‏הצגת רשומות עם תוויות בית משפט לנוער. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בית משפט לנוער. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 31 במאי 2013

כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו - המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן

יהושוע גייפמן - קרקע פוריה לשרלטנות ושחיתות נגד משפחות מוחלשות
מאי 2013 - שופט יהושוע גייפמן - בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 - ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.
 הקטין בן להורים גרושים. במסגרת הליך נזקקות עפ"י חוק הנוער הוצא הקטין ממשמורת הוריו, ולאחר שהות במשפחות אומנה ובמרכז חירום - נמצא ממאי 2010,  בהתאם לצו שיפוטי, בפנימייה טיפולית.

השופט יהושוע גייפמן דחה את הערעור והורה על מתן בכפייה את הסם הפסיכיאטרי האנטי פסיכוטי ריספרדל לקטין בניגוד לרצונו ורצון הוריו.
ניתן להבחין במספר ליקויים חמורים בהחלטתם של שופט המחוזי יהושוע גייפמן ושופטת הנוער מיכל קפלן רוקמן:

ניגוד עניינים חמור

השופטים יהושוע גייפמן ומיכל רוקמן אימצו חוות דעת של פסיכיאטרית העובדת בפנימייה בה מוצב הקטין, שיש לכפות על הקטין את הסם הפסיכיאטרי ריספרדל - ואולם ברור כי הפסיכיאטרית של הפנימיה המקבלת את שכרה מהפנימיה שכל ענייניה הישרדות ורווח הנה בעלת אינטרסים מובהקים לסמם הקטינים כדי להוזיל עלות החזקתם במוסד. מן הראוי היה כי בית המשפט היה מתייחס לניגוד עניינים חמור זה או ימנה פסיכיאטר מטעמו.

טיוח  היסטורית כליאת הקטין במוסדות משרד הרווחה

מדובר בקטין הנמצא שלש שנים או יותר בכפייה במוסדות משרד הרווחה אשר יום אחד החליטו המוסדות והפסיכיאטרית מטעמם לכפות עליו בנוסף סמים פסיכיאטריים. יהושוע גייפמן מטייח את הרקע של הקטין במוסדות אשר הטבילה אותו להתדרדרות כפי שטוענים מוסדות הרווחה והפסיכיאטרית מטעמם.

טיוח נגד ההורים והפסיכיאטר מטעמם

יהושוע גייפמן מציין כי הפסיכיאטר מטעם ההורים מכיר היכרות שטחית את הקטין כדי לפסול חוות דעתו, חרף המקובל כי חוות דעת פסיכיאטריות ניתנות על סמך היכרויות שטחיות עם המטופל. גייפמן נמנע מלהסביר מדוע לא די בהיכרות השטחית, מחשש כי יחשף שאין לנער שום הפרעה פסיכיאטרית משמעותית המחייב טיפול בסמים פסיכיאטריים.

עדויות מיותרות נגד הקטין והוריו

גייפמן מצטט עדות האפוטרופוס עו"ד מרי סבד שמש הטוענת "שהחלטת בית משפט קמא תואמת את טובת הקטין, ניתנה לאחר חקירת הפסיכיאטרים על חוות דעתם, ונועדה לעצור הידרדרות נפשית במצבו. עוד הוסיפה שאמנם הקטין אינו מעוניין בטיפול התרופתי, אולם רצונו של הקטין אינו תואם את טובתו, ועמדתו אינה עצמאית אלא מושפעת באופן מכריע מעמדת האם המתנגדת לטיפול, והקטין אף מתייחס לאירועים השונים שהתרחשו בצבעים הנוחים לו" - לא ברור מה חידשה האפוטרופוסית בעדותה המצטטת את הקטין אותו חובה להביא לעדות, וכן חוות דעת פסיכיאטרים אותם היועץ המשפטי מציג. גייפמן פועל בדרך של הצגת כמה שיותר עדויות נגד הקטין והוריו גם אם אין בהם שום בסיס עובדתי ממקור ראשון או אין הבם מאומה בדי ליצור בלבול ולהשחיר את הקטין והוריו.


מיסוך זהויות הפנימיה, הפסיכיאטרית ופקידות הסעד לחוק הנוער

גייפמן נמנע בפסק הדין לציין את זהויות הפנימיה, הפסיכיאטרית ופקידות הסעד לחוק הנוער חרף העובדה כי מדובר בעובדי רשויות ומוסדות הנתמכות מתקציב המדינה, ואשר לציבור עניין לדעת זהות אנשים אלו העוסקים בכפיית נערים לשהות במוסדות, והלעטתם בסמים פסיכיאטרים, ע"פ החלטות בתי משפט בדלתיים סגורות ללא ראיות.
התנהגותו של גייפמן מדיפה חוסר אמינות, ומתן במה לעדים עם מסכות לבוא ולהעיד חוות דעת משמיצות כרצונם מבלי שהציבור יראה פניהם.


הטיית משפט - עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו

בפסק הדין מצטט גייפמן עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו, תוך השמצות נגדם. חובתו של שופט להציג את התמונה כולה לרבות עדויות בעד ונגד ללא משוא פנים והטיית הדין.

 סוף דבר

פסק הדין של השופט יהושוע גייפמן מדיף ריח של משוא פנים לכפיית סמים פסיכיאטרים לילדים הכלואים בפנימיות משרד הרווחה תוך מיסוך פניהם של הפנימיה פקידות הסעד והפסיכיאטרית מטעם הפנימיה.

מדובר בילדים הנכלאים ע"פ החלטת בתי משפט לנוער ועוד "מומחים" ושרלטנים הרואים בילדים כלי מסחר לעשיית כסף, המדברים בשפה אחת נגד הילדים והוריהם מאחורי דלתיים סגורות וללא ראיות.

התנהגותו של יהושוע מהווה קרקע פוריה לשרלטנות ושחיתות נגד משפחות מוחלשות.

קישורים:

חשש לטיפול בריטלין בכפייה בניגוד לחוק הנוער לילד במשפחת אומנה בכפייה - השופטת עדנה בן לוי- ינואר 2009 - בהליך בתיק נזקקות 538/04 תבעה פקידת סעד מחוזית חוה לוי מתן ריטלין לילד כבן 8 המוצב במשפחת אומנה בצו בית משפט. אמו של הקטין מתנגדת למתן הסם הפסיכיאטרי ריטלין לבנה - לצורך החלטה האם לתת את הסם לילד הובאו שלשה מומחים מתחום הפסיכיאטריה: הפסיכיאטרית ד"ר פטרה זקהיים, ופסיכיאטר ד"ר גיא שוסהיים מטעם פקידת הסעד חוה לוי, והפסיכיאטר ד"ר גדעון רצוני מנהל מחלקת נוער בבית החולים שלוותא מטעם בית המשפט...

גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים - הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 -ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים... 

פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז" 

פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה" 

סיפורו של נער שהרווחה החליטה להוציאו מביתו ומשפחתו למוסד פסיכיאטרי 

הונאות הענק של חברות התרופות

יום רביעי, 22 ביולי 2009

חשד: עובדים בבי"ח זיו בצפת אנסו נער בן 13 שאושפז בכפייה במחלקה הפסיכיאטרית

22 ביולי 2009 - מדובר קטין בן 13 שחוזר מטיבט, במצב של מדיטצית יתר, אשר מומחים לרפואה טיבטית מכנים אותו "סוק לונג" והפסיכיאטרים "מצב פסיכוטי קטטוני". הוא מאושפז בכפייה מבלי שהוכרז נזקק, אשפוז שהופך להיות למורת רוחה של האם בחלוף מספר ימים שבהם היא נוכחת שמצבו בעקבות האשפוז אינו משתפר ואף להדרדר.
פקידת הסעד ובית משפט לנוער מרחיקים את האם מבית החולים, בין היתר משום התנגדותה לאישפוז הכפוי של בנה, ועקב טענותיה על הטיפול הלא ראוי שמקבל הקטין בבית החולים.

האם ערערה לבית משפט מחוזי. השופט יצחק עמית
(קובץ החלטת בית המשפט) קבע כי לא ניתן להשאיר את הנער באשפוז כפוי וזאת היות ואשפוז כפוי זה אינו עוזר לו ואף מזיק לו, כאשר הפסיכיאטר מטעם המדינה טען כי יש להותיר את הנער באשפוז כפוי וזאת משום ש"אינו אוכל בכוחות עצמו" קבע השופט בפסקנות כי "אמו יכולה לסייע בהאכלתו בבית"
כשחזר הנער לביתו החל להתאושש וכעבור מספר ימים, התרשמה אימו על סמך התנהגותו ומשפטים שאמר כי נאנס במהלך אישפוזו הכפוי.

.

.
האם הגישה תלונה במשטרה על אונס בנה בבית חולים זיו בצפת
משטרת חיפה פתחה בחקירה בעקבות תלונה של האם. האם טענה בתלונה כי בנה נאנס על ידי עובדים בבית החולים. תנועת אומ"ץ, שמסייעת למשפחה, פנתה היום (רביעי) לשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' ולסגן שר הבריאות יעקב ליצמן וביקשה מהם לבצע חקירה יסודית ומהירה של התלונה.

אומ"ץ פנתה בדרישה לשר לביטחון פנים וסגן שר הבריאות לפתוח בחקירה
במשטרת חיפה אישרו את דבר הגשת התלונה וציינו כי הנושא נמצא בחקירה. יו"ר הנהלת אומ"ץ, אריה אבנרי, כתב לאהרונוביץ' ולליצמן: "תנועת אומ"ץ טיפלה בשבועות האחרונים בפרשה זו והיו לה אספקטים חמורים, ביניהם אשפוז בכפייה מבלי שהנער הוכרז כקטין נזקק ותוך חשד לביצוע עבירות נוספות על המנהל התקין, במהלך הטיפול הרפואי והמשפטי של הרופאים שטיפלו בנער".

בסיום מכתבו לשר לביטחון פנים ולסגן שר הבריאות, מדגיש אבנרי כי "תנועת אומ"ץ רואה בחומרה רבה את החשדות האחרונים ותובעת לנקוט בכל הצעדים הדרושים על מנת להביא לכך שהחקירה תהיה יסודית ומהירה. אם אמנם יתברר שיש ממש בחשדות, יש למצות את הדין עם העובדים שהתעללו בנער חסר הישע".

בית חולים זיו בצפת מתחמק
מבית החולים זיו נמסר כי "הבדיקה האמורה שדווחה כי התבצעה בנער, בוצעה על פי הנטען שמונה ימים לאחר ששוחרר הנער מאשפוז במרכז הרפואי זיו ולא היה באחריותנו. תמוהה בעיננו הקביעה הנחרצת, כי האירוע הנטען התרחש במהלך האשפוז על ידי עובדי המרכז הרפואי. לאחר קבלת התלונה דיווחנו על התלונה כחוק למשרד הבריאות ולמשטרת ישראל. ונקיים שיתוף פעולה מלא עם משטרת ישראל בחקירתה את מקרה התלונה".
.
קישורים:

יום שני, 1 ביוני 2009

השופטת שושנה שטמר כפתה טיפול בריטלין לילד במשפחת אומנה, בניגוד לחוק הנוער, ובניגוד לרצון אימו

שופטת שושנה שטמר - כפיית סם פסיכיאטרי על יתום רווחה בניגוד לחוק ולכלליםמבוסס על המאמרים: האם פקידי הסעד אוהבים ילדים? עו"ד יעל גיל, והשופטת הכריעה - הילד יקבל ריטלין, רותי אברהם, NEWS1 מרץ 2009.
."טיפול והשגחה" במשפחת אומנה - גם בכפייה, וגם בריטליןבענ"א 5158-02-09 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כדלקמן :
ילד שסובל מבעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות, יטופל בריטלין, על אף התנגדות אמו הביולוגית. הילד בן השמונה, הוכרז כקטין נזקק והוצא מבית האם כבר לפני מספר שנים, על אף התנגדות אמו. הבקשה למתן ריטלין לילד, הוגשה ע"י רשויות הרווחה וע"י האפוטרופס לדין שמונה לקטין.
האם התנגדה לבקשה, היות ולפי חוות דעת שנמצאה בידה, ריטלין הנו סם מסוכן וממכר, אשר יש לו השפעות קשות ובלתי הפיכות.
האם טענה, כי "הריטלין נועד לשתק את רצונו של בנה להישאר במחיצתה והוא בא במקום טיפול במצוקתו ובשל כשלון ההורים האומנים להציב לילד גבולות...ההחלטה לתת ריטלין אינה עולה בקנה-אחד עם הגישה לפיה החברה מתערבת באוטונומיה של ההורים רק במקרים מצילי חיים". האם הצטיידה בחוות דעת של רוקח-יועץ אילן סלומון, שטען כי מדובר ב"סם מסוכן" שיש לו תופעות לוואי רבות וכי "בשימוש ממושך גורם לתלות והתנהגות פסיכוטית". האם טענה עוד, כי אם הילד יוחזר למשמורתה, יעלמו כל התופעות הבעייתיות מהן הוא סובל. כמו-כן, היא טענה, שעפ"י הוראות היצרן, אסור לתת ריטלין למי שסובל מחרדה ומטיקים, מהם בנה סובל.
.
בית המשפט משתמש בחוק האפוטרופסות למתן טיפול פסיכיאטרי בכפייה לקטין, במקום חוק הנוער
חוות דעת אשר הוגשה לבית המשפט של המומחה אשר מונה מטעם ביהמ"ש, קבעה כי יש לתת לקטין ריטלין. בפסה"ד נקבע כדלקמן :
"הנתונים שהביאו המומחים הפסיכיאטרים מטעם המשיבות, הם בעלי משקל רב ומשכנעים שהטיפול הוא לטובתו של הקטין במניעת פגיעה בעתידו, ביחסיו עם הסובבים אותו, במניעת הידרדרותו לסמים, ואף לבריאותו הנפשית והפיזית. אם הסיכויים להשתלבותו של הקטין באופן טוב יותר בחברה, בהשגת מקצוע ובהימנעות מלהגרר לסמים יעלו כתוצאה מנטילת ריטלין, הרי הטיפול בריטלין מיועד להיטיב עם הקטין הן בתחום הפיזי והן בתחום הנפשי של בריאותו."

ביהמ"ש קבע, כי מכוח סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ניתנת לו הסמכות לקבוע, כי יש לתת לקטין ריטלין, למרות התנגדות הוריו:
"68. (א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או -כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין, פסול-הדין, או החסוי פנה אליו בעצמו.

(ב) הייתה הבקשה להורות על ביצוע ניתוח או על נקיטת אמצעים רפואיים אחרים, לא יורה על כך בית המשפט אלא אם שוכנע, על-פי חוות דעת רפואית, כי האמצעים האמורים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין, פסול הדין או החסוי."

.
טיפול פסיכיאטרי זול בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות בניגוד לרצון ההורים שהציעו חלופה
פסק דין זה, מעלה כמה סוגיות שנויות במחלוקת. אחת הסוגיות היא הויכוח, אשר קיים בין מומחים רבים, בעד ונגד מתן ריטלין. מצד אחד טוענים המומחים, כי מדובר בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות ומצד שני טוענים מומחים אחרים, כי הוא מביא לשיפור ניכר בחייהם של מי שסובלים מבעיות קשב וריכוז. מצד אנשי הרפואה האלטרנטיבית, יש הגורסים, כי ניתן, להשתלט על בעיית הפרעות הקשב והריכוז באמצעים אחרים שהם פחות חמורים וללא תופעות הלוואי של הריטלין, אך דורשים משך טיפול והשקעה גדולים יותר. כמו-כן, עולה כאן סוגיה בעייתית מאוד, הנוגעת לכך, שביהמ"ש קבע כי יש לתת ריטלין לקטין, בניגוד לרצון הוריו.
.
טיפול נפשי לקטין בחוק הנוער: על סמך חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי, או פסיכולוג מומחה
ברע"א 1943/06 (מתוך המאגר המשפטי נבו) קבעה שופטת בית המשפט העליון, כבוד השופטת עדנה ארבל בעניין קטינה, אשר הוכרזה כקטינה נזקקת על-פי חוק הנוער, כדלקמן:

"לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובמסמכים המצורפים, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

המסגרת הנורמטיבית למתן טיפול נפשי לקטין, עליו הורה בית המשפט בענייננו, מצויה בסעיף 3ד לחוק הנוער, הקובע:
"(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:

(1) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית, המצריכות טיפול פסיכיאטרי לשם מניעת סיכון פיסי לקטין או לזולתו או לשם מניעת נזק נפשי חמור להתפתחותו;
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים".

המחוקק קבע, אם כן, כי מתן טיפול פסיכולוגי לקטין, כפי שהורה בית המשפט בענייננו, צריך להתבסס על חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבחן את הקטין, בעקבותיה נוכח בית המשפט כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. כן מוסיף וקובע הסעיף בסעיף קטן (ב), כי צו שכזה יינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה המטפל בקטין, כשכל אחת מהתקופות לא תעלה על שלושה חודשים.

במקרה דנן עולה חשש, כי בתי המשפט לא התבססו על הוראות הסעיף בעת שהכריעו בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער
.

קישורים:

יום שלישי, 19 במאי 2009

השופטת היאם קרואני חרגה מהחוק ומהכללים - נער אושפז בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי

במאי 2009 פורסם המאמר: "השופטת חרגה מהחוק ומהכללים - נער אושפז בבית חולים", רות אברהם, NEWS1.
מדובר במכתב בקשה ששלחו הפסיכיאטר המחוזי ד"ר גרינר וסגנו ד"ר ג'ראיסי לבית המשפט, ובו טענו כי החלטת בית המשפט להאריך בשלושה חודשים את אשפוזו בכפייה של נער בן 13, נעשתה תוך הפרת שורה של חוקים, בהם חוק זכויות החולה, חוק טיפול בחולי נפש וחוק הנוער. להלן נמאמר.
.
מכתב שהגיע לידי News1 חושף פרשה חמורה מצד בית משפט שכפה אשפוז על בן 13 הפרשה נחשפה בפנייתם של הפסיכיאטר המחוזי וסגנו לשופטת, לנשיא בית המשפט ולמנהל בתי המשפט
.
פרשה חמורה של אשפוז נער בכפייה על-ידי שופטת, תוך חריגה מהחוק.
הפסיכיאטר המחוזי צפון וסגנו פנו (יום ב', 11.5.09) בבקשה לשופטת בית משפט לנוער בקריות, היאם קראוואני, להורות לאלתר על העברת נער המאושפז בכפייה בבית חולים זיו, לבית החולים שלוותה.
השניים, הפסיכיאטר המחוזי ד"ר גרינר וסגנו ד"ר ג'ראיסי טוענים במכתב כי החלטתה להאריך בשלושה חודשים את אשפוזו בכפייה של הנער, נעשתה תוך הפרת שורה של חוקים, בהם חוק זכויות החולה, חוק טיפול בחולי נפש וחוק הנוער. במכתב שהגיע לידי News1 והעתקיו נשלחו גם למנהל בתי המשפט השופט משה גל, לנשיא בית משפט השלום בחיפה אהוד רקם, כמו גם למנהל בית חולים זיו ד"ר אוסקר אמבון, מגוללים הפסיכיאטר המחוזי וסגנו השתלשלות שהובילה להארכת אשפוז הנער בכפייה בניגוד לחוק.
.
דעת הפסיכיאטרים לא נשקלה
השניים מציינים כי פנייתם באה בעקבות החלטת השופטת קרוואני (יום א', 10.5.09) להאריך את אשפוז הנער בכפייה למשך שלושה חודשים. החלטה שהתקבלה, לטענתם, בניגוד להוראות החוק לטיפול בחולי נפש וחוק הנוער. זאת מאחר שחוות דעתם כפסיכיאטרים משפטיים בנושא המשך האשפוז "לא נתבקשה ולא נשקלה כלל על-ידי בית המשפט". השניים מדגישים כי החלטת השופטת ניתנה על-בסיס חוות דעת של פסיכיאטר לילדים ולנוער מבית חולים זיו, ד"ר וורגפט, למרות שהחוק קובע כי אשפוז בכפייה יותר רק על-סמך אישור פסיכיאטר מחוזי על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, אשר בדק את הקטין."הפסיכיאטר המחוזי לא אישר מעולם בחתימתו חוות דעת זו שהוגשה לבית המשפט ומשום מה התקבלה על ידו. כמו-כן, לא זכור לנו שד"ר וורגפט קיבל מינוי שר לכהן כפסיכיאטר מחוזי ולא ידוע לנו על הליך מינוי של פסיכיאטר מחוזי על-ידי בית משפט בישראל, שנכבד ככל שיהיה גם הוא כפוף לחוק".
.
סירוב המנוגד לחוק זכויות החולה
לדבריהם, גם ההחלטה להורות על בדיקת הנער והטיפול בו בכפייה ניתנה בחוסר סמכות שכן הוא לא הוכרז כ"קטין נזקק" כנדרש, לפיכך "לא ברור כיצד הוארכה ב-10.5.09 תקופת אישפוזו של הקטין מבלי שיוגדר 'קטין נזקק'".
בהקשר לכך הם מוסיפים, גם המלצת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית בטירת הכרמל להאריך את האשפוז הכפוי על-פי חוק הנוער, ניתנה ללא סמכות מאחר שלא התבססה על אישור פסיכיאטר מחוזי לחוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער. במכתבם אל השופטת מציינים הרופאים את סירובו של בית חולים זיו לבקשת משפחת הנער להעבירו לאשפוז בבית חולים במרכז הארץ, בנימוק כי קיים חשש לחייו בנסיעה בת שלוש שעות. הם מביעים תמיהה על נימוק זה בשעה שהנער הועבר "על-פי הכתוב, לוועדה פסיכיאטרית מחוזית בטירת הכרמל - מרחק נסיעה של כארבע שעות הלוך ושוב". הכותבים גם מותחים ביקורת על-כך שגם השופטת סירבה לבקשת המשפחה להעביר את הנער, וציינו כי הסירוב מנוגד לחוק זכויות החולה. לדבריהם, זכותה של משפחת הנער להעבירו לטיפול במקום שיבחרו וגם לקבל "דעה שנייה".
.
פרשת "הפרופסור הידוע שהודח"השניים מזכירים את "הסערה שפרצה בארץ והביאה להדחתו מתפקידו של פרופ' ידוע שפורסם כי מנע ממטופל דעה נוספת וטיפול בבית חולים אחר". דבריהם מרמזים לפרשת דסי רבינוביץ, נערה שחלתה בסרטן ונאבקה במערכת הבריאות על זכותה לדעה שנייה. רבינוביץ טופלה בידי פרופ' אליעזר רחמילביץ מבית חולים הדסה בירושלים אלא שלאחר שעברה בלא אישורו לטיפול אצל רופא אחר בבית חולים אחר, מנע ממנה טיפול תומך במחלקתו.
רבינוביץ יצאה למאבק במערכת הבריאות וסיפורה פורסם בזמנו על-ידי רונאל פישר במעריב. בעקבות הפרסום הוקמה ועדה במשרד הבריאות והוחלט להגיש קובלנה נגד פרופ' רחמילביץ שבעקבותיה ננזף. מאבקה של רבינוביץ העצים את זכותם של חולים לקבלת דעה שנייה.
.
יחס של כבוד לחולה נפש
עוד מתייחסים השניים למעמד האם של הקטין. לדבריהם, היא האחראית עליו כל עוד לא הוכרז "קטין נזקק" והיא זכאית לבקש דעה נוספת או אשפוז וטיפול בכל מוסד רפואי "במיוחד שלפי מטפליו הטיפול האינטנסיבי במשך 3 חודשים לא שיפר משמעותית את מצבו". לפיכך, אם מטפליו של הקטין סבורים כי "האם אינה שפויה, מסכנת חיים ומכעיסה אותם, זכותם לפעול כדין על-מנת למנוע סיכון חיים עקב מחלתה. משלא עשו כן עליהם להתייחס בכבוד לדעתה, מה גם שאנו סבורים שגם לדעתו, לבקשותיו ולזכויותיו של חולה נפש יש להתייחס בכבוד". במכתבם, פונים השניים ב"קריאה נרגשת" לבית משפט "לתקן את הטעון תיקון ולאשר קביעתם כי הקטין יועבר להמשך אשפוז וטיפול במחלקת ילדים ונוער מבית חולים שלוותה - לאלתר".
.
אומ"ץ תובעת לחקור התנהלות משרד הבריאות בבית החולים זיו בצפת בפרשת אשפוז כפוי של נער בן 13
ב- 13/07/2009 פנתה תנועת אומ"ץ אל מבקר המדינה בדרישה לבדוק את התנהלות מערך הפסיכיאטריה במשרד הבריאות ואת התנהלותו של בית החולים זיו בצפת בפרשת אשפוזו הכפוי של נער בן 13 שאובחן כבעל הפרעות נפשיות.
במכתבו של יו"ר הנהלת אומ"ץ, אריה אבנרי, אל מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, נאמר:
"אנו פונים אליך בבקשה לבדוק את התנהלות מערך שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות ובית החולים הממשלתי זיו בצפת בפרשת אשפוזו הכפוי של נער בן 13 מבלי שהוכרז קודם לכן כ'נזקק' כנדרש בחוק, תוך ביצוע עבירות חמורות על כללי המנהל התקין.
לאחרונה טיפלה אומ"ץ בפרשת האשפוז הכפוי של נער בן 13 בבית החולים זיו בצפת בעקבות פנייתה של אימו של הנער אל התנועה. בין השאר התברר כי בנער המאושפז בבית החולים מבלי שהוכרז כקטין נזקק, היה שימוש שגוי כנראה בתרופות והוצאו הגבלות על אימו חד-ההורית ואיפשרו לה לראותו רק שעה ביום.
הפסיכיאטר של מחוז הצפון, ד"ר אלי גרינר, שהחל לטפל בפרשה בעקבות פניית אומ"ץ, הופתע לשמוע שנעשו פעולות מאחורי גבו לרבות פנייה לבית משפט להארכת תקופת האשפוז הכפוי. במקביל התברר שהרופא שטיפל בנער לא פעל כראוי ואף סירב להיעתר לבקשת האם להעבירו למוסד רפואי אחר.אתמול החליט בית המשפט להורות על שחרור הנער בתנאים מסויימים. כבוד השופט משה עמית מבית המשפט המחוזי בחיפה מתח ביקורת חריפה על התנהלות בית החולים זיו וטען שיש לערוך רביזיה בחוק הנוער בכל הקשור לאשפוז פסיכיאטרי.
במהלך טיפולה של אומ"ץ בפרשה פנינו בין השאר אל ס' שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן והתלוננו על המקרה החמור. בתגובה לכך השיב לנו ראש מערך שירותי הנפש ד"ר יעקב פולאקביץ כי הנושא מוכר לו היטב והוא אף ליווה אותו כמעט מתחילתו ואינו מוצא לנכון להמשיך ולדון בו. המשמעות היא שד"ר פולאקביץ נתן את ידו בדיעבד למעשה בלתי חוקי לכאורה.
אנו מבקשים גם לבדוק את התנהלותם של הרופאים הבאים שיש להם חלק מרכזי בפרשה זו:
1. ד"ר אוסקר אמבון – מנהל בי"ח זיו
2. ד"ר אילונה טרברשטק – מנהלת היחידה לפסיכיאטריה ילדים, בי"ח זיו
3. ד"ר יצחק וורגפט – הרופא המטפל
נראה לנו שהבדיקה חייבת להתמקד גם בהערות נוספות של השופט הקשורות בתפקוד הכללי של יישום חוק אשפוז בני נוער וילדים.
תנועת אומ"ץ תהיה מוכנה להעמיד לרשות משרד מבקר המדינה את כל המסמכים הרלוונטיים הנמצאים ברשותה."
העתק מהמכתב נשלח אל סגן שר הבריאות, ח"כ הרב יעקב ליצמן.
.
במקביל מתחה אומ"ץ ביקורת חריפה על המועצה לשלום הילד שנמנעה מלטפל בפרשה חמורה זו למרות פנייתה של אומ"ץ ובכך חטאה ליעדיה.
בין השאר התברר כי בנער המאושפז בבית החולים מבלי שהוכרז כקטין נזקק, היה שימוש שגוי כנראה בתרופות והוצאו הגבלות על אימו חד-ההורית ואיפשרו לה לראותו רק שעה ביום.
הפסיכיאטר של מחוז הצפון, ד"ר אלי גרינר, שהחל לטפל בפרשה בעקבות פניית אומ"ץ, הופתע לשמוע שנעשו פעולות מאחורי גבו לרבות פנייה לבית משפט להארכת תקופת האשפוז הכפוי.
במקביל התברר שהרופא שטיפל בנער לא פעל כראוי ואף סירב להיעתר לבקשת האם להעבירו למוסד רפואי אחר.
.
בית המשפט המחוזי בחיפה הורה על שחרורו של הנער
ב- 12 ביולי 2009 החליט בית המשפט להורות על שחרור הנער מהאישפוז הפסיכיאטרי הכפוי בבית חולים זיו בצפת בתנאים מסויימים.
.
השופט יצחק עמית מבית המשפט המחוזי בחיפה מתח ביקורת חריפה על התנהלות בית החולים וטען שיש לערוך רביזיה בחוק הנוער בכל הקשור לאשפוז פסיכיאטרי.
.כשחזר הנער לביתו החל להתאושש וכעבור מספר ימים, התרשמה אימו על סמך התנהגותו ומשפטים שאמר, כי נאנס במהלך אישפוזו הכפוי. האם הגישה תלונה במשטרה על אונס בנה בבית חולים זיו בצפת.
.
קישורים: