יום רביעי, 2 בספטמבר 2009

תרופות נוגדות דיכאון - תאוריה שלא מתאימה לעובדות

ד"ר טימותי סקוט מחבר הספר "America Fooled" מדבר על הפסיכיאטריה ותרופות נוגדות דיכאון.
.
כיום אחד לעשרה אמריקאים משתמשים בתרופות נוגדות דיכאון, זוהי צריכה כפולה מזו שהייתה לפני עשור. ולמרות זאת מעטים יודעים את ההשלכות ארוכות הטווח של השימוש בסמים אלו, כגון: נזק לכבד, כשל כבד, בעיות תנועה, ועוד. מדובר בבעיות לצמיתות, בלתי הפיכות.


.
ישנן מספר עובדות חשובות שיש לדעת:

תאורית הסרוטונין שכשלה
תיאורית הכימיה של הדיכאון טוענת כי אם רמת הסרטונין אינה גבוהה מספיק, אז האדם יהיה בדיכאון. נדרשת רמה גבוה של סרטונין ואז הדיכאון יקטן. אצל צעירים רמת הסרטונין די גבוהה, אולם היא פוחתת עם הגיל. זה בדיוק כמו מלטונין. רמת המלטונין גבוהה אצל תינוקות וצעירים, ועם הגיל רמת המלטונין פוחתת.
אם התאוריה הייתה נכונה, כל המבוגרים היו בדיכאון, והצעירים לא. כאשר העובדות אינן תואמות את התאוריה, אתה לא זורק את העובדות, אתה מתקן את התאוריה, או זורק אותה.
.
תאורית הדופמין שכשלה
התאוריה טוענת גם כי רמה גבוהה של דופמין, גורמת מצב מנטלי לא יציב כמו סכיזופרניה. אנו יודעים כי לאנשים מבוגרים יש רמות נמוכות של דופמין, ולצעירים רמות גבוהות של דופמין. אם התיאוריה היתה נכונה, לא היה חוסר יציבות בהתנהגותם של אנשים מבוגרים, אלא רק הצעירים.

כיום ישנם דרכים להגדיל את רמת הדופמין, אפילו מס'ג בגב מגדיל את רמת הדופמין, ולמרות זאת אנו יודעים כי זה לא גורם לחוסר יציבות בהתנהגות.
.
חברות התרופות מממנות מאמרים מדעיים לשפר את רווחיהן.
בשנת 1994 אובחנו (בארה"ב) 20,000 ילדים בהפרעה ביו פולרית, בשנת 2003 אובחנו 800,000. מדוע היה גידול כה חד בתופעה? היום במבט לאחור, אנו יודעים את התשובה, חברות התרופות המרוויחות הון מתרופות לסימפטומים הביו פולרית, נותנים סכומי עתק לאקדמיות של הפסיכיאטריה, לפרסם מאמרים עם אבחונים עם קריטריונים מקלים לתסמינים של בעיה ביו פולרית. ולכן מכירות הסמים עלו.

ארה"ב מהווה 5% מאוכלוסיית העולם, וצורכת 80% מצריכת הריטלין בעולם. האם הילדים האמריקאי סובל מבעיות נפשיות יותר מהילד הבריטי או מדנמרק.

תופעות לוואי - סמים פסיכיאטריים פוגעים במוח בצורה קשה
אם תקראו על תופעות הלוואי של פרוזאק תראו כי כעבור חמש עד שש שבועות של שימוש הסם, 10% מהמשתמשים יסבלו מרעידות בגוף. מדוע זה קורה? הסיבה לכך היא כי סמים אלו פוגעים במוח בצורה קשה ביותר. יש אנשים הצורכים תרופות אלו למשך שנים.
.
קישורים:

יום שלישי, 1 בספטמבר 2009

סאטירה: חברות התרופות מחפשות שווקים חדשים

חברות התרופות מחפשות שווקים חדשיםחברת התרופות ביג פארמה מחפשת כל הזמן דרכים חדשות כדי לפתח שווקים לתרופות פסיכיאטריות לייצר עוד רווחים. זוהי הוראה בלתי נמנעת של כל התאגידים: להיות רווחי יותר, תוך התעלמות מהנזק החברתי.
במקרה של ביג פארמה, את המרדף אחרי המשימה הזאת, מובילה בהכרח הכוונת מבחר הולך וגובר של צרכני תרופות, שיש להם פוטנציאל להפוך ללקוחות לכל החיים.

"התערבות מוקדמת"
תחילה היו תרופות נוגדות דיכאון. כאשר השוק היה רווי, חברות התרופות החלו למכור את הרעיון כי תרופות נוגדות דיכאון יהיו "כדורים שמחים", מתאים לא רק לשימוש במצבי דיכאון קל, אלא גם "מניעת דיכאון" (מה שנקרא "התערבות מוקדמת" שימוש בתרופות נגד דיכאון אצל אנשים בריאים לחלוטין כדי "למנוע" דיכאון מלהופיע).
זו היתה פריצת דרך עבור ביג פארמה: עכשיו הם יכולים למכור סמים לאנשים בריאים , ולא מוגבלים למכור תרופות רק לחולים.

כאשר גם השוק הזה נהיה רווי, הם הלכו על הילדים. שוק של מולטי-מיליוני דולרים. התעמולה משכנעת ילדים, כי כמעט כל ניסיון של עצב - לדוגמא: לאבד חיית מחמד, או פרדה מחבר - היא מחלה שניתן לטפל עם תרופות. בקרוב, מיליוני ילדים יצרכו תרופות כמו פרוזאק.
.
יעד צרכני חדש של חברות התרופות - חיות מחמד
כאשר שוק הילדים הצורכים תרופות נוגדות דיכאון כמו ריטלין נהיה רווי. חברות התרופות הבינו שיש ישות אחת במשק בית רגיל שעדיין לא סוממה, שיכולים להפוך למקור הכנסה חדש: הכלב של המשפחה.

ביג פארמה החלה להפעיל את הלובי ב-FDA לאישור תרופות נוגדות דיכאון עבור הכלבים. בפברואר 2007, ה-FDA אישר פרוזאק לכלבים. ככל הנראה, לכלבים יש "חוסר איזון כימי במוח" ולכן הם שזקוקים לטיפול בכימיקלים סינתטיים, בדיוק כמו ילדים ומבוגרים.

בקרוב יצאו טיפות ריטלין שישמשו לדגי נוי היפראקטיבים באקווריום.

יום ראשון, 30 באוגוסט 2009

הפסיכיאטרים שרפו את מסמכי מחקר הפרעת קשב ריכוז (ADHD)

אפריל 2006 המאמר: "נדחה ערעורו של חוקר ה-ADHD " , דקלא קפקא , NRG
.
ערעורו של פרופ' קריסטופר גילברג, שנחשב לאבי הדיאגנוזה הפסיכיאטרית 'DAMP' בסקנדינביה (הפרעת קשב וריכוז -
ADHD) נדחה אתמול (ג') בבית הדין העליון לערעורים בשבדיה. גילברג הורשע בהונאה ונקנס לאחר שהשמיד מחקר, שניסה להוכיח את הבסיס המדעי להפרעת הקשב וריכוז. הוא הואשם, כי מחקרו היה שקרי. בפרשה היו מעורבים עוד שני חוקרים מאוניברסיטת גטבורג בשבדיה וכל השלושה נקנסו ב-50 ימי משכורת.
במשך 15 שנה קידם גילברג את "ההפרעה" בוועידות שונות של פסיכיאטרים, בהרצאות, בערוצי התקשורת ובמאמרים מדעיים ועודד טיפול תרופתי כמו ריטלין.

ארגון CCHR (ועדת אזרחים בין לאומית לזכויות אדם) יחד עם מדענים חיצוניים ואנשי רפואה ופסיכאטרים בשבדיה עמלו במשך שנים לחשוף את "ההונאה", לטענתם, שמאחורי הדיאגנוזות של גילברג. הם דרשו ממנו לפרסם את המסמכים המקוריים המתארים את המחקר עצמו. גילברג סרב והמקרה הגיעה להכרעה משפטית.

גילברג ניסה לטעון ולהישען על חוקי הסודיות החלים על דוחות ומסמכים רפואיים וכן על הבטחותיו לאנשים, שהשתתפו במחקריו, לא לחשוף אינפורמציה. הוא פנה לבית המשפט המנהלי העליון לעשיית צדק בשבדיה, אך בית המשפט חייב אותו למסור את כל מסמכיו.

לקראת סוף שנת 2004 שרפו אשתו של גילברג ופסיכיאטרים עמיתים את כל המסמכים הכתובים שלו בנושא DAMP, סה"כ 100 אלף עמודים על אף שגילברג לא היה נוכח באופן אישי במבצע. ללא המסמכים המקוריים לא ניתן להוכיח בברור את טענת אף אחד מהצדדים.

באוקטובר 2004 גילברג הושעה ממועצת המדעים של מועצת הבריאות והרווחה הלאומית של שבדיה. בינואר 2005 הגיש נגדו נציב תלונות הציבור בשבדיה תביעה באשמת בזיון הוראת בית הדין הגבוה לצדק. כחמישה חודשים אחר כך פסק בית המשפט נגד הפרופסור לפסיכיאטריה והוא הואשם, כי סרב למסור את נתוני המחקר שלו, למרות שבית המשפט העליון הורה לו לעשות זאת.

"פרשת גילברג" זכתה לכיסוי תקשורתי חסר תקדים בסקנדינביה. בין השאר תקפו כלי התקשורת את גילברג בכך כי "הבסיס המדעי של הפרעת קשב וריכוז אינו קיים. הדיאגנוזה הפסיכיאטרית הזו גרמה לנזקים לאלפי ילדים בשבדיה ול-21 מיליון ילדים ברחבי העולם".

אל תתן להם לתייג אותך

שר החינוך גדעון סער מדווח כי חלה עליה דרמטית במספר הילדים שסווגו כבעלי צרכים מיוחדים: “כולם פתאום בעלי צרכים מיוחדים” צוטט השר.
.
זה לא שפרצה חלילה מגפה מסוכנת המתפשטת בקרב בני הנוער הלומדים בבתי ספר. מדובר בשינוי תרבותי, או ליתר דיוק שינוי מדיניות של משרד החינוך. בני האדם הם שונים מטבעם וטוב שכך. אילו היינו כולנו זהים, האנושות לא הייתה מתפתחת. לכל אחד המומחיות שלו.

משמעות השינוי במדיניות שמוביל משרד החינוך הנה תיוג של קרוב ל- 10% מהילדים ובני הנוער, כסובלים מהפרעת קשב ריכוז (ADHD). מדובר במעל למאתיים אלף ילדים המיועדים לצרוך סמים פסיכיאטריים לאורך כל ימי חייהם, רק מפני שמומחים לבריאות הנפש תייגו אותם ככאלה. ללא ספק תוספת הכנסות של מיליארדי דולרים לתעשיית התרופות לאורך שנים. חברות התרופות מובילות את השינוי התרבותי הזה מאחורי הקלעים. זוהי מערכת שיווק מניפולטיבית המנצלת את האינסטינקט הטבעי של ההורים להגן על ילדיהם על מנת לגרוף רווחים.

כל ילד שחי את החיים באופן מלא וחופשי יחווה מגוון רחב של רגשות אנושיים. הוא יחווה עצבות, שמחה, אדישות, אנרגיה, אופטימיות, פסימיות, פחד, תעוזה, אהבה, שנאה, חשדנות, אמון ורגשות אחרים. לחוות את הרגשות האלה, וללמוד להיות מונחה על ידיהם כראוי, הוא חלק חיוני של צמיחה והבשלה.
המאבחנים מזהים את הרגשות האלה, ובאופן מניפולטיבי מתפעלים או מתעלמים מההקשר ומפרשים את הרגשות כ"סימפטומים" של מחלת נפש.
.
שותפות לסמים חופשיים באמריקה - קריקטורה
שותפות לסמים חופשיים באמריקה - קריקטורה
בדיקה קלינית של ילד המאובחן כבעל הפרעת קשב ריכוז, לא תעלה שום בעיה כלשהי, הילד יעבור אותה כתקינה לחלוטין. לעומת זאת אבחון הפרעת קשב ריכוז, נעשית ע"י מומחה לבריאות הנפש על סמך חוות דעתו הסובייקטיבית. חוות דעת זאת מושפעת מהשינוי התרבותי שעוברת החברה שלנו. בעבר ילדים אלו יכלו להיות שובבים מידי, או מופנמים, היום הם מתויגים כסובלים מבעיה נפשית כלשהי, אשר אין לה מרפא, ולכן ידרשו לצרוך סמים פסיכיאטריים עד סוף ימיהם.
.
תופעות לוואי
לכאורה מדובר בשדרוג יכולות הקשב והריכוז של הילד כל עוד הסם נצרך. אולם הדברים אינם כה פשוטים, סמים פסיכיאטריים אלו הנם בעלי עשרות תופעות לוואי מסוכנות מאוד. לדוגמה, תופעות הלוואי של הריטלין הם:
פסיכוזה, מאניה ומצבים פסיכוטיים של אבדן שליטה, הזיות של חרקים מטיילים על המשתמש (במצב של ערנות), חוסר שקט, עצבנות, אי שקט מוטורי בלתי נשלט, בהלה וחרדה .. ועוד רבים.
.
חיי משפחה
התיוג פוגע בחיי המשפחה של המטופל. מחקר בריטי, "ילדים ונוער בריאות הנפש (2006)", קובע כי אחד מכל 10 ילדים מתחת לגיל 16 סובל מהפרעות. הנטייה לשייך את הצרות של ילדים עם בעיות פסיכולוגיות, יש לה השפעה משמעותית על דרך אינטראקציה עם בני נוער להורים שלהם.
.
אחריות והתמודדות עם בעיות
התוויות רפואיות על ילדים מתקבלות בהתלהבות על ידי כמה הורים לילדיהם. יש אומרים שהם חשים הקלה כאשר הם מגלים שהילד שלהם יש בעיה בבריאות הנפש, ולכן אינם אחראים להתנהגותם. האבחנה של ADHD מקל על הקושי בהתמודדות עם בעיות התנהגות.
.
נבואה שמגשימה את עצמה
לטיפול בילדים שנחשבו בעבר לנורמליים, יש תכונה של נבואה שמגשימה את עצמה. הרעיון שהם עומדים לעבור לבית ספר של חינוך מיוחד הוא חוויה טראומטית. רבים מהם מתחילים לפרש חרדות וחוסר ביטחון נורמליים דרך הביטוי של הפסיכולוגיה. התוצאה היא מספר הולך וגדל של ילדים שמבינים את חוויות החיים שלהם במונחים פתולוגיים, ולהיות מבולבלים עוד יותר.

בזבוז משאבים וזמן בהתעסקות יתר בחינוך המיוחד
האבחנה מסייעת גם לתביעת משאבים. מורים והורים נוהגים לסווג ילדים כבעלי קשיי למידה בבתי ספר. זוהי אחת הדרכים היעילות ביותר להורים לעזור לילדים שלהם לדרוש יחס מיוחד בגלל הקשיים שלהם. גם לבתי ספר קל יותר למשוך מימון עבור חינוך מיוחד, מאשר לתכניות תגמול בסיסי ולכן לעתים קרובות מאשרים לסווג ילדים כבעלי קשיי למידה.
למרבה הצער, השימוש בטכניקות טיפוליות חדשות בכיתה מסיחה מבתי הספר אתגרים חינוכיים, ולכן יש תוצאה לא מכוונת של פגיעה באיכות החינוך.
.
מה שצריכים ילדים ממבוגרים אינה אבחנה אלא הדרכה, השראה והבנה. אל תתנו להם לתייג אתכם.
.
קישורים:

פנל רווחה על ילדים בארה"ב: יש שימוש לרעה בסמים פסיכיאטריים לילדים במשפחות אומנה

המאמר מבוסס על: "Child-welfare panel: Drugs misused on foster kids" , מיאמי הארלד , אוגוסט 2009, ועל המאמר : Doping up our children (סימום ילדינו)
.
מערכת בריאות הנפש לילדים משתמשת לעתים קרובות מדי בתרופות לילדים באומנה, עם פיקוח לקוי, על פי טיוטת דו"ח התאבדות גבריאל מאיירס בן ה-7.

רשויות הרווחה מודות בפעם הראשונה מה המבקרים טענו במשך שנים, שאומנות של משמורת המדינה מרבות להשתמש בסמים פסיכיאטריים רבי עוצמה כדי לטפל בילדים בעייתיים, במקום לטפל בכעס ובעצב שלהם. בפלורידה כ- 15% מהילדים במשפחות אומנה צורכים פסיכוטרופים בעוד הצריה הנה כ- 5% באוכלוסייה הכוללת

פאנל של מומחים רווחת הילד, כולל שני מנהלים של מחלקת המדינה של משפחות ו ילדים, בחן את התאבדותו של בן 7 .

דו"ח הפנל, הצפוי להתפרסם בפומבי מאוחר יותר החודש, אומר שרשויות רווחת הילד לעתים קרובות מדי מסתמכים על תרופות רבות עוצמה לטיפול בילדים שעברו התעללות או הזנחה - אך אינם מציעים טיפול הולם כדי לסייע להם להתגבר על הטראומה שהם סבלו.

גבריאל מאיירס בן ה-7 אשר התאבד בתלייה במקלחת, בבית משפחת האומנה

גבריאל בן ה-7

"תרופות פסיכיאטריות הם לעתים קרובות משמשות כדי לסייע ההורים, המורים ומטפלים בילדים, ראש שקט , במקום להתייחס לילדים", נכתב בדו"ח. ומוסיף: "יש לנו ניסוח לא ברור של רמת הטיפול הפסיכיאטרי לילדים לטיפול באומנה''.

גבריאל תלה עצמו במקלחת ב- 16 באפריל 2009, בעת שהותו במשפחת האומנה שבה הוא נמצא מזה כשנה לאחר שאימו נמצאה שרועה במכוניתה מוקפת סמים.

בהיותו בחסות המדינה קיבל גבריאל הקטן בן השבע תרופות פסיכוטרפיות חזקות נגד דיכאון כמו Symbyax (סימבייקס, תרופה חזקה נוגדת דיכאון נגד ביופולריות, ובעיות דיכאון במבוגרים) התרופה בעלת תופעות לוואי של מחשבות אובדניות. התרופות ניתנו לדניאל בניגוד להסכמת הוריו, או בית משפט כפי שהחוק מחייב.

לאחר שהעיתון 'מיאמי הראלד' חשף כי גבריאל צרך תרופות פסיכיאטריות, שמספר רגולטורים פדרליים, קישרו אותן עם תופעות לוואי מסוכנות, כולל התאבדות, מונה ג 'ורג' שלדון לראש קבוצת עבודה ללמוד את הטיפול שניתן לילד.

שלדון אמר כי התעוררו שאלות קשות על מדוע כל כך הרבה ילדים בחסות המדינה צורכים תרופות פסיכוטרופיות - ומדוע כה רבים טוענים שהם מרגישים בסדר מייד לאחר שנטילת הסמים הופסקה.

"הראיות שהוצגו לקבוצה את העבודה - מילדים ואנשים במערכת, מעלות דאגה רבה לגבי המטרה של התרופות האלה'' אמר שלדון.

במדינת ישראל משרד הרווחה אינו מפרסם דין וחשבון על אירועי התאבדות של קטינים השוהים במסגרות ההשמה החוץ ביתית ע"פ צו בית משפט.

קישורים:

יום שבת, 29 באוגוסט 2009

אבחון ותיוג ילדים בסמפטומים של בריאות הנפש - הטעייה צינית ואשליה מסוכנת

אוגוסט 2009 - אלן ג'ונס חוקר לשעבר במשרד המפקח הכללי במדינת פנסיבלניה בארה"ב, מדבר על השיקולים הזרים של המרכז הלאומי לאבחון ילדים (TS), ותעשיית התרופות, בתחום בריאות הנפש לילדים. מתוך המאמר:
Teen Screen, Cynical Deception, Dangerous Illusion

TeenScreen הוא מרכז לאומי בארה"ב לאבחון בריאות הנפש לילדים ומתבגרים. (TS)

כבני אדם יש לנו דחף טבעי חזק להגן על הילדים שלנו מכל רע. כחברה אנו יוצרים נורמות, חוקים ומוסדות להגן, לחנך ולטפח את הצעירים שלנו. במודע ואינסטינקטיבית אנו מגנים על הילדים שלנו.

TS באופן מריר וציני בוגד בדחף האנושי האצילי הזה. TS מציג עצמו כמסייע למניעת התאבדות, וזיהוי מה שנקרא הפרעות נפשיות, TS למעשה עושה מאמץ נפשע לגייס את הילדים שלנו לבוץ של הפסיכיאטריה הביולוגית.

אני מאמין שלרוב ההורים שתומכים ב- TS יש כוונות אמיתיות לטובת בניהם. באמצעות שיווק חלקלק TS ניצל את האינסטינקטים הטובים של ההורים, למטרות רעות.

TS קודם ופותח על ידי אנשים עם הקשרים הכלכליים העמוקים של יצרני תרופות פסיכיאטריות. לחברות התרופות יש תמריץ למקסם את השימוש בתרופות שלהם, למטרות רווח. TS מקדם מטרה זו של חברות התרופות ע"י מודל פסיכיאטרי שנועד לתרגם את החוויה האנושית הרגילה לתוך סימפטומים של מחלת נפש.

המטרה של TS היא לאתר סימנים של מחלות נפש בקרב ילדים ומתבגרים.
איך הוא עושה את זה? TS מזהה תחושות ורגשות שחווים ילדים ומתבגרים. לאחר מכן הוא מתרגם אלו תחושות ורגשות אלו ל "סימפטומים" של מחלת נפש. בדרך זו, TS משתף פעולה עם הפסיכיאטריה המודרנית.




כל ילד שחי את החיים באופן מלא וחופשי יחווה מגוון רחב של רגשות אנושיים. הוא יחווה עצבות, שמחה, אדישות, אנרגיה, אופטימיות, פסימיות, פחד, תעוזה, אהבה, שנאה, חשדנות, אמון ורגשות אחרים. לחוות את הרגשות האלה וללמוד להיות מונחה על ידי אותם כראוי הוא חלק חיוני של צמיחה והבשלה. TS מזהה את הרגשות האלה, ובאופן מניפולטיבי מתפעל או מתעלם מההקשר ומאבחן את הרגשות כ"סימפטומים" של מחלת נפש.

תארו לעצמכם ילד שחווה מצבים רגשיים של לפני, במהלך ואחרי אירוע גדול, כמו משחק כדורגל, או הופעה של זמר מפורסם. הילד עלול להיות נרגש על ידי ציפייה נרגשת במשך ימים לפני האירוע. הוא אולי מתקשה לישון בלילה לפני המשחק. הוא לא מסוגל לחשוב על שום דבר אחר ביום המשחק, אפילו במהלך השיעורים. סביר להניח כי הוא יהיה מאוד מאוד אנרגתי במהלך האירוע. בהתאם לתוצאת המשחק, הילד יכול להיות מאושר או עצוב ימים לאחר מכן.

עכשיו דמיינו את הילד מאוחר יותר נשאל שאלות כגון אלה:

האם אי פעם הרגשת כל כך מלא אנרגיה שזה הקשה עליך לשבת בשקט?

האם אי פעם חשת חרדה בעת שהיית צריך לומר או לעשות משהו בנוכחות אנשים?

היית פעם כל כך מודאג על משהו שאתה לא יכול לישון?

האם אי פעם הרגשת כל כך שמח שלא יכולת להתרכז?

האם אי פעם הרגשת כל כך עצוב שלא יכולת להתמקד בעבודה בבית הספר שלך?

הילד עלול לענות "כן" על רוב או את כל השאלות הנ"ל. בעקבות ה"אני מאמין" של הפסיכיאטריה המודרנית, TS יקבע שהילד בסיכון של מאניה, הפרעת חרדה חברתית, דיכאון או הפרעה דו קוטבית. הילד יהיה מסומן להערכה פסיכיאטרית נוספת.

התרחיש לעיל אינו מופרך. דברים כאלה קורים כל יום. TS הוכח כ- "False Positive" שיעור גבוה כמו 84%.

TS הוא מכשיר לזיקוק "סימפטומים" מניסיון חיים נורמליים, וליצור הפניות בלתי מוגבלות אל אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, אשר שיטת הטיפול העיקרית שלהם כרוכה בסימום בתרופות.
.
אל תהיו מרומים על ידי המטפל הידידותי האכזרי הזה - זאב בעור של כבש.

קישורים:


יום שני, 24 באוגוסט 2009

הצמדת תויות רפואיות לילדים לא ממושמעים

אוגוסט 2009, קטע מתרגום המאמר "Medical labels are slapped on to rambunctious kids" (הצמדת תויות רפואיות לילדים לא ממושמעים) של פרופ. לסוציולוגיה פרנק פורדי מאוניברסיטת קנט באנגליה.
.
מה צריכים ילדים ממבוגרים אינה אבחנה אלא הדרכה, השראה והבנה. הגיע הזמן שנשים קץ לתהליך הטמעת טיפולים תרופתיים פסיכיאטרים בחייהם של הילדים.
.
למה אני לא מופתע לגלות שמספר תלמידי בית ספר באוסטרליה מאובחנים עם הפרעות פסיכולוגיות או רגשיות עולה בשיעור דרמטי?
באוסטרליה, כמו בכל חברה אנגלו-האמריקאית, זה נורמלי לטפל בבעיות שגרתיות של הילדות כבעיות בתחום בריאות הנפש.
מאז 1980 אבחון ילדים בתחום בריאות הנפש הפך לתעשייה צומחת. התנהגות ילדים מצטיירת באופן קבוע באמצעות תווית פסיכולוגית. בימים אלה, ילדים מבולבלים ו/או חסרי ביטחון, צפויים להיות מאובחנים כדכאוניים או טראומטיים. כמעט כל צעיר אנרגטי עלול לרכוש תווית של סובל מהפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD).
.
אם אתה מתווכח קשות עם המורה שלך או מבוגר, סביר להניח שאתה סובל מהפרעת התרסה או התנגדות. אם אתה קצת ביישן אתה לוקה פוביה חברתית. ואם מסיבה כלשהי אתם לא אוהבים את בית הספר, זה רק עניין של זמן עד שמומחה לבריאות הנפש יאבחן אותך כסובל מפוביה של בית הספר.
.
הגידול במספר המאובחנים בפוביה בית הספר בבריטניה, מצביע שזה רק עניין של זמן שמומחי בריאות הנפש ימציאו פוביה חדשה של קימה מהמיטה בבוקר. מדובר באבחונים בממדים מדאיגים.
באוסטרליה שיעור הסטודנטים עם קשיי למידה עלה מ -2.7 אחוזים מכלל התלמידים האוסטרלי 6.7 אחוזים ב 10 השנים האחרונות. בבריטניה ובארצות הברית מספרם של הילדים המאובחנים עם קשיי למידה גדל מידי שנה מאז 1990.
כתוצאה מכך מערכת הלימוד התחלקה לשני מגמות, אחת רגילה, השניה עם צרכים מיוחדים. חמור מכך, ילדים שאובחנו עם בעיות התנהגות מטופלים באמצעות תרופות. יש עלייה חדה בעשור האחרון בצריכת סמים פסיכיאטריים שנקבעו על ידי רופאים עבור הפרעות התנהגות בקרב ילדים.
.
ריטלין היא התרופה המועדפת על מומחי בריאות הנפש, והורים מודאגים, עבור ילדים היפר אקטיביים. למרבה הצער גם ילדים בני שנתיים עד ארבע צורכים לפעמים סמים פסיכיאטריים.
אז כיצד נגדיר את מחלות התנהגותיות של ילדים? התשובה אינה נמצאת בתחום של אפידמיולוגיה, אלא בתחום התרבות שבו נמצאים ילדים ומבוגרים. זה לא הופעת מחלה חדשה, אלא שינוי עמדות תרבותי שהוביל לגידול של 500 אחוז בייצור של ריטלין בארה"ב בין השנים 1990 ו -1995.
.
כיום, החברות המערביות מתקשות לקבל את העובדה שלצעירים יש יכולת אדירה של חוסן. אנשי מקצוע רבים שעוסקים בתחום של טיפול בילדים וחינוך מושפעים מהתפיסה של פגיעות של ילדים לנזק רגשי. כתוצאה מכך, כל ילד שיש לו תגובה נורמלית בנסיבות שליליות בחייו, ההנחה היא כי יש לו בעיות בריאות הנפש.
לכן הילדות נראת כסמן של מחלת נפש. דוחות טוענים בקביעות כי הילדות רוויה במחלות נפש, במיוחד דיכאון.
מחקר בריטי, "ילדים ונוער בריאות הנפש (2006)", הוא אופייני מבחינה זו. מחקר זה קובע כי אחד מכל 10 ילדים מתחת לגיל 16 סובל מהפרעות. הנטייה לשייך את הצרות של ילדים עם בעיות פסיכולוגיות, יש לה השפעה משמעותית על דרך אינטראקציה עם בני נוער להורים שלהם.
.
כיום, התוויות רפואיות על ילדים מתקבלות בהתלהבות על ידי כמה הורים לילדיהם. יש אומרים שהם חשים הקלה כאשר הם מגלים שהילד שלהם יש בעיה בבריאות הנפש, ולכן אינם אחראים להתנהגותם. האבחנה של ADHD מקל על הקושי בהתמודדות עם בעיות התנהגות.
.
כאשר ההורים חשים חוסר אונים לגבי התנהגות ילדיהם, אבחון רפואי בתוקף מספק הסברים מוכנים להתנהגותו הקשה של הילד. המחלות המסבירות התנהגות הפרט והוא אף מסייע להעניק תחושה של זהות. יתר על כן, האבחנה של בריאות הנפש מאפשרת ליחידים לצבור אהדה מוסרית.
.
האבחנה מסייעת גם לתביעת משאבים. מורים והורים נוהגים לסווג ילדים כבעלי קשיי למידה בבתי ספר. זוהי אחת הדרכים היעילות ביותר להורים לעזור לילדים שלהם לדרוש יחס מיוחד בגלל הקשיים שלהם. גם לבתי ספר קל יותר למשוך מימון עבור חינוך מיוחד, מאשר לתוכניות תגמול בסיסי ולכן לעיתים קרובות מאשרים לסווג ילדים כבעלי קשיי למידה.
למרבה הצער, השימוש בטכניקות טיפוליות חדשות בכיתה מסיחה מבתי הספר אתגרים חינוכיים, ולכן יש תוצאה לא מכוונת של פגיעה באיכות החינוך.
.
לטיפול בילדים שנחשבו בעבר לנורמלים, יש תכונה של נבואה שמגשימה את עצמה. הרעיון שהם עומדים לעבור לבית ספר של חינוך מיוחד הוא חוויה טראומטית. רבים מהם מתחילים לפרש חרדות וחוסר ביטחון נורמלים דרך הביטוי של הפסיכולוגיה. התוצאה היא מספר הולך וגדל של ילדים שמבינים את חוויות החיים שלהם במונחים פתולוגיים, ולהיות מבולבלים עוד יותר.
.
מה צריכים ילדים ממבוגרים אינה אבחנה אלא הדרכה, השראה והבנה. הגיע הזמן שנשים קץ לתהליך הטמעת טיפולים תרופתיים פסיכיאטרים בחייהם של הילדים.
.
פרנק פורדי הוא פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת קנט באנגליה.

קישורים: