יום שני, 21 במרץ 2011

מוסד פסיכיאטרי באר יעקב - אשפוז בכפייה בשם "טובת" האזרחית ו"הגנתה" הביא למותה תוך ימים ספורים

תודות למנהלי אתר לשכות רווחה גבעתיים, רמת גן - מידעון בהכנת הפוסט.

פרופ' משה קוטלר- מנהל בית החולים באר יעקבהכתבה מחפש תשובות , יחזקאל אדירם, משה רונן , צילום עמית מגל , ידיעות אחרונות, 24 שעות, 21 במרץ 2011

ג'ון בורקט לא מבין איך זה קרה. כשהגיע עם אישתו מרילין לבית החולים כדי לטפל בסיבוכים של מחלת הסוכרת, הוא לא האמין שכך זה יגמר. היא אושפזה בכפיה במוסד פסיכיאטרי באר יעקב, והלכה לעולמה ימים ספורים לאחר מכן, מבלי שיהיה לצידה. "הם טוענים שניסו להציל אותה אבל חייה הסתיימו"...

זועקת יום ולילה
"במיון הכירורגי היה מומחה לכלי דם שאמר לנו שאין ברירה: צריך לכרות את רגלה של מרילין עד הירך", מספר ג'ון. כשרופא אחר באסף הרופא רמז להם שניתן לכרות רק את העקב שעליו נמצא הנמק, ולא את כל הרגל, החליטו בני הזוג לקבל חוות דעת נוספת.

"אמרנו למומחה באסף הרופא שאנחנו מתכוונים לפנות לקבלת דעה נוספת בבית החולים איכילוב. הוא אמר שיש לנו זכות לחוות דעת שניה, אבל רצה ללכת ישירות לחדר הניתוח". בני הזוג חזרו לביתם במודיעין, אך הם לא עמדו להישאר שם לאורך זמן.

לדברי ג'ון, בחדר המיון נכחה פסיכיאטרית מבית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב. "לא ידענו על קיומה עד לשלב מאוחר יותר. היא לא אמרה לנו דבר ולא הציגה את עצמה. הייתי עם אשתי כל הזמן, ואני יכול לומר בוודאות שאף פסיכיאטרית לא דיברה איתה".

ימים ספורים לאחר מכן נשמעו דפיקות חזקות על דלת ביתם של בני הזוג בורקט. "דרך חור ההצצה ראיתי שני גברים גדולי גוף, לבושים בבגדים אזרחיים, שנראו לי כמו בריונים. אמרתי להם שאני לא יודע מיהם, ולא פתחנו את הדלת עד שהזעיקו את המשטרה", מספר ג'ון בקול רגוע. "השוטרים הציגו בפנינו מסמך בעברית. אני ומרילין דוברי אנגלית ולא הבנו מה כתוב. השוטרים הסבירו לנו שזהו צו אשפוז בכפייה של מרילין"

שני ה"ביריונים" היו אחים פסיכיאטריים, ומרילין שסירבה ללכת איתם וצעקה בהתרגשות, עד שהתעלפה. "אבל הם לא התרגשו", ממשיך ג'ון. "הם הושיבו אותה על כיסא הגלגלים שקיבלנו מיד שרה והכניסו אותה לאמבולנס שחנה בחוץ הצטרפתי אליה, ולקחו אותנו לבית החולים הפסיכיאטרי בבאר יעקב. כשהגענו לשם הכניסו אותנו לחדרים נפרדים וראינו את שנינו בנפרד".

לדבריו, שניהם עברו בדיקות פסיכיאטריות. "לא היה לי ברור אם הצו מתיחס אליה או אל שנינו", הוא אומר. לדברי משרד הבריאות, שיחה עם בני משפחה מהווה חלק מתהליך קבלת חולה.

על הצו שהביאו האחים הפסיכיאטריים חתמה הפסיכיאטרית המחוזית, ד"ר מרילנה לבן. בכתב יד צפוף היא נימקה את הוראת האשפוז בכפיה: "על פי בדיקה פסיכיאטרית, מרילין בורקט שרויה במצב פסיכוטי פעיל, המתבטא במיעוט אכילה, בהזנחה, בהתנהגות מניפולטיבית ובסירוב לטפל בנמק. מקבלת טיפולים הניתנים על ידי בעלה, שהחמירו את מצבה. הפרעה בשיפוט, היעדר תובנה למחלתה. במצבה הנוכחי הנ"ל מסוכנת מיידית לעצמה וזקוקה לטיפול ולאשפוז".

על פי החוק, לא ניתן לאשפז אדם בכפיה ללא בדיקה. האשפוז מתבצע עם נמצא שהאדם לוקה במחלת נפש ומסכן את עצמו או אחרים. רק אז יכול הפסיכיאטר המחוזי להורות על אשפוז בכפיה או על טיפול מרפאתי כפוי. הפסיכיאטר המחוזי יכול לאשפז אדם בכפיה לשבעה ימים, ובסמכותו להאריך את ההוראה בשבוע נוסף, על פי בקשה מנומקת בכתב מאת הרופאים המטפלים.


לדברי ג'ון, מרילין לא נבדקה מעולם ע"י פסיכיאטרים בטרם הגיעו לביתם האחים עם צו האשפוז הכפוי. היא אושפזה ב- 8 בפברואר. את הימים הטראומטיים שבילה עם אישתו בבית החולים הפסיכיאטרי בבאר יעקב, ג'ון בורקט לא ישכח לעולם. "לא הסבירו לי למה אשפזו אותה. לא מסרו לי שום מסמך, התנהגו כאילו הם לא חייבים לתת דין וחשבון לאף אחד"

ג'ון: "זה מוסד פסיכיאטרי, לא בית חולים שמטפל במחלות פיזיות, אבל הם ניסו לטפל בה, היא לא ישנה בגלל הכאבים, והם נתנו לה אופטלגין. הם אילצו אותה לקבל תרופות שגרמו לה להקיא. הזריקו לה אינסולין למרות שהתנגדה. היא לא ישנה, זעקה יום ולילה מכאבים ורעב, ביקשה עזרה ולא קיבלה".

מבחן התוצאה

ב- 17 בפברואר 2011 סגן בית החולים הפסיכיאטרי, ד"ר וייס, הודיע לג'ון שהוא שולל ממנו את הזכות לבקר את אשתו. "הוא לא הסביר לי מדוע, אבל ניתנה הוראה לא להכניס אותי לבית החולים".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "מנהל מחלקה קובע האם בני משפחה יכולים להימצא במחלקה. בעלה של החולה התבקש לעזוב לאחר שנראה מכניס למחלקה עשבים ותרופות מוזרות ללא רשות, ומכיוון שניסה לטפל בפצע נמק באופן מסוכן".

כעבור יומים קיבל ג'ון שיחת טלפון מאשתו, שבה הודיעה לו שמעבירים אותה לאסף הרופא מחשש לדימום פנימי בבטנה. הוא מיהר להגיע לבית החולים ונשאר לצד מרילין עד שהחזירו אותה למוסד הפסיכיאטרי – ושוב, לא הרשו לו להתלוות אליה.

הבעל אובד העצות פנה לפרקליטו, עו"ד יצחק חושן, ששלח מכתב בהול לסגן מנהל בית החולים הפסיכיאטרי. "מרשתי דורשת העברה מידית לבית החולים איכילוב, לקבלת חוות דעת נוספת בנוגע למצבה הרפואי. דרישתה עולה בקנה אחד עם חוק זכויות החלה, לפיו מטופל זכאי להשיג דעה נוספת בענין הטיפול בו, והמוסד הרפואי יסייע למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו. סגן המנהל יישא באחריות לכל נזק שיגרם למרשתי אם הטיפול בה יעוכב".

המכתב לא הרשים כנראה את מנהלי בית החולים הפסיכיאטרי. ב- 15 בפברואר יצאה הוראת אשפוז כפוי נוספת נגד מרילין בורקט: "טרם חל שיפור מהותי במצב המטופלת", כתבה סגנית הפסיכיאטר המחוזי, ד"ר אגתה שוצמן. "היא עדיין שרויה במצב פסיכוטי (...) ומגלה התנהגות מינופלטיבית. עדיין מהווה סכנה לעצמה (...) וזקוקה לטיפול".

עו"ד חושן פנה לבית החולים בשיחות טלפוניות ובמכתבים ללא מענה. בסופו של דבר, ב- 16 בפברואר 2011, אחרי שעורך הדין איים בתביעה משפטית, נשלחה מרילין באמבולנס לבית החולים איכילוב.
"כשהיא הגיעה לשם היא נראתה אחרת, כחושה ותשושה", אומר ג'ון. "היא התקשתה לדבר וישנה רוב הזמן".

ביום חמישי, 17 בפברואר 2011, יום אחרי הגעתה לאיכילוב, נפטרה מרילין בורקט בבית החולים.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "החולה הגיעה לאשפוז כפוי בתוקף הוראת הפסיכיאטרית המחוזית בשל עדות למצב נפשי שסיכן את חייה. רמת הסוכר בדמה היתה מסכנת חיים. פצעי נמק נגרמו עקב מחלת הסוכרת המוזנחת. היא טופלה באינסולין על פי המלצת היועצים הפנימאים לשם הצלת חייה".

באסף הרופא טוענים כי לא היה להם כל קשר לאשפוזה הכפוי של מרילין בורקט. "למיטב ידיעתנו היא אושפזה בבאר יעקב בעקבות אבחנה פסיכיאטרית שנעשתה ללא קשר עם המרכז הרפואי אסף הרופא", אומרת ענת ליהי זקלר, דוברת בית החולים. "היא הגיעה אלינו לצורך שלילת דמם ממערכת העיכול ואבחנה זו נשללה, לכן היא הוחזרה לבאר יעקב".

זקלר מסבירה כי לפי החוק חולה שנמצא בהכרה מלאה ומתמצא בזמן ובמקום רשאי לסרב לטיפול, גם אם הוא מיועד להצלת חייו. "אם החולה איננו מתמצא בזמן ובמקום ומוגדר על ידי פסיכיאטר כלא אחראי למעשיו, רשאים הרופאים לבצע את הפעילות בניגוד לרצונו לאחר חתימה של שלושה רופאים בכירים".

סיבת המוות לא נמסרה לבעל האבל. חודש אחרי, הוא עדיין ממתין לתוצאות הנתיחה שלאחר המוות, שנערכה לגופתה לפי בקשתו. בלוויה קטנה, כמעט ללא מלווים, נקברה מרילין בורקט בבית הקברות של מודיעין. ג'ון חזר לבדו לדירתם הריקה והתישב על כורסתו הגדולה בסלון. "הפסיכיאטרים טוענים שעשו הכל כדי להציל את חייה", הוא אומר. "אבל במבחן התוצאה חייה הסתיימו".





אשפוז כפוי במוסד פסיכיאטרי באר יעקבקישורים:

יום רביעי, 2 במרץ 2011

הפקרת תיקים רפואיים - מוסד פסיכיאטרי מזרע

מבט לחדשות - מרץ 2011 - מאות תיקים רפואיים של חולי נפש נמצאו במכולת אשפה ליד המוסד הפסיכיאטרי מזרע בעכו.

פרטי המחלות, האבחונים, הטיפול והתרופות שנטלו החוסים היו חשופים לעיני כל.
מדובר בתיקים לא מלפני שנים רבות אלא רק משנה שעברה.
דוח מבקר הפנים של משרד הבריאות קבע: "המסמכים מכילים פרטים אישיים ומסווגים בניגוד לחוק הגנת הפרטיות ולחוק הארכיונים - אירוע חמור ורשלנות חמורה ביותר".


קישורים:

יום שלישי, 15 בפברואר 2011

עצומה - להוציא את סם הריטלין ודומיו מחוץ לחוק.

חתמת על העצומה להוציא את סם הריטלין ודומיו מחוץ לחוק - אם לא חתום עכשיו

ריטלין הינו שמו המסחרי של החומר הכימי מתילפינידאט.
מתילפינידאט הינו סם מסוכן תחת פקודת הסמים המסוכנים בישראל!
ההרכב הכימי של ריטלין, הינו כמעט זהה לזה של קוקאין. קוקאין הינו סם אשר אסור לשימוש על פי חוק. מדוע אם כן ריטלין מותר לשימוש?

ואיך זה שהורים מסכימים לתת לילדיהם את הסם הזה?

הסיבה היא פשוטה:

חברות התרופות ארזו את הריטלין באריזה יפה וקראו לו תרופה מתוך הידיעה שרוב המשתמשים בדרך כלל לא קוראים את העלון לצרכן הנמצא בתוך הקופסא ואשר כתוב באותייות קטנות.

באמצעות יחסי ציבור מעולים וקשרים בתקשורת, הצליחו חברות התרופות והפסיכיאטרים לשכנע חלק מסויים מהאוכלוסיה בישראל שריטלין היא "תרופה בטוחה", דבר שאינו מתיישב עם העובדה שעל פי משרד הבריאות, ריטלין מוגדר כסם מסוכן.

להלן תופעות הלוואי המלאות של ריטלין:

  1. הלב ומערכת כלי הדם:
    טאכיקרדיה - הפרעות קצב לב כרוניות.
    קרדיומיופטיה - ניוון שריר הלב (ניוון שריר הלב מביא למוות).
    יתר לחץ דם (מהווה סכנת מוות לטווח ארוך וקצר).
    פרפורים של שריר הלב (palpitations).
    כאבי חזה.
    דום לב.

  2. המוח ותפקוד מנטלי:
    שיבוש והאטה בגדילת המוח.
    יצירת תאיים סרטניים. (University of Buffallo).
    פסיכוזה, מאניה ומצבים פסיכוטיים של אבדן שליטה.
    הזיות של חרקים מטיילים על המשתמש (במצב של ערנות).
    אקאטיסיה (Akathisia) - חוסר שקט עצבנות, אי שקט מוטורי בלתי נשלט, בהלה וחרדה.
    פחדים מדומים – כגון; תחושות איום, הזיות דמיוניות בעלי אופי מאיים.
    הפרעות שינה כרוניות.
    רגזנות ועוינות קיצוניים, נטייה לעצבנות.
    תופעות תנועתיות בלתי נשלטות.
    דיסקיניסיה (Dyskinesia) - פגיעות נוירולוגיות במערכת העצבים המרכזית.
    תיקים, תנועות לא רצוניות של הפה והפנים, תנועות רגליים לא נשלטות, צורך בלתי נשלט בצעידה, הנפת זרועות.
    דפוסי התנהגות עצבניים – כגון; מריטת שיער, צביטה עצמית.
    נטייה לאובדנות, ניסיונות התאבדות.
    כהות חושים, אי –תגובה להתרחשויות סביבתיות.
    ירידה קשה בערנות, בלבול.
    פגיעה בזיכרון וביכולת למידה.
    התנהגות רובוטית דמוית זומבי.
    אובדן הספונטניות ותגובה טבעית.
    התנהגות כפייתית, פעולות החוזרות על עצמן באובססיביות.
    חזרה אין סופית על אותם צלילים ועל אותן תנועות.
    תסמונת טורט- תנועות או צלילים בלתי פוסקים.

  3. פגיעה בתפקוד מערכת העיכול:
    אנורקסיה.
    שלשולים או עצירות כרונית.
    הקאות.
    כאבי בטן, כאבי מעיים והתכווצויות.
    יובש וצורך בשתייה מוגזמת.
    פגיעה קשה בכבד, ובתפקודי כבד.
    עלייה בריכוז הרעלים בגוף.
  4. פגיעה הורמונלית, פגיעה בהורמון הגדילה, פגיעה בתפקודים אנדוקריניים (בלוטות) ופגיעה בחילוף החומרים:
    פגיעה בהפרשה של הורמוני הגדילה ותפקוד בלוטת יתרת המוח (בלוטה המבקרת על הגדילה וההתפתחות מינית בין היתר).
    פגיעה בפרולקטין, פגיעה בהתפתחות המינית.
    בלימה של גדילה והאטה בהתפתחות.
    אובדן משקל.
    אובדן תיאבון, פגיעה בוויסות התיאבון.

תופעות לוואי נוספות :
ראייה משובשת.
סחרחורות קבועות.
רגישות גבוהה של העור, פריחות.
קוניוקטיביטיס- דלקת עיניים קבועה.
גרדת דלקתית.

תופעות גמילה מהתמכרות ומשברי- סם (Withdrawal)
ריטאלין פועל בדומה לפעילות הפיזיולוגית של קוקאין. פעולתו נמצאה כחמורה פי שניים. במחקריה של הפרופסור לפסיכיאטריה- נורה וולקוב, ראש המכון הלאומי האמריקאי לסמים ולהתמכרויות.
המחקרים פורסמו בשנת 2000 במגזין היוקרתי ביותר JAMA של האקדמיה הרפואית האמריקנית.
חוסר שינה, חלומות ביעותים.
ערעור יכולת התפקוד בשעות הערב.
אובדן שליטה עצמית בשעות הערב.
דיכאון בעת הגמילה.

הערה:
הנטייה של המשתמשים בריטאלין הינה פי ארבעה להתמכר לסמים אחרים כגון קוקאין, הרואין, אלכוהול ועישון (סימוכין מאת פרופסור Nadine Lambert מאוניברסיטת ברקלי ארה"ב).

כמו כן, ישנה החמרה קיצונית בתופעות של חוסר קשב וריכוז.

צריך להוציא את הריטלין מחוץ לחוק!


קישורים:

יום שישי, 11 בפברואר 2011

התנהלות חמורה במישור האתי מקצועי - פרופ' משה קוטלר, מנהל בית החולים באר יעקב, הסכים למחוק משפט שתמך בטענתו של חולה שהגיש תביעה נגד הכללית

פרופ' משה קוטלר - מנהל בית חולים באר יעקב
משה קוטלר
הכתבה פסיכיאטר בכיר שינה חוו"ד לביהמ"ש לבקשת ב"כ הכללית , news1 , פברואר 2011 , איתמר לוין

פרופ' משה קוטלר, מנהל בית החולים באר יעקב, הסכים למחוק משפט שתמך בטענתו של חולה שהגיש תביעה נגד הכללית

פרופ' משה קוטלר, מבכירי הפסיכיאטרים בישראל, שינה חוות דעת שהגיש לבית המשפט וזאת לבקשת שירותי בריאות כללית - עבורה הכין את חוות הדעת. כך קובעת בפסק הדין שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דליה גנות.

קוטלר, מנהל בתי החולים בבאר יעקב ונס ציונה, הגיש חוות דעת בתביעה שהגיש מאיר אברמוביץ נגד הקופה וד"ר מוסא מנסור, בטענה לרשלנות רפואית. אברמוביץ טען, באמצעות עוה"ד ורד כהן ורענן בר-און, כי הקופה והרופא התרשלו בגילוי הסוכרת ממנה הוא סובל ואשר גרמה לנכותו.

אברמוביץ טען בין היתר לנזקים נפשיים והגיש חוות דעת מטעמו, ואילו הכללית שכרה את קוטלר להגיש חוות דעת נגדית. בחקירתו הנגדית של קוטלר הסתבר, כי באת-כוחה של הכללית, עו"ד קוליץ, ביקשה ממנו למחוק שני סעיפים מחוות דעתו. האחד: העובדה שחוות דעת המומחה מטעם התובע הייתה לנגד עיניו כאשר כתב את שלו. המשפט השני היה הקביעה, לפיה מחלת הסוכרת ממנה סובל אברמוביץ התפתחה כבר בשנת 2002.

גנות אומרת על כך: "התנהלות זו היא חמורה הן במישור האתי-מקצועי של בא-כוח הנתבעים והן במישור האתי של פרופ' קוטלר". את עיקר ביקורתה מותחת גנות על קוליץ ואומרת, כי לא ייתכן שעורך דין ישנה חוות דעתו של מומחה.

על קוטלר אומרת גנות, כי יש להצר על שנענה לבקשה ונתן את ידו לשינוי. עם זאת מדגישה גנות, כי אין בכך כדי לומר דבר וחצי דבר על מקצועיותו, והיא העדיפה את חוות דעתו על פני זו של המומחה מטעם התובע.

גנות קבעה, כי הכללית והרופא התרשלו בצורה חמורה ביותר באבחון מחלתו של אברמוביץ. היא חייבה אותם לפצותו ב-2.9 מיליון שקל, מתוכם ינוכו 500 אלף שקל שישלם הביטוח הלאומי, ובתוספת שכר טירחת עו"ד בשיעור 20%.

קישורים:
  • בית משפט - קרקע פוריה לשחיתות - שיקולים זרים של מומחים רפואיים - המאמר תמרור אזהרה: רופאים בשירות חברות הביטוח , עו"ד חיים קליר , אוגוסט 2010 - שופטים, בדרכם להכריע מהי האמת, זקוקים לעזרתם של המומחים הרפואיים. במדינה מתוקנת, הקשר בין ה"מומחים" האלו לחברות הביטוח הנתבעות אינו קיים. בישראל, מצער לגלות כי במקרים רבים נטיית לבם של המומחים ידועה מראש, והמפסידים הם כמובן המבוטחים...
  • הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות...

יום שלישי, 8 בפברואר 2011

מעללי הפסיכיאטריה - צעיר טופל במכות חשמל בבית חולים פסיכיאטרי באר יעקב ומאושפז במצב אנוש

הכתבה טופל במכות חשמל ומאושפז במצב אנוש , חדשות 2 , פברואר 2011 , יואב אבן

טיפול הדיכאון המוכר עלול להסתיים באסון: צעיר בן 23 מרמלה, שעבר לפני כשבוע טיפול בדיכאון קליני עמוק באמצעות מכות חשמל, מאושפז בימים האחרונים במצב אנוש. רופאיו רואים סיכוי קלוש להתאוששותו. עורך דינו: זוהי רשלנות. משרד הבריאות: המקרה מוכר

.

.
צעיר בן 23 תושב רמלה מאושפז בימים האחרונים במצב אנוש בבית החולים, לאחר שעבר טיפול במכות חשמל בבית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב. מדובר בטיפול מוכר, בו נעשה שימוש רווח על מנת לטפל בדיכאון קליני עמוק. לפני כשבוע עבר הצעיר את הטיפול - אך מאז הוא פשוט לא התאושש ומצבו מוגדר כעת אנוש. הרופאים צופים לו סיכוי קלוש להחלמה.

"חשד לרשלנות"

"ביקשנו לערוך בדיקה דחופה למקרה", אמר היום עורך דינו של הצעיר, זיאד אבו גאנם. "יש לנו חשד לרשלנות במקרה הזה". במשרד הבריאות מכירים את המקרה, ואמרו הערב לחדשות 2 בתגובה: "המקרה דווח למשרד הבריאות. ביה"ח באר יעקב הקים ועדת בדיקה פנימית. מדובר ככל הנראה בסיבוך נדיר שנובע מההרדמה ולא ממכות החשמל עצמן. בבית החולים באר יעקב הביעו צער על הסיבוך שלא ניתן היה לצפות אותו בבחור צעיר. בסיום בדיקת בית החולים יוחלט במשרד הבריאות אם יש מקום לצעדים נוספים".

תחלואי הפסיכיאטריה - כתב תביעה: חולה צליאק שאובחן ברשלנות כסכיזופרן ומערכת הבריאות הרסה את חייו

תחלואי הפסיכיאטריה - כתב תביעה: חולה צליאק שאובחן ברשלנות כסכיזופרן ומערכת הבריאות הרסה את חייוהכתבה חולה דגנת אובחן כסכיזופרן ואושפז במחלקה סגורה , news1 , פברואר 2011 , איתמר לוין
על-פי הנטען בתביעה, רופאי הכללית וביה"ח בנס ציונה היו מודעים לאנמיה של החולה, אך לא קישרו זאת לאפשרות שהוא לוקה בדגנת

רופאי שירות בריאות כללית ובית החולים לחולי נפש בנס ציונה התרשלו, איבחנו חולה דגנת (צליאק) כלוקה בסכיזופרניה, אישפזו אותו ופגעו בצורה קשה ביותר באורח חייו. כך נטען בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז.

החולה תובע, באמצעות עו"ד דן אשכנזי, פיצוי של 6 מיליון שקל על הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הפסדי פנסיה, עזרה לה הוא נזקק ועוד.

על-פי התביעה, התובע אובחן כבר בגיל 4 כסובל מאנמיה, אך רופאי הכללית לא בדקו האם הדבר נגרם כתוצאה ממחלת הדגנת (רגישות לגלוטן, בה ניתן לטפל באמצעות דיאטה מתאימה). בגיל מאוחר יותר החל לסבול מדיכאון ולהסתגר, ובגיל 15 הופנה בידי רופאי הכללית לפסיכיאטרית שרשמה לו שלוש תרופות חזקות.

כעבור שלושה ימים אושפז במחלקה הסגורה בבית החולים לחולי נפש בנס ציונה. גם שם אותרה אצלו אנמיה, אך איש מהרופאים לא שקל לבדוק האם יש קשר בין התסמינים הפיזיים לבין אלו הנפשיים. הוא שוחרר כעבור 10 חודשים עם אבחנה לפיה הוא "סובל מסכיזופרניה פרנואידלית כרונית".

רק בסוף שנות ה-90 הוא הופנה לצילום שגילה את הדגנת. הוא החל להקפיד על דיאטה ותסמיניו הנפשיים נעלמו, ולאחרונה אף קבעו מומחי הכללית, כי הוא בעל "רמת אינטליגנציח מעולה", בעל "יכולת גבוהה לאנליזה וסינתזה", "מפגין היקף ידיעות רחב, כושר הפשטה מצוין, אוצר מלים מרשים, ויכולת התנסחות רהוטה ומדויקת".

טרם הוגשו כתבי הגנה.


קישורים:
  • נלחמים על שפיותם - מערכת בריאות הנפש במדינת ישראל חולה - מבט שני , מרץ 2010 , "נלחמים על שפיותם" - מערכת בריאות הנפש בישראל חולה. החולים המאובחנים אצלה נתונים לעתים בידיים לא מקצועיות, עד שאבחון אחד שגוי יכול להרוס חיים שלמים של אדם בריא בנפשו...
  • ניסו עליו הכל - האזרח נתן אייבושיץ - ניסו עליו הכל - האזרח נתן אייבושיץ, כתבתה של חנה אנה איסלר, יום חמישי, 17 בדצמבר 2009 - נתן אייבושיץ פנה אלי ... ביקש מאד להיחשף בשמו המלא נתן אייבושיץ, ונתן לי יפוי כח בכתב לחשוף את סיפורו - למען יראו וילמדו לנהוג בחמלה וביושר עם מי שנמצא במצוקה גדולה, ולא כפי שנהגו בו בבית החולים שער מנשה...

יום שלישי, 1 בפברואר 2011

תחלואי הפסיכיאטריה - פסיכיאטר בכיר חשוד בחטיפת בחורה בת 21 באמצעות סמים פסיכיאטריים

הכתבה פסיכיאטר בכיר חשוד במעורבות בחטיפת בחורה חרדית , איתמר לוין , פברואר 2011 , news1

המדינה: הרופא הזריק לבחורה חומרי הרדמה וסייע להוריה להעביר אותה דרך האבטחה בנתב"ג בניסיון להוציאה מהארץ

שופט בית משפט השלום בתל אביב, בני שגיא, האריך היום (ג', 1.2.2011) ב-48 שעות את מעצרו של פסיכיאטר בכיר, החשוד במעורבות בחטיפת בחורה חרדית בידי הוריה. ביהמ"ש אסר לפרסם את שמו של החשוד.

על-פי החשד, חטפו ההורים את בתם בת ה-21, הביאו אותה לבית חולים פסיכיאטרי ממשלתי, שם הזריק לה הרופא תרופות הרדמה. לאחר מכן הסיעו אותה ההורים והרופא לנתב"ג, רימו את המאבטחים וטענו שרגלה נשברה ויש להטיסה בדחיפות לרומניה. רק כאשר התעוררה הבחורה והחלה לזעוק לעזרה, נמנעה השלמת החטיפה. ההורים עצורים עד תום ההליכים, ואילו הפסיכיאטר טס לחו"ל יומיים לאחר המקרה ושב רק לאחר חודשיים.

הרופא טען, כי הבחורה הובאה לבית החולים במסגרת טיפול שיקומי בו היא מצויה וטופלה ככל חולה אחרת. עוד ציין, כי אין מחלוקת שהתנהגותה של הבחורה הצדיקה טיפול, שאכן ניתן לה גם בידי שני רופאים אחרים.

לדברי הסניגור, הרופא נקלע לראשונה בחייו לצד הלא-נכון של המתרס, לאחר שהעניק חוות דעת רבות גם למדינה בהיותו מומחה בעל שם עולמי בתחומו. עוד אמר, כי פסיכיאטר נתקל לעיתים קרובות במקרים בהם יש לכפות טיפול על חולה, ולמרשו לא הייתה סיבה לחשוד שנסיבות העניין שלפניו הן פליליות.

שגיא קבע, כי עצם העובדה שהפסיכיאטר נותר בחו"ל זמן כה רב מלמדת, כי הוא חשש שמא הוא מעורב בפרשה. עובדה זאת, לצד עדותה של הבחורה, מלמדת על קיומו של חשד סביר נגד הפסיכיאטר. לנוכח מצב החקירה ועברו הנקי של החשוד, הורה כאמור שגיא על הארכת מעצרו ביומיים בלבד.

שגיא דחה את בקשת אמצעי התקשורת לפרסום שמו של החשוד, למרות מעמדו המקצועי הבכיר ולמרות שהפרקליטות חושדת שקיבל שוחד מהוריה של הבחורה. הוא קבע, כי הנזק לחקירה עלול להיות משמעותי, וכי ניתן יהיה לשוב ולדון בבקשה להסיר את צו איסור הפרסום בדיון הבא.

קישורים: