יום ראשון, 3 בפברואר 2013

הונאות משרד הבריאות: "אישפוזיות"- גמילה מאלכוהול או התמכרות לסמים פסיכיאטריים

סם פסיכיאטרי קלונקס (Clonex (Clonazepam - תופעות לוואי
קלונקס - נמנום, בעיות קורדינציה והתנהגות, גמילה קשה
הגיש ארבע תלונות למשרד הבריאות כנגד פסיכיאטרים במרכזי גמילה. עמותת "מגן לזכויות אנוש": ה"אישפוזיות"-הונאה פושעת של הציבור.

תושב הצפון בן 46, שהיה בעבר עוזרו של אחד השרים, נתפס נוהג לאחר שתיית אלכוהול. בית המשפט פסק לו עבודות שרות, אולם קצינת השב"ס לא הסכימה לאפשר לו לרצות את עונשו בטענה שעליו לעבור הליך של גמילה מאלכוהול תחילה. הוא נאלץ להסכים להתאשפז ב"אישפוזית"-מחלקה לגמילה בבית החולים הפסיכיאטרי "לב השרון". כדי להתקבל לתכנית היה עליו להצהיר בכתב כי הוא אלכוהוליסט שמעוניין לעבור גמילה. במקום להסתפק בשיחות טיפוליות ומנוחה החל הפסיכיאטר מיד לספק לו סמים פסיכיאטריים, בניגוד גמור למטרה המוצהרת, שהייתה גמילה מחומרים. הסמים הפסיכיאטריים גרמו לו להחמרת התופעות ולהידרדרות במצבו.

לאחר 21 יום השתחרר ופנה שוב לשב"ס, אולם אלה לא הסתפקו בכך, ודרשו ממנו להיכנס לקהילה הטיפולית "מלכישוע". הוא אושפז ב"מלכישוע" ושם המשיך לקבל סמים פסיכיאטריים נוספים, ביניהם "קלונקס" שהינה תרופה ממכרת במיוחד. לטענתו גם הושפל שם, הכריחו אותו לעמוד על רגליו מהבוקר ועד הלילה ברציפות במשך שבועות. מצבו הידרדר עוד יותר מהטיפול ומהתרופות עד שביקש לצאת משם.

עקב מצבו המדורדר נשלח בהמשך ל"אישפוזית" של בית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל בבת ים. גם שם המשיכו לרשום לו קוקטייל של סמים פסיכיאטריים ממכרים שהפכו אותו מכור עוד יותר ודרדרו עוד את מצבו.

כפי שטוען האזרח בפרוטרוט בתלונות שהגיש, ארבעת הפסיכיאטרים שטיפלו בו הציגו את התרופות שסיפקו לו כאילו הן בטוחות ולא יכולות לגרום נזק, ולא הזהירו אותו מפני סכנת ההתמכרות עד שלא גילה אותה בעצמו (היעדר הסכמה מדעת בחוק זכויות החולה). בנוסף הוא מאשים את הפסיכיאטרים בטיפול רפואי רשלני ומזיק, ומתלונן על רמיסת זכויות אדם ב- "מלכישוע".

התלונות הוגשו בסיועה של עמותת "מגן לזכויות אנוש". דובר העמותה, יהודה קורן, טוען כי מעטים מאד הם האנשים שיוצאים מן התופת של מרכזי הגמילה בארץ במצב טוב מספיק כדי לחשוף את המתרחש שם וכי התקשורת בישראל עוד לא נגעה בנושא הזה במידה הנדרשת.

לטענת העמותה מרכזי הגמילה בישראל אינם מספקים גמילה אמיתית מסמים אלא משמשים תחנות ממכר לסמים פסיכיאטריים תחליפים. ההצהרה כי מדובר במרכזי גמילה הינה הצהרה כוזבת. פסיכיאטרים אשר רושמים תרופות כאלה ומבטיחים גמילה מבצעים הונאה פושעת שרשויות הבריאות בישראל מעלימות ממנה עין עקב קשרי עבודה עם חברות התרופות ומעורבותה העמוקה של תעשיית התרופות העולמית במחקר אקדמי ממומן לצרכי שיווק. ההונאה הזו, שמפילה חללים רבים חייבת להיות עניינם של מבקר המדינה והרשות השופטת.

גמילה אמיתית מאלכוהול וסמים נעשית אך ורק באמצעות מנוחה, תזונה מרוכזת לשיקום הגוף, פעילות גופנית ותעסוקה, טיפולי גוף שונים וניקוי יסודי של הגוף ממשקעי הסמים שהצטברו בגוף.

למידע נוסף:
יהודה קורן
עמותת "מגן לזכויות אנוש"
מייל: yodak8@gmail.com
מייל עמותה: info@cchr.org.il
אתר: www.cchr.org.il

בית חולים שניידר פתח תקווה - טיפולים כימותרפיים בכפייה לילדים בניגוד לרצון הוריהם

האם ובנה
דרכי רמיה של בית חולים שניידר ופקידת סעד לטיפולים כימותרפיים בכפייה לילדים

המאמר  בהוראת הרופא || ההורים נגד בית החולים: למי הזכות לטפל בילד חולה סרטן ,  תמר רותם, דצמבר 2012 , הארץ

אמו של מ' בן ה-6 מסרבת לאפשר לבית החולים לתת לו טיפולי הקרנות וכימותרפיה, מחשש לנזק אפשרי. לדברי הרופאים, בלי הטיפולים הוא לא ישרוד

על מיטתו בבית החולים שניידר יושב מ' בן ה-6, חלש למראה, סובל, אך מנסה לחייך. מ' לא מודע לדרמה המתחוללת סביבו. בשבוע שעבר התפרסמה ידיעה על אמו, שחטפה את בנה ממיטת חוליו, בתואנה שהיא מסרבת שיקבל טיפול משולב של הקרנות וכימותרפיה.

הרופאים פנו לבית המשפט, עירבו את רשויות הרווחה, המשטרה ניהלה מרדף אחר האם ובנה. לבסוף הוחזר הילד לבית החולים באמצעות פקידת סעד. בתקשורת ובאתרי החדשות השונים תוארה האם כמזניחה, תמהונית במקרה הטוב, המבקשת לתת טיפול אלטרנטיבי לבנה, במקום הטיפול שיציל את חייו, אך נראה שהתמונה מורכבת בהרבה.

הפרשה, שעדיין לא הסתיימה, מעלה סוגיות מרתקות הנוגעות למקרה המיוחד של זכויות הילד החולה. במקרה של קטין, ההורים, שהם האפוטרופוסים הטבעיים שלו, אמורים להסכים או לסרב לטיפול בו. השאלה העומדת לדיון היא עד כמה חזקות זכויות ההורים מול תפישת המדינה על הטיפול הנכון והראוי לילד, ומתי מותר למדינה להתערב ולהפקיע את זכות ההכרעה מההורים, כמו שקרה לאם שעניינה עדיין מתברר בבית המשפט.

בניגוד לעמדת שניידר על דחיפות הטיפול, בית משפט השלום בראשון לציון שדן במקרה, הורה לעצור לפי שעה את מתן הטיפולים שלא בהסכמת ההורים (גם אביו של מ' סועד אותו בבית החולים). השופט אמור להכריע בקרוב אם הילד יקבל את הטיפולים בישראל או בארצות הברית, כפי שהורי הילד מבקשים. בשלב מסוים מונה הרב פירר כיועץ חיצוני שיחליט על מקום הטיפול, אך מאחר שטען כי שניידר הוא המקום המתאים והדבר לא היה מקובל על ההורים, ההכרעה תינתן בהתאם לאבחנה שימסור בית החולים בארצות הברית (שתתקבל לאחר ששניידר ישלחו אליו את הממצאים הפתולוגים).

נראה שבסיפור הזה גבול דק מפריד בין דימויה של האם כדמות הרואית שרוצה את טובת בנה, לבין תפיסתה כאם מזניחה. "אינני מבין את הטענה שלפיה היא חטפה את הילד", אומר עורך הדין יצחק חושן, המייצג את האם. "האם הילד הוא רכוש של בית החולים?"

האם בת ה-37 היא כבדת שמיעה, אמא לשלושה ילדים שעד לאחרונה טיפלה בהם לבדה, אשה שנסיבות חייה אינן פשוטות, בלשון המעטה. על המקרר בבית המשפחה תלויה תמונה של שלושת הילדים, שלווים ומחייכים ביום שמשי. תזכורת לזמנים טובים מאלה. הדירה דלה, את פרטי הריהוט המעטים קיבלה משכנים טובי לב שעזרו לה במצוקתה. יש משהו ארעי בדירה, באופן שבו ארגזים מלאים בציוד ובגדים עומדים זה על זה בסלון לאורך הקיר. כאילו נכנסו אליה בבהילות, ועדיין לא היה די זמן לפרוק. רק לפני כשנה באה האם לארץ עם ילדיה, לאחר גירושים מבעלה, אבי הילד. האב השתייך לקהילת סאטמר הסגורה במונרו שבארצות הברית ומשפחתו לחצה על הזוג לחנך את ילדיהם במוסדות הקהילה. האם התנגדה. על רקע זה היו בין השניים חיכוכים ולבסוף היא ביקשה גט ועברה לישראל. בתקופה האחרונה עזבו שני ההורים את אורח החיים הקיצוני, גם היחסים ביניהם השתפרו מאוד. למעשה, כיום הם מהווים משען זה לזה וחולקים ביניהם את הטיפול בילדים.

דומה שהאשה מתעלה מעל הנכות שלה. התקשורת אתה בעל-פה אינה פשוטה, אך אם מצליחים להקשיב לה מבעד הלקות או מנהלים אתה שיחה באמצעות תכתובת אלקטרונית, אפשר להתרשם שהיא אשה דעתנית המצויה בפרטי המחלה של בנה. היא נחושה בדעתה לא לקבל את דבר הרופאים כתורה מסיני.

האם הבחינה שמשהו לא כשורה עם מ' רק לפני כחודשיים. הילד העירני והעליז החל לשכב על הספה באפיסת כוחות, הקיא לעתים תכופות, וההליכה שלו היתה לעתים לא יציבה. גם הגננות טענו שהוא תשוש וחלש. כשהיא לקחה אותו לקופת החולים, במה שהתברר כיום טוב יחסית, הרופא לא הבחין בתסמינים. הוא שלח את הילד לבדיקות, אבל האם התעקשה ללכת למיון. "לחצתי, כי ידעתי שהוא לא בסדר", היא אומרת. בשניידר, לאחר כמה בדיקות התברר שיש למ' גידול במוח. "כשהרופא נכנס ואתו פרופסור, תיארתי לעצמי מה הם הולכים להגיד לי", היא מספרת. "כשהם בישרו לי שהגידול ממאיר, לא בכיתי. הרופא חשב שאני לא מגיבה. הוא לא ראה מה מתחולל אצלי בפנים, הוא התחיל לצרוח עלי ולהגיד: 'את לא מבינה? יש לו גידול ממאיר'. מה הוא רצה? שאפול על הרצפה, שאתמוטט? אני הבנתי טוב מאוד מה זה אומר".

לפני כחודש נותח הילד בהסכמתה המלאה, והגידול הוסר בהצלחה. האם מתארת את הניתוח כנס משמים. לדבריה, הרופא הציל את בנה ממוות, והיא מודה לו על כך. המחלוקת בינה לבין הרופאים התגלעה בנוגע לטיפול המניעתי - כשנה של מחזורי הקרנות משולבים בכימותרפיה. האם סברה שזהו טיפול אגרסיבי מדי.

הייתכן שחוסר תקשורת בין הצוות הרפואי לאם הוא שהעצים והקצין את סירובה? עובדים בבית החולים פוסלים את האפשרות הזו וטוענים כי הרופאים הקדישו שעות במאמץ לשכנע אותה. לטענתה, היא עזבה את בית החולים כי נדחקה אל הקיר ו"כי לא נותרה לי כל ברירה". כיום נראה שהיא משלימה עם האפשרות שבנה יהיה זקוק לטיפולי הקרנות וכימותרפיה, אך טוענת שהטיפול שמציע שניידר אגרסיבי מדי. מבית החולים נמסר שהרופאים הציעו להורים לקבל דעה שנייה ואף קבעו להם תור אצל הפרופ' מרים בן הרוש, מנהלת מחלקה אונקולוגית ילדים ברמב"ם, אך השניים בחרו שלא לבוא. האם אומרת שהיא איבדה כל אמון במערכת הבריאות בישראל, ושהיא סבורה כי בארצות הברית יציעו טיפול הולם יותר לבנה.

בשניידר אירע מקרה דומה לפני עשור, כשהצוות הרפואי ביקש לתת הקרנות לתינוקת שאך נולדה, עם מחלה נדירה בכבד. כמו בסיפור של מ', ההורים נעלמו ובית החולים הזעיק את הרשויות. מאוחר יותר התיר בית המשפט להורים לטפל בבתם בחו"ל, התינוקת נותחה בהצלחה בארה"ב וההורים, שסירבו לטיפול נוסף של הקרנות, חזרו לארץ מבלי שהבת תקבלו. גיל שבתיאלי, מטפל הוליסטי ואביה של הילדה שחגגה בימים אלה את יום הולדתה העשירי והיא בריאה לחלוטין, מתאר את המקרה ואת דעתו על יחסי הורים ורופאים בספרו "בריאה". בשיחה עמו הוא נשמע נסער כשנשאל על הרופאים ועל טיפולים כימותרפיים בילדים, וטוען שהם עלולים להרוג, במקום לרפא. אך למחרת הוא מתקשר ומבקש לסייג, ואומר שהמקרים של בתו ושל מ' לא זהים. בכל זאת, הוא מבקש להעביר את המסר שהאוטונומיה לטיפול בילד היא של ההורים וכי זכותם לפקפק בטיפול של הרופאים ולקחת אחריות על שלום ילדיהם.

גם אמו של מ' מאמינה בזכות שלה לפקפק בטיפול שמציע שניידר. על הספה שבמרכז הסלון בדירה הקטנה באלעד, פתוח מחשב נייד. כאן, מול המסך, היא מנהלת לדבריה מערכה להצלת בנה. היא הקימה קבוצה באינטרנט למאבק שלה, ועשרות הורים נכנסים כדי לחזק את ידיה. לדבריה, היא שואבת עידוד מהסיפור של שבתיאלי ושל הורים אחרים, ונראה שזה מפיח בה תקוות. ייתכן שתקוות שווא. אבל אולי זה מה שמעודד אותה בשלב זה להשלים עם המחלה של בנה. הסיפורים על מקרים דומים זורמים בזה אחר זה. הם מעלים למחשבה גם את רוח התקופה. כששבתיאלי פתח במאבק שלו, הוא היה מבודד לגמרי. אבל עידן האינטרנט מרחיב את הדיון בזכויות ההורים. התגובות הרבות של הורים מעלות נקודה נוספת - האם בעידן שבו אנחנו מודעים יותר מאי-פעם לדברים שאנחנו מכניסים לפינו ולגופנו, אין מקום להורה, ולכל אדם באשר הוא, לערער על יעילותם של טיפולים שמציעה הרפואה הקלאסית, שאין חולק על הנזק שחלקם עלולים לגרום.

הקרנות וטיפולים כימותרפיים, במיוחד בילדים, גורמים נזק ולעתים נזק בלתי הפיך. על כך אין עוררין. לדברי הד"ר פולינה סטפנסקי, אונקולוגית ילדים מבית החולים הדסה, אף אחד לא מציע טיפולים שמקלקלים איכות חיים אם יש ברירה אחרת. "איכות החיים יורדת, אין שאלה בכך", היא מסבירה. "לכן צריך להתמסר לרופא, צריך להאמין לו. ואני אומרת לחולים או להורים: 'אם אתה לא מאמין לי, אני לא רוצה להתחיל. ואני תמיד פתוחה לאפשרות שהחולים יקבלו דעה שנייה, ושלישית ורביעית". שאלת הנזק לבנה, היא אחת הסוגיות שמטרידות ביותר את אמו של מ'. "אני מסתכלת עליו שוכב על המיטה. והוא יפה כל כך ורגוע. מה אני בסך הכל מבקשת? שיתנו לו פסק זמן. שיהיה במעקב", היא אומרת. "אם הגידול יחזור, שיטפלו בו. אני לא מתנגדת לכימותרפיה והקרנות, אבל אני חוששת שאם יצליח לחיות בכל זאת, הוא יישאר פגוע מוח עם נזקים בלתי הפיכים".

קישורים:

 קריאתה של אמא שבית חולים שניידר רוצים לבצע בבנה טיפול כימותרפי והקרנות בניגוד להסכמת הוריו


דצמבר 2012 - תעזרו לי בבקשה להציל את החיים של הבן שלי (מחר זה ח"ו יכול להיות גם הבן שלכם) אני ש' אמא של מ' המתוק שלי בן השש שנתגלה אצלו גידול סרטני במוח. הוא עבר ניתוח מוצלח מאד להסרת הגידול בשלמותו, בשניידר. אני מודה לרופא המומחה מנתח היקר, שהציל את הבן שלי ונתן לנו אותו בחזרה במתנה. אם לא הוא, הוא היה ח"ו כבר לא בחיים.

יום שני, 7 בינואר 2013

דו"ח: אווירת פחד וטיפול כושל בבתי"ח פסיכיאטריים

המאמר דו"ח: אווירת פחד וטיפול כושל בבתי"ח פסיכיאטריים , רן רזניק, הארץ , יום שישי, 28 במאי 2004,

חולי נפש רבים סובלים מטיפול רפואי כושל ומהזנחה רפואית; חולים אחרים סובלים מאלימות פיסית ומילולית מצד הצוות הסיעודי

במחלקות האשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים בישראל יש "תחושת איום ואווירת פחד" שמונעת מהחולים להגיש תלונות על המחלקות. כשכבר מוגשות תלונות, הן לא תמיד מדווחות להנהלות בתי החולים ולא מופקים לקחים כדי למנוע הישנות הכשלים - על אף שמדובר גם בתלונות חמורות על "חוסר נגישות וסובלנות" מצד מנהלי המחלקות ויחס בלתי הולם של הצוות הרפואי והסיעודי.

אלה רק חלק מהממצאים הקשים על הפגיעה המתמשכת בחולי הנפש, שנמצא בסקר שערך משרד הבריאות ב-2003-2002 ב-17 בתי חולים פסיכיאטריים ומחלקות בבתי חולים כלליים בישראל, שבהם מאושפזים כ-4,600 חולי נפש. הסקר, המקיף ביותר שנערך עד עתה, נעשה באמצעות שאלונים וראיונות למנהלים, עובדים, מטופלים ובני משפחותיהם.

בנוסף, חולי נפש סובלים מטיפול רפואי כושל, שפעמים רבות ניתן לאחר עיכוב ממושך, ומהזנחה רפואית קשה. מדובר בעיקר בתחומי רפואת שיניים, גינקולוגיה וסיעוד אצל חולי נפש זקנים.

חולי הנפש סובלים גם מאלימות פיסית ומילולית קשה מצד הצוות הסיעודי ומצד מטופלים אחרים. במחלקות קרו מקרי גניבה רבים, והשימוש בסמים בהן שכיח (נמצא כי מנהלי בתי חולים לא מצליחים להשתלט על הכנסת הסמים למוסדותיהם). החולים סובלים גם מפגיעות מיניות, מקשירה בלתי מוצדקת בניגוד להוראות החוק ומענישה בלתי הולמת, הכוללת איומים בלתי חוקיים על קשירה, הגבלת תנועה, איומים בהעברה למחלקה הסגורה. בנוסף, דווח על צוות שהעיר חולים על ידי משיכת השמיכה מגוף החולה ועל חולה שהתלונן שפנה לאחות במחלקה ו"נענה שאם לא יפסיק היא תקשור אותו".

תוצאות הסקר הוצגו באחרונה בפני שר הבריאות דני נוה ומנכ"ל המשרד הפרופ' אבי ישראלי. ואולם, התוצאות שהוצגו לנוה וישראלי הן רק התוצאות הכלליות של הסקר (שמצביעות על תופעות ומגמות כלליות); הממצאים לגבי כל אחד מבתי החולים מוסתרים אפילו ממשרד הבריאות - על אף שבחלק מהמקרים מדובר בממצאים קשים. זאת למרות שכל בתי החולים אמורים על פי חוק להיות בפיקוח מלא של המשרד וחלק מבתי החולים, כמו אברבנאל, אף בבעלותו של משרד הבריאות.

בסקר נמצא עוד כי החולים סובלים מתנאי אשפוז קשים ומבישים: נמצאו מחלקות שבהן מאושפזים 12 חולים בחדר, מחלקות שבהן החולים מתקלחים רק שלוש פעמים בשבוע ומחלקות שבהן אין מיטה קבועה לחולה ואין ארונית אישית לחפציו, אין חדרים לביקור משפחות, אין פינות עישון (ולכן העישון חופשי בכל המחלקה) ואין אפשרות לשמור על פרטיותם של החולים.

משרד הבריאות בדק בשנים האחרונות ממצאים קשים על טיפול רפואי כושל בבעיות גופניות של חולי נפש (בין השאר התגלו מקרים כאלה בבתי החולים "שער מנשה" באזור חדרה, באברבנאל ובבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע). בתחום זה נמצא בסקר כי אפילו במחלקות פסיכיאטריות שממוקמות בתוך בתי חולים כלליים, יש מקרים שחולים נאלצו להמתין לבדיקה גופנית עד שבוע.

בבתי החולים הפסיכיאטריים נמצא כי "העברת חולים לבתי חולים כלליים או למרפאות כרוכה בעגמת נפש רבה לחולים ולבני משפחותיהם. חולי הנפש, בני משפחתם ולעתים אף אנשי הצוות אומרים כי הטיפול הגופני בחולים אלה הוא חלקי ולא מספק וניתן 'במטרה להיפטר מהחולים'".

תוצאות הסקר מוסתרות גם מנוה

תוצאות הסקר לגבי כל אחד מבתי החולים הפסיכיאטריים מוסתרות לא רק משר הבריאות דני נוה וממנכ"ל משרדו הפרופ' אבי ישראלי, אלא אפילו מהד"ר אלכסנדר גרינשפון, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות. זאת בעקבות ההחלטה של הנהלת המשרד ב-2002 (בראשות הד"ר בועז לב, אז מנכ"ל המשרד) להיענות לדרישה של איגוד מנהלי בתי החולים הפסיכיאטריים וההסתדרות הרפואית שהסקר יתקיים רק בתנאי שתוצאותיו לפי בתי חולים לא ייחשפו אפילו בפני המשרד עצמו.

בעקבות זאת המשרד אינו מסוגל לערוך בקרה אפילו על אותם בתי חולים שבהם נמצאו ממצאים קשים על יחס מחפיר לחולים. כפי שפורסם בדצמבר ב"הארץ", בכירים במשרד העלו על כך ביקורת נוקבת ובכיר בהנהלת המשרד אמר כי הדבר "מהווה מעילה באמון הציבור". ממשרד הבריאות נמסר כי לאחר שהסקר הוצג לשר ולמנכ"ל המשרד הם הינחו את הנהלת המשרד ליישם את לקחיו.

פלייליסט - מוסד פסיכיאטרי אברבנאל


פלייליסט - בית חולים פסיכיאטרי - טירת הכרמל


קישורים:

יום שישי, 4 בינואר 2013

ביטוח משלים של קופות חולים - משלים את הציבור

התחקיר משלים את הציבור , ינואר 2013 , רן רזניק , ישראל היום

כ-75 אחוזים מהישראלים משלמים מדי שנה כ-3 מיליארד שקלים לארבע קופות החולים עבור חברותם בביטוחים המשלימים, מתוך אמונה שהביטוחים יסייעו להם בשעות הקשות ביותר • אבל תחקיר "שישבת" חושף שדווקא כשהם זקוקים לכך יותר מכל, נתקלים רבים בסירוב מצד הקופות • מאות תלונות מגיעות מדי שנה למשרד הבריאות, אבל מספר הנפגעים האמיתי מוערך ב-2,000 • הקופות מערימות קשיים בעיקר בכל הנוגע להשתתפות במימון ניתוחים גדולים ואביזרים יקרים המשמשים בניתוח • אפילו מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, מודה: "קרוב ל-6 מיליון המבוטחים בביטוחים המשלימים - ואני בתוכם - לא מבינים כל כך מה הם רכשו. זה כישלון של משרד הבריאות"

איור: עציון גואל




במשך רוב שנותיו היה רפאל רוט (70) מהרצליה חבר בקופת חולים מכבי. אף על פי שהקופה אמורה לספק לו את כל שירותי הבריאות הדרושים לטיפול בבעיותיו הרפואיות, בחר רוט ב-25 השנים האחרונות לשלם עוד כ-100 שקלים מדי חודש עבור הביטוח המשלים של הקופה - "מגן זהב". ביטוח זה אמור לספק שירותים וטיפולים רבים שאינם כלולים בסל הבריאות הבסיסי, ובהם טיפולים ובדיקות מיוחדות, תרופות, אביזרים רפואיים, אפשרות לבחור רופא מנתח בארץ במקרה הצורך, השתתפות במימון ניתוחים בחו"ל ועוד. זו הסיבה המרכזית שיש עוד 6 מיליון ישראלים שמשלמים מדי שנה כ-3 מיליארד שקלים לקופות החולים על ביטוח משלים.

צילום: פז בר וקובי מאירי

ב-2008 התגלה אצל רוט סרטן הערמונית, והוא טופל על ידי רופאים של קופת חולים מכבי. באפריל 2011 קבע אורולוג של מכבי, ד"ר אהרון מנס, כי הסרטן עומד לפרוץ את גבולות הערמונית ולהתפשט לאיברים סמוכים, ולכן יש צורך בניתוח דחוף. "במצבו של רוט, הניתוח המומלץ הוא ניתוח רובוטי לפרוסקופי אצל מומחה לעניין בארה"ב", כתב הרופא. בניתוח באמצעות רובוט "דה וינצ'י" מוכנסות לגוף ארבע זרועות דרך חתכים עדינים, כשעל אחת מהן מצלמה ועל השלוש האחרות כלי ניתוח. המנתח שולט בזרועות ומפעיל אותן בתוך גופו של המטופל.


רוט פנה למכבי בבקשה שתממן לו את הניתוח בחו"ל, ונענה בשלילה. "לרופאים בישראל יש ניסיון מספיק בניתוחים מסוג זה, והתוצאות טובות", כתב לו ד"ר יעקב מנדל, מנהל היחידה לניתוחים והשתלות בחו"ל במכבי. הקופה היפנתה את רוט לאורולוג ישראלי באחד מבתי החולים הגדולים בארץ, וציינה כי הוא השתלם בשיקגו בשיטה הרובוטית וביצע שם כ-150 ניתוחים, חלקם כמנתח ראשי וחלקם כמנתח משנה, וכי גם בישראל כבר ביצע כ-50 ניתוחים. במכבי אף הציעו לרוט סיוע בתיאום תור מוקדם לאורולוג.

כעבור שבועות אחדים נפגש רוט עם האורולוג המנתח. לדבריו, הרופא אמר לו כי הניתוח עשוי להימשך לפחות ארבע שעות וחצי, וכי תהיה חובה לנתק אצלו חלק ממערכת העצבים באזור הניתוח, מה שעלול לגרום לו מאוחר יותר נזק בתפקוד הגופני. בית החולים סירב למסור לו נתונים על שיעור ההצלחה בניתוחים מסוג זה.

רוט החליט ליצור קשר עם ד"ר דיוויד סמאדי מניו יורק, המנתח שעליו המליצו לו אורולוגים בכירים בארץ. סמאדי נחשב לאחד מחלוצי הניתוח הרובוטי בעולם, וביצע עד כה אלפי ניתוחים כאלה. הוא אמר לרוט כי הניתוח שהוא עורך אינו נמשך יותר משעתיים, ואינו מצריך כריתה של העצבים באזור הניתוח.

רוט החליט לבצע את הניתוח בארה"ב. הוא שילם את העלות, יותר מ-150 אלף שקלים, ועוד 20 אלף שקלים על הוצאות נלוות. הניתוח ארך כ-90 דקות בלבד והסתיים בהצלחה גדולה. לאחר הניתוח הגיש רוט תביעה נגד קופת חולים מכבי, בטענה שהיה זכאי לקבל את מימון הניתוח בחו"ל. "התנהלותה של הקופה היתה בניגוד מוחלט למהותו של ביטוח הבריאות המשלים ומבטאת התנהגות חסרת תום לב", טען רוט בכתב התביעה.

לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר נחום זילבר, אורולוג של מכבי, שחיווה את דעתו על הנתונים שמסרה מכבי על ניסיונו של המנתח הישראלי: "על פי הספרות הרפואית, מספר הניתוחים מסוג זה הנדרש לצורך צבירת ניסיון מעשי מיטבי והצגת תוצאות ניתוחיות טובות עומד על יותר מ-1,500. ניסיונו המוכח של הרופא הישראלי עמד במועד הניתוח על כ-50 ניתוחים שעשה בישראל, לכל היותר... ומספר זה אינו נחשב כניסיון מספק. ד"ר סמאדי ביצע עד היום אלפי ניתוחים בשיטה הרובוטית, בהצלחה גדולה מאוד, תוך כדי שהוא מפתח מומחיות גדולה ויוצר לעצמו מוניטין של חלוץ הניתוח הרובוטי... ניסיונו ומומחיותו עולים נכון למועד הניתוח עשרות מונים על אלו של הרופא הישראלי, אשר הוגדר על ידי מכבי כבעל הניסיון הרב יותר בארץ".

התביעה, שהוגשה על ידי עו"ד דוד פייל, מעלה שורה של טענות עקרוניות, שיש להן השלכות על כל הביטוחים המשלימים של קופות החולים. לדבריו, "קופת חולים מכבי משווקת את תוכנית 'מגן זהב' כביטוח בריאות משלים, הכולל כיסוי לניתוחים גדולים או טיפולים מיוחדים בחו"ל. הביטוח מבטיח למבוטחים מטרייה רחבה, שכוללת שיפוי מלא עבור טיפולים שמומחים רפואיים בארץ ימליצו לבצע בחו"ל, עקב היעדר ניסיון מספיק בארץ".

התביעה מציינת כי הכיסוי לניתוחים בחו"ל קיים רק בתוכנית "מגן זהב", ולא בתוכנית המשלימה הזולה יותר של הקופה, "מגן כסף". "כדי להיכלל בתוכנית 'מגן זהב' המשופרת והרחבה יותר, המקנה כיסויים כאלה, נדרשים המבוטחים לשלם תוספת משמעותית בדמי החבר... עד כדי תשלום כפול. בעת הצטרפותו של רוט לביטוח הבריאות המשלים לא הסבירו לו, מכבי והביטוח המשלים שלה, את משמעות הסייגים המגבילים בתקנון למקרה של ניתוח בחו"ל, ועל כן הם עוולו כלפיו בהפרת חוק החוזים וחוק הפיקוח על עסקי הביטוח".

רוט פנה גם למשרד הבריאות בתלונה. ביוני 2012 השיבה לו עו"ד חגית זנבר, עוזרת ראשית לנציב קבילות הציבור במשרד, שתלונתו נדחתה. זנבר קיבלה את תשובת מכבי בנוגע לניסיון שרכש המומחה הישראלי שאליו הוא הופנה, וקבעה, על סמך התייעצות שנערכה במשרד הבריאות, כי לא ניתן לחייב את קופת החולים במימון הניתוח בחו"ל. בתשובת משרד הבריאות אין נתונים על איכות הניתוחים הרובוטיים שערך הרופא או על תוצאותיהם, מאחר שהמשרד לא אוסף את הנתונים באופן קבוע ושיטתי. בנוסף, לא נאמר על סמך מה נקבע כי ניסיונו של הרופא מספק כדי לצמצם במידה סבירה את ההסתברות לסיבוכים בניתוח.

קופת חולים מכבי טרם הגישה כתב הגנה, והנושא עדיין לא הוכרע בבית המשפט. מהקופה נמסר בתגובה: "בישראל הצטבר די ניסיון בניתוחים עם רובוט דה וינצ'י. בהדסה מבוצעים ניתוחים אלה על ידי רופא שהשתלם בשיקגו וביצע שם כ-150 ניתוחים, וכיום יש לו ניסיון של יותר מ-200 ניתוחים. רופא אחר בבית החולים רמב"ם, שהשתלם בטורונטו, ביצע שם כ-80 ניתוחים, ובבית החולים בארץ ביצע עשרות ניתוחים נוספים. מעיון בספרות המקצועית עולה כי בעולם מתייחסים להגדרת ניסיון מספק כביצוע של 150-50 ניתוחים. לפיכך, לפחות שני מרכזים רפואיים גדולים בישראל בהחלט עומדים בסטנדרט של הגדרות אלה.

"'מגן זהב' של מכבי מימן בשנתיים האחרונות יותר מ-180 ניתוחים בחו"ל, בעלות כוללת של יותר מ-26 מיליון שקלים. כל הנתונים שקופים ומדוּוחים למשרד הבריאות. בשנת 2011 צרכו חברי 'מגן זהב' שירותים וזכויות בעלות גבוהה יותר מהסכומים שנגבו מהם במסגרת דמי החבר החודשיים, ו'מגן זהב' סיים את השנה בגירעון".

הציבור לא מודע לזכויותיו

תוכניות הביטוח המשלים בישראל מנוהלות על ידי ארבע קופות החולים - כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית, והן שאחראיות עליהן בכל ההיבטים: הרפואי, הכספי, הציבורי והצרכני. על פי נתוני משרד הבריאות, בעשור האחרון חל מדי שנה גידול עקבי בהצטרפות לביטוחים המשלימים, ומספר המבוטחים הכולל הגיע ב-2011 ל-5.7 מיליון איש - כ-75 אחוזים מחברי קופות החולים. שאר חברי הקופות, שאינם מבוטחים, שייכים בדרך כלל לשכבות החלשות ולמגזר הערבי.

הכנסות הביטוחים המשלימים הגיעו ב-2011 ל-3.15 מיליארד שקלים, וההוצאות הרפואיות עבור תשלומים והחזרים למבוטחים - ל-2.6 מיליארד שקלים. עיקר התשלומים היו על ניתוחים ובחירת רופא מנתח בארץ (42 אחוזים מסך ההוצאות), ואחריהם - על חוות דעת רפואית שנייה, על בדיקות הריון ולידה, על רפואת שיניים, על תרופות (לפי החלטת ממשלה מלפני חמש שנים, אסור לכלול בביטוחים המשלימים תרופות המוגדרות "מצילות חיים") ועוד.

ואולם, בכירים במשרד הבריאות אומרים כי הציבור עדיין לא יודע דיו את זכויותיו בביטוחים המשלימים, ולכן הוא גם מתקשה לממשן בשעת הצורך - למשל במקרה של ניתוח יקר, ההוצאה הגדולה ביותר שאינה כלולה בכיסוי הרגיל של קופת החולים. במשרד הבריאות פועלת נציבות קבילות ציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שמרכזת את התלונות בנושא תרופות וטיפולים בסל הבריאות ובנושא הביטוחים המשלימים של קופות החולים. על פי נתוני הנציבות, היא מטפלת מדי שנה ב-300 עד 400 תלונות נגד הביטוחים המשלימים; ב-30 אחוזים מהמקרים הביאה התערבותה לשינוי בהחלטות הקופות, לטובת המבוטח. אבל בכירים במערכת מעריכים כי מספרם האמיתי של החולים הנתקלים בבעיות מול הביטוח המשלים מגיע ל-2,000 בשנה. הבעיה היא שרק מיעוטם מתלוננים.

הטענה העיקרית בתלונות היא סירוב של הביטוחים המשלימים לממן טיפול רפואי חיוני, שאמור להיכלל בביטוחים המשלימים. על פי משרד הבריאות, כמחצית מהמתלוננים מקבלים בסופו של דבר את ההחזרים או את התשלומים שדרשו מהביטוחים המשלימים.

עיקר הקשיים הם במקרים של ניתוחים גדולים בארץ או בחו"ל ומימון אביזרים יקרים המשמשים בניתוח. מדובר בחולים שסובלים ממחלות קשות או נמצאים במצב רפואי מסכן חיים, והם נאלצים להתמודד מול מנגנון פקידותי ומשפטי משומן של קופות החולים. הקופות שולפות להגנתן את התקנונים הארוכים והסבוכים של הביטוחים המשלימים, שבהם מאות סעיפים, תתי-סעיפים ואינספור הגבלות וסייגים - שלרוב החולים, כמובן, קשה לצלוח ולהבין.

חלק מההגדרות למימון ניתוחים וטיפולים מעורפלות מאוד, ומביאות למחלוקות קשות. כך, למשל, רוב הביטוחים המשלימים קובעים ש"ניתוח בחו"ל ימומן רק כאשר יש בארץ מיעוט ניסיון בביצועו". מי קובע אם ניסיון רפואי הוא "מועט", "מספק" או "רב"? התשובה רחוקה מלהיות חד-משמעית, כמו שגילה על בשרו רפאל רוט.

עו"ד יואל ליפשיץ, ששימש במשך שבע שנים ראש האגף במשרד הבריאות שאחראי לפיקוח על ארבע קופות החולים, מעריך שבפועל יש הרבה יותר תלונות על הביטוחים המשלימים מאלה המועברות למשרד הבריאות. לדבריו "אחת הבעיות המרכזיות היא שרוב הציבור בישראל אינו רואה במשרד הבריאות כתובת לטיפול בתלונות על הביטוחים המשלימים, וזאת בניגוד לתלונות הנוגעות למניעת תרופות וטיפולים הכלולים בסל הבסיסי".

בכיר אחר במערכת הבריאות מוסיף כי "אחת הבעיות המרכזיות היא שהמידע בנוגע לביטוחים לא מצוי בידי הצרכן, וכשהוא כבר חולה, הוא לא יודע מספיק כדי להתעמת עם הקופה וכדי שיוכל לעמוד על דעתו בדבר קבלת הטיפול המתאים".

חולים רבים, שתלונותיהם נדחו על ידי משרד הבריאות, טוענים כי המשרד מקבל את עמדת הקופות א-פריורית, בלי לבדוק לעומק את התלונות. לדברי בכירים במערכת הבריאות, "משרד הבריאות לא מטפל ברצינות מספקת בתלונות נגד הביטוחים המשלימים, שעניינן מניעת מימון של טיפולים. המשרד לא ערוך לטפל בתלונות באופן יסודי, ואין מספיק מודעות והקצאת משאבים לעניין, וזאת בניגוד לטיפול הטוב בתלונות על מניעת טיפולים הכלולים בסל".

אפילו מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו סבור שהציבור לא מודע לזכויותיו בביטוחים המשלימים. בנאום בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות, שהתקיים לפני שבועיים בים המלח, אמר גמזו: "האזרח הישראלי רוכש את הביטוחים המשלימים בלי הכרה, בלי לדעת במדויק מה יש בפנים, מלבד שירותים כמו בחירת המנתח וחוות דעת שנייה. שיעור הרכישה - כ-80 אחוזים מהציבור - נובע משיווק מוצלח של הקופות, ממחיר נמוך ביחס למוצר בריאות ומתדמית שגויה של סל הבריאות הציבורי. הציבור חושב שהסל אינו מספיק טוב ואינו כולל מספיק תרופות וטיפולים, בעוד בפועל הוא נחשב לטוב מאוד, גם ביחס למדינות המערב המתקדמות ביותר".

גמזו מפנה את האצבע המאשימה לעבר המשרד שהוא עצמו מנהל, ומכה על חטא: "משרד הבריאות הוא האחראי העיקרי לכך שקרוב ל-6 מיליון מבוטחים לא יודעים כל כך מה הם רכשו... רובנו - גם אני - לא מסוגלים להבין את ההבדלים בין הביטוחים המשלימים השונים, שלא לדבר על הרבדים השונים שקיימים בהם... נושא המידע הוא כישלון גדול שלנו".

לדבריו, משרד הבריאות החל בהקמת מערכת שתספק השוואה בין הסל הממלכתי לבין הביטוחים המשלימים והביטוחים המסחריים. "נושא הביטוחים המשלימים של הקופות וביטוחי הבריאות המסחריים מקבל אט אט את התואר 'האתגר הגדול ביותר למערכת הבריאות הציבורית', וגם הבעיה הקשה ביותר לטיפול".

התחקיר שערכנו מבוסס על בדיקה של תלונות ותביעות שהוגשו נגד הביטוחים המשלימים ושמתפרסמות כאן לראשונה, וכן על שיחות עם עורכי דין, עם רופאים ועם בכירים במשרד הבריאות. יש לציין כי הבעיות שעולות מהתלונות המוצגות בכתבה מאפיינות את כל הקופות, ולא רק קופה זו או אחרת.

היעדר שקיפות

רויטל טופר חבר-טוב, סמנכ"ל משרד הבריאות בפועל לפיקוח על קופות החולים והביטוחים המשלימים, טיפלה בשנה האחרונה, עם קודמה בתפקיד, עו"ד יואל ליפשיץ, בכמה תופעות שמעידות על הכשלים ועל הקשיים של הציבור במימוש הביטוחים המשלימים. בין המקרים שעברו תחת ידיה היו גם חשדות לפעולות לא הוגנות של רופאים ומוסדות רפואיים במסגרת הביטוחים האלו. לדבריה, "אם עולה בתלונות של חברי קופות החולים למשרד הבריאות בעיה עקרונית שחוזרת על עצמה, המשרד מפרסם הנחיות שמחייבות את הביטוחים המשלימים, כדי לפתור את הבעיה".

אחת הסוגיות שחוזרות על עצמן היא היעדר השקיפות. בחודש יולי פירסם משרד הבריאות הנחיות חדשות, שמחייבות את ארבע קופות החולים לפרסם "באופן בולט ונגיש" באתרי האינטרנט שלהן את הרשימה המלאה של הניתוחים הכלולים במסגרת הביטוחים המשלימים, וגם את ההשתתפות העצמית שמבוטח חייב לשלם עבור כל ניתוח. המשרד ציין כי ההוראות החדשות נועדו להבטיח שקיפות מלאה למבוטחים.

סוגיה אחרת נוגעת לתופעה של כירורגים שמבצעים ניתוחים פרטיים באמצעות הביטוחים המשלימים ודורשים ממבוטח תוספת תשלום לאחר הניתוח - עבור ציוד רפואי מיוחד או אביזרים רפואיים שבהם הם משתמשים בניתוח. בכמה מהמקרים נדרשה תוספת התשלום כשהמטופל היה על שולחן הניתוחים ממש. בשנה שעברה פירסם משרד הבריאות הנחיות חדשות למנהלי קופות החולים, שאוסרות גבייה של תוספת תשלום בדיעבד. על פי ההוראות, יש למסור למנותח מראש את סכום ההשתתפות העצמית שעליו לשלם, הכולל את עלות הציוד הרפואי שבו ייעשה שימוש.

בחודש ספטמבר העביר המשרד תלונה לאחד מבתי החולים הפרטיים, בנוגע לגבייה שלא כדין ממנותחת שעברה ניתוח אורתופדי באמצעות הביטוח המשלים. האישה נדרשה לאחר הניתוח לשלם סכום "הגבוה פי שלושה ויותר מהעלות שנמסרה לה טרם הניתוח, בטענה שבוצעו בניתוח פעולות נוספות והושתלו בה ברגים ורצועות". משרד הבריאות התריע בפני בית החולים כי "אי מסירת מידע מלא לחולה בדבר עלות הניתוח מהווה פגיעה חמורה בזכויותיו". בעקבות זאת צימצם בית החולים משמעותית את בקשת התשלום מהאישה.

לדברי טופר חבר-טוב, המבוטחים בביטוחים המשלימים מתקשים לעיתים לאתר את המידע על ההחזרים שמגיעים להם ועל ההשתתפות העצמית שעליהם לשלם. "הבעיות המשמעותיות נוצרות ככל שהפרוצדורה הרפואית מורכבת יותר, ואז קשה יותר לקבל את כל המידע לפני קבלת ההחלטה על ביצוע ניתוח או טיפול רפואי. בחלק מהביטוחים המשלימים עשינו תיקונים בתקנון, ובחלקם ביקשנו מהקופות לפשט את התקנון. אנחנו מנחים את מנהלי הביטוחים המשלימים לספק מידע מלא ושקוף באתרי
האינטרנט של הקופות, אבל גם שם חייבת להיות הבהרה שהתקנון הוא שקובע".

משתלם להתלונן

באפריל 2010 הגיעה למשרד הבריאות תלונה על "כללית מושלם", הביטוח המשלים של קופת חולים כללית. התלונה הגיעה מבתה של ר', חולת סרטן שעברה ניתוח מורכב מאוד על ידי כירורג בכיר בבית החולים הפרטי "הרצליה מדיקל סנטר". המנתח אינו כלול ברשימת הרופאים שבהסדר הביטוח המשלים, ואת כל עלות הניתוח והוצאות האשפוז, כ-225 אלף שקלים, שילמה המשפחה מכיסה. הניתוח כלל כריתה שלמה של הלבלב, התריסריון והטחול, כריתה חלקית של הקיבה ושחזור מערכת העיכול. הרופא המנתח נחשב לאחד הטובים בתחום, אבל גם לאחד היקרים בישראל.

המשפחה פנתה ל"כללית מושלם" וביקשה החזר עבור הוצאות הניתוח. היא נענתה תחילה כי כאשר מבוצע ניתוח כמו זה - כלומר ניתוח שמורכב מכמה ניתוחים מוכרים, אבל הוא עצמו אינו מוכר על ידי הביטוח - הביטוח המשלים מממן רק עשרה ימי אשפוז, בעלות של כ-1,899 שקלים ליום. לאחר התעקשות של בתה של ר', שהיא עורכת דין, הועבר המקרה לוועדת החריגים של "כללית מושלם", וזו אישרה החזר של 71 אלף שקלים. הסכום הזה, לדברי הנהלת הביטוח, שווה ערך לעלותו המקסימלית של הניתוח, אילו התבצע על ידי רופא שבהסדר.

המשפחה דרשה בתלונתה להורות לקופה לממן את כל עלות הניתוח, וציינה כי האישה שנותחה חברה בקופת החולים כל חייה, ועשתה את הביטוח ב"כללית מושלם" "לשם סעד וביטחון לימי סגריר". בנה של האישה כתב: "הניתוח הפרטי עבור אמי לא היה למטרות מותרות או פינוק, כי אם למטרה מוצהרת וברורה - קיום והישרדות. לפיכך, לשם היוותרות בחיים - פנייה לבית חולים ציבורי לא היתה חלופה בת-קיימא. אלמלא ניסיונו הרב, מומחיותו ומיומנותו של הרופא המנתח בניתוחי סרטן מורכבים כמו זה של אמי, קרוב לוודאי כי הניתוח, שהסתיים בהצלחה, היה מסתיים אחרת. חלופה בת-קיימא שעשויה היתה להשיג תוצאה רפואית זהה היתה במדינת חוץ, ובמקרה זה ההוצאות היו גבוהות בהרבה".

בכיר במשרד כתב, בהתכתבות פנימית במסגרת בירור התלונה, כי "התשובה הראשונה של 'כללית מושלם' מבטאת מדיניות שהיא היתממות וניצול לרעה, שאין לקבלה. האם מבוטח שבתו אינה עורכת דין מקבל בגין ניתוח כזה 19 אלף שקלים בלבד? במקרה זה, כמדיניות, המינימום חייב להיות החזר של עלות ניתוח דומה שבהסדר הביטוח המשלים, ואין לקבל הסתפקות בהחזרת ימי אשפוז בלבד".

מ"מ נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, עו"ד שמעון רייפר, קיבל את עמדת "כללית מושלם", שהחזר של 71 אלף שקלים משקף את העלות המקסימלית שהביטוח היה משלם עבור ניתוח כזה, גם אם היה מבוצע על ידי רופא שעובד עם הביטוח. "כשהמבוטח בוחר, על פי זכאותו ומטעמיו הוא, לבצע את הניתוח באמצעות מנתח שאינו בהסדר, אין כל פיקוח על השכר הנדרש על ידי המנתח", כתב. "במקרים אלו, לצערי, חלק הארי של העלות אכן נופל על כתפי המבוטח". בעקבות התלונה שונו הנהלים ב"כללית מושלם", כך שבמקרים דומים, של ניתוחים מורכבים במיוחד, יועבר המקרה ישירות לוועדת החריגים של הקופה.

מקופת חולים כללית נמסר: "בשנת 2012 בוצעו יותר מ-55 אלף ניתוחים במסגרת בחירת מנתח. עם זאת, לנציבות פניות הציבור של משרד הבריאות הוגשו מספר מזערי של תלונות, ובודדות בלבד נמצאו מוצדקות. במקרה המוצג מדובר בניתוח מורכב ומסובך, חריג במגוון הניתוחים הנעשים במסגרת הביטוחים המשלימים. המקרה טופל בוועדת החריגים, שאישרה החזר של 70 אלף שקלים".

אין ספק כי התלונות המוגשות למשרד הבריאות יכולות לא פעם לשנות את עמדתן של הקופות, עוד לפני שהמשרד הכריע בהן. כך למשל קרה לחברת קופת חולים מאוחדת, הסובלת זה שנים מקשיי נשימה דרך האף. רופא אף-אוזן-גרון איבחן אצלה סטייה קשה של מחיצת האף והמליץ על ניתוח. היא החליטה לשלב את הניתוח עם ניתוח קוסמטי של האף, וכשפנתה לביטוח המשלים של הקופה, "מאוחדת שיא", נאמר לה, לדבריה, כי הקופה תכסה את עלות הניתוח הרפואי בלבד, ואילו היא תצטרך לשאת בעלות הניתוח הקוסמטי.

אלא שלאחר הניתוח סירבה קופת חולים מאוחדת להחזיר לאישה אפילו את עלות הניתוח הרפואי. לדבריה, נאמר לה בקופת החולים: "איך אנחנו יכולים לדעת שמנתחים לא ממציאים מחיצה עקומה באף כדי להוזיל את עלויות הניתוח הקוסמטי?"

האישה פנתה לנציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות. לפני כשבועיים הודיעה לה הקופה במכתב רשמי כי היא נעתרה לתלונתה, וכי הוחלט להחזיר לה את העלות הכספית של החלק הרפואי בניתוח.

במארס 2011 הגיעה למשרד הבריאות תלונה של מבוטחת "כללית מושלם", שעברה ניתוח בשתי רגליה אצל פודיאטור. המנתח אינו רופא, אך מוכר על ידי משרד הבריאות כמומחה לטיפול בכף הרגל; האישה שילמה עבור הניתוח 2,134 שקלים, סכום הדומה לעלות של ניתוח כזה שמבצע רופא מומחה. בביטוח המשלים הודיעו לאישה שעל פי התקנון, מאחר שלא מדובר ברופא, לא יוכלו להחזיר לה את התשלום עבור הניתוח.

בעקבות תלונתה של האישה למשרד הבריאות הועבר המקרה לדיון בוועדת הערר של "כללית מושלם". זו קבעה כי "לאור ייחודיות המקרה", יוחזר לאישה מלוא הסכום ששילמה. עו"ד תרצה פוקס, עוזרת נציב הקבילות במשרד הבריאות, כתבה לאישה: "תלונתך סייעה באיתור קשיים שבהם נתקלים המבוטחים, במגמה לשפר את השירות הניתן לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי".

מקופת חולים כללית נמסר: "מקצוע הפודיאטור טרם אושר על ידי משרד הבריאות לביצוע ניתוחים. המקרה נדון לגופו בוועדת ערעורים, שאישרה את ההחזר בגובה המקובל לניתוח המבוצע על ידי מנתח שבהסדר".

עדשה תחת עדשה

שרון חורי (59) מרמת גן חברה בקופת חולים מכבי זה 36 שנה, ובעלת "מגן זהב" זה 22 שנה. עבור הביטוח המשלים היא משלמת מדי חודש 89 שקלים, נוסף על מס הבריאות שמנוכה משכרה, כמו כל אזרחי המדינה, והוא מועבר לקופת חולים מכבי. חורי סובלת כבר מגיל 40 מאובדן שקיפות העדשות בעיניים (קטרקט), שגורמת לטשטוש הראייה. ב-2010 המליצו לה רופאיה על ניתוח שבו מוצאת העדשה הטבעית מהעין ומוחלפת בעדשה מלאכותית. חורי בחרה לעבור את הניתוח במרכז הפרטי "עין טל" לרפואת עיניים בתל אביב אצל פרופ' אהוד אסיה, שנחשב לאחד המומחים הטובים בארץ לרפואת עיניים.

עוד לפני הניתוח פנתה חורי לקופה כדי להסדיר את מימון הניתוח בידי הביטוח המשלים. לדבריה, עוד ביוני 2010 היא התקשרה לקופה, והוסברו לה ההחזרים שהיא תוכל לקבל עבור שכר המנתח והוצאות האשפוז ועבור העדשות שיושתלו בשתי עיניה. "אמרו לי שעבור העדשות אקבל החזר של 83 אחוזים מעלות העדשה, עד תקרה של כ-14 אלף שקלים. שאלתי את נציגת הקופה אם יש צורך שאפרט את סוג העדשות שהרופא מתכנן להשתיל לי, אבל אמרו לי שלא. במכתב ההתחייבות שקיבלתי ביולי 2010 מ'מגן זהב' הוסברו לי ההחזרים הכספיים שאקבל עבור הניתוחים, ובנוגע לעדשות צוין שההחזר יינתן בכפוף לתקנון שבמדריך לשירותי בריאות נוספים (2011-2010)".

בשתי עיניה של חורי הושתלו עדשות שנחשבות חדישות ומשופרות. היא שילמה עבורן כ-14 אלף שקלים. לאחר הניתוח פנתה למכבי בבקשה לקבל 83 אחוזים מעלות העדשות, כפי שהובטח לה - כ-11 אלף שקלים. להפתעתה, היא נתקלה בסירוב, בטענה שהביטוח המשלים מחויב לממן או לסבסד רק אביזרים שכלולים בסל שירותי הבריאות הבסיסי, ולכן תוכל לקבל החזר מינימלי של 700 שקלים עבור שתי העדשות.

קופת החולים הסתמכה על הסעיף בתקנון הביטוח המשלים, שלפיו החזר עבור אביזרים מושתלים ייעשה על פי הכללים, בתנאי שהאביזר המושתל כלול בסל השירותים הבסיסי. מאחר שהעדשות שהושתלו לחורי אינן כלולות בסל, הסכימה הקופה להשתתף רק בעלות של עדשות רגילות, הכלולות בסל - ומחירן 350 שקלים לכל אחת.

חורי לא ויתרה. בנובמבר 2011 היא התלוננה במשרד הבריאות שמכבי מסרה לה לפני הניתוח מידע מטעה וחלקי בקשר למימון העדשות, ושהקופה טועה באופן שבו היא מפרשת את סעיפי התקנון של "מגן זהב" (המשתרע, אגב, על פני כ-100 עמודים). חורי ניתחה את הסעיפים ותתי-הסעיפים לפרטיהם.

בירור התלונה במשרד הבריאות עדיין לא הסתיים, אולם בעקבות פניית "שישבת" נמסר מהמשרד כי יש ממש בטענותיה של חורי נגד "מגן זהב". "תקנון הביטוח המשלים קובע במפורש כי עדשה תוך-עינית כלולה ברשימת השתלים שבגינם ניתן החזר. התקנון אינו מחריג עדשות מסוג כלשהו ואכן קובע כי ההחזר עבור השתלים הוא על פי עלותם בפועל. כשקופת החולים מחריגה סוג עדשות מסוים, עליה להרכיב רשימה מסודרת מראש, להדריך את הפקידים בסניפים בהתאם ולהודיע למבוטחים במפורש אילו עדשות לא ייכללו בהחזר. הקופה אינה יכולה לצפות מחבריה לברר מהן העדשות המקובלות כיום בשוק, ואם עדשות חדישות יותר לא יזכו אותם בהחזר בגובה הקבוע בתקנון".

במשרד הבריאות מודים, עם זאת, כי מעטים האנשים שמסוגלים לבדוק, לנתח ולהבין את כל המשמעויות הכספיות והביטוחיות של הסעיפים ושל תתי-הסעיפים בעשרות עמודי התקנון, כמו שעשתה חורי. ממכבי נמסר בתגובה: "'מגן זהב' מאפשר לבצע ניתוח קטרקט בבית חולים פרטי ולקבל החזר עבור שכר המנתח, האשפוז והאביזר שברשימה. מתוקף זכאותה כחברת 'מגן זהב' קיבלה החברה החזר בסך 5,844 שקלים עבור שכר המנתח לניתוח בשתי העיניים וכן החזר בסך 4,364 שקלים עבור הוצאות האשפוז. עדשה טורית לניתוחי קטרקט, שאליה מתייחסת החברה, אינה כלולה בסל הממלכתי או ב'מגן זהב', וגם בהערכה הטרום-ניתוחית נכתב כי ההחזר יינתן רק עבור אביזר שברשימה. למרות זאת, אישרנו החזר בסך 700 שקלים עבור שתי עדשות רגילות, בהתאם לעלות עדשה רגילה בבית חולים שנמצא עם מכבי בהסכם".

לך לתקנון, עצל

אצל דוד אנגל (59) מיבנה אובחן לפני כשש שנים פרפור פרוזדורים כרוני. זוהי תסמונת שכיחה מאוד, מסכנת חיים, שבאה לידי ביטוי בפעימות לב בלתי סדירות בפרוזדורי הלב, בדופק לא סדיר, בעייפות ובסחרחורות. הסכנה למטופל היא התקף לב ושבץ מוחי. הטיפולים המקובלים הם תרופות, טיפול באמצעות היפוך חשמלי להסדרת פעולת הלב וכן ניתוח לצריבה (אבילציה) של האזורים הגורמים לאותות החשמליים, באמצעות אלקטרודות המוחדרות לפרוזדורי הלב.

אנגל, תא"ל (מיל'), עבר חמישה טיפולים באמצעות היפוך חשמלי וכן ניתוח לצריבה בחדרי הלב אצל קרדיולוג ישראלי בכיר במסגרת קופת החולים. אולם הטיפולים לא הועילו, והוא המשיך לסבול מקוצר נשימה לאחר כל מאמץ - אפילו בעקבות דיבור ממושך. הרופאים המליצו לו לעבור ניתוח נרחב יותר לצריבה בחדרי הלב בצרפת, שם הצטבר הניסיון הרב ביותר בעולם בתחום זה. גם הקרדיולוג של מכבי כתב: "דוד מבקש לעשות את הניתוח בבורדו, שם מרכז מוביל בעולם בנושא זה, שאכן התוצאות בו טובות בעשרה אחוזים מהתוצאות שלנו בארץ".

פרופ' תרצה פוקס, מנהלת היחידה להפרעות קצב הלב בבית החולים אסף הרופא בצריפין, המליצה לאנגל באופן נחרץ לבצע את הניתוח בבורדו ולא בישראל. בתחילת מארס 2011 כתבה פוקס, באומץ ובחדות רבה, כי "למרות שצריבות לפרפור פרוזדורים מתבצעות בארץ, מספר ההצלחות נמוך מאוד. בארץ לא פורסמו מספרים מדויקים של הצלחה בצריבות מסוג זה, אך הפער בין ההצלחות בצריבות אלה בין ישראל לבין מדינות דוגמת צרפת או ארה"ב נמדד בעשרות אחוזים. גם אחוז הסיבוכים גבוה יותר בארץ, ובעקומת הלמידה, אנחנו נמצאים עדיין בשלבים התחלתיים בלבד".

אנגל חבר בקופת חולים מכבי ומבוטח ב"מגן זהב" זה שנים. אולם במכבי לא התרשמו מחוות הדעת של הקרדיולוגית. "הניתוח בבורדו אינו עומד בקריטריונים המצוינים בתקנון 2011-2010, פרק 1, סעיף 25.2", כתבו לו מהקופה. "טיפולי אבילציה מבוצעים בארץ במספר מרכזים רפואיים במיומנות רבה, ויש בארץ ניסיון רב בביצועם. שירותי הבריאות הנוספים של מכבי מאפשרים למבוטחים טיפולים בחו"ל במקרים שבהם קיים בארץ מיעוט ניסיון - לא זה המצב בנושא טיפולי אבילציה. אין הצדקה רפואית לבצע את הטיפול בחו"ל, וצר לנו שלא יכולנו להיענות לבקשתך".

אנגל החליט בכל זאת לעבור את הניתוח בבורדו, בעלות של 95 אלף שקלים. הביטוח הרפואי הפרטי שבו היה מבוטח, כעובד לשעבר במערכת הביטחון, הסכים לממן חלק מהוצאות הניתוח.

הניתוח עבר בהצלחה רבה, ואחריו כתבו הרופאים הצרפתים לאנגל: "המקרה שלך היה מורכב במיוחד. את הפעולה שבוצעה לך לא ניתן לעשות בישראל, מאחר שאין בישראל רופאים מומחים בביצוע הניתוח לחולים שסובלים מפרפור פרוזדורים כרוני".

הוא פנה לקבל חוות דעת נוספות של קרדיולוגים ישראלים, שתמכו בעמדה זו. קרדיולוג בכיר מאזור המרכז כתב לו: "יש לי ספק רב אם הבעיה המורכבת שממנה סובל החולה יכולה היתה לקבל טיפול מוצלח בישראל, כמו הטיפול העילאי שהוא קיבל במרכז הרפואי בצרפת. למרות שהאגו הלאומי שלנו עלול לסבול ולהיפגע, עלינו להכיר בכך שיש מקרים מסובכים ומורכבים שהם מעבר ליכולת הטיפול שלנו בארץ, ואל לנו להתבייש בכך, בהתחשב בעובדה שהמרכז הרפואי בבורדו הוא מהחלוצים בעולם בטכניקה זו". הקרדיולוג ביקש ממכבי לשקול מחדש את החלטתה שלא לממן את הניתוח בצרפת.

מצויד בחוות הדעת הנוקבות האלו פנה אנגל שוב למכבי וביקש לממן את ההפרש בין עלות הניתוח לבין סכום ההחזר שקיבל מהביטוח הפרטי שלו. עורך דינו, יעקב קורן, כתב לקופה כי "על פי התקנון, חבר הביטוח המשלים זכאי להחזר עבור ניתוח בחו"ל אם יש בישראל מיעוט ניסיון ומומחיות בביצוע הניתוח או הטיפול". הוא הדגיש כי לפי חוות הדעת החד-משמעיות של ארבעת הרופאים (כולל הרופא מצרפת שעשה את הניתוח), "ברי כי בישראל יש מיעוט ניסיון בתחום ניתוחים כאלה במקרי קצה, כמו המקרה הזה".


גם הפעם לא התרשמו במכבי, והציגו שתי חוות דעת אחרות של קרדיולוגים בכירים, שלפיהן "המקרה של מר אנגל אינו מסובך, ובארץ יש ניסיון של מאות מקרים והצלחה של 70 אחוזים בתחום". הנושא הגיע גם לוועדת הערעורים של "מגן זהב", וגם זו קבעה כי "חוות הדעת תומכות בביצוע הניתוח בארץ, וחברי הוועדה מסכימים פה אחד עם אמירה זו". אנגל, מצידו, אומר כי לא יוותר ל"קופה שבה אני חבר עשרות שנים. ואני רואה במאבק עניין עקרוני לטובת כלל הציבור".


ממכבי נמסר בתגובה: "במסגרת הפנייה של המבוטח לאישור הניתוח בחו"ל, מכבי קיבלה חוות דעת של שלושה מומחים מובילים בתחום מכמה בתי חולים גדולים בישראל. באחת מחוות הדעת נטען כי 'טיפול זה נהוג בשיגרה במספר מרכזים בארץ, וכי טופלו מאות חולים, אם לא למעלה מכך'. חוות דעת נוספת קובעת כי 'קיים ניסיון טוב בארץ עם אחוזי הצלחה טובים, ולא פחות מרוב המרכזים בעולם'. לפיכך, עולה כי יש בארץ די ניסיון בביצוע הפעולה".

ranr@israelhayom.co.il

* * *
מה לבדוק, על מה להתעקש

• בחרתם לעשות ניתוח או טיפול רפואי באמצעות הביטוח המשלים? בידקו מראש את רשימת הרופאים ובתי החולים שכלולים ברשימה של הביטוח המשלים. בחירה ברופאים ובבתי החולים שבהסדר תזרז מאוד את קבלת התשלום או ההחזר הכספי מהביטוח.

• אם בחרתם ברופא או בבית חולים שאינם כלולים ברשימה, ודאו מראש מול הביטוח המשלים שאכן אפשר בכלל לקבל החזר כספי עבור הניתוח. במידה שכן - בקשו לקבל, בכתב, פירוט מה יהיה סכום ההחזר. זה עשוי, כמובן, למנוע או לצמצם חיכוכים מיותרים לאחר ביצוע הניתוח.

• בגלל התקנונים הסבוכים, חשוב לקבל מראש את המידע המפורט ביותר בנוגע לרופא, לבית החולים ולפרוצדורה הרפואית עצמה. חלק מהמידע מופיע באתרים של ארבע קופות החולים והוא ניתן במוקדים הטלפוניים של הקופות.

• לפני ואחרי הניתוח או הטיפול, בקשו מהרופא ומבית החולים תיעוד מלא ומפורט ככל האפשר על נחיצות ההליך לבריאותכם, וכן תיעוד מפורט של מהלך ביצוע ההליך ומצב בריאותכם לאחריו. תיעוד כזה יסייע לכם מאוד במקרה של מאבק מול הביטוח המשלים לקבלת החזר כספי עבור ההליך. שימרו כמובן גם את כל הקבלות על תשלומים עבור טיפולים רפואיים.

• נתקלתם בבעיה מול הביטוח המשלים? אל תהססו לפנות לנציבות הקבילות במשרד הבריאות, שבודקת את התלונות מכוח סמכותה הקבועה בחוק. אם תלונה נמצאת מוצדקת, יש לנציבות מנדט לכפות על הביטוח המשלים לממן את הטיפול. לעיתים, עצם הפנייה למשרד הבריאות (עוד לפני שהיא נבדקה בפועל) עשויה לזרז מאוד את ההיענות של הביטוח המשלים לדרישתכם.

לפניות: טל' 5400*, פקס 02-5655981, אי-מייל kvilot@moh.health.gov.il או בדואר: נציבות הקבילות במשרד הבריאות, רחוב רבקה 29 ירושלים.

* * *
קופות החולים: אישרנו מימון למאות אלפי טיפולים

בקופת חולים כללית אומרים כי "בשנת 2011 לבדה הוחזר ללקוחות 'כללית מושלם' סכום חסר תקדים של יותר מ-1.2 מיליארד שקלים עבור מימוש זכויותיהם לבחירת מנתח, לסבסוד תרופות וחיסונים, לקבלת חוות דעת רפואית שנייה, לבדיקות בהריון, לשירותים בהתפתחות הילד ועוד. מתוך הסכום הזה, חלק הארי - יותר מ-400 מיליון שקלים - שולם עבור בחירת מנתח וביצוע ניתוחים".


במכבי אומרים כי ל-86 אחוזים מחברי הקופה (1.7 מיליון איש) יש ביטוח משלים של הקופה. ב-2011 טופלו 4.5 מיליון בקשות של חברי הביטוח המשלים. ההוצאות עבור ניתוחים (436 מיליון שקלים), עבור בדיקות בתחום ההריון ולידה (128 מיליון שקלים) ועבור חוות דעת שנייה (70 מיליון שקלים) הן בסך הכל כמעט מחצית מתשלומי הביטוח המשלים לשנה זו.


מקופת חולים מאוחדת נמסר: "בשנת 2011 אישרה הקופה 2.2 מיליון תביעות של מבוטחי הביטוח המשלים. אין ספק כי יש לצמצם ככל האפשר את מספר התלונות, אך זהו שיעור קטן יחסית, ביחס למאות אלפי תביעות שאושרו".


מקופת חולים לאומית נמסר: "הקופה עושה כל שביכולתה לשם מתן שירות איכותי, מהיר ויעיל לחצי מיליון לקוחותיה, עמיתי הביטוח המשלים. ייתכן שמדי פעם קיימים פערים בין רצון העמית לקבל את השירות הרפואי לבין עמדת הקופה, הגורסת שהזכאות תינתן על פי תנאי הביטוח המשלים. ואולם יודגש כי אנו מחויבים להימנע מאפליה בין המבוטחים, ועקרון השוויון מחייב אותנו. אנו משתדלים ככל יכולתנו למנוע טעויות, וככל שמגיעה תלונה בתחום הביטוח המשלים, היא מטופלת במהירות וביעילות".

יום ראשון, 30 בדצמבר 2012

הפסיכיאטריה - טפח מפרצופם המזוהם של רשויות הרווחה

המאמר עלובי החיים || ההתעללות בחוסים היתה כאן מאז ומתמיד , רוחמה מרטון , דצמבר 2012 , הארץ

החשד להתעללות במוסד נווה יעקב מעורר זיכרונות לזוועות שהתחוללו בבתי החולים הפסיכיאטריים בישראל

בריאות הנפש היא החצר האחורית של משרד הבריאות ומשרד הרווחה וגם של הביטוח הלאומי. אך גם בחצר האחורית יש אזור דחוי ומוזנח עוד יותר: חולי נפש כרוניים, אנשים הסובלים מפיגור שכלי, ומי שלא מצאו את מקומם בחברה מסיבות אחרות. באחרונה קראתי בכאב חלק מהדיווחים על בית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב, והתחשק לי להגיד: "בוקר טוב. סליחה, איפה הייתם כל השנים?".

בסוף שנות ה-70 עבדתי כפסיכיאטרית בכירה במרפאה של בית החולים שלוותה, בית חולים אוניברסיטאי רחב אופקים. מנהלו, פרופ' שמאי דוידסון ז"ל, התחנך בבריטניה שלפני עידן תאצ'ר, והיה מאמין גדול בתפקידה של הקהילה בשיקום ובבריאות הנפש. למדתי ממנו רבות. בשיחות שניהלנו העליתי את הנושא של חולי הנפש הכרוניים המופנים ממרפאתנו המתקדמת לבתי החולים הפסיכיאטריים הפרטיים באזור. תמהתי מדוע מעולם לא קיבלתי מהם משוב על החולים שנשלחו אליהם. למעשה מהרגע שחולה הופנה לבית חולים פרטי הוא נעלם לתמיד. במהלך השיחות נבנתה הבנה שעלינו, כבית חולים ציבורי, לדעת מה קורה באותם בתי חולים פרטיים. הקמנו מעט צוותים שתפקידם לראיין מאושפזים בבתי החולים הפרטיים ולדון בממצאי הראיונות.

בית החולים הפסיכיאטרי הפרטי שביקרתי בו, במרכז הארץ, היה קטן ומאוכלס בצפיפות. בחצר הפנימית הסתובבו מאושפזים שנראו רע בלבושם ובעיקר בתנועות גופם – תנועות מכאניות, כתפיים כפופות והבעת פנים קפואה. לפסיכיאטר מספיק מבט אחד כדי לדעת שהם מקבלים מינון גבוה של תרופות אנטי פסיכוטיות (מהסוג הישן) הגורמות לתמונה גופנית כמו-פרקינסונית ודיכוי גורף של האנרגיה הנפשית, אנשים "כבויים" שאינם תוקפנים ואינם דברנים. בית החולים נוהל ביומיום על ידי אחות ראשית ו"כוחות עזר". פסיכיאטר ביקר בו פעם בשבוע (או בשבועיים), עבר על רשימת התרופות ואישרה בחתימתו.

אביא לפניכם סיפורו של אחד החולים שראיינתי. מר ב', שהיה אז בשנות ה-50 לחייו, רזה מאוד, דובר עברית שבורה, הגיע כעולה חדש בודד בשנות ה-50 ולא ידע מלה בעברית. יום אחד עמד שעות ארוכות בתחנת אוטובוס ולא הצליח לתקשר עם אנשים ולהבין לאיזה אוטובוס לעלות. הערב ירד, ולאחר שנמלא פחד וזעם, החל ב' לצעוק ולהכות את עצמו בתחנה. השוטרים שהוזעקו למקום הביאו אותו לחדר מיון בבית חולים כללי וכיוון שגם שם צעק, נשלח לאחר זריקת הרגעה לבית החולים הפסיכיאטרי שבו הוא נמצא מאז. בחלוף השנים למד קצת עברית, וכיוון שנוכחו שאין הוא חולה או אלים, החל בהדרגה למלא שליחויות עבור בית החולים. בהיותו בודד וללא אמצעי מחיה, לא ניסה אפילו לברוח. הוא הסכין למגוריו בבית החולים והמשיך בחייו הבודדים אך המוגנים, ומשרד הבריאות משלם את דמי אשפוזו.

אתה רוצה לצאת מכאן? שאלתי אותו. "אני מפחד מהעולם בחוץ. כבר 25 שנים אני כאן. לא מכיר אף אחד. מה אעשה שם?". "שם" היה כל העולם שמחוץ לבית החולים. למעט מאושפז זה ומאושפז נוסף, מצבם של שאר המאושפזים היה כה רע עד שלא היה ניתן לראיינם.

חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחר פסיכיאטרים מחוזיים לקבל חוות דעת לאשפוז"
שימוש בפסיכיאטריה ככלי להשתקה והעלמה
קשורים לקיר

לא אדבר כאן על התנאים הפיזיים הגרועים, טיב האוכל, המינון הגבוה להחריד של תרופות. ברצוני להתעכב על האלימות הקשה במיוחד שבה נתקלתי בעיקר במחלקות של צעירים/ נערים. בביקור באחד מ"בתי החולים" האלה, שבו היו מאושפזים נערים וצעירים, ראיתי את המזעזע מכל: שורה של נערים יושבים על רצפת בטון חשופה, קשורים אל טבעות ברזל בקיר, כל היום. המאושפזים היו מפגרים קשים, מפגרים קלים, פסיכוטיים, וצעירים עם הפרעות התנהגות קשות, כולם ביחד, ללא טיפול פרט למינון גבוה של תרופות אנטי פסיכוטיות. כך יום אחרי יום. חלקם קשורים למיטותיהם גם בלילה. הריח היה נורא כתוצאה מהפרשות גוף, לכלוך, קיא, ורחצה מעטה מדי. הם הוכו בצינור גומי ששימש גם להתזת מים עליהם במקום רחצה. על כל זאת אפשר היה לקרוא בדו"חות שהכנו בזמנו.

 פסיכיאטריה - עסק מכניס

 מניסיוני למדתי כמה קל הוא השימוש לרעה בסמכותו של הפסיכיאטר בבתי החולים הפרטיים. הפסיכיאטר מקבל גמול כספי גבוה במיוחד מהנהלת בית החולים כדי לאשר פעם אחר פעם מינון גבוה של תרופות פסיכיאטריות בלי לבדוק את המאושפזים, מינון שעוזר לצוות לנהל את שגרת המוסד ללא הפרעות מצד המאושפזים. פסיכיאטרים אלה לא היו, למיטב ידיעתי, נתונים לשום פיקוח או בקרה מצד משרד הבריאות, הנהלת קופת החולים או ההסתדרות הרפואית בישראל. זה למעשה סוג של עסק מכניס לכל הנוגעים בדבר על חשבון חייהם של המאושפזים ועל חשבון משלם המסים הישראלי.

אילו ב' היה נבדק בדיקה פסיכיאטרית ראויה במהלך שנות אשפוזו הארוכות, היה מתברר שהוא אולי תימהוני ומסוגר אך אינו חולה נפש, וזקוק רק למסגרת תומכת שתאפשר לו ללמוד את השפה ולעסוק בעבודה המתאימה לכישוריו.

 השתקה אלימה

 מניסיוני ניתן היה ללמוד גם על כוחה של השתקה. מה קרה לסקר שהכנו אז בשנות ה-70? כלום. העניין הושתק מלמעלה ומגישי הדו"ח נענשו: מי בבריאותו ומי בקידומה המקצועי. לא הממשלה שהיתה אחראית על בתי החולים הפסיכיאטריים הממשלתיים ולא קופת חולים כללית, היחידה שנתנה אז שירותי בריאות הנפש, התעניינו באותם ימים באלפי המאושפזים הכרוניים, ולכן גם לא רצו להתעמת עם הלחצים של בעלי עניין.

עברו 35 שנים מאז. כל מי שקצת קרוב לבריאות הנפש בישראל יודע עד כמה המצב נורא בבתי החולים הפרטיים. מה חמור הוא שמציירים את חשיפת הזוועה בנווה יעקב כמקרה חריג הדורש טיפול ושפוליטיקאים מייחסים את הזוועות לתוצאה עכשווית של מדיניות ההפרטה. מציאות זו התקיימה בישראל לפני שהמציאו את המילה "הפרטה".
והרפורמה בבריאות הנפש? לא, זו אינה פנויה לעסוק בגיהינום למאושפזים, שבשוגג מכונה בתי חולים פסיכיאטריים.

ובכן, מה לעשות? אתחיל במה שלא צריך לעשות: אסור להתחיל רק בביקורת על הנעשה במוסדות הפרטיים. מוסדות אלה חייבים להיסגר באופן מוחלט. האחריות על חייהם ובריאותם של המאושפזים בהם נתונה בידי המדינה בלבד.

יש לתקצב ולערוך סקר מקצועי רציני של כל המאושפזים כדי לעמוד על צרכיהם ולתת להם מענה: אשפוז פסיכיאטרי, שיקום, אשפוז סיעודי, מגורים מוגנים בקהילה וכיוצא באלה, וזאת לאחר הפחתה הדרגתית ומבוקרת במינון התרופות הגובל בהרעלה של רבים מהמאושפזים כיום.

אין ללכת בדרך הקלה של הכשר למוסדות פרטיים ועידודם. יש לדעת שרעה חולה זו נמשכת במדינת ישראל משנות ה-50 של המאה הקודמת. עכשיו חייבים וצריכים לתקן את המעוות באופן יסודי ולהניח את היסודות להמשך טיפול נכון והוגן לחסרי הישע בחברה.

ד"ר רוחמה מרטון היא פסיכיאטרית, מייסדת ונשיאה של עמותת רופאים לזכויות אדם

התעללות בבית חולים ממשלתי לחולי נפש טירת כרמל- קשר השתיקה במלוא כיעורו

קישורים:

יום שלישי, 25 בדצמבר 2012

נוגד דיכאון אפקסור (וונלפקסין): תופעות לוואי ואזהרות

נוגד דיכאון אפקסור (וונלפקסין): תופעות לוואי ואזהרות
נוגד דיכאון אפקסור (וונלפקסין): תופעות לוואי ואזהרות
אפקסור Efexor הוא שם מסחרי של וונלפקסין Venlafaxine, תרופה נגד דיכאון ששייכת למשפחת תרופות שנקראת SNRI - מעכבי ספיגת סרוטונין ונוראפינפרין עם תופעות לוואי רבות וסיכון להתמכרות. אפקסור מיועדת לצורך טיפול בדיכאון, טיפול בחרדה כללית וטיפול בחרדה חברתית.
מידע מאתר MEDTV

חלק מתופעות הלוואי ואזהרות על השימוש של אפקסור כולל מידע מעלון לצרכן הן כדלקמן:

תופעות לוואי של אפקסור הנפוצות ביותר

בנוסף לפעילות הרצויה של אפקסור בזמן השימוש בה עלולות להופיע השפעות לוואי כגון: יובש בפה, כאבי ראש, רעד, חוסר יציבות, עצירות, שלשול, בחילה, הקאה, ישנוניות, חריקת שיניים, עליה ברמת כולסטרול, מידריאסיס, שינוים בתאבון ובמשקל, אנורקסיה, אטקסיה, תת לחץ גם בעמידה, רגישות בעור כגון פריחה או גרד,הפריעות שינה, סחרחורות, כאבי פרקים, עייפות, חרדה, הרטבת לילה, אצירת שתן, אי תפקוד מיני אצל נשים וגברים, פיהוקים, תשישות, הזיות, חלומות לא רגילים (כולל סיוטים), תגובות אלרגיות, ירידה ברמת
נתרן בדם (מאופיינת בכאב ראש, קושי בריכוז ופגיעה בזכרון).


תופעות לוואי עיקריות של אפקסור לפי שכיחות


אפקסור  Venlafaxine נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלה, תופעות הלוואי מתועדות בהשוואה לתופעות לוואי המתרחשים בקבוצה אחרת של אנשים שלא נטלו את התרופה. בדרך זו, אפשר לראות מה תופעות לוואי, באיזו תדירות הן מופיעות, ואיך הם משווים לקבוצה שלא נטלה את התרופה. בהתבסס על מחקרים אלה, תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של אפקסור venlafaxine כוללות:

בחילה - עד 58 אחוזים מאנשים
כאב ראש - עד 26.1 אחוזים
נמנום - עד 23 אחוזים
יובש בפה - עד 22 אחוזים
סחרחורת - עד 23.9 אחוזים
נדודי שינה - עד 22.5 אחוזים
עצבנות - עד 21.3 אחוזים
אובדן התיאבון - 17 אחוזים
חולשת גוף - עד ל -16.9 אחוזים
זעה - עד ל -19.3 אחוזים
עצירות - עד 15 אחוזים
לחץ דם גבוה - עד 13 אחוזים
בעיות שפיכה - עד 12.5 אחוזים
חרדה - עד 11.2 אחוזים
רעד (רעידות) - עד 10.2 אחוזים
שלשול - עד 8 אחוזים של
פיהוק - עד 8 אחוזים
צמרמורות - עד 6.8 אחוזים
הקאות - עד 6.8 אחוזים
קשיי עיכול (דיספפסיה) - עד 6.7 אחוזים
אימפוטנציה  - עד 6 אחוזים של אנשים
ראייה מטושטשת - עד 6 אחוזים

תופעות לוואי אחרות של אפקסור בשכיחות בין 1 ל- 6 אחוזים:
ירידה בחשק מיני ירד (ליבידו), זיהומים, פלאשינג (אדמומיות של העור, במיוחד בפנים), ירידה במשקל, עלייה במשקל,  חלומות חריגים, כולסטרול גבוה, תסיסה, בלבול, מחשבות חריגות, הטלת שתן מוגברת, שינויי בחוש טעם. 

תופעות לוואי נדירות של אפקסור - בין 0 ל- 1 אחוז:

כאבים בחזה, נפיחות, קצב לב לא סדיר (הפרעה בקצב לב), נפיחות הלשון, כיבים בפה, טחורים, כאבי שרירים ועצמות, דימום חריג או חבורות, אנמיה, בעיות בכבד, מאונייה או היפומאניה, ירידה ברמות נתרן בדם, אסטמה, אקנה, דום נשימה בשינה, קטרקט, ערמונית מוגדלת, התקפים, אובדן שיער 

תופעות לוואי של אפקסור המחייבות התייחסות מיוחדת

ישנם מספר תופעות לוואי של אפקסור פחות נפוצות, אך חמורות יותר. יש לדווח לרופא המטפל על הופעת תסמינים אלה שכוללות, אך אינן מוגבלות ל: פריחה, חום, בצקת, הפריות שינה או שינוי קיצוני במצב רוח, קצב לב מהיר, כאב בחזה, קשיי נשימה, יתר לחץ דם, התעלפות, פרכוסים, תנועות לא רצוניות, בלבול, צהבת, קשיים במתן שתן או שליטה במתן שתן, מקבל שטפי דם או מדמם בקלות, תנועות בלתי רצוניות, התפרציות רגשיות, בלבול, תגובות מניה או היפומניה. יש לפנות לרופא מיד במקרה של: שינוי ברמת אנזימי כבד ובעיות כבד חמורות: בחילה, הקאה, איבוד תיאבון, הרגשה כללית לא טובה, חום, הצהבת העור ועיניים ושתם כהה, תגובות אלרגיות הכוללות: פריחה, גירוד, חרלת, התנפחות הפנים, שפתיים, פה, לשון, קשיים בבליעה או נשימה, דימום בקיבה.


אזהרות על נטילת אפקסור

סיכון אובדני הקשור לנטילת תרופות נגד דיכאון

בזמן נטילת אפקסור מומלץ כי המטופלים ובני משפחותיהם יעקבו אחרי שינויים התנהגותיים כגון: הגברת הדיכאון, מחשבות אובדניות, תוקפנות וכדומה. במידה וחלו שינויים כאלה יש לפנות מיידית לרופא. יש להקפיד הקפדה יתרה על המלצה זאת במטופלים צעירים בגילאי 18-24. מידע מניסויים רפואיים מראה כי בוגרים צעירים, במיוחד אלו הסובלים מדיכאון, עלולים להיות בסיכון גבוה יותר להתנהגות אובדנית כולל ניסיונות התאבדות כאשר הינם מטופלים באפקסור. מירב ניסיונות ההתאבדות בניסוים הרפואיים בדיכאון היו בחולים בני 18 עד 30 שנים. בילדים ובמתבגרים ובמבוגרים צעירים עד גיל 24 אשר לקחו תרופות נגד דיכאון כולל אפקסור - נצפתה עליה בתופעות לוואי כגון: ניסיון התאבדות,מחשבות אבדניות ועוינות. אפקסור אינה מיועדת בדרך כלל לשימוש בילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18 . בילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18 אשר לקחו אפקסור, נצפתה עליה בתופעות לוואי כגון ניסיון התאבדות, מחשבות אובדניות ועוינות. יש לדווח לרופא אם הופיעו חלק מתופעות הלוואי שפורטו או שהן הוחמרו .

נטילת אפקסור בזמן הריון והנקה

לא מתשתמשים באפקסור כאשר המטופלת הינה בהריון או מיניקה אלא אם כן התיעצה עם הרופא ודנה עמו בסיכון לעומת התועלת בלקיחת אפקסור .שימוש באפקסור עלול להשפיע על מצבו הכללי של תינוק. אפקסור עובר דרך חלב האם.

אירועים של מניה

חלק מחולי מניה דפרסיה (הפרעת דו קוטבית) הנוטלית אפקסור עלולים להיכנס למצב של מניה. מצב זה מאופיין על ידי שינוי רעיונות מהיר, עליזות מוגזמת ופעילות פיזית מוגברת. במקרים אלו חשוב לפנות לרופא.

תופעות של תסמונת סרוטונין (סרוטונין סינדרום)

תרופות נגדת דיכאון עלולות לגרום לקבוצה של סימפטומים מסוכנים המכונה תסמונת סרוטונין. נטילת אפקסור עם תרופות אחרות שעלולות להשפיע על הסרוטונין יכול להגדיל את הסיכון הזה. אלה כוללות תרופות נגד דיכאון אחרות, טריפטאנים (תרופות למיגרנה), ותרופות נוספות. יש ליצור קשר עם הרופא המטפל באופן מיידי אם יש תסמינים אפשריים של תסמונת סרוטונין, לרבות:חום גבוה, עצבנות, הזעה, רפלקסים מוגברים, עליה בקוצב הלב, חוסר שקט, בלבול, רעד או כיווץ חזק של שרירים אגיטציה, תרדמת, הפרעה בתנועות הגוף, בלבול, הזיות, דופק מהיר (טכיקרדיה), הרגשת חולשה, הזעה מוגברת, קושי בהליכה, שלשול.

במקרה ההתפתחות תסמינים כגון: הפרעות במתן שתן, הצהבת העור והאזור הלבן בעיניים (שהם סימנים לבעיות בתפקוד הכבד), חום גבוע, התקווצויות שרירים יש לפנות לרופא מיד!

השפעה של אפקסור על חיי היום יום

השימוש בתרופה זו עלול לפגום בערנות ועל כן מחייב זהירות בנהיגה ברכב, בהפעלת מכונות מסוכנות ובכל פעילות המחייבת ערנות. באשר לילדים, יש להזהירם מרכיבה על אופניים או ממשחקים בקרבת הכביש וכדומה. אין לשתות יינות או משקאות חריפים בתקופת הטיפול עם התרופה.

אפקסור: תופעות גמילה

הפסקה בנטילת אפקסור, במיוחד בפתאומיות עלולה לגרום לתסמיני גמילה מסוימות, כגון סחרחורות, דכאונות ועצבנות חריפה, אג`טציה, כאבי ראש, הפרעות שינה, סיוטים, שילשולים, תשישות, דיספוריה, הזיעת יתר, הקעות, רעד, בחילות, בילבול, היפומניה, תחושות "הלם חשמלי" (הידוע גם בשם "צמרמורת מוח" ), נדודי שינה ולטרגיה. * יש לציין כי כל תופעות הלוואי והסיכונים הללו תקפים גם עבור וונלה Venla, ונלפאקסין טבע Venlafaxine Teva ועבור ויאפקס Viepax, שהינם שמות מסחריים אחרים של ונלפאקסין Venlafaxine ומכילים אותו חומר פעיל.

קישורים:

יום שני, 24 בדצמבר 2012

תחלואי הפסיכיאטריה: זוג צעירים נטלו סמים פסיכאטריים ללא מרשם - אחד התאבד, השניה איבדה צלם אנוש

הכתבה חשיפה: בית מרקחת מספק תרופות מסוכנות ללא מרשם , אורנה נירנפלד , דצמבר 2012 , nrg

צעיר התאבד, בת זוגו ניסתה לפצוע את עצמה באמצעות סכין ואחר כך תקפה את אביה. המכנה המשותף: השניים נהגו לרכוש תרופות פסיכיאטריות קשות ומשככי כאבים חזקים וממכרים בבית המרקחת "גאולה - עין גנים" בחיפה, ללא כל מרשם רופא כנדרש. גם שני צעירים ששלח "זמן חיפה" לבית המרקחת רכשו תרופות מסוכנות ללא מרשם. בעל בית המרקחת: "לא מכרנו תרופות ללא מרשם"


 לפני כחודש שם ב' קץ לחייו, באמצעות נטילת התרופות "אפקסור" XR 150 (תרופה נגד דיכאון עם תופעות לוואי רבות - א"נ) ו"אוקסיקונטין" (משכך כאבים חזק - א"נ). מדובר בתרופות פסיכיאטריות ומשככי כאבים, שב' קיבל ורכש מבית המרקחת "גאולה" שבשכונת הדר בחיפה, לעיתים ללא מרשם רופא.


בית המרקחת גאולה עין גנים. "לא יכול להיות" צילום: זמן חיפה

ב' לא היה לבד בסיפור הזה. לפני כשבועיים ביקשה ד' חברתו הקרובה, שגם היא רכשה תרופות ללא מרשם באותו בית מרקחת, לפגוע בהוריה ובעצמה באמצעות סכין מטבח שנטלה מבית ההורים, ובו דקרה את אביה ופצעה גם את עצמה. ד' נהגה לקנות מאותו בית מרקחת תרופות, כמו "קלונקס", "ריטלין" ועוד תרופות פסיכיאטריות נוספות נוגדות דיכאון – כל זאת, כאמור, ללא מרשם רופא ובהיותה רק בת 17 שנים.

הוריה של ד' פנו ל"זמן חיפה" וביקשו לחשוף את התופעה בה בית מרקחת, ששמו נפוץ בין צעירים בעיר, מוכר תרופות מסוכנות וממכרות, גם לקטינים, ללא כל מרשם רופא. לטענת ההורים, כל מה שנדרש זה לשלם במזומן, וכל המבקש מקבל כל תרופה בה יחפוץ ממשככי כאבים ממכרים ועד תרופות פסיכיאטריות שמחייבות מרשם והשגחה צמודה של רופא.

באתי, קניתי, התמכרתי

ביום שלישי האחרון (18.12.12) ניגשו ביוזמת "זמן חיפה" גבר ונערה, בהפרש של כמה שעות ביניהם, לאותו בית מרקחת "גאולה - עין גנים" שברחוב גאולה בשכונת הדר בחיפה, ורכשו שתי תרופות שונות המחייבות מרשם רופא. האחת מחייבת מרשם של רופא פסיכיאטר ואילו את השנייה ניתן לקבל במרשם של רופא משפחה. שתי התרופות שנקנו היו "אסיוול" ו"אפקסור", שתיהן נועדו נועדו להרגעה ולטיפול בדיכאון. שתי התרופות נרכשו באופן פרטי, מבלי שירשמו או יתועדו פרטי הרוכשים במחשב בית המרקחת או בכלל.

הגבר רכש כמה כדורים של "אפקסור" ושילם עליהם במזומן ואילו הנערה בת ה-17 רכשה עשרה כדורים של "אסיוול", מבלי שאיש מבית המרקחת ניסה לבקש ממנה מרשם, או שאל אותה לפרטיה. שניהם, כאמור, שילמו במזומן.

לפי עדויות שהגיעו לידי "זמן חיפה", "טרמדקס", "קלונקס", "קודאין", "פרקודן", "אוקסיקונטין", "פרקוסט", ו"ואבן" הן רק חלק מרשימה "מפוארת" של תרופות המצריכות מרשם רופא ונמכרות באותו בית מרקחת "גאולה - עין גנים" באופן פרטי, כמעט לכל דורש, וללא כל מרשם רופא הנדרש על ידי הרוקח במקום.

לפי עדות אמה של הנערה, את מיגוון התרופות הללו, בנוסף לריטלין, רכשו היא וחברה שהתאבד באותו בית מרקחת ללא מרשם רופא, כשהם משלמים עליהן באופן פרטי במיטב כספם.

ב' ו-ד' הכירו לפני כמה שנים ומאז היו חולקים ביניהם מידע על בתי מרקחת באזור המספקים כדורים פסיכיאטריים, מורפיום וכדורים לשינה, ללא מרשם רופא.

מלבד גישה ישירה לבית המרקחת ורכישת הכדורים ללא מרשם, נקטו השניים בשיטה נוספת: הם ניגשו לאותו בית מרקחת כשבידם מכתב מרופא. במכתב הייתה חוות דעת של רופא עם המלצה לטיפול בכדורים מסוימים. אלא שמכתב זה לא יכול להחליף מרשם רופא, או לשמש בית מרקחת כדי למכור כדורים כאלו לכל דורש, מצעיר עד מבוגר.

לפי עדותה של מ', אמה של ד', השניים היו מגיעים לעתים לבית המרקחת עם אותו מכתב רופא ויוצאים מבית המרקחת עם שלל רב של כדורים, מבלי כמובן שפרטיהם יתועדו במחשב בית המרקחת. העובדה כי רכישת הכדורים לא תועדה במחשב, מנעה בין היתר מעקב אחר מה שהשניים צרכו ורכשו.

הקלות הבלתי נסבלת

האם מ' סיפרה ל"זמן חיפה" מה עשו בתה וחברה המנוח, כמו עוד צעירים רבים, בשלל התרופות שקנו ללא מרשם: "כמובן שעם כמות התרופות הזו, הבת שלי וגם ב', כמו גם צעירים אחרים, יכלו גם לסחור בהן ולקבל כסף טוב. הכסף הזה שימש אותם לרכישת כדורים נוספים".


תרופות בהישג יד. סכנה גם למבוגרים צילום: hatemachin, sxc

לפי מ', בתה הגיע בעקבות השימוש בכדורים אלו למצב נפשי ירוד ביותר. "הצריכה של התרופות לא נעשית כמקובל בבליעה", מעידה מ'. "על מנת להגדיל את האפקט שלהן, הם נוהגים לרסק אותן ולשאוף אותן דרך האף, או למצוץ מתחת ללשון, כדי שהספיגה תהיה מהירה יותר". מ' התוודעה לדרך זו לאחר ששמעה באחד הימים שיחה בין בתה לחברה ב'.

לפני השימוש האינטנסיבי בתרופות אלו, ד' הייתה תלמידה מצטיינת. ילדה שקטה שעברה מסלול רגיל, כמו כל בני גילה. לקראת גיל 16 הציעו לה הוריה כי תבלה בערבי שבת עם חברים. "ההתדרדרות במצבה הנפשי של ד' החלה כשהיא התחילה לבלות עד השעות הקטנות של הלילה, שם נחשפה לסמים הקלים. היא החלה להשתמש בגראס, אחר כך גיליתי חתיכות של חשיש בחדרה. זה היה שלב שלא ידעתי עדיין מה זה. בפעמים הראשונות, זרקתי הכל לזבל, כי חשבתי שזה איזה סוג של גומי שנפל מאיזה מקום. רק לאחר שהבת שלי התחילה לחפש את זה ושאלה אותי אם ראיתי את זה, ולאחר שספרתי לה שזרקתי לזבל, היא החלה להשתולל. רק אז הבנתי שיש לנו בעיית סמים", מספרת האם.

בראיון חושפני ל"זמן חיפה" סיפרה האם על הסבל המתמשך, על חוסר האונים המתלווה לידיעה שאין באפשרותה לשנות דבר ועל הפחד שמלווה אותה ואת בני משפחתה, יום-יום, שעה-שעה.

האם המודאגת, שיצרה יחסי חברות עם אמו של ב' ששם קץ לחייו, מרגישה שותפה לסבל האם שאיבדה את בנה לאחר שנטל מנת יתר של כדורים. מ' החליטה לשבור את קשר השתיקה ולצאת למאבק נגד אלו שמספקים את התרופות, שהן למעשה סמים ממכרים לכל דבר. לדבריה, "אלו תרופות אשר גרמו ל-ב' להתאבד ולבתי לאבד לעיתים צלם אנוש".

"הבת שלי הייתה ילדה שקטה ורגילה עד שהחלה להשתמש בסמים. מאותו שלב, היא עזבה את מערכת החינוך והסתבכה אפילו בפלילים. בהמשך, התפרצה אצלה גם מחלת נפש, שיתכן ולא הייתה מתפרצת, אילו לא הייתה מתנסה בתרופות הפסיכיאטריות האלו. כיום היא סובלת ממחלה נפשית קשה וכשהיא בהתקף, אנחנו בחרדות", מספרת האם.

ממה את הכי חוששת?
"החשש שמלווה אותי ברמה המיידית, הוא שהיא תשים קץ לחייה באמצעות אוסף הכדורים שהיא מחזיקה. היא כבר הצהירה שהיא רוצה לשכב לצד חברה ששם קץ לחייו לפני כחודש".

מה הכי מכעיס אותך בכל הסיפור הכואב הזה?
"הכעס הגדול שלי הוא נגד בתי המרקחת שמוכרים את הכדורים המסוכנים הללו ללא מרשם רופא. הם הרי יודעים שאם מישהו מגיע לרכוש תרופות כאלה ללא מרשם רופא, וקונה אותן באופן פרטי, הרי אין שליטה עליו. הרי כך לא ניתן לדעת מי הרוכש ולאיזה מטרות נועדו. אני כועסת על כך שאין מעקב ותיעוד של התרופות שנרכשות. אין תיעוד במחשבים כך שבתי המרקחת לא יכולים גם לדעת ביניהם מי הצעירים שרוכשים את התרופות המסוכנות האלו, וזה מבלי לדבר על כך שהם מוכרים אותן ללא מרשם.

"צריך לציין שהתרופות נמכרות לכל דורש, גם למבוגרים ללא מרשם. גם מבוגר שבא ומבקש תרופה נוירוטית, לא אמורים לתת לו אותה ללא מרשם. לא צריך להיות רופא גדול כדי לדעת את זה. הסכנה כאן היא לא רק עבור הצעירים כמו בתי וחברה. גם מבוגרים עלולים לעשות שימוש רע בתרופות הללו, שלא לדבר על מסחר בהן".

איך את יודעת בוודאות שאותו בית מרקחת מספק את התרופות הללו ללא מרשם?
"ראשית הבת שלי התוודתה וסיפרה לי. שנית: הייתי עדה לשיחות שהיו לה על כך עם ב'. הם היו מחליפים מידע בעניין התרופות, כמה ניתן לצרוך ובאילו דרכים זה הכי משפיע. הם גם ידעו לתמחר כל כדור על פי שוויו בשוק הסמים. כשכבר לא יכולתי להישאר אדישה לנושא, החלטתי לגשת בעצמי לפני כחודש ימים ולנסות לרכוש תרופה פסיכיאטרית ותרופות הרגעה באותו בית מרקחת. כמובן שקיבלתי בקלות את התרופות. הם אף הציעו לי לרכוש אותן באופן פרטי, בטענה שאין להם את המינון הנמוך שביקשתי. הם הציעו לי את התרופה במינון כפול מזה שבקשתי. אמרתי בסדר ורכשתי באופן פרטי את התרופה הפסיכיאטרית".

איך הסברת להם שאין לך מרשם ושכנעת אותם לספק לך בכל זאת את התרופות?
"אמרתי להם שאבא שלי קיבל את התרופה מהרופא המטפל, והם נתנו לי בקלות בלי הרבה שאלות. מאז הם נוהגים להתקשר אלי ולהציע לי את התרופה באופן פרטי כמובן, כי לא תמיד יש להם אותה במלאי".

לקנות בלי לשאול שאלות

ביום שלישי האחרון, כאמור, שלחנו את הצעיר ש' בשליחות עיתון "זמן חיפה" לאותו בית מרקחת "גאולה - עין גנים", על מנת לרכוש "אפקסור" - תרופה פסיכיאטרית מרגיעה. הוא רכש את התרופה בלא שנתקל בקושי כלשהו. "עשיתי זאת בלי שום בעיה", סיפר ש' לאחר מכן. "הסברתי להם שיש לאבי תור לרופא המטפל רק בעוד כמה ימים, ושעד אז הוא חייב את התרופה. הצעתי לרוקחת במקום שתמכור לי רק כמה כדורים באופן פרטי, והיא לא עשתה שום בעיות, היא נתנה לי את הכדורים ללא כל חשש".


בית המרקחת. "שילמתי במזומן ויצאתי" צילום:

זמן חיפההיא לקחה ממך פרטים?

"היא לא שאלה כלום, אף שאלה מעבר למקובל. אני שילמתי במזומן ויצאתי".

לפי עלון ההסבר הרפואי המתייחס לתרופה המדוברת, "'אפקסור" הוא שם מסחרי של וונלפקסין, תרופה נגד דיכאון ששייכת למשפחת תרופות - מעכבי ספיגת סרוטונין ונוראפינפרין (SNRI) עם תופעות לוואי רבות וסיכון להתמכרות. 'אפקסור' מיועדת לצורך טיפול בדיכאון, טיפול בחרדה כללית וטיפול בחרדה חברתית".

שימו לב לאזהרות המופיעות לגבי נטילת "אפקסור": "בזמן נטילת אפקסור מומלץ כי המטופלים ובני משפחותיהם יעקבו אחרי שינויים התנהגותיים כגון: הגברת הדיכאון, מחשבות אובדניות, תוקפנות וכדומה. במידה וחלו שינויים כאלה יש לפנות מיידית לרופא. יש להקפיד הקפדה יתרה על המלצה זאת במטופלים צעירים בגילאי 18-24. מידע מניסויים רפואיים מראה כי בוגרים צעירים, במיוחד אלו הסובלים מדיכאון, עלולים להיות בסיכון גבוה יותר להתנהגות אובדנית כולל ניסיונות התאבדות כאשר הינם מטופלים באפקסור.

"מירב ניסיונות ההתאבדות בניסוים הרפואיים בדיכאון היו בחולים בני 18 עד 30 שנים. בילדים ובמתבגרים ובמבוגרים צעירים עד גיל 24 אשר לקחו תרופות נגד דיכאון כולל אפקסור - נצפתה עליה בתופעות לוואי כגון: ניסיון התאבדות, מחשבות אובדניות ועוינות
".

באותו יום שלישי שעבר, ניגשה נערה אחרת לבקשת "זמן חיפה", לבית המרקחת "גאולה - עין גנים". הצעירה הייתה מצוידת בקופסה ריקה של "אסיוול". היא ביקשה לקבל כדורי "אסיוול" ללא מרשם, בטענה כי הם מיועדים לאמה. "שילמתי במזומן וקיבלתי 10 כדורי אסיוול בלי בעיות", סיכמה הנערה את תהליך הרכישה הקצר.

לפי עלון התרופות הרפואי, "אסיוול", או בשמה הרפואי דיאזפם, היא תרופה נוגדת חרדה, מיישנת, מרפה שרירים ונוגדת פרכוסים.

הפסיכיאטרית מזהירה: סכנת מוות

ד"ר מרינה שרגורצקי, מומחית בפסיכאטריית נוער מהמרכז לבריאות הילד והנוער של שירותי בריאות כללית, הסבירה לבקשת "זמן חיפה" על הסכנה במתן תרופות אלו ללא רישיון.

"מבלי להתייחס למקרה כזה או אחר", מסבירה ד"ר שרגורצקי", השימוש בתרופות כמו קלונקס, ריטלין וכדומה בכמויות כפי שנוטלים אלה המשתמשים שלא לצורך - עלול לגרום לתופעות קשות, עד כדי מוות. כדורים אלה נמנים על קבוצת סמים ומחייבים מרשם רופא. שימוש לא נכון, שלא על ידי מרשם רופא, גורם למצבים פסיכוטיים, הזיות ודימיון דברים, עד כדי אלימות קשה".

"צריך תמיד לוודא שרופא פסיכיאטר מומחה ממליץ על התרופות האלה. הקלונקס למשל גורם להתמכרות קשה ולא ניתן לגמול ממנו בקלות. אני לא נותנת לאף מטופל צעיר את התרופה הזו. רק אם מגיע למרפאה אדם מאוד מבוגר שכבר נוטל את התרופה, אני נותנת לו ובמקביל ממליצה על גמילה. התרופה, מעבר לתופעות הלוואי הידועות, מסכנת חיים, כיוון שלא ניתן לנהוג בזמן השימוש בה, היא גורמת לבלבול, פגיעה בזיכרון עד כדי הפיכת החולה שנוטל אותה לאלים".

האם זה אפשרי לקבל את התרופות הללו ללא מרשם רופא?

"מדובר בתרופות מסוכנות שנטילה לא מבוקרת שלהן, ללא הנחיות, עלולה לגרום למוות. לכן על פי החוק אסור למכור אותן ללא מרשם רופא ועדיף שיהיה מומחה בפסיכיאטריה. אפילו ריטלין שניתנת לילדים הסובלים מקשב וריכוז, אשר בהמשך משתמשים שלא לצורך ובדרך של שאיפה, עלולה לגרום להשפעה על קצב הלב. ראיתי מקרים של צעירים שהתאבדו עם ריטלין. הכי חמור אצל הצעירים, זה כאשר נוטלים את התרופות הללו בשילוב אלכוהול. אותם אני רואה כשאני תורנית בחדר המיון של בית חולים. הם מגיעים למצבים מסכני חיים ממש".

תגובות תגובת מנסור, בעל בית המרקחת "גאולה - עין גנים":
"זה לא יכול להיות שזה קרה בבית המרקחת שלי".

אבל ביום שלישי האחרון רכשו שני צעירים תרופות ללא מרשם בבית המרקחת שלך.
"לא יכול להיות, הייתה אז רוקחת שאני סומך עליה. אם תפרסמו משהו נתבע אתכם".

תגובת הרוקחת בבית המרקחת "גאולה - עין גנים":
"אני לא יודעת על מה את מדברת, אבל אם זה מה שאת אומרת אז בסדר".

את יודעת שאסור למכור את התרופות הללו ללא מרשם רופא?
"אני לא מוכרת".

אבל רק ביום שלישי האחרון לפני הצהריים מכרת לגבר "אפקסור" ואחר הצהריים לנערה בת 16.5 "אסיוול".
"אני לא זוכרת, סליחה יש לי כאן אנשים, אני לא יכולה לענות יותר".


ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מכירת תרופות מרשם וסמים מבית מרקחת, ללא מרשם רופא, הינה עבירה חמורה על חוקי הרוקחות והסמים. נבקש לקבל אלינו בהקדם את פרטי האירוע וזאת על מנת שנוכל להפעיל את גורמי הפיקוח (רוקח מחוזי והאגף לפשע פרמצבטי)".

קישורים: