 |
| פסיכיאטר אילן רבינוביץ' - איור: יעל בר |
הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ, המגיש את התוכנית "שעת נפש" עם חנוך דאום בגל"צ, הציע ביום חמישי האחרון למאזין לפורר תרופה פסיכיאטרית לכוס המשקה של בתו - ללא ידיעתה. הסיבה: "אחרת תאבדו את הילדה". פסיכיאטר בכיר: "אסור לתת יד לסוג ייעוץ שכזה". רבינוביץ: "מדובר במקרה חריג"
טיפול פסיכיאטרי ללא ידיעת המטופל: בשיטה זו הציע הפסיכיאטר הנודע ד"ר אילן רבינוביץ לאב לטפל בבתו, במסגרת התוכנית "שעת נפש" אותה הוא מגיש בגל"צ יחד עם העיתונאי חנוך דאום. בתוכנית ששודרה ביום חמישי האחרון, המליץ רבינוביץ לאביה של מאזינה הנמצאת במצוקה לשים בכוס המשקה שלה כדורים פסיכיאטרים - ללא ידיעתה.
"אחרת אתם תאבדו את הילדה"
ד"ר אילן רבינוביץ הוא מומחה לפסיכיאטריה, המתראיין בתוכניות רבות ברדיו ובטלוויזיה. רבינוביץ גם משמש הפסיכיאטר של התוכנית "האח הגדול" של קשת, ומגיש את התוכנית "שעת נפש" בה הוא מייעץ למאזינים בגלי צה"ל.
המקרה אירע כשמאזין התקשר וסיפר כי בתו מצויה במצוקה נפשית וממאנת להגיע לטיפול פסיכיאטרי. ד"ר רבינוביץ איבחן את מצבה הנפשי של בתו דרך הטלפון, והמליץ לאביה לפורר כדורים פסיכיאטרים לתוך כוס המשקה של בתו ללא ידיעתה. רבינוביץ אומר לאב: "מה שאני מציע לך... ממה שאתה מתאר ומהניסיון הקליני הרב שלי, לא נראה לי שיש סיכוי שתצליח להביא אותה לטיפול או שתהיה לה תובנה שהיא חולה וסובלת". רבינוביץ מציע שההורים יקבעו תור אצל פסיכיאטר שייתן להם אבחנה, כנראה של "הפרעה אכילה או גלישה פסיכוטית", יוצע להם טיפול על-ידי הפסיכיאטר, ואז "אתם תתנו לה בלי ידיעתה במשקה או באוכל. אין לנו כאן ברירה, כי אחרת אתם תאבדו את הילדה".
דאום שואל את רבינוביץ אם מהלך כזה הוא חוקי, ורבינוביץ משיב: "אני כאן אומר... אני מדבר אליו גם כרופא וגם כאבא. כאן זה מצב מסכן חיים".
.
.
"אחת הזכויות הבסיסיות שלנו - גופנו"
יש לציין כי על פי חוק, חל איסור לכפות על אדם טיפול אם אינו ברמת מסוכנות גבוהה ואם אינו מהווה סכנה לסביבה. החוק גם קובע כי טיפול בכפיה ייעשה אך ורק באישור של ועדה רפואית או בהחלטת הפסיכיאטר המחוזי. טיפול שכזה נעשה לרוב רק באישפוז.
"בשום מקרה אב או כל דמות אחרת לא יכול לתת טיפול כפוי", אומר ל-ynet פסיכיאטר בכיר, "מדאיג מאוד בעיניי שפסיכיאטר ממליץ דרך הרדיו לתת לחולה טיפול כשהחולה אינו מוכן לכך. לכל אדם יש זכויות, ואחת הזכויות הבסיסיות שלנו היא על גופנו. אם לא הוכח שהאדם נמצא בסכנת חיים משמעותית או מסוכן לסביבתו, אסור לכפות עליו טיפול, בטח לא באופן חסר אחריות בלי לבדוק, בתוכנית רדיו דרך הטלפון".
"המלצות כאלה פוגעות בתחום הרפואה בכלל ובפסיכיאטריה בכלל", מוסיף הפסיכיאטר, "המלצות כאלה לטיפול בכפיה, למאזין, דרך הרדיו, מנציחות את הסטיגמה שהפסיכיאטריה הוא מקצוע כוחני, ואסור לתת יד לסוג ייעוץ שכזה".
- ד"ר אילן רבינוביץ, האם ההמלצה שלך נשמעת לך חוקית ומוסרית?
רבינוביץ: "אמרתי לאבא שיכול להיות שהפסיכיאטר ימליץ להם לתת לבתו טיפול בלי שיתוף פעולה שלה, על מנת שיוכל לאפשר לה להגיע לריפוי. לא כל מה ששמעתם ברדיו זה מה שקיבלתי מאותו אבא, והדברים שהוא הציג לנו הם מאוד דרמטיים לגבי הילדה. היה נשמע שכלו שם כל הקיצים. לא רצינו בתוכנית לפתוח את כל התמונה על פניה. מה שאמרתי - כנראה שהיתה סיבה לכך".
- אם כך, האם אתה עומד בהמלצתך לתת תרופה פסכיאטרית במשקה ללא ידיעת המטופל?
ד"ר רבינוביץ: "זה מקרה מאוד יוצא דופן ולא דבר של מה בכך. אני שומר חוק ואנחנו נותנים טיפול לאנשים רק בהסכמתם ורק בידיעתם ורק בשיתוף פעולה מלא איתם. כאן מדובר במקרה יוצא דופן מאוד חריג, לא בדקתי את הילדה וזה מה שהמלצתי לאבא".
חנוך דאום, המנחה השותף של התוכנית, מגבה באופן מלא את חברו להנחיה: " ד"ר רבינוביץ' מעז במקומות בהם אחרים חוששים. אחד המקומות הללו הוא בדיוק המקרה המסובך והטראגי עליו אנו מדברים, מקרה שיש כמותו הרבה מאוד: הורים המדווחים על כל כך שבנם או ביתם נמצא בסכנת חיים אך לא מוכן לקבל טיפול. מדובר במקרים קשים שרק מי שחווה אותם, הורה שבנו נמצא בסכנת חיים, מבין עד כמה הם קשים, טראגיים ומפחידים. ד"ר רבינוביץ מעז במקרים אלה, ואחרי שהוא אכן משוכנע כי מדובר בהצלחת חיים, להמליץ על תחילת טיפול שלא מדעת. יש מי שיבקרו את ההחלטה הזו. אני מכבד את המבקרים, אך בעיניי מדובר באומץ לב מקצועי ותעוזה רבה, שמאפיינים את ד"ר רבינוביץ. אני מבקש ממי שחש כי הוא מתנגד לכך, לשים עצמו במקום של ההורים שלא יודעים את נפשם ולחשוב על המקרה דרך העיניים שלהם".
קישורים:
- נוגדי דיכאון - בסופו של דבר אתם אלה שמחליטים אם לבלוע את הכדור או לנוס על נפשכם - המאמר נוגדי דיכאון - באנג וגמרנו? , מאת: אריאלה רוזנברג, מערכת וואלה! , יום שלישי, 9 בנובמבר 2010 - האם יד הרופאים קלה על ההדק במתן נוגדי דיכאון וחברות התרופות מסייעות להם בהנעת האצבעות?התשובות לא נמצאות בפנים...
- פשעי הפסיכיאטריה והרווחה - מונולוג של נערה נמלטת - חלק א , חלק ב , חנה איסלר , אוקטובר 2009
- פסיכיאטרית יקרה: "אנו רואים בך כאחראית להידרדרותו של בננו" - ינואר 2010
- הונאות הענק של חברות התרופות - ד"ר ג'ון רנגן וירפו
- הונאות חברות התרופות והפסיכיאטריה - שיין אליסון - כימאי מומחה
מסכימה איתו,אנושי,אמיץ ןעושה מה שהרבה רופאים מפחדים לעשות ובגלל זה המצב מידרדר. רופא מיוחד!!
השבמחקמעניין איך היית מגיבה אם ישימו באוכל שלך סמים פסיכיאטריים ללא ידיעתך כי מישהו חושב שיש "לטפל" בך,
השבמחקגם אז היית מסכימה איתו?
סביר להניח שאם הרופא המלומד הזה ממליץ המלצה שכזו דרך הרדיו - עמיתיו למקצוע עושים זאת בפועל בחדרי הטיפולים שלהם .
השבמחקאני הגעתי לרבינוביץ' כשהייתי בת 20.
השבמחקהיו לי תופעות של דכאון וחרדה ואחרי שיחה קצרה ה"רופא" הזה נתן לי מרשם ואמר לי-"כל יום תעלי בחצי כדור ועוד חודש תהיי כמו אדם חדש"!
כבר מאימרה כזאת אפשר היה לדעת שמדובר בנוכל.
מי יכול להבטיח לי ב-100% שאהיה בריאה או יותר מזה, "אדם חדש" כמו שהוא אמר ותוך חודש? אף אחד. ועוד במדע הכי לא מדוייק ובטוח שיש- פסיכיאטריה.
במשך חודש סבלתי מתופעות לוואי לאור העובדה שהעלתי שלושה סוגי תרופות תוך זמן כ"כ קצר בעוד שאמורים להעלות אותם בהדרגה של לפחות שבוע אחד-מינימום. ולא להתחיל עם כולם ביחד.
היו לי התקפי חרדה שלא היו לי מעולם, אני ראיתי שחור בעיניים, אני הייתי בטוחה שאני הולכת למות.
התקשרתי אליו והוא לא חזר אליי.
יום אחרי ניסיתי שוב, ורק אחרי כמה ימים הצלחתי לתפוס אותו.
הוא אמר לי שאלה תופעות לוואי-מה שכינה כ"התקפי פאניקה"
ושזה יחלוף כשהגוף יתרגל לתרופה.
ואני אמרתי לעצמי:אוקיי, אני אסבול את זה חודש, אפילו שזה גיהנום שאין כמותו ורק בשביל לצאת מהדכאון הזה.
אני לא יכולתי לצאת מחוץ לבית והייתי כל הזמן במיטה עם התופעות שציינתי ועוד אי שקט קשה ותחושות ממש קשות.
היה יום שלא ידעתי מה קורה לי, הבנתי שאני לא יכולה להמשיך ככה ומיד אחותי לקחה אותי אליו לקליניקה.
הגעתי אליו והוא כעס שלא קבעתי פגישה.. פשוט הוא אף פעם לא חזר לטלפונים,הסברתי. וסבלתי!!!
אז הוא יצא החוצה ונתן לי תרופה במעטפה שלא ידעתי מה שמה.,אבל אמרתי שגרוע מזה לא יכול להיות.
כעבור חצי שעה או פחות אני מצאתי את עצמי שוכבת על הרצפה מחוץ למרפאה והייתי כל כך מסוממת עד שלא יכולתי לקום וללכת לאוטו.
כשהוא יצא הוא כעס על זה שאני שם על הרצפה ואמר משהו כמו זה לא פיקניק פה,אי מבקש שתקומו ותלכו לנוח בבית.
אני לא יודעת מה הוא נתן לי אבל זה היה אחד הכדורים החזקים ביותר שקיבלתי בחיי.
ואז,כעבור חודש, נשארתי אותו אדם..
התופעות לוואי אמנם פסקו, אבל הכדורים לא ריפאו אותי, בטח שלא עשו אותי ל"אדם חדש".
אולי מעט החלישו את החרדות, בנוסף לכמה קילו שעליתי.
אולי מעט גם עבדתי על עצמי פסיכולוגית.
הטיפול שהייתי צריכה הוא טיפול פסיכולוגי, שאותו הוא לא העלה בכלל, בגלל טראומה שעברתי שנה לפני שהגעתי אליו.
זה חודש שזכור לי ולא ימחק, גם המשפחה שלי מאד ניסתה לעזור לי ומאד כאב לה לראות אותי בכזה מצב אבל הם כמובן האמינו כמוני שהטיפול יעזור.
זהו, זה הסיפור שלי והפגיעה שלי מהפסיכיאטר הזה.