מנטייה למחשבות אובדניות החלו לדווח על מחשבות אובדניות.

מעבר להוראה להוציא את בודפריון אקסאל מהשוק, ה-FDA הורה לארבע יצרניות אחרות של תרופות גנריות - viz. Activis, Anchen, Watson and Mylan - לבצע בדיקות שיקבעו אם התרופות שהם מייצרות אכן עומדות בסטנדרטים של ה-FDA.
קישורים:

יום רביעי, 26 בספטמבר 2012

התעללות כלפי מאושפזים במוסדות פסיכיאטרים - מאמר מאת ענבל בראון

המאמר למה זה קורה , ענבל בר און , news1 , יולי 2009

בשבועות האחרונים נחשפה כאן השתלשלות חמורה של פרשת האשפוז הכפוי של הנער בן ה-13: חשד לאונס. הכיצד מקרי ההתעללות כלפי מאושפזים במוסדות פסיכיאטרים רבים כל כך? האם יש קשר לפגיעה המובנית באשפוז כפוי בריבונות האדם על גופו?

במסגרת חשיפת 'פרשת האשפוז הכפוי הבלתי חוקי' של נער בן 13, באתר זה, נחשפה השתלשלות חמורה ונוספת של הפרשה: חשיפה של חשד לאונס הנער בידי עובדי בית החולים זיו בצפת, חשד אשר לפי מה שפורסם ונחשף כאן, טופל ברשלנות תוך אי-קיום הנהלים לטיפול בחשדות לעבירות מין כלפי קטינים. בשלב זה לא ידוע אם החשד נכון והדברים נבדקים. ובכל זאת, חשד זה אשר מועלה על-ידי אמו של הנער מצטרף לשורה ארוכה של מעשי אלימות אשר בוצעו כלפי מאושפזים במוסדות פסיכיאטרים, ואשר נחשפו במהלך העשור האחרון בכלי התקשורת:


כך לדוגמה באוגוסט 98' נחשפה במקומון החיפאי `העיר` פרשיית אלימות קשה של אנשי צוות כלפי כלואים-פסיכיאטרים בבית החולים `טירת הכרמל`. דובר על פציעתם של שני אנשים בידי הצוות, שנחקר במשטרה.

ב-19 במרס 2000 פורסמה בעיתון הארץ ידיעה מאת דוד רטנר לפיה ב-16 במרס 2000 הגיע גבר בן 47 למרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל, מלווה באחיו, על-מנת להתאשפז. לפי הידיעה נפטר אותו אדם, למחרת היום, בעקבות "ניסיון השתלטות" של אנשי הצוות הרפואי.

באוגוסט 2002 נחשפה בעיתונות פרשייה של אלימות אשר הפעיל אח מ`אברבנאל` בשם סמיון חיות, כלפי מאושפזים רבים בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל. האלימות כללה אונס, מעשי סדום, האכלה בכוח, שבירת צלעות לאחד המאושפזים, הטחת הראש בקיר. האלימות נמשכה כ-8 שנים, תחת מעטה של קשר שתיקה האופייני למוסדות כוללניים. מתוך הכתבה: "סמיון חיות, אח סיעודי בבית החולים אברבנל, חשוד באונס ובהכאת חולים שהיו תחת השגחתו. בין היתר שבר את צלעותיו של אחד החולים והטיח את ראשו של אחר בקיר. למה אף אחד לא התלונן? 'כולם פחדו ממנו, הוא ענק ששוקל 140 קילו', סיפרו במשטרה".

בינואר 2005 נחשפה פרשת התעללות בחוסים בבית החולים `איתנים`. בפרשת ההתעללות החמורה דובר בין היתר גם על השפלות בעלות אופי מיני, מניעת סיפוק צרכים בסיסיים של החוסים, התעללות נפשית, לעג ועוד.

בתאריך 14.05.07 פורסמה ב- ynet כתבה על אלימות מזעזעת אשר הופעלה כלפי מאושפז במוסד פסיכיאטרי: "המשפחה הזדעזעה: פגוע הנפש נכפת ונפצע". הכתבה מתארת כיצד "באשפוזו האחרון, כך על-פי תלונה שהוגשה למשטרה, הוא נקשר בכוח למיטתו בבית החולים הפסיכיאטרי 'לב השרון' עד שנוצרו בידיו וברגליו פצעים עמוקים ומוגלתיים". פרשה זו סוקרה גם בתוכניתו של עמנואל רוזן, קופסא שחורה.

ביום 11.09.07 פורסמה בעיתון מעריב כתבתן של הילה אלרואי ואלה הר-נוי, "גיהנום במחלקה הסגורה", שם סופר על ה"תנאים" בבית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה אשר חשף דוח בן 200 עמוד שנכתב על-ידי ועדה שהוקמה בדצמבר 2006 על-ידי מנהל בית החולים פרופ' אילן מודעי ז"ל, לאחר שהתקבלו תלונות מחולה שהיה מאושפז במחלקה. הכתבה מתארת בין היתר "המתנה משותפת בעירום בתור למקלחת, תלונות על כאבים שאינן נענות, שעות ארוכות עם חיתולים מלוכלכים, דחיפות, גרירות, השפלות וצעקות, כל אלה היו כמעט חלק קבוע בשגרת יומם של המאושפזים בבית החולים הפסיכיאטרי 'שער מנשה' שליד פרדס חנה".

תוכנית של עמנואל רוזן, אשר שודרה בערוץ 10 במרס 2008, חשפה התעללות בבני נוער במוסד הפסיכיאטרי איתנים.

ריבוי המקרים מלמד כי מדובר בתופעה, ולא בארועים מקריים או נקודתיים.

בכתבתו של רן רזניק בהארץ מיום 28.05.04, "אווירת פחד וטיפול כושל בבתי חולים פסיכיאטרים" נכתב:

"חולי הנפש סובלים גם מאלימות פיסית ומילולית קשה מצד הצוות הסיעודי ומצד מטופלים אחרים. במחלקות קרו מקרי גניבה רבים, והשימוש בסמים בהן שכיח (נמצא כי מנהלי בתי חולים לא מצליחים להשתלט על הכנסת הסמים למוסדותיהם). החולים סובלים גם מפגיעות מיניות, מקשירה בלתי מוצדקת בניגוד להוראות החוק ומענישה בלתי הולמת, הכוללת איומים בלתי חוקיים על קשירה, הגבלת תנועה, איומים בהעברה למחלקה הסגורה. בנוסף, דווח על צוות שהעיר חולים על-ידי משיכת השמיכה מגוף החולה ועל חולה שהתלונן שפנה לאחות במחלקה ו'נענה שאם לא יפסיק היא תקשור אותו'".
פגיעה באוטונומיית הרצון
מתעוררת שאלה - מדוע שיעור האלימות כלפי אנשים המאושפזים במוסדות פסיכיאטרים, חלקם בכפייה, הוא כה גבוה (ניתן להניח כי קיימת אלימות נוספת שאינה נחשפת, משום שהמאושפזים הכלואים במקום והנתונים למרותו של הצוות חוששים להתלונן)?

חוק העונשין, התשל"ז – 1977 מגדיר תקיפה כך:

378. תקיפה - מהי

המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולעניין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.

אינוס מוגדר כך בחוק העונשין בין היתר כ"בעילת אישה שלא בהסכמתה החופשית" (ההדגשות אינן במקור).

הדגש הן בעבירת האינוס והן בעבירת התקיפה, מן העבירות החמורות ביותר בספר החוקים, הינו על "שלא בהסכמתו/ה החופשית", שכן קיום יחסי מין הינו דבר שנעשה ברגיל באופן יומיומי בין אנשים, ומה שמבדיל בין ה'דבר המענג ביותר' לבין ה'דבר הנוראי ביותר', הינו הרצון החופשי או יותר נכון היעדרו: באותו אופן, אנשים יכולים 'לחטוף' מכות כואבות מרצון, וזו לא תהא תקיפה (לדוגמה במסגרת ספורטיבית), אך נגיעה, ולו קלה, באדם בניגוד לרצונו תיחשב כתקיפה. חשין כבר קבע בפסק דינו בעניין טייב ( ע"פ 161 ,115/00 אריק (מוריס) טייב נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3), 289 (2000)) כי:

עבירת האינוס נועדה ובאה להגן על ריבונות האישה על גופה, על כבודה של האישה כאדם, על האוטונומיה של רצונה, על האני. בריח-התיכון בעבירת האינוס הוא הגנה בלתי-מתפשרת על זכותה של האישה - כמוה כגבר - לבחירה חופשית. הרשות נתונה לה לאישה, וזכותה עומדת לה לבחירה חופשית מה תעשה ומה לא תעשה (והוא, כמובן, כל-עוד לא תפלוש לשדה הזולת).

מה שהופך אם כן נגיעה לתקיפה ומעשה מיני לאינוס, הינו הפקעת רצון הזולת, או פלישה לגופו של הזולת בניגוד להסכמתו.


אלימות בחסות החוק
אישפוז כפוי הינו פלישה לגופו של הזולת בניגוד להסכמתו, על-ידי כפיית טיפולים פסיכיאטרים שאינו חפץ בהם, עליו. בפועל, זוהי אלימות ממוסדת שמופעלת כלפי אזרחים מכוח חוק. עצם העובדה שהפלישה לגופו ולנפשו של הזולת מכונה 'רפואה' אינה צריכה להטעות: הפסיקה הגדירה טיפול רפואי בניגוד לרצונו של אדם כתקיפה (ראה לדוגמא: ע"א 2781/93 מיאסה עלי דעקה נ' בית החולים "כרמל", חיפה, תק-על 99(3), 574).

גם עצם העובדה שהדברים, בחלקם, נעשים מכוח חוק, אינם צריכים להטעות: במאה ה– 19 עבדות הייתה חוקית לחלוטין, ועד לפני כמה עשורים גבר היה יכול לאנוס אישה, כל עוד היא הוגדרה בחוק כאשתו ה'חוקית'.

גם עצם העובדה שחרף הפרקטיקה האלימה, הרטוריקה הינה "טיפולית", אינה צריכה להטעות. לכאורה, תכליתו של אשפוז כפוי הינה "ריפוי" הנפש. אך האם כפייה ואלימות כלפי הזולת עולים בקנה אחד עם "ריפויו" הנפשי?

השופט חשין, בפסק דינו המאלף בעניין טייב תיאר את עבירת האינוס כך:

פלישה שלא-בהיתר לגופה של אישה, לגופו של אדם, משפילה היא - משפילה ומדכאת. כואבת היא, כואבת-במאוד. פוגעת היא - פגיעה חדה וכואבת. מעליבה היא - והעלבון עמוק וצורב. נרמס האני, הנפש נחתכת, נפגע החופש, נגרעת האוטונומיה של הרצון, נדרס הכבוד.

הכיצד ייתכן שפלישה בכוח לגופו של אדם, כזו אשר "רומסת את האני" ואשר "דורסת את הכבוד" יכולה לרפא איזושהו אדם? אם הפרקטיקה במוסדות פסיכיאטרים כוללת פלישה בכוח לגופם של המאושפזים בכפייה (קרי- הפעלת אלימות), אין תימה שלעיתים האלימות ה"חוקית" גולשת לשוליים של אלימות בלתי חוקית. כאשר אנשי הסגל במוסדות פסיכיאטרים מקבלים מסר ולפיו גופם של המאושפזים בכפייה הכלואים שם אינו שייך להם, והסגל יכול לפלוש (רפואית) לגופם בניגוד להסכמתם, אין תימה שלעיתים הפלישה לגופם של המאושפזים בעל-כורחם גולשת גם לצורת אחרות, לא רפואיות. הרי אין למאושפזים בכפייה זכות על גופם...

פלייליסט - מוסד פסיכיאטרי אברבנאל - בת ים

קישורים:
  • אושפזה 5 ימים באברבנאל בת ים ללא סיבה: "החולות חיות בפחד" - הכתבה  אושפזה 5 ימים באברבנאל בת ים ללא סיבה: "החולות חיות בפחד"  , עמנואל רוזן , ערוץ 10 , ספטמבר 2012 - נטלי קארין לב הייתה זקוקה לטיפול פסיכיאטרי עקב מחשבות אובדניות. למרות שהסכימה לאשפוז, דבר לא הכין אותה למחלקה הסגורה של בית החולים לחולי נפש הקשה בארץ "אברבנאל", וליחס המזעזע שקיבלה מהצוות המקצועי, המתעמר ומתעלם מהחולים. "כל בית חולים, במיוחד פסיכיאטרי, הוא מקום רע, אני מקווה שהרע במיעוטו", אמר מנהל בית החולים...
  • הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות... 
  • פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - משרד הרווחה משתמש בבתי חולים פסיכיאטריים כ'חדר המתנה' לפנימיות - אוקטובר 2010 - הצביעות והחזירות של מוסדות הרווחה - למרות אלפי מוסדות חוץ ביתיים, סוגי פנימיות: פוסט אשפוזית, טיפולית, חינוכי, שיקומי, .. מלכ"ריות, רשות חסות הנוער, .. אומנה, הוסטלים... - כאשר נדרשים מוסדות אלו לתת מענה טיפוסי למקרה שאליו יועדו, מתברר כי הם לא זמינים...

יום שלישי, 18 בספטמבר 2012

אושפזה 5 ימים באברבנאל בת ים ללא סיבה: "החולות חיות בפחד"

הכתבה  אושפזה 5 ימים באברבנאל בת ים ללא סיבה: "החולות חיות בפחד"  , עמנואל רוזן , ערוץ 10 , ספטמבר 2012

נטלי קארין לב הייתה זקוקה לטיפול פסיכיאטרי עקב מחשבות אובדניות. למרות שהסכימה לאשפוז, דבר לא הכין אותה למחלקה הסגורה של בית החולים לחולי נפש הקשה בארץ "אברבנאל", וליחס המזעזע שקיבלה מהצוות המקצועי, המתעמר ומתעלם מהחולים. "כל בית חולים, במיוחד פסיכיאטרי, הוא מקום רע, אני מקווה שהרע במיעוטו", אמר מנהל בית החולים



מעט מאוד אנשים שאושפזו בבית חולים פסיכיאטרי בכלל, ובאברבנאל בפרט, מתנדבים לשוב לשם. לא כך המקרה של נטלי קארין לב בת 26 מרמת גן, שבמהלך טיפולה בבית החולים לחולי נפש אברבנאל, הפכה ממטופלת למטפלת ואף תיעדה את היחס המשפיל ואת המצב הקשה של החולות המוזנחות. יחד עם חדשות 10 הגיעה להתעמת עם מנהל בית החולים, להיפרד מהחולות ולספר את סיפורן.

נטלי, שבכל מהלך אשפוזה לא קיבלה הסבר מדוע היא נמצאת במחלקה סגורה ולא קיבלה אפילו טיפול, אמרה כי הצוות המקצועי ראה בה כמטרד, לאחר שהחלה לסייע לחולות להגיע לשירותים וגם התעלמו מקריאותיה לעזרה.

"אמרו לי 'חיות סוגרים בכלוב' או 'מה את מבינה יא שמנה'", אומרת לב, שהדגישה כי חולות שוכבות במשך שעות בצרכים שלהן. "חמישה ימים אתה בוהה בסורגים באברבנאל במחלקה סגור ושואל מה אני עושה פה? החולות נמצאות תחת כל כך הרבה פחד, שם אם הייתה בהן שפיות הן לא היו מסוגלות לצעוק".

לרוב במשרד הבריאות לא מעמתים מטופלים עם צוות כוח האדם באברבנאל, בגלל התנאים במקום. אולם לאחר התעקשות מצד חדשות 10, ולאור הטענות הקשות שעלו מהתיעוד, ניאות משרד הבריאות ומנהל בית החולים, ד"ר יהודה ברוך, למפגש נדיר ופתוח בפני התקשורת.

"כל בית חולים במיוחד פסיכיאטרי הוא מקום רע, אני מקווה שהרע במיעוטו"
, אמר ברוך וטען כי מאז שהתקבלה התלונה נערכה בדיקה מקיפה וחלק מהטענות התגלו כנכונות וטופלו. "הקושי הוא בעיקר בתחום כוח העזר, כי זה לא שיש עומס של מבקשים ורק צריך לבחור מועמדים".

ממשרד הבריאות נמסר כי רוב הטענות נכונות ומצביעות על כשלים רבים. "נסיבות האשפוז נבדקו ונמצאו מוצדקות. התלונה שלא ניתן למטופלת הסבר מצביעה על התנהלות לא תקינה. צודקת גם הטענה שנטלי אמנם נבדקה, אך לא ניתן לה כל טיפול במהלך ימי האשפוז. האירועים המתארים יחס מזלזל ופוגע אינם ראויים - ואנו מגנים אותם. הנהלים בעניין זה חודדו, וחשיבות היחס למטופל הודגשה באופן מיוחד".

קישורים: