יום ראשון, 20 בדצמבר 2009

הלידול - (Haldol (haloperidol - תופעות לוואי

אלידול היא תרופה אנטי פסיכוטית דור א'. ע"פ אזהרות ה-FDA התרופות האנטיפסיכוטיות מסוכנות לחולי דמנטיה. ה- FDA אינו מאשר לרשום תרופות אנטי פסיכוטיות לחולי דמנטיה.

תופעות לוואי של הלידול - (Haldol (haloperidol מאתר MEDTV

אלידול רושמים לטיפול במספר מצבים, כגון הפרעות פסיכוטיות, טיקים קשורים לתסמונת טורט, בעיות התנהגות קשות אצל ילדים, ו-ADHD חמורה אצל ילדים. בעוד סם ההלידול לא יכול לרפא את התנאים הללו, הוא יכול לעזור לשלוט בתסמינים ידי חסימה או להפחית את ההשפעות של דופמין במוח. האלידול מגיע בצורת טבלית, זריקה. תופעות הלוואי כוללות כאבי ראש נמנום, בלבול.

תופעות לוואי נפוצות של האלידול

האלידול נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלו, תופעות הלוואי שהתרחשו בקבוצה של אנשים שנטלו את התרופה תועדו לעומת קבוצת ביקורת שלא לקחה את הסם.

תופעות הלוואי הנפוצות של האלידול כוללות:

* נדודי שינה
* חוסר מנוחה
* נמנום
* כאבי ראש
* בלבול
* ורטיגו (תחושה מסתובב)
* נשירת שיער
* רגישות אל השמש
* אימפוטנציה, בעיות בזיקפה
* דחף מיני מוגבר
* עצירות או שלשול
* בחילה
* יובש בפה
* ראייה מטושטשת
* שתן קושי חולף.

דווח על תופעות לוואי

ישנם מספר תופעות לוואי שיש לדווח מיד לרופא המטפל. אלה כוללות, אך אינו מוגבלות ל:

* חרדה או דיכאון
* התקפים
* החמרת סימפטומים פסיכוטיים
* לחץ דם נמוך (Hypotension) או לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם)
* תנועות גוף לא רגילות
* מתח שרירים או התכווצויות
* תחושות של אי שקט פנימי או jitteriness
* סוכר גבוה בדם (היפרגליקמיה) או רמות סוכר נמוכות בדם (היפוגליקמיה)
* זיקפה מכאיבה של הפין שלא חולפת (priapism)
* סימנים או תסמינים של תסמונת נאורולפטית ממאירה (NMS), אשר עלולים לכלול:

- חום גבוה
- נוקשות בשרירים
- בלבול
- דופק לא סדיר או לחץ דם
- קצב לב מוגבר (טכיקרדיה)
- הזעה
- קצב לב לא סדיר

* סימנים של תגובה אלרגית, כולל:

- פריחה בלתי מוסברת כוורות
- גירוד
- נפיחות לא מוסברת
- צפצופים
- קושי בנשימה או בבליעה.

האלידול ותופעות לוואי מיניות (סקסואליות)

האלידול (haloperidol) ידוע כגורם תופעות לוואי מיניות (סקסואליות) . תופעות הלוואי המיניות של האלידול עלולות לכלול:

* שינויים בדחפים המיניים
* אימפוטנציה
* Priapism, זקפה מכאיבה שלא חולפת.

האלידול ודחף מיני
האלידול ידוע כגורם לשינויים בדחף המיני (הליבידו הידוע). בפרט, האלידול דווח כגורם לדחף מיני מוגבר.

האלידול ואימפוטנציה
אימפוטנציה היא תופעת לוואי אפשרית של האלידול, כמו גם תרופות אנטי פסיכוטיות רבות אחרות. עם זאת, האחוז המדויק של גברים שפיתחו אין אונות במהלך מחקרים קודמים של האלידול לא דיווחו.

האלידול ו- Priapism
Priapism היא תופעת לוואי אפשרית של האלידול. Priapism היא זקפה מכאיבה של הפין שלא חולפת, גם אחרי קיום יחסי מין או אוננות. אם ה- priapism לא מטופל זה עלול להוביל לנזק תמידי הפין. מסיבה זו, חשוב מאוד לחפש טיפול רפואי באופן מיידי אם יש חשש לסימפטומים של priapism.

הלידול והשפעות לוואי של פרקינסון

השימוש באלידול ואפקטי פרקינסון הולכים יחד זה לצד זה - במילים אחרות, פרקינסון הפיך, לפעמים מופיע אצל אנשים הנוטלים האלידול. בנוסף להלידול יש תרופות אחרות עם תופעות לוואי פרקינסון, לדוגמה התרופות metoclopramide ו- reserpine (תרופות להפרעות בבטן ולחץ דם גבוה). כאשר תופעות לוואי פרקינסון קורות עקב נטילת התרופה, זה נקרא סמים עם השראת פרקינסון.
הפרקינסון יכול להופיע בכל מינון של הלידול, אך לעתים קרובות, ככל שהמינון גבוה יותר כך יגבר גם הפרקינסון.

הלידול ונדודי שינה (Insomnia)

האם יש קשר בין האלידול ונדודי שינה? מחקרים קליניים הראו כי נדודי מופיעים כתופעת לוואי של האלידול. אם יש בעיות שינה במהלך השימוש באלידול, יש כמה דברים שאתה יכול לעשות, כגון שמירה על מחזור שינה סדיר בעקבות והימנעות קפאין ואלכוהול כחמש שעות לפני השינה. אם עדיין יש בעיות שינה יש לפנות לרופא המטפל.
האלידול (haloperidol) הוא תרופת מרשם המשמשת לטיפול בהפרעות פסיכוטיות, בעיות התנהגות, ותסמונת טורט. כמו תרופות אחרות, היא עלולה לגרום לתופעות לוואי. למרות נמנום היא תופעת לוואי שכיחה של האלידול, נדודי שינה גם אפשרות.

התרעות ואזהרות בשימוש באלידול

* היו דיווחים של מוות פתאומי של אנשים הנוטלים אלידול, ככל הנראה בגלל קצב לב לא סדיר מסוכן. הבעיה היא יותר אצל אנשים עם רמות אשלגן נמוכות בדם (hypokalemia) או חוסר איזון אלקטרוליטים אחרים. זה גם סביר יותר אנשים עם תסמונת QT ארוכה.

* האלידול יכול לגרום סכנת חיים מצב הנקרא תסמונת נאורולפטית ממאירה (NMS). כמה תסמינים של NMS כוללים:
  • חום גבוה
  • שרירים נוקשים
  • בלבול
  • דופק לא סדיר או לחץ דם
  • קצב לב מהיר (טכיקרדיה)
  • הזעה
  • קצב לב לא סדיר.
יש לדווח לרופא המטפל מיד אם יש חשד ל- NMS.

* האלידול עלול לגרום dyskinesia רצוני, מצב לערב יוצא דופן, או תנועות גוף ופנים בלתי נשלטות. המצב עלול להיות קבוע (אם לא מפסיקים ליטול אלידול). הדרך הטובה ביותר להימנע מהסמפטום להפוך לקבע הוא לפנות לרופא המטפל מיד אם מבחינים בתנועות חריגות (כולל תנועות חריגות של הלשון) תוך השימוש באלידול.

* היו מקרים של דלקת ריאות (שחלקם הוכחו כקטלניות), ככל הנראה בשל האלידול. אם יש לך תסמינים של דלקת ריאות - כגון שיעול, כאבים בחזה, או חום יש לידע את הרופא המטפל מיד.

* האלידול יכול לפגוע ביכולות מנטליות או פיזיות לנהוג במכונית או להפעיל מכונות כבדות. יש לוודא שיודעים כיצד משפיע האלידול לפני שעושים כל פעולות המצריכות ריכוז נפשי או תיאום פיזי.

* האלידול עלול לגרום לירידה בלחץ הדם (Hypotension). זה עלול לגרום לסחרחורת, או התעלפות. יש לידע את הרופא המטפל אם יש תסמינים אלו כאשר עומדים. Hypotension עלול להיות מסוכן במיוחד אצל אנשים עם מחלת לב או אי ספיקת לב (CHF). שילוב של אלכוהול עם האלידול יכול גם להעלות את הסיכון של Hypotension.

* האלידול עלולים להעלות את הסיכון של התקפים אצל אנשים מסוימים. לפני תחילת הטיפול בהלידול, יש לידע את הרופא אם יש התקפות אפילפסיה או היסטוריה של התקפים.

* האלידול עלול לגרום לדיכאון אצל אנשים עם הפרעה דו קוטבית.

* האלידול עלולה לגרום לתופעות לוואי מסוכנות אצל אנשים, לפעילות בלתי צפויה של בלוטת התריס. אם יש בעיות בבלוטת התריס, יש להקפיד לדבר עם ספק שירותי בריאות לפני נטילת האלידול.

* סמים אנטי פסיכוטיות (כמו האלידול) דווחו כגורמים לרמה נמוכה של תאי דם לבנים. יש לפנות לרופא המטפל אם מתפתחים זיהומים תכופים או מתמשכים, זה עלול להיות סימן של רמה נמוכה של תאי דם לבנים. אם רמה נמוכה של תאי הדם הלבנים כבר קיימת (או היתה בעיה כזו בעבר), הרופא המטפל צריך לעקוב אחר כדוריות הדם הלבנות, לספור לעיתים קרובות במהלך החודשים הראשונים שלוקחים האלידול.

* האלידול נחשב לתרופה בקטגוריה C להריון. פירוש הדבר שנטילת הלידול בתקופת הריון עלולה להיות מסוכנת. יש לדבר עם הרופא המטפל על הסיכונים והיתרונות בשימוש בהאלידול במהלך ההריון.

* האלידול עובר דרך חלב האם. לכן, אם את בהנקה או מתחילה תוכנית הנקה, הקפידי לדבר עם ספק שירותי בריאות שלך על השימוש באלידול.

* האלידול עלול לקיים אינטראקציה עם תרופות אחרות.

קישורים:

יום שבת, 19 בדצמבר 2009

מחקר: במצב רוח רע רופאים נוטים לדבר פחות ועלולים לתת מרשמי תרופות מיותרים

"ישראל היום" , זיוה מוגרבי -קובני , המאמר: "דוקטור, אתה מרגיש טוב?"

לפני שאתם נכנסים לרופא, ודאו שלא נפלתם על יום רע שלו • מחקר ישראלי חדש קובע: מצב רוחו של הרופא משפיע על כמות המרשמים וההפניות שהוא נותן. עורכת המחקר: "במצב רוח רע רופאים נוטים לדבר פחות ואף עשויים לתת מרשמים מיותרים"

מצב רוח רע של רופאים גורם להם לדבר פחות עם המטופלים אך מנגד לרשום להם יותר תרופות והפניות מקצועיות. כך עולה ממחקר ישראלי חדש שהוצג בשבוע שעבר בכנס ירושלים למדיניות בריאות של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל.

במחקר שנערך על ידי מומחית לפסיכולוגיה רפואית מאוניברסיטת בן גוריון פרופ' תלמה קושניר השתתפו 188 רופאי משפחה רופאי ילדים ורופאים כלליים.

אותם רופאים התבקשו למלא באופן אנונימי שאלון שבחן אם מצב רוח רע של הרופא הנובע מכעס מתח וכיו"ב משפיע על רמת התקשורת שלו עם החולה כמות המרשמים לתרופות שהוא מנפיק וכמות ההפניות לבדיקות מעבדה ולרופאים מומחים.

כמו כן נבדק אם תשישות כרונית של הרופא משפיעה על כל המשתנים הללו.

תוצאות המחקר מצביעות על כך שלמצב רוח טוב או רע של הרופא יש השפעה משמעותית על כל ההתנה גויות שנבדקו. לפי התוצאות בימים שבהם הרופא נהנה ממצב רוח טוב הוא מדבר יותר עם המטופלים אך רושם פחות מרשמים לתרופות ופחות הפניות לבדיקות מעבדה ולרופאים מומחים. לעומת זאת בימים שבהם הרופא סובל ממצב רוח רע או מעייפות הוא מדבר פחות עם המטופלים אך רושם להם יותר מרשמים ויותר הפניות.

כמו כן נמצא כי רופאים שסבלו מתשישות ברמה גבוהה נתנו יותר הפניות מכל הסוגים מאשר רופאים שסבלו מתשישות ברמה נמוכה.

"הממצא כי בימים של מצב רוח רע רופאים נוטים לדבר פחות עם המטופל ועשויים לייצר הפניות ומרשמים מיותרים מצביע על כך שמצב רוח רע של הרופא עלול להזיק למערכת הבריאות הן מבחינת איכות הטיפול והן מבחינת העלויות שלו" מזהירה פרופ' קושניר "מנגד מצב רוח טוב של הרופא משפיע באופן הפוך והוא עשוי לסייע בשליטה על עלויות הטיפול".

"בנוסף ראינו שגם לרמות גבוהות של תשישות בקרב רופאים יש מחיר גבוה - רופא תשוש רושם יותר תרופות ויותר הפניות שאולי הן מיותרות."

לדברי פרופ' קושניר ממצאי המחקר נותנים נקודות למחשבה גם לקופות החולים כדי שיספקו סביבת עבודה טובה לרופא וגם נקודה למחשבה לרופאים עצמם.

"רופא שמרגיש שהוא תשוש או שהגיע למקום עבודתו עם מצב רוח רע כדאי שיהיה מודע אם מה שהוא רושם לחולה זה באמת מה שהוא צריך וכי הוא מפנה אותו באמת לטיפול הראוי" סיכמה פרופ' קושניר.


"ישראל היום" , זיוה מוגרבי -קובני , המאמר: "דוקטור, אתה מרגיש טוב?" 17.12.2009

קישורים:

ריספרדל (Risperdal (risperidone - תופעות לוואי

ריספרדל (Risperdal (risperidone - תופעות לוואיריספרדל היא תרופה אנטי פסיכוטית דור ב' לטיפול בסכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית, ועצבנות הקשורה לאוטיזם. התרופה פועלת על ידי חסימה חלקית הפחתה ההשפעות של מספר כימיקלים במוח. ריספרדל מגיעה בצורות שונות, לרבות טבליות, נוזל, וזריקה. חלק מתופעות הלוואי הנפוצות יותר של ריספרדל כוללות נדודי שינה, חרדה, תיאבון מוגבר. יש לפנות לרופא המטפל בדחיפות במקרי תופעות לוואי: קצב לב מהיר, מחשבות אבדניות.

אזהרות ואמצעי זהירות של ה-FDA על שימוש בריספרדל לחולי דמנטיה (מתוך מסמך מאושר של ה-FDA על ריספרדל)

אזהרה: תמותה מוגברת בקשישים חולי דמנטיה ונוטלים ריספרדל
חולים קשישים עם דמנציה הקשורה בפסיכוזה המטופלים בתרופות אנטי פסיכוטיות נמצאים בסיכון מוגבר למוות. מחקר פלצבו של 17 ניסויים מבוקרים (משך מודאלית של 10 שבועות), בעיקר בחולים הנוטלים תרופות אנטי פסיכוטיות טיפוסיות, חשף הסיכון למוות במטופלים בסמים של בין 1.6-1.7 פעמים מהסיכון למוות בחולים שטופלו בפלסבו.

במהלך של 10 שבועות של ניסוי מבוקר, שיעור המוות בחולים שטופלו בסמים (אנטי פסיכוטיים) היה כ -4.5%, בהשוואה לשיעור של כ 2.6% בקבוצת הפלצבו. למרות שסיבות המוות היו מגוונות, רוב מקרי המוות שנצפו היו לבביות וכלי הדם (למשל, אי ספיקת לב, מוות פתאומי) או זיהומיות (למשל, דלקת ריאות) .

מחקרים תצפיתיים מצביעים על כך, שבדומה לתרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות, טיפול עם תרופות אנטי פסיכוטיות טיפוסיות עלול להגביר את התמותה.
באיזו מידה ניתן לייחס את ממצאי תמותה מוגברת ממחקרים תצפיתיים לתרופה אנטי פסיכוטיות, אינו ברור. (Risperdal (risperidone לא אושרה לטיפול בחולים עם דמנציה הקשורות פסיכוזה.

אירועי דם מוחיים שליליים, כולל שבץ, בחולים קשישים עם דמנציה הקשורה בפסיכוזה
אירועי דם מוחיים מסוכנים (למשל, שבץ, התקף איסכמי חולף), כולל מוות, היו מדווחים במטופלים (גיל ממוצע 85 שנים; טווח 73-97) בניסויים של ריספרדל -(Risperdal (risperidone בחולים קשישים עם דמנציה הקשורv פסיכוזה.

בניסויים מבוקרים פלצבו, היתה שכיחות גבוהה משמעותית של תופעות לוואי מוחיים בחולים שטופלו ב-risperidone בהשוואה לחולים שטופלו עם פלצבו.
Risperdal אינה מאושרת לטיפול בחולים עם דמנציה הקשורה בפסיכוזה.
.

.
תרופות נגד פסיכוזה מהדור החדש לרבות ריספרדל, זיפרקסה, סרוקוול וריספונד גורמות לעלייה במשקל ולסוכרת

בפנייה למשתקמים קבעו ראש האגף לבריאות הנפש, ד"ר גדי לובין, מנהל המערך הקליני, ד"ר איגור ברש, והממונה על השיקום במשרד הבריאות, יחיאל שרשבסקי, כי "תרופות מהדור החדש גורמות לפחות תופעות לוואי שהפריעו מאוד למטופלים בעבר לרבות קושי בתנועות, נוקשות בשרירים וכיווצי שרירים. עם זאת, התרופות יכולות להגביר תיאבון וצריכת אוכל אצל המטופלים וכתוצאה מכך לגרום לעלייה במשקל ולסוכרת, עלייה ברמת השומנים בדם ועלייה בלחץ הדם".

תופעות הלוואי נפוצות של ריספרדל ( Risperdal (risperidone מאתר MEDTV

ריספרדל נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלו, תופעות הלוואי המתרחשות בקבוצה של האנשים שנטלו את התרופה מתועדים בהשוואה לתופעות הלוואי המתרחשות בקבוצת ביקורת שלא לקחו את התרופה. כתוצאה מכך, אפשר לראות אילו תופעות לוואי התרחשו, ובאיזו תדירות הן מופיעות.

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של ריספרדל כוללות:

* נמנום - של עד 67 אחוזים של האנשים
* תיאבון מוגבר - עד 49 אחוזים
* עליה בזיהומים בדרכי הנשימה - עד 34 אחוזים
*עייפות - של עד 30 אחוזים
* נדודי שינה - עד 26 אחוזים
* חוסר מנוחה - עד 26 אחוזים
* הזלת ריר מוגברת - עד 22 אחוזים
* חרדה - עד 20 אחוזים
*כאבי בטן - עד 18 אחוזים
*צרבת או קלקול קיבה - עד 16 אחוזים
*בחילה - עד 16 אחוזים
*סחרחורת - עד 16 אחוזים
*כאבי ראש - עד 14 אחוזים.


תופעות לוואי נפוצות אחרות (בשיעור של בין 1 ל -13 אחוז מהאנשים) כללו:

* עצירות או שלשול
* יובש בפה
* הקאות
* הפרעות בעיכול או צרבת
* אף הרגיז או נוזל
* כאב גרון
* שינויים בראייה
* בעיות שליטה בשלפוחית השתן
* כאבי שרירים, כאבים בחזה, כאבי מפרקים, או כאבי גב
* עלייה במשקל
* כאבי שיניים
* שיעול
* דלקות סינוס
* עור יבש
* קדחת
* בלבול או ירידה בריכוז
* אקנה
* בעיות מיניות

דווח על תופעות לוואי לרופא המטפל

ישנם מספר תופעות לוואי שיש לדווח מיד לרופא המטפל. אלה כוללים, אך אינם מוגבלים ל:

* סימנים של סוכרת, כגון סוכר גבוה בדם, צמא מוגבר, הטלת שתן תכופה, ו / או רעב קיצוני
* גדילה מהירה במשקל
* דיכאון או מחשבות אובדניות
* קצב לב מהיר (טכיקרדיה)
* לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם)
* סחרחורת או עילפון כאשר הולכים מממצה ישיבה או שכיבה.
* תחושות של אי שקט פנימי או טיקים
* התכווצויות שרירים בלתי נשלטת
* הרחבת השד או כאב השד אצל גברים
* תנועות שרירים חריגות
* סימנים של תגובה אלרגית, כולל פריחה בלתי מוסברת, כוורות, גרד, נפיחות בלתי מוסברת, צפצופים, או קושי בנשימה או בבליעה.

תופעות לוואי פחות נפוצות של ריספרדל (Risperdal (risperidone

תופעות לוואי הללו מתרחשות בפחות משני אחוזים מהאנשים לוקחים ריספרדל. קשה לדעת אם ריספרדל או משהו אחר גורם לתופעות לוואי.

אלה תופעות לוואי פחות נפוצות כוללות, אך לא מוגבלות ל:

* סיוטים
* פיהוקים
* ורטיגו (תחושה מסתובב)
* כאבי מחזור
* גזים
* פצעי Canker
* מחלת ריפלוקס (GERD)
* דלקת ריאות
* אסטמה
* הגדלה או הקטנה של ההזעה
* נשירת שיער (ראה ריספרדל ונשירת שיער)
* טריגליצרידים גבוה.
* טינטון (צלצול באוזניים)
* אנמיה.

התרעות ואזהרות לשימוש בריספרדל

* ארגון המזון והתרופות האמריקני (FDA) הוציא אזהרה מיוחדת ( "אזהרת קופסה שחורה") על השימוש בריספרדל Risperdal. קשישים עם דמנציה (מצב בו מעורב בלבול, אובדן הזיכרון, אינטלקט, שיפוט) או פסיכוזה. קשישים עם דמנציה (מחלת אלצהיימר היא הצורה השכיחה ביותר של דימנציה) המטופלים עם סמים אנטי פסיכוטיים - כולל ריספרדל - נוטים יותר למות (מסיבות שונות) לעומת אלו שלא טופלו עם תרופות אלה. ריספרדל אינה מאושרת לטיפול דמנציה או דמנציה הקשורות פסיכוזה.

* ריספרדל עלול לגרום tardive dyskinesia - תנועות בלתי נשלטות של הגוף והפנים. המצב יכול להיות קבוע (גם אם מפסיקים ליטול ריספרדל). יש לידע את הרופא המטפל מיד אם מבחינים בתנועות חריגות (כולל תנועות חריגות של הלשון) בעת נטילת ריספרדל.

* ריספרדל עלול לגרום עלייה ברמות הסוכר בדם שעלולה להעלות את הסיכון לפתח סוכרת. יש לידע את הרופא המטפל אם מפתחים סימנים של סוכרת תוך נטילת ריספרדל. סימנים אפשריים של סוכרת יכולה לכלול צמא מוגבר, הטלת שתן מוגברת, או רעב. אם יש סוכרת, יש לפקח על רמות הסוכר בדם בזהירות ובאופן קבוע במהלך הטיפול עם ריספרדל כדי לוודא שהסוכרת אינה הופכת חמורה יותר.

* ריספרדל יכולה לגרום לירידה בלחץ הדם כאשר עוברים ממצב ישיבה או שכיבה לעמידה (תופעה הידועה רפואית Hypotension orthostatic). דבר זה יכול לגרום סחרחורת, או התעלפות. יש לידע את הרופא אם יש תסמינים אלו. . Hypotension Orthostatic עלול להיות מסוכן במיוחד אצל אנשים עם מחלת לב או אי ספיקת לב (CHF).

* ריספרדל עלול להעלות את הסיכון של התקפים. לפני תחילת ריספרדל, יש לידע את הרופא אם יש אפילפסיה או היסטוריה של התקפים.

* ריספרדל יכול לגרום קשיים בבליעה, אשר יכול להוביל לשאיפת מזון לריאות (שעלול לגרום לדלקת ריאות). יש לידע את הרופא אם מבחינים בעיות בליעה.

* ריספרדל עלול לגרום לרמות גבוהות של ההורמון פרולקטין. יש לידע את הרופא אם מתפתחים סימנים של פרולקטין גבוהה, כגון הרחבת שד או פריקה השד.

* ריספרדל יכול לגרום priapism - זקפה מכאיבה של הפין. מכיוון שזהו מצב חירום רפואי, יש לקבל טיפול רפואי מידי (על מנת למנוע נזק תמידי הפין).

* אם יש מחלת כבד או מחלת כליות, יש לדבר עם ספק שירותי בריאות לפני נטילת ריספרדל.

* אנשים עם מחלת פרקינסון עשויים להיות רגישים יותר להשפעות של ריספרדל. יש להקפיד לדבר הרופא.

* סמים אנטי פסיכוטיים (כמו ריספרדל) דווחו כגורמים לרמת תאי דם לבנים נמוכה. יש לדבר עם הרופא אם מתפתחים זיהומים תכופים או מתמשכים, זה עלול להיות סימן של תאי דם לבנים נמוכה. אם כבר יש רמה נמוכה של תאי דם לבנים (או היתה בעיה כזו בעבר), הרופא המטפל צריך לעקוב אחר כדוריות הדם הלבנות ולספור לעיתים קרובות במהלך החודשים הראשונים של נטילת ריספרדל.

* ריספרדל נחשב תרופה בקטגוריה C לתרופות בזמן הריון. פירוש הדבר שעלולה להיות סכנה לקחת ריספרדל במהלך ההריון. יש לדבר עם הרופא.

* ריספרדל עובר דרך חלב האם. לכן, אם את מיניקה או עומדת להתחיל תוכנית הנקה, הקפדי לדבר עם ספק שירותי בריאות שלך על השימוש ריספרדל.

* ריספרדל עלול לקיים אינטראקציה עם תרופות אחרות.

* ככלל, יש להימנע מאלכוהול בעת נטילת ריספרדל.

ריספרדל - מידע מעלון לצרכן

ריספרדל - עלון לצרכן - מתי אין להשתמש בתכשיר?

 ריספרדל - עלון לצרכן - איך תשפיע התרופה על חיי היומיום שלך?

ריספרדל - עלון לצרכן - אזהרות


קישורים:

יום חמישי, 17 בדצמבר 2009

ה- FDA מזהיר: תרופות אנטי פסיכוטיות כגון סרוקוול (SEROQUEL ) מסוכנות לחולי דמנטיה

סרוקוול (SEROQUEL ) הוא סם אנטי פסיכוטי המשמש לטיפול בחולים הסובלים מסכיזופרניה. ה- FDA לא מאשר שימוש סרוקוול לחולי דמנטיה. הסרקוול בהיותו סם אנטי פסיכוטי גורם לעלייה במשקל ולסוכרת.

תרופות אנטי פסיכוטיות נוספות משלשה דורות:
דור א': הלופרידול-הלידול, פרפנזין-פרפנאן, קלוטיאפון-אטומין, קלורופרומזין-לרגקטיל, זוקלופנטיקסול-קלופיקסול, קלופנטיקסול-פלואנקסול, סולפיריד-מודל.
דור ב': אולנזפין-זיפרקסה ריספרידון-ריספרדל, ריספונד, ריספרידקס, ריספרידון, קואטיפין-סרוקאל (סרוקוול), זיפרזידון-גיאדון, אמיסולפיריד-סוליאן, קלוזפין-לפונקס.
דור ג': אריפיפרזול - אביליפי

אזהרות ואמצעי זהירות של ה-FDA על שימוש בסרוקוול לחולי דמנטיה (מתוך מסמך מאושר של ה-FDA על סרוקוול)

אזהרה: תמותה מוגברת בקשישים עם דמנטיה

חולים קשישים עם דמנציה הקשורה בפסיכוזה המטופלים בתרופות אנטיפסיכוטיות נמצאים בסיכון מוגבר למוות. מחקר פלצבו של 17 ניסויים מבוקרים (משך של 10 שבועות), בעיקר בחולים הנוטלים תרופות אנטיפסיכוטיות טיפוסיות, חשף הסיכון למוות במטופלים בסמים של בין 1.6-1.7 פעמים מהסיכון למוות בחולים שטופלו בפלסבו.

במהלך של 10 שבועות של ניסוי מבוקר, שיעור המוות בחולים שטופלו בסמים (אנטיפסיכוטיים) היה כ -4.5%, בהשוואה לשיעור של כ 2.6% בקבוצת הפלצבו. למרות שסיבות המוות היו מגוונות, רוב מקרי המוות שניצפו היו לבביות וכלי הדם (למשל, אי ספיקת לב, מוות פתאומי) או זיהומיות (למשל, דלקת ריאות) .

מחקרים תצפיתיים מצביעים על כך, שבדומה לתרופות אנטיפסיכוטיות לא טיפוסיות (אטיפיקליות - atypical), טיפול עם תרופות אנטיפסיכוטיות טיפוסיות עלול להגביר את התמותה.
באיזו מידה ניתן לייחס את ממצאי תמותה מוגברת ממחקרים תצפיתיים לתרופה אנטיפסיכוטיות, אינו ברור. (SEROQUEL (quetiapine - סרוקוול לא אושרה לטיפול בחולים עם דמנציה הקשורות פסיכוזה.


FDA - אזהרת תופעות לוואי מחשבות אובדניות במשתמשי נוגדי דיכאון, וסרוקוול לילדים מתחת לגיל עשר

בהשוואה לפלסיבו, סמים נוגדי דיכאון מגבירים את הסיכון של חשיבה והתנהגות אובדנית (התאבדות -suicidality) אצל ילדים, מתבגרים, ומבוגרים צעירים. כך נמצא במחרים מחקרים לטווח קצר של הפרעת דיכאון קשות (MDD), והפרעות פסיכיאטריות אחרות.

כל מי ששוקל את השימוש בסרוקוול (seroquel), או בכל נוגד דיכאון אחר אצל ילד, מתבגר, מבוגר או צעיר חייב לאזן את הסיכון עם הצורך הקליני.

מחקרים לטווח קצר לא הראו עלייה בסיכון להתאבדות עם נוגדי דיכאון בהשוואה לפלסבו במבוגרים מעל גיל 24;
היתה הירידה בסיכון עם תרופות נוגדות דיכאון בהשוואה לפלסבו המבוגרים בגילאי 65 ומעלה.

דיכאון והפרעות פסיכיאטריות מסוימות אחרות הם עצמם קשורים בעליה בסיכון של התאבדות. מטופלים בני כל הגילים אשר קיבלו טיפול תרופתי של נוגדי דיכאון חייבים להיות בפיקוח מקרוב, על החמרה בנטיות להתאבדות , או שינויים יוצאי דופן בהתנהגות.
משפחות ומטפלים צריכים להיות קרובים לצורך תצפית ותקשורת קרובה עם הרופא הרושם את התרופה.

סרוקוול (seroquel) אינו מאושר לשימוש בחולים מתחת לגיל עשר .

אזהרת ה-FDA על שימוש בנוגדי דיכאון, תרופות אנטיפסיכוטיות וסרוקוול
תופעות לוואי נפוצות של סרוקוול - מתוך אתר MEDTV

Seroquel נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלו, תופעות הלוואי המתרחשות בקבוצה של אנשים שנטלו את התרופה מתועדים ולאחר מכן לעומת תופעות לוואי המתרחשות בקבוצה אחרת של אנשים לא לוקחים את התרופה. בדרך זו, אפשר לראות מה תופעות הלוואי, באיזו תדירות הם מופיעות, וכיצד הן מושוות לקבוצה שלא נטלה התרופה.

במחקרים אלו, תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של seroquel כללו:

* יובש בפה - עד 44 אחוז של אנשים
* נמנום - עד 34 אחוזים
* טריגליצרידים מוגבר - עד 23 אחוזים
* כאבי ראש - עד 21 אחוזים
* חוסר מנוחה - עד 20 אחוזים
* סחרחורת - עד 18 אחוזים
* כולסטרול גבוה - עד 16 אחוזים
* חולשה - עד 10 אחוזים
* עצירות - עד 10 אחוזים
* עייפות - עד 10 אחוזים.

תופעות לוואי נפוצות אחרות (בשיעור 2 עד 10 אחוזים בקרב אנשים שנטלו את התרופה) כללו:

* הפרעות בעיכול או צרבת
* הקאות
* תאבון מוגבר
* עייפות ואדישות
* גודש באף
* כאבי בטן (כאבי בטן)
* כאב גב
* עלייה במשקל
* אי יציבות (רטט)
* כאב גרון
* קדחת
* קצב לב מהיר (טכיקרדיה)
* האף נוזל או ברוגז
* בעיות ראייה.

תופעות לוואי של תרופות אנטי פסיכוטיות - אתר מיינד קליניק

תרופות דור א': הלופרידול-הלידול, פרפנזין-פרפנאן, קלוטיאפון-אטומין, קלורופרומזין-לרגקטיל, זוקלופנטיקסול-קלופיקסול, קלופנטיקסול-פלואנקסול, סולפיריד-מודל.

♦ תופעות לוואי נוירולוגיות:

  • כאלו שמופיעות תוך החודש הראשון של הטיפול

› דיסטוניה. התכווצות פתאומית של שרירים (כל שריר בגוף יכול להתכווץ אבל במיוחד של העיניים, של הצוואר, של הבליעה). אנשים צעירים וגברים סובלים יותר. תרופות בעלות פעילות חזקה יותר כמו הלופרידול בעלות סיכון גבוה יותר. מופיע במיוחד בשבוע הראשון של הטיפול.

› אקטיזיה. אי שקט מאוד משמעותי. האדם מתקשה לשבת ולהיות רגוע, לא יכול לשבת או לשכב. יכול לגרום לסבל נפשי משמעותי.

› תסמונת דמוי פרקינסון. עתיות, האטה במחשבות, "ראש ריק", תנוחה קפואה, ריריות יתר, הליכה קפואה.

› רעד בשפתיים

  • כאלו שמופיעות כעבור מספר חודשים של טיפול. מאוד חשוב לאבחן מוקדם תופעות אלו. במידה והם נמשכות זמן רב הן עשויות להיות בלתי הפיכות.

› דיסקינזיה מאוחרת. אלו תופעות מאוד משמעותיות שעשויות להופיע מספר חודשים אחרי הטיפול. בניסיון להקטין את השכיחות של הדיסקינזיה פותחו תרופות מהדור השני. הדיסקינזיה יכולה להופיע כתנועות לא רצוניות של הפה, הלשון, והלסת. יכולים להופיע תנועות לא רצוניות של הגוף.

› דיסטוניה מאוחרת. דבר דומה לדיסטוניה החריפה אבל מופיע מספר חודשים אחרי התחלת הטיפול. חשוב מאוד לאבחן היטב מאחר ודיסטוניה מאוחרת יכולה להחמיר במידה וממשיכים לקחת את הטיפול שגורם לזה.

› אקטיזיה מאוחרת. כמו אקטיזיה חריפה אבל שמופיע מספר חודשים אחרי הטיפול. אבחון מוקדם מאוד חשוב.

♦ תופעות לוואי אנטיקולינרגיות מאפיין רק חלק מהתרופות (פרפנאן, לרגקטיל). גורם ליובש בריריות, דופק מהיר, ראיה לא טובה, קשיים במתן שתן, עצירות.

♦ שינויים בלחץ הדם

♦ הפרעות בתפקוד המיני

♦ הפרעות אנדוקריניות: עלייה בפרולקטין: פרולקטין הינו הורמון שמאוד קשור לתפקוד המיני ושל הוסת. העלייה בפרולקטין יכולה לגרום לעל וסת, חוסר חשק מיני, הפרעה באורגזמה ועוד.

♦ עלייה במשקל. מספר רב של תרופות פסיכיאטריות גורמות לעלייה בתיאבון ובעקבות זה עלייה במשקל. מאוד חשוב לידע את החולים על אפשרות זו ולהציע דרכים להתמודד עם התופעה. מאוד חשוב לדון על עלייה במשקל מהשלבים הראשונים של מתן התרופה. עלייה משמעותית במשקל יכולה להוביל לעלייה בשומנים בדם וגם לסכרת.

♦ הפרעות בתפקוד המיני. תרופות פסיכיאטריות רבות יכולות לגרום להפרעות בכל המערכת של תפקוד מיני. הפרעות בזקפה, ביכולת להגיע לאורגזמה וליהנות ממין מופיעה אצל 20-30% מהחולים.

---------------

תרופות דור ב': אולנזפין-זיפרקסה ריספרידון-ריספרדל, ריספונד, ריספרידקס, ריספרידון, קואטיפין-סרוקאל, זיפרזידון-גיאדון, אמיסולפיריד-סוליאן, קלוזפין-לפונקס.

♦ תופעות לוואי קוגניטיביות (של החשיבה), עייפות וישנוניות שכיחים בתחילת הטיפול במיוחד עם אולנזפין, סרוקאול, וקלוזפין ולכן רצוי לתת לפני השינה. זיפרזידון לא גורם לעייפות יתר. במקרים מסוימים יכול לגרום להחמרה של סימפטומים של מצב טורדני כפייתי. במקרים בודדים יכול לגרום לעלייה באי שקט.

♦ תופעות לוואי ניורולוגיות:

תרופות מהדור השני גורמות לפחות תופעות לוואי אקסטרפירמידליות אבל במקרים בודדים אנו יכולים לצפות לתופעות אלו. כמו כן תופעות של דיסטוניה מאוחרת מופיעות לעיתים רחוקות עם קבוצה זו. זיפרזידון יכול לגרום לתופעות אקסטרפירמידליות לעיתים קרובות יותר.

פרכוסים יכולים להופיע עם קלוזפין ואולנזפין בשכיחות של 1-5% במיוחד במינונים הגבוהים. כשאר עולים מעל 600 מג' ליום של קלוזפין מומלץ לבצע א.א.ג.

♦ תופעות לוואי אנטיקולינרגיות. כמו בתרופות של הדור הראשון.

♦ תופעות לוואי במערכת הלב וכלי דם.

תרופות אלו יכולות לגרום לירידות בלחץ הדם עד עילפון. במיוחד במצבים של עלייה מהירה במינון. לחלק מהתרופות אפשרות לגרום ל תופעה שנקראת הערכת ה QTc בא.ק.ג. זו תופעה נדירה אך מסוכנת. ניתן לאבחן בקלות ע"י א.ק.ג. רצוי לבדוק במיוחד כאשר משתמשים במספר תרופות בו זמנית.

♦ עלייה במשקל. אפשר לקבל אותן התופעות כמו עם תרופות מהדור הראשון. תרופות מהדור השני יכולות לגרום לעליה משמעותית במשקל, במיוחד אלנזפין וקלוזפין. עד 50% מהחולים עולים כ 10-20% במשקלם תוך שנה מתחילת הטיפול.

♦ הפרעות אנדוקריניות. כמו בתרופות מהדור הראשון. ריספרידון ואמיסולפיריד מובילות לעלייה בפרולקטין באחוזים ניכרים. לא כל עלייה בפרולקטין גורמת לתופעות שליליות. צריך לבדוק כל מקרה לגופו.

♦ הוראות מיוחדות לתרופה קלוזפין. תרופה זו נחשבת ליעילה מכולם אבל השימוש בה מחייב מעקב צמוד של ספירת הדם. הרופא המטפל יכוון את החולה לדרישות המיוחדות לשימוש בתרופה זו.

♦ ריור יתר. יכול להיגרם במיוחד עם קלוזפין.

♦ חוסר שליטה על השתן. במיוחד עם קלוזפין.

--------------------------
דור ג' עדיין לא בארץ (דצמבר 2009)

קישורים:

ניסו עליו הכל - האזרח נתן אייבושיץ

ניסו עליו הכל - האזרח נתן אייבושיץ, כתבתה של חנה אנה איסלר, יום חמישי, 17 בדצמבר 2009

נתן אייבושיץ בעבר
נתן אייבושיץ בעברAmajeftil
Dissipallaranil
Favoxil
Leponex
Anafranil
Lexadin
Dekinet
Maieril
Favoxicvaben
Phenergam
Bondormin
Etumine
Valium
Maramin
Dissipal
Semap
Hypnodrom
Halidal
נתן אייבושיץ כיום
נתן אייבושיץ כיוםArtane
Mogadan
Hazivala
Artanee C.T. – נזמיי חשמל

זוהי רשימה חלקית מתוך התיק הרפואי שבידיי מתקופת אשפוזו של האזרח נתן אייבושיץ, בבית חולים שער מנשה, כ"סכיזופרן", שלא היה!

נתן אייבושיץ פנה אלי ביקש מאד להיחשף בשמו המלא נתן אייבושיץ, ונתן לי יפוי כח בכתב לחשוף את סיפורו - למען יראו וילמדו לנהוג בחמלה וביושר עם מי שנמצא במצוקה גדולה, ולא כפי שנהגו בו בבית החולים שער מנשה.

עוד באותו הערב הגיע לביתי עם רעייתו, עמוס בכל התיקים הרפואיים שלו, חוות דעת, ומסמכים, וישב עד חצות לספר את סיפור יסוריו ועל שנות חייו הגזולות. גבר נאה , אינטליגנטי במיוחד, איש לא היה מזהה את שעבר עליו.
היום, בגיל 58, הוא מתחיל היכן שנקטעו חייו בשנות ה- 30. רק לפני 4 שנים הוציא רישיון נהיגה על רכב. לראשונה בחייו נקשר לאישה ואף נשא אותה לרעייתו לפני שנתיים. נסע לחו"ל באופן עצמאי וכעת החל לימודיו כסטודנט למשפטים במכללת רמת גן.

רק כעת מסוגל להגיש תביעות משפטיות כנגד בית החולים שער מנשה, משרד הבריאות, והרופאה - מנהלת המחלקה שהייתה רופאתו, אותה הוא רואה אותה אחראית להרס חייו.
הוא השמיע לי שיחה מוקלטת שלו עם הרופאה, אותה תכנן ימים רבים. בשבילה - "זה היה מזמן
והיא כמעט לא זוכרת..." היא גם פנסיונרית מזה 10 שנים. בשבילו - זאת הייתה שיחה גורלית!

נתן סבל מגיל צעיר מ- O.C.D - הפרעה טורדנית כפייתית המורכבת ממחשבות טורדניות הגורמות לחרדה.
וכן, להתנהגות כפייתית שנועדה להפחית את החרדה. מחשבות טורדניות מקבלות ערך של אמת, כאשר ההרגשה היא שעצם החשיבה תגרום להם להתרחש במציאות. כלומר, מחשבה טורדנית גוררת חרדה – גוררת – התנהגות כפייתית.
כשזה התחיל לתפוס יותר ויותר זמן, זה פגע קשות בשגרת חייו, בקשרים החברתיים והמשפחתיים.
יש טענה , שמחסור בסרטונין עשוי לגרום לסימפטומים הנ"ל - לא ממש הוכח.
הטיפול היעיל הוא קוגניטיבי פרטני - התנהגותי.
אנשים שטופלו אצל פסיכולוג קוגניטיבי מדווחים על ירידה של 80% - 50% בסימפטומים לאחר 20 - 12 פגישות. ע"י חשיפה הדרגתית וממושכת למקור הפחד - נרפאים ממנו. החשיפה למחשבות עצמן.
מטרת החשיפה היא לשבור את הקשר שבין האובססיה לבין החרדה.
לאדם האובססיבי צורך עצום בשליטה. ובטקסים לביצוע דברים בסדר מסוים.
הטקס הנפוץ ביותר הוא ניקיון. רחיצת ידיים. ספירת חפצים, נגיעה או הימנעות מנגיעה. טקסים סביב התנהגות מינית, או דפוסי אכילה. שאיפה לפרפקציוניזם וביקורתיות כלפי עצמו וכלפי הסביבה.
הפרעת ה- O.C.D נפוצה בשכבות אוכלוסיה אמידות ובעלות אינטליגנציה גבוהה.

הדחף והחרדה מאובדן השליטה
מכיוון שהפעולה הכפייתית איננה מפחיתה את החרדה, האדם חש צורך לחזור עליה שוב ושוב.
יש רבים כאלו בקרבנו שאינם מאובחנים "חולי ניקיון".
במקרה של נתן אייבושיץ, האבחון זעק לשמיים O.C.D מגיל נעורים.
והרי סיפורו:
"אני רוצה שתתרכזי במונולוג, על ההשפלה ועל ההתיחסות אלי, בן אדם, כאל חפץ. בגיל ההתבגרות היו לי התקפי חרדה. פחדתי שאני הולך לקבל התקף לב. שילדה שהכיתי תמות מזה. לא הצלחתי להתרכז בבחינות הבגרות. גויסתי לחיל השריון, שם התחילו לי אובססיות לניקיון - שהאוכל לא נקי, לא השתלבתי חברתית – צחקו עלי... הודחתי מקורס מ"כים . הייתי עסוק עם עצמי וחרדותיי ולא עם הנגמ"ש. כשלא גויסתי למלחמת יום כיפור, הרגשתי מיותר, ונוסף על כך חברי הטוב - שכן שלי נהרג. לקחתי את זה קשה, לא הייתי מסוגל לנחם את הוריו.
השלמתי בגרות, הייתי בעל פוטנציאל. אבל הרגשתי "פרזיט". יושב בבית הורי – המתח בבית היה מאד גדול והחמיר. קיבלתי יעוץ בבחירת מקצוע: יעוץ גרוע – טכנאי רנטגן. עבדתי בזה 3 שנים. הייתי באובססיה קשה מה יקרה לי מהקרינה של מכשיר הרנטגן, והמגע עם החולים. החרדות החריפו.
היתה לי בעיה מאד קשה ליצור קשרים חברתיים. נשרתי מלימודים באוניברסיטה העברית. שם אבחנה אותי ד"ר קאופמן, ז"ל ככפייתי – "אין לך מחלת נפש" היא אמרה.
חזרתי מיואש לבית הורי לחדרה. גויסתי למלחמת של"ג, והנגמ"ש שלי חטף טיל - 3 מחבריי נהרגו. נעשיתי HIPPER SENSITIV הרעש הפריע לי. היו עימותים בבית. נכנסתי לדיכאון עמוק.
התחלתי לגדל זקן. הייתי מכריח את אמי לרחוץ ידיים. 7 חודשים לא יצאתי מהבית. הייתי מסריח במיטה.
9-13 שעות מתחת לדוש. אמי הייתה על סף אשפוז! בסופו של דבר הוריי הרימו ידיים זעקו לעזרה - וגם אני. מכיוון שלא רצו לאשפז אותי בשום אופן, הזמינו את מנהלת המחלקה של בית חולים שער מנשה, שהמליצו עליה בחדרה, לטיפול פרטי בבית. הרופאה הקסימה את כולנו בהליכותיה והבטיחה לטפל בי בבית בדיסקרטיות. הוריי התחננו בפניה "תעשי מה שאת יכולה בבית – נטפל בו , נשלם לך – רק לא בבית משוגעים"! (אנחנו פולנים כידוע...)

השתדלתי מאד לרצות את הרופאה, הטילה עלי משימות בשלושת ביקורי הבית. הוריי ראו בה מלאך. אני רוצה שתדגישי את הנסיבות בהם הוצאתי מהבית, את הדרך שבה הצליחה א', להוליך שולל את ההורים שלי. בביקור הרביעי הכריזה – זהו! הניסיון נכשל חייבים אשפוז.
מיד אבד לי האמון באישה הזאת. מפאת חרדותיי הייתה לי כבר אז התנגדות חריפה לתרופות. החלטתי לברוח, אבל הוריי חששו שאלך לאיבוד והסגירו אותי לידיה.
היא הבטיחה לי אשפוז פתוח בבית חולים "שער מנשה", שאוכל ללכת מתי שאחפוץ. לא מונה לי אפוטרופוס, הייתי בן 34 שנים. רימו אותי בכחש. כאן נסתם הגולל על חיי לשני עשורים. אני מרגיש חור ענק בחיים שלי.
אינני מחשיב את התקופה הזאת במניין שנות חיי. הייתי מעדיף למות ולא לעבור את מה שעברתי.
אני אומר זאת 15 שנה מאז.

בימים הראשונים אכן נתנו לי יחס מיוחד, ולא הכריחו אותי לכלום. בערך שבועיים. התגלחתי, וחשבתי שאני משתחרר. ואז הגיעה אותה א' - ראש המחלקה – אינני יכול לכנות אותה ד"ר – לאחר שמעלה בשבועת הרופאים, והודיעה: "ממחר החלטנו שתקבל 10 אינפוזיות עם תרופות אנטי פסיכוטיות".
5 זריקות בתוספת. ועוד הרבה כדורים. נזעקתי! רציתי להשתחרר כמו שהבטיחה לי – אמרה: "אתה חתמת כשהתקבלת – אבוד לך!"
התחיל הסיוט, תופעות לוואי קשות ביותר. נסוגותי - נסוגותי. החרדות הרקיעו שחקים, הייתי עסוק עם עצמי. רעדתי בכול גופי, איבדתי שליטה על הסוגרים, אבד לי הליבידו, אימפוטנציה, התופעה הכי קשה נקראת " אקטזיה זוועתית – אי שקט ברמה אטומית. לא הייתי מסוגל לנוח, הסתובבתי וקפצתי ללא הרף.
פרופ' חרמש שטיפל בי בהמשך, סיפר לי שהתופעה הזאת גורמת לאנשים להתאבד. לא מסוגלים לשאת את הסבל הזה. יש לי כנראה יצר קיום מאד חזק - אחרת אני לא יכול להסביר איך שרדתי.
שידרתי מצוקה רבה. גניחות, תנועות גוף לא רצוניות. לא אשכח, שיום אחד , א', ראתה אותי במצוקתי בחדר ריפוי ועיסוק. מצאה לה את הזמן המתאים לגעור בי, כשהיא ממשיכה ויודעת כמה אני סובל בגלל התרופות שנתנה לי, ואף החלה לחקות אותי ואת גניחותיי ולועגת לי בנוכחות כולם.
היה זה רגע המצוקה הכי גדול שעברתי בחיי.
התעללות וגערות הן חלק מהטיפול בשער מנשה. הכול ככיסוי של טיפול. א', רופאה רוסיה שהגיעה לארץ בעליה של שנת 1972. עד היום אני בטראומה שהתעללה בי בצורה כה מתוחכמת. היתה מכניסה אותי לחדרה ואומרת – "נתן, אתה תסיים את החיים שלך בבית משוגעים".

יום אחד, שני אחים תקפו אותי במקלחת , הורידו לי בכוח את המכנסיים. לעגו לי... סיבנו אותי והוציאו אותי מלא סבון החוצה. אחר כך גילחו אותי ופצעו לי את כל הפנים. יצאתי זב דם.
אמי מצאה אותי ככה בביקור והתלוננה. א' כתבה בדוח: "לא היה ולא נברא. הכול פרי הדמיון של נתן שהוא סכיזופרני פרנואידי" - מחלה שהדביקו לי כעבור חצי שנה של אשפוז.
שנים 1986 – 1988 בשנתיים אלו שהייתי מאושפז, הלכתי מדחי אל דחי. התחננתי להורי שיוציאו אותי משם.
היו חסרי אונים. הא' הזאת השתלטה עליהם. הוריי אף הם קורבנות של א'. היא ידעה להוליך אותם שולל.
בוקר אחד, בעודי ישן , העירה אותי אחות והחלה למדוד לי לחץ דם: "בוא, בוא, בוא רגע", לקחה אותי למחלקה הסגורה, לחדר בידוד, אני רואה רופא עם מברג ביד. קשרו אותי, הרדימו, ואני לא זוכר כלום.
רק מאוחר יותר הסבירו לי, המאושפזים, שעשו לי שוקים חשמליים.

לא חתמתי הסכמתי, כחוק. את אבי רימו. עד היום הוא בוכה מזה. ברחתי לשבוע ימים. הסתובבתי בירושלים, חיפשתי מגורים, הוצאתי כסף מהבנקט. נפלתי ונפצעתי. אפילו עצר אותי שוטר כי נראיתי מוזר...האקטזיה החזירה אותי. הייתי מכור לסמים פסיכוטיים איומים, והייתי זקוק לגמילה. כשחזרתי, בתור עונש קיבלתי תרופה חדשה, שזה עתה יצאה לשוק – LEPONEX מהסוג הקטלני, התחלתי לאכול בטרוף, השמנתי למימדים עצומים. הכולסטרול המריא ל- 359 ועד היום אני בטיפול. סבלתי מדום נשימה ואני נזקק עד היום במכשיר לשינה.

הגרוע מכול, שהתרופה הזאת גורמת לירידת כדוריות הדם הלבנות ולהרס המערכת החיסונית בגוף. זה הגביר את חרדותיי למחלות, ועשיתי כל כמה ימים בדיקות דם. כמו כן התרופה גרמה לי להרטבות אובדן שליטה בסוגרים.
כל הזמן הייתי באובססיה – מה עושות לי התרופות? מה יהיה עם הליבידו שלי? אשאר אימפוטנט? אני גבר צעיר שהזקין. לא קיבלתי שיחות אישיות פרטניות עם פסיכולוגים. כפי שהייתי צריך. אבל מכריחים במשטר נוקשה לבוא לקבוצות תמיכה. סבלתי מאד בקבוצות האלו, ולא התקדמתי כהוא זה. כעבור שנתיים שוחררתי – זומבי . בבית הורי לא ידעתי מה לעשות עם החופש הזה. הייתי בא לבית חולים לקבל תרופות ולשיחות קבוצתיות. הייתי הולך למרכזי שיקום ומעונות יום לריפוי בעיסוק. בשנת 1994 שוב אושפזתי לשנה. חייתי בשיממון רוחני. תמיד ידעתי שיש לי יכולות. אני מוכיח לעצמי בתחומים שונים. היה תסכול שאני הולך וקמל.

עד לאותו היום המאושר, כשצפינו בטלביזיה בפרופסור זוהר, מומחה להפרעות O.C.D מבית חולים שיבא תל השומר, והורי החליטו, אומנם מאוחר, לקבל חוות דעת נוספת . א' זעמה, והודיעה נחרצות שהיא לא תקבל אותי חזרה , גם אם נתחנן... איזה מזל!
לפי חוות הדעת של פרופ' זוהר: "אין לך שום סכיזופרניה! רק O.C.D. טופלת לא נכון - בלשון המעטה".
התקבלתי לבית חולים שיבא תל השומר, לטיפול אמבולטורי – חצי יום. בטיפול פרטני כעבור תקופה קצרה של טיפול - חל שיפור הדרגתי. התחלתי לעבוד, לחייך, לצאת לעצמאות. מחודש מאי 1996, אינני יודע בית חולים מהו.
אני במעקב פרטי אצל פרופסור פנחס דנון – אותו אני משבח . הציל אותי מאבדון!"
* * *
בכתב התביעה שהגיש נתן אייבושיץ לבית המשפט נכתב: "חרף סימנים ברורים של הפרעה נפשית מסוג O.C.D אבחנו סכיזופרניה, בניגוד גמור לאבחנה של רופאה במחלקה, נצמדו לאבחנה שגויה זו במשך שנים. מה שגרם להחמרה קיצונית במצב התובע - תוך סיבוכים וסיכונים מיותרים. "

נתן אייבושיץ לא סבל מעולם מסכיזופרניה, ומכיוון שמחלה זו נדירה – ר' את כתבתי "שקר הסכיזופרניה", אז כל התרופות שנוסו על נתן אייבושיץ, כדי לרפאו כביכול, היו בגדר ניסוי תרופות אכזרי, שרק במזל גדול לא הביאו אותו לנכות קשה ולהתאבדות. כי הרי, על סכיזופרנים מותר לנסות הכול.

קישורים:

יום רביעי, 16 בדצמבר 2009

ה- FDA מזהיר: תרופות אנטי פסיכוטיות כגון ריספרדל מסוכנות לחולי דמנטיה - אלצהיימר

ריספרדל היא תרופה אנטי פסיכוטית המשמשת לטיפול בחולים הסובלים מסכיזופרניה. ה- FDA לא מאשר שימוש בריספרדל לחולי דמנטיה.
תרופות אנטי פסיכוטיות נוספות משלשה דורות:
דור א': הלופרידול-הלידול, פרפנזין-פרפנאן, קלוטיאפון-אטומין, קלורופרומזין-לרגקטיל, זוקלופנטיקסול-קלופיקסול, קלופנטיקסול-פלואנקסול, סולפיריד-מודל.
דור ב': אולנזפין-זיפרקסה , ריספרידון-ריספרדל, ריספונד, ריספרידקס, ריספרידון, קואטיפין-סרוקאל, זיפרזידון-גיאדון, אמיסולפיריד-סוליאן, קלוזפין-לפונקס.
דור ג': אריפיפרזול - אביליפי

אזהרות ואמצעי זהירות של ה-FDA על שימוש בריספרדל לחולי דמנטיה (מתוך מסמך מאושר של ה-FDA על ריספרדל)

אזהרה: תמותה מוגברת בקשישים עם דמנטיה

חולים קשישים עם דמנציה הקשורה בפסיכוזה המטופלים בתרופות אנטיפסיכוטיות נמצאים בסיכון מוגבר למוות. מחקר פלצבו של 17 ניסויים מבוקרים(משך מודאלית של 10 שבועות), בעיקר בחולים הנוטלים תרופות אנטיפסיכוטיות טיפוסיות, חשף הסיכון למוות במטופלים בסמים של בין 1.6-1.7 פעמים מהסיכון למוות בחולים שטופלו בפלסבו.

במהלך של 10 שבועות של ניסוי מבוקר, שיעור המוות בחולים שטופלו בסמים (אנטיפסיכוטיים) היה כ -4.5%, בהשוואה לשיעור של כ 2.6% בקבוצת הפלצבו. למרות שסיבות המוות היו מגוונות, רוב מקרי המוות שניצפו היו לבביות וכלי הדם (למשל, אי ספיקת לב, מוות פתאומי) או זיהומיות (למשל, דלקת ריאות) .

מחקרים תצפיתיים מצביעים על כך, שבדומה לתרופות אנטיפסיכוטיות לא טיפוסיות, טיפול עם תרופות אנטיפסיכוטיות טיפוסיות עלול להגביר את התמותה.
באיזו מידה ניתן לייחס את ממצאי תמותה מוגברת ממחקרים תצפיתיים לתרופה אנטיפסיכוטיות, אינו ברור. (Risperdal (risperidone לא אושרה לטיפול בחולים עם דמנציה הקשורות פסיכוזה.


אירועי דם מוחיים שליליים, כולל שבץ, בחולים קשישים עם דמנציה הקשורה בפסיכוזה

אירועי דם מוחיים מסוכנים (למשל, שבץ, התקף איסכמי חולף), כולל מוות, היו מדווחים במטופלים (גיל ממוצע 85 שנים; טווח 73-97) בניסויים של ריספרדל -(Risperdal (risperidone בחולים קשישים עם דמנציה הקשורv פסיכוזה.

בניסויים מבוקרים פלצבו, היתה שכיחות גבוהה משמעותית של תופעות לוואי מוחיים בחולים שטופלו ב-risperidone בהשוואה לחולים שטופלו עם פלצבו.
Risperdal אינה מאושרת לטיפול בחולים עם דמנציה הקשורה בפסיכוזה.

עלון אזהרה של ה- FDA על ריספרדל לחולי דמנטיה
עלון אזהרה של ה- FDA על ריספרדל לחולי דמנטיהתופעות הלוואי נפוצות של ריספרדל ( Risperdal (risperidone מאתר MEDTV

ריספרדל נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלו, תופעות הלוואי המתרחשות בקבוצה של האנשים שנטלו את התרופה מתועדים בהשוואה לתופעות הלוואי המתרחשות בקבוצת ביקורת שלא לקחו את התרופה. כתוצאה מכך, אפשר לראות אילו תופעות לוואי התרחשו, ובאיזו תדירות הן מופיעות.

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של ריספרדל כוללות:

* נמנום - של עד 67 אחוזים של האנשים
* תיאבון מוגבר - עד 49 אחוזים
* עליה בזיהומים בדרכי הנשימה - עד 34 אחוזים
*עייפות - של עד 30 אחוזים
* נדודי שינה - עד 26 אחוזים
* חוסר מנוחה - עד 26 אחוזים
* הזלת ריר מוגברת - עד 22 אחוזים
* חרדה - עד 20 אחוזים
*כאבי בטן - עד 18 אחוזים
*צרבת או קלקול קיבה - עד 16 אחוזים
*בחילה - עד 16 אחוזים
*סחרחורת - עד 16 אחוזים
*כאבי ראש - עד 14 אחוזים.


תופעות לוואי של תרופות אנטי פסיכוטיות - אתר מיינד קליניק

תרופות דור א': הלופרידול-הלידול, פרפנזין-פרפנאן, קלוטיאפון-אטומין, קלורופרומזין-לרגקטיל, זוקלופנטיקסול-קלופיקסול, קלופנטיקסול-פלואנקסול, סולפיריד-מודל.

♦ תופעות לוואי נוירולוגיות:

  • כאלו שמופיעות תוך החודש הראשון של הטיפול

› דיסטוניה. התכווצות פתאומית של שרירים (כל שריר בגוף יכול להתכווץ אבל במיוחד של העיניים, של הצוואר, של הבליעה). אנשים צעירים וגברים סובלים יותר. תרופות בעלות פעילות חזקה יותר כמו הלופרידול בעלות סיכון גבוה יותר. מופיע במיוחד בשבוע הראשון של הטיפול.

› אקטיזיה. אי שקט מאוד משמעותי. האדם מתקשה לשבת ולהיות רגוע, לא יכול לשבת או לשכב. יכול לגרום לסבל נפשי משמעותי.

› תסמונת דמוי פרקינסון. עתיות, העטה במחשבות, "ראש ריק", תנוחה קפואה, ריריות יתר, הליכה קפואה.

› רעד בשפתיים

  • כאלו שמופיעות כעבור מספר חודשים של טיפול. מאוד חשוב לאבחן מוקדם תופעות אלו. במידה והם נמשכות זמן רב הן עשויות להיות בלתי הפיכות.

› דיסקינזיה מאוחרת. אלו תופעות מאוד משמעותיות שעשויות להופיע מספר חודשים אחרי הטיפול. בניסיון להקטין את השכיחות של הדיסקינזיה פותחו תרופות מהדור השני. הדיסקינזיה יכולה להופיע כתנועות לא רצוניות של הפה, הלשון, והלסת. יכולים להופיע תנועות לא רצוניות של הגוף.

› דיסטוניה מאוחרת. דבר דומה לדיסטוניה החריפה אבל מופיע מספר חודשים אחרי התחלת הטיפול. חשוב מאוד לאבחן היטב מאחר ודיסטוניה מאוחרת יכולה להחמיר במידה וממשיכים לקחת את הטיפול שגורם לזה.

› אקטיזיה מאוחרת. כמו אקטיזיה חריפה אבל שמופיע מספר חודשים אחרי הטיפול. אבחון מוקדם מאוד חשוב.

♦ תופעות לוואי אנטיקולינרגיות מאפיין רק חלק מהתרופות (פרפנאן, לרגקטיל). גורם ליובש בריריות, דופק מהיר, ראיה לא טובה, קשיים במתן שתן, עצירות.

♦ שינויים בלחץ הדם

♦ הפרעות בתפקוד המיני

♦ הפרעות אנדוקריניות: עלייה בפרולקטין: פרולקטין הינו הורמון שמאוד קשור לתפקוד המיני ושל הוסת. העלייה בפרולקטין יכולה לגרום לעל וסת, חוסר חשק מיני, הפרעה באורגזמה ועוד.

♦ עלייה במשקל. מספר רב של תרופות פסיכיאטריות גורמות לעלייה בתיאבון ובעקבות זה עלייה במשקל. מאוד חשוב לידע את החולים על אפשרות זו ולהציע דרכים להתמודד עם התופעה. מאוד חשוב לדון על עלייה במשקל מהשלבים הראשונים של מתן התרופה. עלייה משמעותית במשקל יכולה להוביל לעלייה בשומנים בדם וגם לסכרת.

♦ הפרעות בתפקוד המיני. תרופות פסיכיאטריות רבות יכולות לגרום להפרעות בכל המערכת של תפקוד מיני. הפרעות בזקפה, ביכולת להגיע לאורגזמה וליהנות ממין מופיעה אצל 20-30% מהחולים.

---------------

תרופות דור ב': אולנזפין-זיפרקסה ריספרידון-ריספרדל, ריספונד, ריספרידקס, ריספרידון, קואטיפין-סרוקאל, זיפרזידון-גיאדון, אמיסולפיריד-סוליאן, קלוזפין-לפונקס.

♦ תופעות לוואי קוגניטיביות (של החשיבה), עייפות וישנוניות שכיחים בתחילת הטיפול במיוחד עם אולנזפין, סרוקאול, וקלוזפין ולכן רצוי לתת לפני השינה. זיפרזידון לא גורם לעייפות יתר. במקרים מסוימים יכול לגרום להחמרה של סימפטומים של מצב טורדני כפייתי. במקרים בודדים יכול לגרום לעלייה באי שקט.

♦ תופעות לוואי ניורולוגיות:

תרופות מהדור השני גורמות לפחות תופעות לוואי אקסטרפירמידליות אבל במקרים בודדים אנו יכולים לצפות לתופעות אלו. כמו כן תופעות של דיסטוניה מאוחרת מופיעות לעיתים רחוקות עם קבוצה זו. זיפרזידון יכול לגרום לתופעות אקסטרפירמידליות לעיתים קרובות יותר.

פרכוסים יכולים להופיע עם קלוזפין ואולנזפין בשכיחות של 1-5% במיוחד במינונים הגבוהים. כשאר עולים מעל 600 מג' ליום של קלוזפין מומלץ לבצע א.א.ג.

♦ תופעות לוואי אנטיקולינרגיות. כמו בתרופות של הדור הראשון.

♦ תופעות לוואי במערכת הלב וכלי דם.

תרופות אלו יכולות לגרום לירידות בלחץ הדם עד עילפון. במיוחד במצבים של עלייה מהירה במינון. לחלק מהתרופות אפשרות לגרום ל תופעה שנקראת הערכת ה QTc בא.ק.ג. זו תופעה נדירה אך מסוכנת. ניתן לאבחן בקלות ע"י א.ק.ג. רצוי לבדוק במיוחד כאשר משתמשים במספר תרופות בו זמנית.

♦ עלייה במשקל. אפשר לקבל אותן התופעות כמו עם תרופות מהדור הראשון. תרופות מהדור השני יכולות לגרום לעליה משמעותית במשקל, במיוחד אלנזפין וקלוזפין. עד 50% מהחולים עולים כ 10-20% במשקלם תוך שנה מתחילת הטיפול.

♦ הפרעות אנדוקריניות. כמו בתרופות מהדור הראשון. ריספרידון ואמיסולפיריד מובילות לעלייה בפרולקטין באחוזים ניכרים. לא כל עלייה בפרולקטין גורמת לתופעות שליליות. צריך לבדוק כל מקרה לגופו.

♦ הוראות מיוחדות לתרופה קלוזפין. תרופה זו נחשבת ליעילה מכולם אבל השימוש בה מחייב מעקב צמוד של ספירת הדם. הרופא המטפל יכוון את החולה לדרישות המיוחדות לשימוש בתרופה זו.

♦ ריור יתר. יכול להיגרם במיוחד עם קלוזפין.

♦ חוסר שליטה על השתן. במיוחד עם קלוזפין.

--------------------------
דור ג' עדיין לא בארץ (דצמבר 2009)
קישורים:

יום שישי, 11 בדצמבר 2009

תרופות להפרעת קשב ריכוז - ADHD, דרכי פעולה ותופעות לוואי

תרופות להפרעת קשב ריכוזמתוך המאמר תרופות ADHD

האם סמי ADHD הם הדבר הנכון לך ולילדיך?


תרופות יכולות לעזור להפחית את הסימפטומים של היפראקטיביות, חוסר תשומת לב, ואימפולסיביות אצל ילדים ומבוגרים עם בעיות קשב וריכוז. אבל תרופות ADD / ADHD באות עם תופעות לוואי והסיכונים, והם לא אפשרות הטיפול היחידה. בין אם אתה ההורה או החולה, חשוב ללמוד את העובדות לגבי תרופות עבור ADD / ADHD כדי שתוכל לקבל את ההחלטה הנכונה על מה שהכי טוב לך או לילדיך.

תרופות הפרעות קשב: מה שאת/ה צריך לדעת

החלטה על שימוש בתרופות ADD / ADHD יכולה להיות קשה, אבל לימוד מוקדם של הנושא יכול לעזור. הדבר הראשון הוא להבין מה התרופות עבור ADD ו-ADHD יכולות או לא יכולות לעשות. חשוב להיות מציאותיים. תרופות ל-ADHD עשויות לעזור לשפר את היכולת להתרכז, לשלוט בדחפים, לתכנן קדימה, ולפעול באמצעות עם משימות. עם זאת, הגלולה אינה קסם שיתקן את הבעיות שלכם או של ילדיכם. גם כאשר התרופה פועלת, ילד עם ADD / ADHD עלול עדיין להאבק עם השכחה, בעיות רגשיות, ואת המבוכה החברתית, או מבוגר עם חוסר הארגון, קשיים במערכת היחסים.

חשוב גם להבין כי התרופה לא מרפאת ADD / ADHD. זה יכול להקל על הסימפטומים בזמן השימוש, אבל שמפסיקים ליטול את התרופות, הסימפטומים יחזרו. כמו כן, תרופות ה- ADD / ADHD עובדות טוב יותר עבור קבוצה מסוימת מאשר לאחרת. חלק מהאנשים חווים שיפור דרמטי,בעוד שאחרים רק רווחים צנועים.

כל אדם מגיב באופן שונה ובלתי צפוי לתרופות ADHD, השימוש בתרופה צריך תמיד להיות בפיקוח הדוק אישית על ידי רופא. כאשר הפיקוח על תרופות ADD / ADHD לא נעשה בזהירות, הסם פחות יעיל ויותר מסוכן.

תרופות ממריצות עבור הפרעות קשב

ממריצים הם הסוג הנפוץ ביותר של תרופות מרשם עבור הפרעת קשב. הן הוותיקות ביותר לטיפול ADD / ADHD , ועליהן נעשו מחקרים רבים לבדוק את האפקטיביות שלהם. תרופות אלו כוללות תרופות בשימוש נרחב כגון ריטלין, Adderall ו דקסדרין.

הרעיון הוא שממריצים אמורים לעבוד על ידי העלאת רמות דופמין במוח. דופמין הוא מוליך עצבי הקשור מוטיבציה, הנאה, תשומת לב, ותנועה.

עבור אנשים רבים עם בעיות קשב וריכוז, תרופות ממריצות מגבירות את הריכוז והמיקוד תוך צמצום התנהגויות היפראקטיביים ואימפולסיבי.

ממריצים עבור ADD / ADHD באים בשני אופנים: לטווח קצר וארוך. ממריצים לטווח הקצר מגיעים לשיא אחרי כמה שעות, יש לקחת 2-3 פעמים ביום. ממריצים לטווח ארוך כגון קונצרטה משתחררים בגוף באטיות כ- 8-12 שעות, והם נלקחים בדרך כלל רק פעם ביום.

הגרסאות לטווח עדיפות בדרך כלל, שכן לעתים קרובות אנשים עם ADHD מתקשים לזכור לקחת את הכדורים שלהם. נטילת רק מנה אחת ביום זה הרבה יותר קל ונוח יותר.

תופעות לוואי נפוצות של ממריצים עבור הפרעות קשב:

* תחושת חסר מנוחה ועצבנות
* קשיים בשינה
* אובדן תיאבון
* כאבי ראש
* קלקול קיבה

* עצבנות, מצב רוח לא יציב
* דיכאון
* סחרחורת
* פעימות לב מואצות
* טיקים

תרופות ממריצות עשויות לגרום לשינויים באישיות. יש אנשים שהפכו להיות מסוגרים, קרי רוח, נוקשים, פחות ספונטניים או דברניים. אחרים פיתחו סימפטומים אובססיביות כפייתית.

חששות בטיחות של ממריצים

מעבר לתופעות הלוואי, ישנם מספר חששות בטיחות הקשורים עם תרופות ממריצות עבור ADD / ADHD.

* השפעה על המוח המתפתח - ההשפעה ארוכת הטווח של תרופות ADD / ADHD על המוח המתפתח של הנערים עדיין לא ידוע. חוקרים מודאגים כי השימוש בתרופות כגון ריטלין על ילדים ובני נוער עלולים להפריע לתהליך התפתחות של מוח נורמלי.

* בעיות הקשורות ללב - תרופות ממריצות ל- ADD / ADHD נמצאו שעלולות לגרום למוות פתאומי אצל ילדים ומבוגרים עקב בעיות הלב. איגוד הלב האמריקני ממליץ לכל האנשים, כולל ילדים, לעשות הערכה לבבית כוללת לפני התחלת השימוש בממריצים.

* בעיות פסיכיאטריות - ממריצים עבור ADD / ADHD עלולות לעורר או להחמיר סימפטומים של עוינות, תוקפנות, חרדה, דיכאון, ופרנויה. אנשים עם היסטוריה אישית או משפחתית של התאבדות, דיכאון, או הפרעה דו קוטבית נמצאים בסיכון גבוה במיוחד, וכן יש לפקח בזהירות כאשר לוקחים ממריצים.

* שימוש זר - בעיה גוברת היא השימוש בממריצים למטרות זרות , במיוחד בקרב בני נוער ומבוגרים צעירים. סטודנטים נוטלים אותם לחיזוק כאשר חש לחץ לבחינות או כדי למשוך את כל הלילה ללימודים. אם הילד נוטל ממריצים, יש לוודא שהוא או היא לא משתפים אחרים בשימוש בגלולות או שמוכרים אותם.


ממריצי ADD / ADHD אינם מומלצים עבור אלו:

* בעלי כל סוג של מום בלב או מחלות
* לחץ דם גבוה
* פעילות של בלוטת התריס
* גלאוקומה
* רמות גבוהות של חרדה
* היסטוריה של שימוש בסמים


תרופות ממריצות - סכנות

התקשר לרופא שלך מיד אם לך או לילדך יש אחת מהתופעות הבאות בעת נטילת תרופות ממריצות לבעיות קשב וריכוז:

* כאבים בחזה
* קוצר נשימה
* התעלפות
* לראות או לשמוע דברים שאינם ממשיים
* להאמין לדברים שאינם ממשיים
* חשד או פרנויה


תרופות לא ממריצות עבור הפרעות קשב

בנוסף לסמים ממריצים המסורתית, יש תרופות אחרות המשמשות לטיפול ב- ADD / ADHD, , תרופות נוגדות דיכאון לא טיפוסיות (אטיפיקליות) כגון: סטרטרה (Strattera), ותרופות מסוימות ללחץ דם. ברוב המקרים, נעשה שימוש בתרופות שאינן ממריצות כאשר אינן עובדות, או גורמות לתופעות לוואי בלתי נסבלות.

סטרטרה - Strattera

Strattera, הידועה גם בשם הגנרי שלה atomoxetine , היא בתרופה הלא ממריצה היחידה שאושרה על ידי ה-FDA לטיפול ב- ADD / ADHD . בניגוד לממריצים, אשר משפיעים על דופמין, Strattera מגבירה את רמות הנוראפינפרין, כימיקל אחר במוח.

Strattera עובדת יותר זמן במוח מאשר סמים ממריצים, ומשפיעה מעל 24 שעות. זוהי אפשרות טובה עבור אלה שיש להם בעיה ליטול גלולה בבוקר. מאחר ויש לסטרטרה כמה תכונות נוגדות דיכאון, זה גם בחירה עבור אלה עם בעיית חרדה או דיכאון. יתרון נוסף הוא שאין לסטרטרה החמרה של תופעת לוואי טיקים או תסמונת טורט.

מצד שני, Strattera לא נראה יעילה כמו תרופות ממריצות נגד סימפטומים של היפראקטיביות.

תופעות לוואי נפוצות של Strattera כוללות:

* עייפות
* כאבי ראש
* כאב בטן
* בחילות והקאות
* סחרחורת
* התרגשות או עצבנות

Straterra עלולה לגרום נדודי שינה ודיכוי התיאבון, אך תופעות הלוואי הללו שכיחות יותר בקרב ממריצים.

סיכוני התאבדות של סטרטרה

על פי תווית האזהרה של Strattera, התרופה עלולה לגרום להגברת מחשבות אבדניות ופעולות מסוימות אצל ילדים ובני נוער. זהו סיכון מסוים אם לילד שלך יש הפרעה דו קוטבית או דיכאון בנוסף ל-ADHD.

יש לקרוא לרופא באופן מיידי אם הילד מפתח או מגביר מחשבות של התאבדות או שינויים במצב רוח או בהתנהגות, כולל עצבנות או חרדה קיצונית.

ההחלטה אם לקחת או לא לקחת תרופות הפרעות קשב

גם כאשר חמושים עם כל העובדות, ההחלטה אם לקחת או לא לקחת ADD / ADHD תרופות לא תמיד קל. אם אינך בטוח, לא למהר עם ההחלטה. קח את הזמן לשקול את האפשרויות שלך. ואם התרופה היא עבור הילד שלך, הקפד לקבל את הדעה שלו או שלה בקבלת ההחלטות.

והכי חשוב, לסמוך על האינסטינקטים שלך לעשות מה שאתה מרגיש נכון. אל תתן לאף אחד להלחיץ אותך, יהיה זה הרופא שלך, או מנהלת בית הספר של הילד שלך, אם אתה לא מרגיש בנוח עם זה או מוכן לקחת צעד נוסף.

שאלות לשאול רופא מומחה ל- ADD / ADHD

התייעצות עם רופא מומחה ADD / ADHD או פסיכיאטר מנוסים יכולים לעזור לך להבין את היתרונות והחסרונות של התרופות. הנה כמה שאלות לשאול:

* מהם הטיפולים שאינם תרופתיים ל- ADD / ADHD אתה ממליץ?
* האם הפרעות הקשב שלי יכולות להיות מנוהלות ללא תרופות?
* אילו תרופות אתה ממליץ ומה הן תופעות הלוואי?
* עד כמה התרופה יעילה עבור ADD / ADHD?
* כמה זמן ידרש לטיפול התרופתי?
* כיצד תיושם ההחלטה להפסיק את השימוש בתרופות?
.

.
קישורים: