‏הצגת רשומות עם תוויות פשעי משרד הרווחה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פשעי משרד הרווחה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 6 בנובמבר 2013

פשעי משרד הרווחה והפסיכיאטריה נגד נערה מאומצת - "פגעו בגופי ובנפשי בפנימייה ובבית חולים פסיכיאטרי"

פקידת אימוץ ראשית אורנה הירשפלד - מדיניות הפקרת מאומצים להתעללות
הודעה לתקשורת מאת עמותת מגן זכויות אנוש יום רביעי 6 נובמבר 2013

פשעי משרד הרווחה והפסיכיאטריה נגד נערה מאומצת - "פגעו בגופי ובנפשי בפנימייה ובמחלקה לנוער בבית החולים הפסיכיאטרי"
עמותת מגן לזכויות אנוש: בני נוער במוסדות הללו חשופים להתאכזרות לשמה תחת הכותרת של "טיפול רפואי" או "חינוך".

נערה מאומצת בת 19 הגישה השבוע קובלנה למשרד הבריאות כנגד שורה של פסיכיאטרים ביניהם מנהלת פנימייה. הנערה קובלת על כך שבתוקף תפקידה התירה הפסיכיאטרית לצוות הטיפולי להשפיל אותה, לכלוא אותה בבידוד, לאזוק את ידיה, להעניש אותה ולהתעלל בה בעקביות במשך שנים. הנערה טוענת כי היחס הבלתי אנושי שקיבלה במוסד בשילוב עם היחס המשפיל, הקשירות, התקיפות המיניות והטיפול התרופתי הממכר במחלקת הנוער של בית החולים הפסיכיאטרי שאליו הגיעה גרמו להתדרדרותה עד כדי ניסיונות אובדניים, והשאירו בנפשה משקעים עמוקים שלא מאפשרים לה כיום להתגייס לצבא או להתחיל כראוי את חייה הבוגרים.

התלונה הוגשה בסיוע מתנדבי עמותת מגן לזכויות אנוש. מנכ"לית העמותה, הגב' גת מגידו טוענת שהפסיכיאטריה דוגלת בגישה ההתנהגותית, אשר רואה באדם סוג של חיה שניתן לאלפה כפי שמאלפים חיות באמצעות ענישה בלבד, ומבלי לשאול להסכמתה. זוהי גישה כוחנית שפוגעת בזכויות אדם בסיסיות.

עוד אומרת הגב' מגידו, כי דו"ח האו"ם שהתפרסם בפברואר השנה, בנושא "עינויים במסגרת שירותי הבריאות" קורא למדינות לבחון מחדש ולהגביל את חופש הפעולה שהיא נותנת לפסיכיאטרים להשתמש באמצעי "ענישה" מתאכזרים אשר מתאימים להגדרה המשפטית של עינויים בבואם "לטפל" או "לחנך" או "לעזור" לאנשים החלשים ביותר בחברה, בכללם בני נוער הנשלחים למוסדות החינוך המיוחד, מסגרות הרווחה ולמחלקות הפסיכיאטריות לנוער שבכולן מצויים פסיכיאטרים בתפקידים ניהוליים.

למידע נוסף,

יהודה קורן
דובר
עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org

נייד:3350928 052
טל' 7312875 03
טלפון עמותה: 5660699 03

קישורים:

מדיניות משרד הרווחה המופקרת: רעות - סרט דוקומנטרי על כשלון והתעללות רשויות הרווחה בילדה מאומצת בטיפולם - הכתבה: לקראת שידור: רעות , אורית הראל, 27.07.11 , מערכת מוטק'ה - סרטה התיעודי של סיגל עמנואל "רעות" (היא דלית מספרה של מילי מאסס "בשם טובת הילד") מציג בפסיפס של עדויות את סיפורה המצמרר של רעות איש-שלום, שחיפשה לעצמה בית ובסופו של דבר נרצחה בבית - מקור עוצמתו של הסרט "רעות" של סיגל עמנואל הוא בסיפור המצמרר שהוא מציג. הסרט התיעודי, שיוקרן ביום ד' (27.7) בערוץ יס דוקו בלוויין, מביא את סיפור חייה הקצרים והקשים, עד למותה האלים בגיל 21, של רעות איש-שלום. יש בסיפור הזה כל האלמנטים שאיתם אפשר היה בקלות לגלוש בסרט למחוזות מלודרמטיים דומעים-רגשניים: ילדות בצל אלימות וניכור, הזנחה, מוסדות, סמים, חיים ברחובות, אימוץ, מאבקים משפטיים, נישואים שלא מאהבה, יהודייה בכפר ערבי, שלוש לידות ורצח...

כישלון קונספציית האימוץ הסגור - סיפור ילדותה ונעוריה של דלית - פקידי הרווחה משווקים את מוסד האימוץ בפנטזיות של הצלחות ואושר, אך נמנעים מלדווח לציבור נתונים כמותיים כגון כמה אימוצים כשלו, מה עלה בגורל הילדים שננטשו ע"י המאמצים, ומה עלה בגורל ההורים המולידים שילדיהם נלקחו מהם בכפייה. בפועל מוסד האימוץ הסגור נכשל לחלוטין, ופוגע קשות בגופם ונפשם של הילדים והוריהם - להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד...

יום רביעי, 10 ביולי 2013

ועדה במשרד הבריאות: ביקורת קשה על מוסד נווה יעקב - לסגור המחלקות הסגורות בבתי החולים הפרטיים

המאמר ועדה במשרד הבריאות: לסגור את המחלקות הסגורות בבתי החולים הפרטיים , דן אבן , יולי 2013
דו"ח על פרשת ההתעללות בבית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב מותח ביקורת קשה על ההפרטה: "אשפוז זול על חשבון האיכות והמקצועיות"

בסוף שנת 2012 פשטה המשטרה על בית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב ועצרה בו עשרות עובדים בחשד למעשי אלימות והזנחה כלפי מאושפזים. כעת מתפרסם דו”ח חמור של ועדה שמונתה במשרד הבריאות לחקור את הפרשה. הדו"ח לא חולק על החלטת המשטרה לפשוט על המקום, אולם טוען כי הפשיטה גרמה נזק רב לחולים. הדו”ח גם מעלה תמונת מצב מדאיגה של הזנחה ארוכת שנים עם סטנדרטים נמוכים של טיפול בחולים פסיכיאטריים בישראל והשלמה עם תנאים פיזיים קשים. הדו"ח ממליץ על סגירת מחלקות אשפוז סגורות בבתי חולים פסיכיאטריים פרטיים והקמת מחלקות ייעודיות בבתי החולים הציבוריים לטיפול בחולים עם תחלואה כפולה - הסובלים מעבר למחלתם הנפשית גם מפיגור, חבלת ראש או הפרעות התנהגותיות. בנוסף, הדו”ח ממליץ על הוספת כלי אכיפה למשרד הבריאות כנגד מוסדות אשפוז שאינם עומדים בסטנדרטים מקצועיים.

דו"ח וועדת הבדיקה, בראשה עמד ד"ר ישי אוסטפלד - עוזר רפואי לראש מינהל טכנולוגיות במשרד הבריאות - קובע כי פשיטת המשטרה על נווה יעקב נעשתה בתיאום עם הנהלת משרד הבריאות, כנדרש, ואף קובע כי ההחלטה שלא להעביר את המידע על הפשיטה המתוכננת למנהלים בכירים במשרד הייתה נכונה, לטובת החולים. עם זאת, הדו"ח מותח ביקורת על "האופן האגרסיבי בו בוצעה פשיטת המשטרה", וקובע כי "צוות הבדיקה אינו מתווכח עם המשטרה על האופן שבחרה לניהול חקירת אירועי האלימות בנווה יעקב ואפילו לא על הצורך לפשוט על בית החולים. עם זאת, על פי התיאורים ששמענו, נראה שהפשיטה האגרסיבית והמתוקשרת גרמה לערעור מצבם של חולים רבים, העמידה בסכנה את שלומם וסיכנה את המשך הטיפול הרפואי בהם". הצוות ממליץ להסדיר את חובת המשטרה להתייעצות עם גורמים רפואיים מוסמכים בטרם פעולה בתוך מוסד רפואי, בדומה לדרישה לקבלת אישור של היועץ המשפטי לממשלה לפני חקירת עורכי דין ושופטים.

הדו"ח ממליץ על סגירת מחלקות אשפוז סגורות בבתי חולים פסיכיאטריים פרטיים. לפי הצוות, הטיפול בחולים בתנאי מחלקה סגורה הכולל שלילת חופש צריך להיעשות על ידי גורמים ציבוריים, בדומה להחלטה שלא להפריט בתי כלא בישראל. הצוות ממליץ בנוסף לפתוח מחלקות ייעודיות לחולים בתחלואה כפולה בתוך בתי חולים הציבוריים.

בנווה יעקב שנסגר בסוף נובמבר 2012 על ידי משרד הבריאות, שהו בזמן הפשיטה 155 מאושפזים, בהם 115 חולים פסיכיאטריים שחלקם סובלים מתחלואה כפולה. 36 מחולים אלו שהו במחלקה סגורה לאחר שנקבע כי אינם מסוגלים לעבור שיקום, והשאר חולים עם בעיות קוגניטיביות שהיו באחריות משרד הרווחה. בדו"ח נקבע כי בשנת 2006, אז זכה נווה יעקב במכרז של משרד הבריאות לאשפוז חולים פסיכיאטריים, תנאי המכרז ביטאו "דרישה למחיר נמוך תוך העדפת המרכיב הזה על פני מקצועיות, ניסיון רפואי ואיכות תשתיות האשפוז, והם מגלמים העדפה של אשפוז זול על חשבון האיכות והמקצועיות".

הדו"ח אף מותח ביקורת על פעילות הבקרה של משרד הבריאות במוסדות אשפוז פרטיים כדוגמת נווה יעקב, בקרה שלא הצליחה לאתר את החשדות לאלימות והזנחה לאורך השנים עד לפשיטת המשטרה. בדו"ח נטען כי גם אם מאותרים כשלים, למשרד אין כלים להתמודד עימם, פרט להחלטה על סגירת המוסד שהיא מרחיקת לכת ועלולה לפגוע במאושפזים בהעדר חלופות. הדו"ח ממליץ להקנות למשרד סמכויות להפעיל סנקציות נגד מוסדות שאינם עומדים בסטנדרטים מקצועיים, לרבות באמצעות סנקציות כספיות בחוזים מול המוסדות, העמדה לדין משמעתי במקרים של התנהגות מקצועית לא ראויה ואף הטלת קנסות ישירות כנגד מוסדות שחרגו מהכללים שנקבעו להם.

הוועדה קובעת כללים למניעת גילויי אלימות במוסדות פסיכיאטריים, לרבות קביעת תקני מקסימום לצפיפות באשפוז, קביעת הכשרות לכוחות העזר המטפלים במאושפזים - למניעת גילויי אלימות והכנסת מצלמות המתעדות את הנעשה במחלקות ובחצרות המוסדות, כדי למנוע אלימות מצד אנשי צוות ובין מאושפזים. "במקרים מסוימים התיעוד המצולם יכול אף להגן על הצוות מפני תלונות שווא", קובע צוות הבדיקה ומוסיף כי "הובהר לנו שקיימות בעיות משפטיות המשפיעות על יכולת השימוש במצלמות תיעוד. על כן הצוות ממליץ למשרד הבריאות לבחון בהקדם את הנושא בהתחשב בסוגיות האתיות והמשפטיות".

שרת הבריאות, יעל גרמן, מסרה כי קראה בדאגה רבה את הדו"ח על נווה יעקב וכי היא מוטרדת "מנורות האזהרה שעולות ממנו. גרמן אמרה כי "המדינה לא נתנה עד היום את תשומת הלב הראויה ואת המשאבים המספיקים כדי לטפל בתחום בריאות הנפש, ובפרט בבתי החולים הפסיכיאטרים, בין היתר משום שמדובר באוכלוסייה נעלמת ונאלמת שקולה לא נשמע. התחום כולו מחייב חשיבה מחודשת, ובכללה השקעה של משאבים כספיים ומשאבים אנושיים, לרבות השקעה גם בחולים עם תחלואה כפולה- מחלת נפש ופיגור". ח"כ אילן גילאון (מר"צ), שחשף עוד במאי 2011 את פרשת נוה יעקב, מסר בתגובה לדו"ח משרד הבריאות כי "הדו"ח ומסקנותיו הם נחמה פעוטה בלבד. הטיפול בפרשה מראשיתו ועד סופו היה באיחור רב ובחוכמת הבדיעבד". גילאון הוסיף כי בכוונתו לתבוע ממשרד הבריאות לוחות זמנים ליישום המלצות הדו"ח בטווח המיידי ולדאוג לסגירתם של בתי חולים הפסיכיאטריים הפרטיים.

פלייליסט מעון נווה יעקב של משרדי הרווחה והבריאות

יום שלישי, 16 באפריל 2013

משרד הרווחה - ריטלין או כליאת הילד במוסד בצו בית משפט

משרד הרווחה - ריטלין או כליאת הילד במוסד בצו בית משפט
משרד הרווחה - ריטלין או כליאת הילד במוסד בצו בית משפט
תעזרו לאמא הזו ותפיצו, היא מוכנה להתראיין לכלי התקשורת (פרטים נוספים אצל יהודה קורן, דובר עמותת 'מגן לזכויות אנוש' yodak8@gmail.com).

אם חד-הורית שהבחינה שהריטלין וסמים פסיכיאטריים נוספים שהיא נותנת לילד שלה מזיקים לו מאוד, החליטה להפסיק לסמם אותו – פקידת הסעד והפסיכיאטרית שעובדת איתה פנו לבית המשפט והוציאו אותו מחזקתה בטענת "אמא מזניחה".

למרות שהיה בידי האם, תושבת המרכז, אבחון נוירולוגי השולל הפרעת קשב, בגלל לחץ מתמשך של בית הספר ושל עובדת הרווחה היא נאלצה לפנות לפסיכיאטרית נוספת שהתעקשה לתת לו ריטלין עוד בטרם מלאו לו שש שנים.

לא רק שאותה פסיכיאטרית התעלמה מתופעות הלוואי הקשות של הריטלין שהאם התלוננה עליהן, אלא אף הוסיפה לו תרופה אנטי פסיכוטית שרק דרדרה קשות את מצבו. כשראתה האם כי אין אוזן קשבת מצד הרופאה, פנתה לנוירולוג נוסף, שהתרשם אף הוא וגם כתב כי אין לילד צורך בתרופות. בהתבסס על כך, הפסיקה האם במשך שנתיים את הטיפול בריטלין. כאשר הדבר נתגלה לפסיכיאטרית ולעובדת הרווחה, עשו יד אחת, פנו לבית המשפט ודאגו להוציא את הילד מחזקת אמו ולהעבירו לפנימיית רווחה, שבה קיבל טיפול פסיכיאטרי בניגוד לדעת האם, ועבר מסכת התעללויות והזנחה.

שר הרווחה מאיר כהן - מדיניות סחר בילדים
שר הרווחה מאיר כהן - מדיניות סחר בילדים

הסיפור כולו נפרש בארבע תלונות שונות שהגישה האם לרשויות בסיועה של עמותת "מגן לזכויות אנוש" כנגד כל אחד מהגורמים המקצועיים שאמורים לשרת את האזרח אולם בפועל בוגדים בו, כיון שבמקום לספק לו את שירותי בריאות הנפש, החינוך והרווחה שהוא מבקש, מתערבים בהחלטותיו באופן כוחני ומתנשא, ואף משתמשים ביתרון כוחם ומעמדם כדי לכפות את השקפתם הטיפולית ולגרור אותו לזירה משפטית שבה ההפסד שלו ודאי וצפוי מראש.

מתלונות חוזרות המגיעות לעמותה נראה כי טרגדיות שכאלה מכילות כל כך הרבה כאב וסבל, שלרוב אין הקרבנות מעזים להיחשף בכלי התקשורת, וכך עוד ועוד הורים נאלצים להכיר את מסלול הבלהות הזה על בשרם ולשלם מחיר כבד. במקרה לעיל האם עברה התקף לב בסמוך לדיונים המשפטיים ובימים אלה מתכוונת לרדת מן הארץ ביחד עם בנה שבינתיים הצליחה להשיב אליה.

הסיבה למקרים אלה הינה העדר הגנה חוקית על זכות ההורים לבחור את אופי החינוך והטיפול בילדיהם גם כאשר הם מצויים בתוך מערכת החינוך ולבחור את אנשי המקצוע המקובלים עליהם, וכן העדר מנגנוני בקרה בחוק הנוער, שימנעו מעובדי הרווחה לגרור את ההורים על חשבון משלם המיסים לבית המשפט ולכפות עליהם "טיפולים" בסמים פסיכיאטריים מסוכנים והרסניים ביותר.